השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מגיע לקלפי בתל אביב ביום הבחירות לרשויות המקומיות, 27 בפברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90

השימוש הציני של בן גביר באסון מירון לקראת רמדאן יעמוד למבחן בל"ג בעומר

כחודשיים וחצי לפני אירועי ל"ג בעומר, ובזמן שהירי של חזבאללה לא מפסיק, בן גביר מנופף בדוח האסון במירון בניסיון ציני להגביל את מספר המתפללים בהר הבית כדי למנוע לכאורה אסון דומה ברמדאן ● האם אותו בן גביר ידרוש מנתניהו גם להגביל את מספר המתפללים במירון לקראת ההילולה לנוכח האיומים מצפון? ● פרשנות

ב־25 במאי 2024, בל"ג בעומר, מתוכננת להיערך כבכל שנה הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. "יש עדויות לקיומה של הילולה בל"ג בעומר במירון כבר לפני יותר מ־400 שנה, אשר במהלכה עלה קהל רב למתחם הבנוי מסביב לציון קבר הרשב"י לתפילות, חגיגות, ריקודים והדלקת מדורה", ציינו בשבוע שעבר חברי הוועדה הממלכתית לחקר האסון במירון, בראשות השופטת דבורה ברלינר.

השנה – אולי בפעם הראשונה מזה 400 שנה – תתקיים במירון התלכדות זירות. מצד אחד, הר מירון – הנקודה הגבוהה ביותר באזור, שם נמצא בסיס יחידת הבקרה האווירית של הצפון (היב"א).  מצד שני, לקחי האסון – אחת מנקודות השפל של ממשלת בנימין נתניהו, והאסון האזרחי הגדול ביותר שידעה המדינה.

בסיס היב"א – שנמצא לא רחוק ממתחם קבר הרשב"י – הוא נקודה חמה עבור חזבאללה. לפחות פעמיים במהלך המלחמה הצליח חזבאללה לגרום נזק לבסיס החשוב, שנקרא "העיניים של המדינה". פעם אחת ב־7 בינואר, כשטילים גרמו נזק לתשתיות, אך המתקן המשיך לעבוד למרות הפגיעה; ופעם נוספת ב־23 בינואר, כשחזבאללה קיבל אחריות על ירי לכיוון אותו בסיס.

בהמשך המלחמה, ב־14 בפברואר, חזבאללה ירה על בסיס פיקוד צפון הנמצא בצפת (לא הרחק משם) – והרג את החיילת עומר בנג'ו. שמונה חיילים נוספים נפצעו ושני מבנים בבסיס נהרסו כליל.

פצועים מפגיעת הרקטה בבסיס פיקוד צפון בצפת מפונים לבית חולים זיו, 14 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Gil Eliyahu)
פצועים מפגיעת הרקטה בבסיס פיקוד צפון בצפת מפונים לבית חולים זיו, 14 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Gil Eliyahu)

האזור הזה שבין הר מירון, מושב מירון, ספסופה, אור הגנוז, בר יוחאי והדרך לצפת, נמצא תחת איום הטילים הישיר של חזבאללה. גם הבוקר (ראשון) חזבאללה ירה מטח טילים לאזור. מה יקרה למתפללים ולמאמינים שיגדשו את המקום בהמוניהם ב־24–25 במאי השנה?

השופטת ברלינר התייחסה לנושא הזה בדוח ועדת החקירה – ואפילו נתנה לו את הכותרת: "הכתובת על הקיר". הסכנה ידועה מראש. אפילו התכנסות של אלפים – ולא מאות אלפים כפי שהיה נהוג עד האסון – יכולה להיגמר בטרגדיה גדולה.

כעת השר לביטחון לאומי הוא איתמר בן גביר – והגיע תורו למנוע את הצפיפות במירון ולוודא שהמתפללים שיגיעו להר לא יהיו מושא למטווח של חזבאללה

במדינת ישראל של 2024 חיים תחת איומי ארגוני הטרור. אולם, כפי שגם מלמד דוח ועדת מירון, חייבים להתכונן מראש לסכנות. מי שהיה אז השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, קיבל על הראש מהוועדה על כך שחשב שהוא יכול להישאר "משקיף מהצד" באירוע.

"גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'", צוין בדוח.

דוח הוועדה לחקר האסון במירון
דוח הוועדה לחקר האסון במירון (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדוח הטיל על אוחנה אחריות אישית לאסון וקבע כי הוא לא יוכל לכהן בעתיד כשר ביטחון הפנים. כעת השר לביטחון הפנים (לאומי) הוא איתמר בן גביר – והגיע תורו למנוע את הצפיפות במירון ולוודא שהמתפללים שיגיעו להר לא יהיו מושא למטווח של חזבאללה.

את המודעות הגבוהה של בן גביר לאתגרי הצפיפות למדנו אתמול (שבת) באמצעות המכתב שהוא שלח לראש הממשלה בנימין נתניהו תחת הכותרת, "היערכות לקראת רמדאן, הרמת דגל אדום – סכנה בטיחותית אמיתית".

השימוש הציני בטיעון הצפיפות מצדו של בן גביר נוסף רק לאחרונה. בן גביר אף משתמש בדוח מירון כהסבר לדאגה שלו, ולא בחשש הקודם מפיגועי טרור מרובים

בן גביר כל כך מודאג משלומם של אזרחי ישראל הערבים עד שהוא כתב לנתניהו שיש לכנס בדחיפות את הקבינט כדי לדון בסוגיית הצפיפות והעומס בהר הבית.

בן גביר ציין במכתב, "כמובן שאינני נביא ובן נביא ואינני יודע אם בוודאות יתקיים חלילה אירוע רב נפגעים או חירום, אולם מהדיון שערכתי ומהשאלות ששאלתי, לא התרשמתי שיש בידי המשטרה את היכולת להתמודד ולהבטיח את שלומם וביטחונם של כמות המתפללים הצפויה בהר הבית כתוצאה מהחלטת ראש הממשלה".

כוחות הביטחון מתקינים מצלמות אבטחה בהר הבית, 25 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
כוחות הביטחון מתקינים מצלמות אבטחה בהר הבית, 25 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החלטת ראש הממשלה הייתה לאפשר לכל המתפללים להגיע להר הבית במהלך חודש רמאדן. ברקע עומד הניסיון של בן גביר בחודש האחרון להגביל את הגעת המתפללים, כשלשיטתו הקמת המחסומים והשתת מגבלות הגיל על מתפללים תבלום מוסלמים מלהגיע להר הבית.

השימוש הציני בטיעון הצפיפות מצדו של בן גביר נוסף רק לאחרונה. בן גביר אף משתמש בדוח מירון כהסבר לדאגה שלו, ולא בחשש הקודם מפיגועי טרור מרובים על ידי מי שנמצאים לכאורה בדרכם לתפילה (או בדרך חזרה מתפילה).

במירון 2024 בן גביר יידרש שוב לנושא הצפיפות, אך הפעם תתווסף גם הדאגה לחיי המתפללים בעקבות הירי לאזור. האם גם לקראת מירון 2024 הוא יבקש מראש הממשלה להטיל הגבלות על הגעת מתפללים?

עוד כתב בן גביר: "אכן, יטען הטוען כי גם בחג רמדאן הקודם, ובאלה שקדמו לו, לא אירע למזלנו אסון, אולם ועדת מירון כבר קבעה כי 'העובדה שההילולה הסתיימה בעבר ללא אבדות בנפש, אינה הופכת אותה לאירוע מוצלח. מעבר לכך, כפי שפירטנו, המפכ"ל שבתאי ידע שהאירוע כרוך בסכנת חיים ממשית, ומידע זה כשלעצמו חייב אותו לבחון מחדש את ההנחות שביסוד תוכנית המבצע'".

אם כן, נושא הצפיפות הוא העומד בראש הטיעונים כרגע. במירון 2024 בן גביר יידרש שוב לנושא הצפיפות, אך הפעם תתווסף גם הדאגה לחיי המתפללים ברקע העובדה שהאזור מטווח כמעט מדי יום. האם גם לקראת מירון 2024 הוא יבקש מראש הממשלה להטיל הגבלות על הגעת מתפללים?

חרדי מדליק נרות בזירת הארוע של האסון בהר מירוון, 1 במאי 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
חרדי מדליק נרות בזירת האירוע של האסון בהר מירוון, 1 במאי 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
עוד 757 מילים
סגירה