ראש הממשלה נפתלי בנט איבד השבוע כמה נקודות חשובות בהערכה הציבורית כלפיו, כשהכריז שהוא מפציר בציבור לא לטוס לחו"ל מחמת החשש להתפשטות הקורונה.

בנט בוודאי הצטער בדיעבד על דבריו, כשראה שעות ספורות לאחר מכן בשידורי החדשות בערוצי הטלוויזיה, וביתר שאת למחרת את הדיווחים מנתב"ג, עם התורים הארוכים של הישראלים עם המזוודות העמוסות, שנראו דוקא נלהבים לקראת ההמראה לחופשה בחו"ל.

בנט ביקש לא לטוס – אך בנתב"ג נערכים לשיא חופשת הקיץhttps://t.co/0L9XmjMggS@RubinsteinRoy pic.twitter.com/AoftwDzIzD

— ynet עדכוני (@ynetalerts) July 14, 2021

ביום ראשון טסו לחו"ל כ-20 אלף ישראלים וביום שני גדל מספר הטסים לכ-30 אלף  רוב הישראלים הגיבו בלגלוג כשנתבקשו להגיב על פנייתו של בנט.

בנט ודאי הצטער בדיעבד על דבריו, כשראה לאחר מכן בשידורי החדשות וביתר שאת למחרת את הדיווחים מנתב"ג, עם התורים הארוכים של הישראלים, שנראו דוקא נלהבים לקראת ההמראה לחופשה בחו"ל

גם מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש חזר על אותה שגיאה של בנט, וגם הוא הצטרף לקריאתו של ראש הממשלה לציבור שלא לטוס לחו"ל. אבל הנזק שנגרם לאש קטן מזה שנגרם לבנט, משום שמנהיג ימינה מצוי בשלבים הראשונים של מאמציו לזכות בהכרה ציבורית ליכולת ההנהגה שלו.

הציבור בוחן היום את צעדיו ואת התנהגותו של בנט בשבע עיניים. לא רק יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו וראשי הליכוד האחרים מחככים את ידיהם בהנאה כשהם רואים את המעידות של בנט, אלא גם ציבור רחב של אזרחים, שמלכתחילה היו ספקנים לגבי יכולתו וכישוריו של מי שעומד בראש מפלגה שקיבלה רק שבעה מנדטים בבחירות, להנהיג את המדינה.

יועציו של בנט חייבים להבהיר לו שכראש ממשלה הוא חייב להיות הרבה יותר מאופק בתגובותיו, להיוועץ בהם כל אימת שהוא מתכוון לצאת בהצהרה או בהכרזה פומבית, כי רק בדרך זו הוא יימנע משגיאות מיותרות בעתיד.

שעות ספורות לאחר הצהרתו של בנט השבוע צייצתי על כך בטוויטר. סיקרן אותי לדעת מה הציבור חושב על הכרזתו של בנט. כתבתי כך:

"מה ניתן ללמוד מכך שראש הממשלה בנט ומנכ״ל משרד הברירות אש מפצירים שוב ושוב בציבור שלא לטוס לחו״ל בשל החשש מגידול ניכר במספר החולים בקורונה ואלפי ישראלים מתעלמים מהבקשה ומגיעים באלפיהם לנתב״ג כדי להמריא לחו״ל?".

שאלה: מה ניתן ללמוד מכך שראש הממשלה בנט ומנכ״ל משרד הברירות אש מפצירים שוב ושוב בציבור שלא לטוס לחו״ל בשל החשש מגידול ניכר במספר החולים בקורונה ואלפי ישראלים מתעלמים מהבקשה ומגיעים באלפיהם לנתב״ג כדי להמריא לחו״ל? אין לי תשובה חד משמעית לתופעה הזו ולכן אשמח לשמוע את תגובותיכם.

— gideon allon (@gideonallon) July 18, 2021

ביקשתי מהעוקבים אחרי לצייץ את תגובותיהם. 73 איש נענו לבקשתי. מרביתם מתחו ביקורת על בנט. אשה אחת כתבה: "אי אפשר לסגור אנשים שנתיים בארץ". אחד העוקבים כתב כי זה מעיד על "חוסר משילות". מישהי כתבה כי "מחדל. ממשלה לא מבקשת. ממשלה מנהיגה ומחליטה לסגור". מגיב נוסף ציין כי "בנט אינו סמכותי מספיק. אצלנו לא מספיק לבקש, צריכים לסגור".

יועציו  בנט חייבים להבהיר לו, שכרה"מ הוא חייב להיות הרבה יותר מאופק בתגובותיו, להיוועץ בהם כל אימת שהוא מתכוון לצאת בהצהרה או בהכרזה פומבית, כי רק בדרך זו הוא יימנע משגיאות מיותרות בעתיד

יש לציין כי הצהרתו השבוע של בנט לא הייתה הפעם הראשונה בה קרא לציבור שלא לטוס לחופשות בחו"ל . ב-22 ביוני, 9 ימים לאחר שנכנס לתפקידו הוא אמר במהלך סיור בנתב"ג כי "אם עדיין לא הזמנתם טיסה לחו"ל ואתם לא חייבים- אל תזמינו. מי שלא צריך לצאת לחו"ל – שלא ייצא. זו לא הנחיה אלא המלצה. תטיילו בארץ".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״40 על 40״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

הטענות הקשות שיש לנציגי האופוזיציה על הייצוג העלוב שניתן להם בועדות הכנסת הן מוצדקות בהחלט.

במשך 31 השנים שבהן סיקרתי את דיוני הכנסת והחלטותיה אינני זוכר שהיה תקדים לכך שהקואליציה ״השתלטה״ על כל ועדות הכנסת. גם בכנסות שבהן הייתה קואליציה רחבה, שנהנתה מתמיכה של 70 ח״כים ויותר, התייחסו ראשי הקואליציה בהגינות כלפי סיעות האופוזיציה ונתנו לה ייצוג הולם בראשות הוועדות ובמספר הנציגים בכל ועדה.

הטענות הקשות של נציגי האופוזיציה על הייצוג העלוב שקיבלו בועדות הכנסת מוצדקות בהחלט. ב-31 השנים שסיקרתי את דיוני הכנסת והחלטותיה אינני זוכר תקדים לקואליציה ש״השתלטה״ על כל ועדות הכנסת

לא מתקבל על הדעת שהאופוזיציה בראשות הליכוד, שהיא המפלגה הגדולה ביותר בכנסת עם 30 מנדטים, והמפלגות החרדיות שיש להן 16 מנדטים והציונות הדתית עם 6 מנדטים והרשימה המשותפת, בסך הכל 58 מנדטים, יקבלו לידיהם את ראשות הועדה לביקורת המדינה בלבד בעוד שראשויות כל הוועדות האחרות הופקדו בידי 62 נציגי סיעות הקואליציה החדשה.

אפשר בהחלט להבין לליבם של ראשי האופוזיציה שלא השתתפו בהצבעה לאישור הרכב הוועדות וסירבו לקבוע את נציגיהם בועדות הכנסת.

יו"ר הקואליציה החדשה ח״כ עידית סלמן מימינה, שהיא גם יו״ר הועדה המסדרת, אמרה השבוע:

"חשוב לי לציין שאני וחברים נוספים בקואליציה עשינו ניסיונות להגיע להסכמות עם האופוזיציה, אך לצערי הניסיונות לא צלחו. בכל זאת, ניסנו להקפיד ככל האפשר על כך שההרכב המוצע ישקף את יחסי הכוחות בכנסת. יכול להיות שבהידברות מסודרת יותר האופוזיציה הייתה יכולה לקבל ייצוג רחב יותר, בין אם בוועדות הקבועות ובין אם בוועדות המיוחדות, שיובאו לאישור הכנסת במועד אחר".

עידית סילמן, הנעדרת כל ניסיון פרלמנטרי קודם, איננה מבינה כנראה שהכנסת לא מתנהלת בשיטה של חטוף ככל יכולתך. העובדה שהיא יו״ר הקואליציה איננה מעניקה לה סמכות לזלזל בסיעות האופוזיציה ולנצל את הרוב הזעום שיש לקואליציה במליאת הכנסת כדי להתנהג בהתעלמות וחוסר התחשבות ביריביה הפוליטיים.

סילמן, הנעדרת ניסיון פרלמנטרי קודם, אינה מבינה כנראה שהכנסת לא מתנהלת בשיטת חטוף ככל יכולתך. העובדה שהיא יו״ר הקואליציה איננה מעניקה לה סמכות לזלזל בסיעות האופוזיציה

צודק יו״ר הכנסת לשעבר ח"כ יריב לוין (הליכוד), המכיר היטב את הכנסת, שאמר לראשי הקואליציה:

"אתם מעוותים את העיקרון הבסיסי של קול אחד – אדם אחד. את העיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה, שבו כל אזרחי ישראל שווים. ואת תוצאות הבחירות והקול של כל אחד, שיש לו אותו משקל כאן בבניין".

דברים דומים אמר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה):

"הייצוג בוועדות הכנסת נועד להחליף באופן דמוקרטי את קרבות הרחוב. כאשר קואליציה דורסנית של בקושי 60 או 61 חברים לוקחת את כל הייצוג לעצמה, היא פוגעת ביכולת הדמוקרטית לקיים דו שיח וחיים משותפים של האזרחים. זו התנהלות מסוכנת".

כדי להמחיש עד כמה הייצוג שנקבע בועדות לאופוזיציה הוא מעוות, די לציין שבוועדת הכנסת החדשה המונה 15 ח״כים יש לליכוד, המפלגה הגדולה בכנסת, שני נציגים. גם לימינה עם 7 המנדטים שלה יש שני נציגים וגם את תפקיד יו״ר ועדה (ח״כ ניר אורבך). גם בועדת הכספים העיוות דומה. מתוך 16 חברי ועדה יש לליכוד שני נציגים כמו ליש עתיד ולרשימה המשותפת, וראשות הועדה החשובה הופקדה בידי נציג ישראל ביתנו (אלכס קושניר), שהוא חבר סיעתו של שר האוצר. כיצד ועדת הכספים תפקח ותבקר את החלטות שר האוצר אם בראש הועדה יכהן אחד ״מחייליו״ של ליברמן?

לעומת זאת, בועדת החוץ והביטחון ובועדת הפנים ניתן ייצוג הולם לסיעות בהתאם לגודלן, כשלליכוד יהיו 5 חברים בועדת חו״ב מתוך 17 חברי הוועדה, ובוועדת הפנים 3 מתוך 15.

חובתו של יו״ר הכנסת החדש מיקי לוי (יש עתיד) ליטול את היוזמה לידיו ולפעול בהקדם לתיקון העיוות שנעשה בהרכב הוועדות והעומדים בראשן. מרגע שהוא נבחר ליו״ר הכנסת עליו לפעול בצורה ממלכתית ולגלות גישה עניינית, גם אם גישתו לא תישא חן בעיני ״פטרונו״ הפוליטי השר יאיר לפיד.

דבריו בישיבת ועדת החוץ והביטחון, לאחר אישור מינויו של ח"כ רם בן ברק כיו״ר הועדה, לפיהם עשה במשך חודש ימים מאמצים רבים כדי להגיע לגישור ופשרה עם האופוזיציה בנושא הרכב הוועדות, אינם משכנעים כלל. גם הביקורת שלו נגד סיעות האופוזיציה כי ״יש תמיד מקום להילחם, אך אין מקום להחרים״, הם דברים בלתי משכנעים, שאינם פותרים את הבעייה האמיתית, מתן ייצוג הולם ומכובד לסיעות האופוזיציה בועדות הכנסת.

חובת יו״ר הכנסת החדש מיקי לוי לפעול בהקדם לתיקון העיוות שבהרכב הוועדות והעומדים בראשן. עליו לפעול בממלכתיות ובענייניות, גם אם גישתו לא תישא חן בעיני ״פטרונו״ הפוליטי השר יאיר לפיד

האופוזיציה איננה סרח עודף. היא מייצגת שכבות רחבות בציבוריות הישראלית ולא יעלה על הדעת לנהוג בהם בצורה מעליבה, מעוותת ובלתי ראויה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״40 על 40״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

לעיתים חגיגות השוויון הן שמעידות יותר מכל על העדרו. לפני מספר ימים שודרה באחד מערוצי החדשות כתבה על "המנכ"ליות של משרדי הממשלה". 10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, שיפור ניכר ביחס לעבר. 7 מהן השתתפו באותה כתבה, שאין לי ספק בכוונותיהם הטובות של יוזמיה. אך בעודי צופה באותן נשים מרשימות, חשבתי שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שההופעה הראשונה שלהן במהדורת חדשות איננה מקצועית, אלא מגדרית.

10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, 7 מהן השתתפו בכתבה. בעודי צופה בנשים המרשימות חשבתי, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שהופעתן הראשונה אינה מקצועית אלא מגדרית

האם נכון לנו כחברה, שמנהלות מוכשרות של משרדי ממשלה זוכות ל"טבילת האש" התקשורתית שלהן כנשים ולא כנשות מקצוע? האם זה נכון להן? שוויון מלא יהיה כאשר כל אחת מאיתנו תבחן רק בהתאם למי שהיא ולא מה שהיא. כאשר לא תהיינה עוד כתבות שחוגגות שוויון, אלא שפשוט יהיה שוויון שיקבל ביטוי גם בחשיפה התקשורתית.

המלצת צפייה: לינק לראיון עם נבחרת המנכ״ליות המרשימה של משרדי הממשלה ששדרנו הערב במהדורה. נראה לי שכל אישה עם קריירה תמצא פה סיפור להזדהות איתו (אני במיוחד עם הפספוס של הודעות ווטסאפ חשובות מהגן וההשלכות מרחיקות הלכת…) https://t.co/5JIsIlVOT5

— Tamar Ish Shalom תמר (@tamarishshalom) July 13, 2021

כש"חוגגים שוויון", במידה רבה מודים בכך שהוא עדיין לא כאן. כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה, כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה.

לא בדקתי מי היו אותן 3 מנכ"ליות שנעדרו מהכתבה ואינני יודעת מדוע לא הופיעו בה. אולי הרגישו לא בנוח מהמעמד המגדרי והעדיפו שהחשיפה התקשורתית שלהן תהיה קשורה לעשייה, בדיוק כמו זו של המנכ"לים הגברים, שהם גם עדיין הרוב הגדול.

כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה. כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה

האתגר שלנו כחברה הוא להפוך את השוויון המגדרי לדבר רגיל, מובן מאליו, לא כזה שחוגגים או מציינים אותו. לא לעסוק בטפיחות על השכם של עצמנו בגאווה על כל אישה נוספת שממונה לתפקיד בכיר, אלא להפוך את המציאות הזאת לדבר טבעי. שמינוי של אישה, כמו מינוי של גבר, יזכה בביקורות טובות וגרועות ביחס לכישוריה, ניסיונה והתאמתה לתפקיד, לא ביחס למגדרה.

וצריך לזכור עוד פרט אחד קטן ומשמעותי, גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, יותר מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל היא גברית כמעט כולה. רוב המנכ"ליות שהופיעו בכתבה, אינן מובילות את המשרדים הגדולים והמשפיעים, כך גם ביחס לרוב השרות. גם בכלכלה, למרות שיפור שחל בשנים האחרונות, עדיין הנשים במיעוט.

גם אם לא ניתן להעלים את תקרת הזכוכית בן רגע, צריך להפסיק לתת לה את זמן השידור באמצעות חגיגת הצלחתן של המעטות שהצליחו לנפצה. במקום זאת יש לפעול כדי לייצר שינוי מלמטה.

לא לתת עוד לגיטימציה להדרת נשים מהמרחב הציבורי, לשיח מזלזל, להקטנת נשים ולפגיעה בהן. לצערי הרבה מאותם דברים עדיין טבועים בחברה הישראלית על גווניה השונים. עדיף שכלי התקשורת יתרכזו יותר בחשיפתם ובמאבק לשינויים ופחות בחגיגה מוקדמת של הצלחתן של המעטות, שעדיין אינן מעידות על הכלל.

גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל – כמעט כולה גברית

אם נדע לייצר שוויון בחיים, בסופו של דבר יהיה גם שוויון בסיקור התקשורתי, ללא צורך בכתבות צבע מיוחדות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

גבול ישראל עזה שוב מתחמם ושוב בגלל הסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל לידיה את כספי שיקום עזה, והוא מתעקש לשמור על הנוהל הישן של מעבר הכסף מקטר ישירות אליו. חמאס גם מאיים לחדש את צעדות השיבה.

גבול ישראל עזה שוב מתחמם מהסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל את כספי שיקום עזה, מתעקש לשמור על נוהל מעבר הכסף מקטר ישירות אליו, ומאיים לחדש את צעדות השיבה

אבל חמאס גם חייב לקחת בחשבון כי המזרח התיכון משתנה ולא לטובתו. מה שקורה עכשיו בתוניס זה בעצם פרפורי "האסלאם הפוליטי", רעיון שהשתעשעו בו במערב, כאילו ניתן למצוא בתוך האסלאם כוחות מתונים שיכולים להיות בעלי ברית של המערב ולהילחם יחד באל-קאעידה ואח"כ במדינה האסלאמית.

מה קורה בתוניס? הנשיא, יחד עם הצבא, ביטל את הפרלמנט שבשליטת האחים המוסלמים, כאשר העם הוא דווקא עם הצבא, ובמקום שהאחים יוציאו מיליונים לרחובות, המוני תוניסאים שטפו דווקא את מטה מפלגת הנהדה ועשו בה שמות.

המפלגה הזאת, והעומד בראשה, ראשד גנושי, נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב שעמו המערב יכול להסתדר. עם השמות במטה המפלגה אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי אשר הנשיא אובמה קידם בכל כוחו.

תוניס איננה הבעיה היחידה של האחים המוסלמים. גם טורקיה. יש תפנית בעמדת ארדואן, והוא אומר לראשי האחים ממדינות ערב להסתלק יפה לפני שהוא יהיה רציני. ראשי האחים מכוויית כבר ברחו חזרה הביתה, והם מעדיפים את הכלא הכווייתי על האירוח של ארדואן,

וכעת יש סימן שאלה על "התפוח הגדול" – ראשי האחים של מצרים. סיסי דורש את הסגרתם, ארדואן סגר להם את תחנת השידור שהסיתה מטורקיה לתוך מצרים, אבל עד לרגע זה הוא לא הסגיר את ראשי האחים לידיו של סיסי.

מפלגת הנהדה בתוניס והעומד בראשה נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב, עמו המערב יכול להסתדר. כעת אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי שאובמה קידם בכל כוחו

הטלפון של ארדואן לנשיא הרצוג הוא באותו הקשר, אבל לדעתי אין לסמוך על מילתו של ארדואן. הוא לא ויתר על חלום החליפות, ולא יוותר. הכל טקטיקות.
מהומה לא קטנה מתחוללת בהנהגת האחים באירופה ויש ידיעות על משבר פנימי גדול, אבל מכיוון שמבחינת התעמולה של האחים הכל סבבה, קשה לדעת מה מתחולל שם.

כאשר חמאס עזה מאיים בחזרה לצעדות השיבה, יש לבחון זאת על רקע משבר האחים המוסלמים הכולל. כוחם הגדול של האחים המוסלמים הוא בברית שהם כרתו עם השמאל האירופאי.

ראינו זאת במשטים של ארדואן ובצעדות השיבה שנתמכו לוגיסטית מאירופה בשלב הראשוני, כאשר חמאס עדיין לא נקט עמדה. מי שיזם את צעדות השיבה היו אירגוני השמאל הפלסטיניים, יחד עם ברית האחים-שמאל האירופאים, וחמאס הצטרף כאשר ראה שהפרוייקט מצליח. והוא גם דאג לסיים את הצעדות תמורת מחיר שקיבל מישראל.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הזאת הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם כן ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענן את הברית, אבל יש להטיל בכל ספק.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענון הברית, מה שמוטל בספק

מה שחמאס בהחלט צריך לקחת בחשבון אלה מראות ההמון התוניסאי הפורץ לתוך משרדי א-נהדה. המצב בתוניס לא דומה למצב בעזה, אבל הרוח הגבית בעולם הערבי נושבת נגדו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.