מה ניתן ללמוד מדו"ח ועדת אסון מירון על עתיד החקירות הפליליות

אלוף (מיל.) שלמה ינאי, השופטת בדימוס דבורה ברלינר והרב מרדכי קרליץ בישיבתה האחרונה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 7 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
אלוף (מיל.) שלמה ינאי, השופטת בדימוס דבורה ברלינר והרב מרדכי קרליץ בישיבתה האחרונה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 7 בספטמבר 2023

לפני כשבוע פרסמה ועדת החקירה הממלכתית לחקירת אירוע אסון הר מירון את ממצאיה.

הדו"ח מתייחס בהרחבה לחלקם באסון של בעלי התפקידים השונים שעסקו לאורך השנים בנושא הילולת הר מירון. בין הנושאים המרכזיים הוא מונה את ההתנהלות הלקויה באתר קבר הרשב"י, בכל הנוגע להיבטי התכנון והבנייה ולניהול המקום, כשלים בהיערכות להילולה בשנים האחרונות, ברישוי האירוע ובהתנהלות הבטיחותית, ומתאר את השתלשלות האירועים שקדמה לאסון ואת הגורמים הישירים לו. בנוסף כולל הדו"ח המלצות רוחב כגון הסדרת רישוי אירועים המוניים ובהם אירועי דת, ניהול מתחם הר מירון, ניהול ההילולה ועוד.

בין הנושאים המרכזיים מונה הדו"ח את ההתנהלות הלקויה באתר קבר הרשב"י, בכל הנוגע להיבטי התכנון והבנייה ולניהול המקום, כשלים בהיערכות להילולה בשנים האחרונות, ברישוי האירוע ובהתנהלות הבטיחותית

הוועדה בחנה את אחריותם של נושאי התפקידים הרלוונטיים מגופים שונים: אנשי משטרה שהיו מופקדים על ניהול האירוע, מהנדסי בטיחות, בעלי תפקידים במועצה האזורית מרום הגליל, במשרד הדתות ובמרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים, שרים בממשלה וראש הממשלה עצמו. לחלקם מצאה הוועדה לנכון בסופו של יום לייחס גם אחריות אישית.

הוועדה ממליצה כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלה בדבר חידוש החקירות הפליליות ומיצוין, באשר "עבודת הוועדה אינה הליך פלילי ואין לראות בה תחליף לעבודתם של גופי החקירה". יובהר כי מדובר בחקירות פליליות שנפתחו על ידי משטרת ישראל ומח"ש בחשד לרשלנות מספר ימים לאחר קרות האסון, אולם עם מינוי הוועדה הושהו לפי החלטת היועץ המשפטי לממשלה עד לסיום עבודת הוועדה.

נשאלת השאלה האם וכיצד ישפיעו הממצאים והמסקנות שבדו"ח הוועדה על אותם הליכים פליליים ואחריתם. לכך אדרש בשורות הבאות.

ניהול חקירה ע"י ועדת החקירה ממלכתית וביצוע חקירה פלילית ע"י הגורמים המוסמכים לכך נבדלים זה מזה בכמה פרמטרים. ראשית דבר – מקור הסמכות החוקית מכוחו פועל כל אחד מהגופים, המנדט שניתן לו ותפקידו במערכות החוק והממשל: וועדת החקירה הוקמה בהחלטת הממשלה, כדי לחקור את השתלשלות האירועים שקדמה לאסון, לבחון היבטים רוחביים של האירוע ולתת המלצותיה בנושאים מקצועיים. פעילותה הוגדרה אם כן מראש בהתאם למנדט שניתן לה בכתב המינוי.

ניהול חקירה ע"י ועדת החקירה ממלכתית וביצוע חקירה פלילית נבדלים זה מזה בכמה פרמטרים. ראשית – מקור הסמכות החוקית מכוחו פועל כל אחד מהגופים, המנדט שניתן לו ותפקידו במערכות החוק והממשל

ההליך הפלילי, לעומת זאת, מתמקד בבחינה ראייתית האם יש מקום לייחס למי מהמעורבים אחריות פלילית לעבירות פליליות כמו גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות (כלפי קורבנות האסון).

שני ההליכים שונים זה מזה גם בסדרי הדין והראיות: על פי חוק ועדות חקירה, ועדת חקירה אינה כפופה לדיני הראיות. גם הליך גביית העדויות בוועדה אינו כפוף לסדרי הדין החלים בבית המשפט. בנוסף, עדויות שנמסרו בפני וועדת החקירה עשויות לשמש כראיה בהליך המשפטי הפלילי, ואולם יכול ובשל הפער המשפטי שהוזכר לעיל, ראיות שהתקבלו במסגרת חקירת הוועדה יחייבו התאמות במסגרת החקירה הפלילית, כדי שניתן יהיה להכשירן כראיה גם בהליך הפלילי.

הבדל משמעותי נוסף נוגע לייצוג המשפטי ולעיון בחומר.  אותם אנשים שהוועדה החליטה להזהירם בטרם מתן ממצאיה, רשאים להופיע בפני הוועדה כשהם מיוצגים על ידי עורך דין ולקבל לידיהם את החומרים שנאספו בידי הוועדה.

קרוב לוודאי שחלק מהמוזהרים ואלה שהוועדה מצאה לנכון לייחס להם אחריות –  ייחקרו תחת אזהרה גם במסגרת החקירה הפלילית, אך בעוד במצב "רגיל" חשוד אינו נחשף לחומר החקירה עד לסיום החקירה בעניינו, אותם אנשים שהתייצבו בפני הוועדה לאחר אזהרתם, יגיעו  לחקירה הפלילית כשחלק ניכר מחומר החקירה כבר ברשותם ובידיעתם, שכן נחשפו אליו כאמור עובר לאותן עדויות שלהם בפני הוועדה.

במצב "רגיל" חשוד אינו נחשף לחומר החקירה עד לסיום החקירה בעניינו, אך אלו שהתייצבו בפני הוועדה לאחר אזהרתם, יגיעו לחקירה הפלילית כשחלק ניכר מחומר החקירה כבר ברשותם ובידיעתם

חשוב להבהיר כי העובדה שהוועדה ייחסה אחריות אישית לבעלי תפקידים שונים, לרבות כאלה הממוקמים במדרג גבוה בהיררכיה, אינה מלמדת בהכרח על כך שהם ייחקרו תחת אזהרה במהלך החקירה הפלילית ובוודאי שלא על תוצאותיו של ההליך הפלילי בנוגע אליהם.

הסיבה לכך נעוצה בין היתר גם ברף ההוכחה השונה בכל אחד מההליכים. בחקירה הפלילית  על החוקרים לאסוף ראיות מספיקות נגד כל אחד מהחשודים, וככל שיוחלט בהמשך להגיש נגדם כתב אישום – יהיה על התביעה להוכיח את אשמתם מעבר לכל ספק סביר. לעומת זאת, וועדת החקירה אינה נדרשת לעמוד ברף הוכחה כה גבוה, הגם שלנוכח מודעותה לכך שלממצאיה יש פוטנציאל לפגיעה בנחקרים, היא קובעת לרוב את ממצאיה על בסיס ראיות "משכנעות או מהימנות".

ממצאיה של הוועדה עשויים לשרת דווקא את החשודים לשם ביסוס טענות הגנה בחקירתם הפלילית. כך למשל, הוועדה ציינה כשלים מערכתיים ממושכים וארוכי שנים באופן ניהול אירועי ההילולה ובניהול בטיחות מתחם ההילולה. כשלי עבר, ודאי ממושכים, עשויים בנסיבות מסוימות להקל מאחריותם של אלה הנחשדים בכשלים המאוחרים יותר.

עניין נוסף העלול להקשות על החקירה הפלילית נוגע לקביעותיה של הוועדה באשר ל"עמימות המערכתית":

"תנאי מרכזי לפעילות תקינה של כל גוף הוא בהירות לגבי סמכויותיו ואחריותו כמו גם לגבי הממשקים בינו לבין גופים אחרים […] בעבודתנו זיהינו לא אחת עמימות מערכתית בהקשרים אלו".

כדוגמה לכך ציינה הוועדה את "החלטות הממשלה אשר דנו שוב ושוב בטיפול באתר אולם לא פתרו בפועל את המחלוקות סביב זהות הגורמים האחראים, גדרי תפקידיהם וסמכויותיהם".

העמימות המערכתית שהטרידה, בצדק, את הוועדה, עלולה לעמוד גם בעוכריהן של החקירות המשטרתיות: תנאי לייחוס אחריות בעבירת רשלנות, הינו הוכחה של מחדל – הפרת חובה (מכוח חוק או חוזה) שהייתה מוטלת על החשוד כלפי הנפגעים. לצורך כך נדרש כי החובה וכן המעשה שהחשוד נדרש לבצע מכוחה היו ברורים וחד משמעיים. חוסר בהירות בנוגע לחלוקת התפקידים או הסמכויות של מי מהמעורבים יכול  להיזקף לטובתם או להטיל ספק סביר באשמתם, כמתחייב במשפט פלילי.

הממצאים עשויים לשרת דווקא את החשודים בחקירתם הפלילית. למשל, הוועדה ציינה כשלים מערכתיים ארוכי שנים בניהול ההילולה. כשלי עבר ממושכים עשויים בנסיבות מסוימות להקל באחריות הבאים אחריהם

לסיכום, דו"ח הוועדה כולל ממצאים נוקבים באשר להתנהלות של בעלי תפקידים רבים אשר קדמה לאסון מירון ואשר מכוחה ייחסה הוועדה אחריות אישית לחלק מהם. אף על פי כן, ארוכה הדרך לגיבוש ראיות פליליות נגד מעורבים אלו. יש להניח שיחלוף זמן לא מבוטל ונהיה עדים להתפתחויות נוספות, עד אשר תתברר אחריתן של החקירות הפליליות, שלא להזכיר את ההליך המשפטי עצמו.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 914 מילים
סגירה