לבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו לאחרונה יש חשיבות עצומה. הן לא רק משקפות את המשך תפקודם של המוסדות הדמוקרטיים בישראל ברמה המקומית, אלא גם ממחישות כי ניתן וצריך לקיים את הבחירות הארציות כבר עתה. אין בסיס להתנגדות להקדמה מיידית של הבחירות כלליות.

למעשה, הקדמת הבחירות הכלליות חשובה וחיונית לא פחות מאשר קיום הבחירות המקומיות (פחות או יותר) במועדן. מאורעות ה-7 באוקטובר הם האירוע הטראומטי ביותר שחוותה החברה הישראלית מאז קום המדינה. בהתאם לכך הם מציבים בפנינו מחדש שאלות יסוד באשר למדיניות החוץ והביטחון, ומדיניות הפנים שלנו.

בה בעת יש פער שלא ניתן לגישור בין הסוגיות והשאלות שעלו בעקבות האירועים והמלחמה, לבין הנציגות הפוליטית המכהנת, שנבחרה בנובמבר 2022 סביב שאלות פוליטיות שונות לחלוטין.

יש פער שלא ניתן לגישור בין הסוגיות והשאלות שעלו בעקבות האירועים והמלחמה, לבין הנציגות הפוליטית המכהנת, שנבחרה בנובמבר 2022 סביב שאלות פוליטיות שונות לחלוטין

הצורך בהקדמה מיידית הוא חריף במיוחד, משום שאנו ניצבים כעת בפני "צומת קריטי" – רגע היסטורי ייחודי של הכרעות שמתקבלות, וצפויות להיות להן השלכות ארוכות שנים. כמו כן, הסקרים מעידים באופן עקבי על כך שהציבור לא רואה בממשלה הנוכחית "נאמנה" (trustee) שבידיה הפקיד את הסמכות לפעול למען האינטרס שלו.

73% מהציבור בישראל חושבים שנתניהו צריך להתפטר- שיעור די יציב מאז סוף אוקטובר. אבל שימו לב: בפעם הראשונה מאז 07.10 יש יותר שחושבים שהוא צריך להתפטר כעת מאשר אלה שהם חושבים שהוא צריך להתפטר לאחר סוף המלחמה. הסקר המלא של אקורד כאן: https://t.co/W13PCGbBd1 pic.twitter.com/EracLkCRHW

— רון גרליץ ???? Ron Gerlitz (@RonGerlitz1) March 2, 2024

נייר עמדה שכתבתי עבור מכון "זולת" מסביר, כי בניגוד לשיח הרווח – הקדמת הבחירות הכלליות לא תהווה אירוע חסר תקדים. היו לא מעט מקרים בהם התקיימו, ואף הוקדמו, בחירות בזמן מלחמה או בשעת חירום.

אלו כוללים, לדוגמה, את הבחירות של 1973, שהתקיימו מיד לאחר תום מלחמת יום הכיפורים. בחירות אלו נדחו בעקבות פרוץ המלחמה והתקיימו בסוף חודש דצמבר של אותה שנה. זה היה לאחר המלחמה, אך בתקופה שבה ישראל נותרה במצב חירום ומתיחות ביטחונית שנמשך עד לחתימת הסכמי ההפרדה עם מצרים (ינואר 1974) וסוריה (מאי 1974). מעבר לדמיון בהיקף המילואים הנרחב שנותר גם בזמן הבחירות, גם אז התקיימו הבחירות בצל טראומה חסרת תקדים.

דוגמה נוספת היא בחירות 1984, שהתקיימו בזמן מלחמת לבנון הראשונה, על רקע השקיעה של ישראל ב"בוץ הלבנוני" והחרפת המשבר הכלכלי. בעקבות בחירות אלו כוננה ממשלת האחדות הראשונה, שהובילה את הנסיגה מלבנון לרצועת הביטחון ויישמה את התכנית לייצוב המשק ב- 1985. במילים אחרות, הבחירות ב-1984 יצרו תנאים פוליטיים שאיפשרו שינויי מדיניות משמעותיים הן במדיניות החוץ הן במדיניות הפנים של מדינת ישראל.

נייר עמדה שכתבתי עבור מכון "זולת" מסביר, כי בניגוד לשיח הרווח – הקדמת הבחירות הכלליות לא תהווה אירוע חסר תקדים. היו לא מעט מקרים בהם התקיימו, ואף הוקדמו, בחירות בזמן מלחמה או בשעת חירום

גם בשני העשורים האחרונים התקיימו בחירות בזמן משברים ביטחוניים ואחרים. רצף הבחירות בשנים 2019-2021 התקיים בזמן מגפת הקורונה, שחייבה נקיטת צעדי מדיניות חסרי תקדים. עשור לפני כן, בחירות 2009 התקיימו בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי. שני המקרים מלמדים כי ממשלות מעבר, שפועלות כאשר יש בחירות מוקדמות, יכולות לפעול באופן אפקטיבי בזמן משברים יוצאי דופן.

דוגמה בולטת נוספת, ורלוונטית במיוחד, היא בחירות 2001. אלו הוקדמו על רקע כישלון ועידת קמפ-דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה, בהקשר שהוא במידה רבה מקביל לזה שמולו ישראל ניצבת כעת: תמונת המצב בזירה הישראלית-פלסטינית השתנתה באופן רדיקלי והנחות היסוד של הממשלה טרם האירועים התערערו באופן יסודי.

ברור שאף אחד מהמקרים שצוינו לא דומה בכל הפרמטרים למצב הנוכחי, וגם לא סביר שיהיה דמיון שכזה. אבל יחדיו הדוגמאות האלו ממחישות כי ישראל בהחלט מסוגלת לקיים בחירות בתקופת מלחמה וחירום.

המחירים והסיכונים שכרוכים בהקדמת הבחירות אינם זניחים, אך הם בגדר הרע במיעוטו. העלות הכלכלית של בחירות היא משמעותית אך מוצדקת מאד, ומועטה בהשוואה להשלכות הכלכליות של המלחמה ושל המהלכים המדיניים שינקטו בעקבותיה.

ההגבלות על פעולות הממשלה כממשלת מעבר לא אמורות להפריע לניהול המלחמה, ובעיקר יטילו עליה "חובת איפוק" בכל הקשור להכרעות מדיניות משמעותיות. ממילא ראוי שאלו יתקבלו לאחר שיתקיימו בחירות חדשות.

המחירים והסיכונים שבהקדמת הבחירות אינם זניחים, אך הם הרע במיעוטו. העלות הכלכלית של בחירות מוצדקת, ומועטה בהשוואה להשלכות הכלכליות של המלחמה והמהלכים המדיניים שבעקבותיה

קיים גם החשש מכך מקבלי החלטות ינהגו בניגוד לאינטרס הציבורי במסגרת קמפיין בחירות, שיפגע עוד יותר בשיתוף הפעולה בין כחול לבן והליכוד, ושמדיניות הממשלה תושפע משיקולים פוליטיים. אלו חששות מוצדקים אך למעשה הם תקפים כבר כעת.

זאת ועוד: ככל שהחששות משיקולים הפוליטיים תקפים, הם דווקא מצדיקים את הקדמת הבחירות, שתאפשר לציבור לבחור הנהגה פוליטית שלא חותרת לשמר את כוחה באמצעות פעולות הנוגדות את האינטרס הציבורי.

את ההחלטה לגבי הקדמת הבחירות יש לקבל כבר עכשיו. במידה שהמלחמה תסתיים במהירות, יש לקיים בחירות מיד לאחריה, על מנת שהציבור יוכל להיות שותף בהכרעה לגבי עתיד מדינת ישראל לאחר המלחמה. במידה שהמלחמה תתארך עוד, הדבר ישקף אתגר ביטחוני מתמשך דומה לזה אליו נקלעה ישראל במהלך מלחמת לבנון הראשונה. במצב זה קיום בחירות חיוני לא פחות, על מנת שלציבור תהיה השפעה על אופן ומועד סיום הלחימה.

לכן, ככל שהחשש משיקולים פוליטיים תקף, הוא דווקא מצדיק את הקדמת הבחירות, שתאפשר לציבור לבחור הנהגה פוליטית שלא חותרת לשמר את כוחה באמצעות פעולות הנוגדות את האינטרס הציבורי.

הנחת היסוד הדמוקרטית היא שהציבור ידע לבחור במפלגה שעם חזונה ומצעה הוא מסכים, ושישקלל בהעדפותיו את הנכונות של הפוליטיקאים לבקש מחדש את אמון הציבור בעקבות ה- 7 באוקטובר, להימנע מהחרפת הקיטוב הפוליטי ולדבוק בקמפיין פוליטי אידיאולוגי וענייני.

ככל שהחשש משיקולים פוליטיים תקף, הוא דווקא מצדיק את הקדמת הבחירות, שתאפשר לציבור לבחור הנהגה פוליטית שלא חותרת לשמר את כוחה באמצעות פעולות הנוגדות את האינטרס הציבורי

בחירות מוקדמות הן לא רק חובה במציאות החדשה והכואבת שלאחר ה-7 באוקטובר אלא גם הזדמנות להתנעה מחדש של המערכת הפוליטית שלנו.

ד״ר רונן מנדלקרן מרצה על פוליטיקה ישראלית בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחב״ל באוניברסיטת תל אביב.