שלוש התפתחויות קרו בסוף השבוע האחרון, המקבעות את התרחקותן הנוספת של עזה והגדה. ההתפתחויות הללו לא יקלקלו לבנימין נתניהו את קמפיין "המדינה הפלסטינית" – אבל המציאות בשטח מכתיבה התפתחות הפוכה.

1

בירושלים, המזרח ירושלמים וערביי ישראל התעלמו מכרוזי חמאס לעשות בלגנים בתפילות רמדאן על הר הבית, והנחילו אכזבה לא רק לחמאס, אלא גם לאיתמר בן גביר, שהמתין בציפייה דרוכה ל"תמונות יחיא סנוואר" ודגלי חמאס, שלא באו.

בירושלים, המזרח ירושלמים וערביי ישראל התעלמו מכרוזי חמאס לעשות בלגנים בתפילות רמדאן על הר הבית, והנחילו אכזבה לא רק לחמאס, אלא גם לבן גביר, שהמתין בציפייה דרוכה ל"תמונות סינוואר"

המסר הוא שערביי ישראל ומזרח ירושלים לא נסחפים אחרי חמאס. בניגוד למה שרבים חושבים, חמאס הפוליטית חלשה מאוד במזרח ירושלים, ועיקר הסכנה ממנה היא מחוליות מאורגנות, ולא מלהט עממי לצאת לרחובות לבלגנים שהיא מטיפה להם.

אין להקל ראש בחשיבות אי רצונם של המזרח ירושלמים להיסחף לקיצוניות. הם 40% מתושבי ירושלים, וכל מי שמסתובב במערב העיר לא יכול שלא להתרשם מן העובדה שהם נדבך מרכזי באחדות העיר.

המזרח ירושלמים ממלאים את הפונקציות הכלכליות שהחרדים נעדרים מהן: רפואה, תחבורה ותיירות, והדבר העיקרי שיכול להתסיס אותם זה הסכנה לייהוד הר הבית והשתלטות חרד"לית על מרחב המחייה שלהם בשכונות הערביות.

התל אביבים קיבלו דוגמית באירועי שמחת תורה בכיכר דיזנגוף, לגבי מה שעובר בשכונות הערביות. מניעת אינתיפאדה במזרח ירושלים הוא אינטרס לאומי מן המעלה הראשונה. לא רק כדי לשמור על ירושלים, אלא גם כדי למנוע זעזועים קשים מישראל בכלל. העמדה הבוגרת והאחראית של המזרח ירושלמים ושל ערביי ישראל היא נקודת פתיחה חשובה, ויש למנף אותה.

2

בעוד התפתחויות רמדאן בירושלים סימנו את היבדלות המזרח ירושלמים מחמאס, הרי שהכוונה להקים את ממשלת מוחמד מוסטפא בלי להתייעץ עם חמאס, פתחה מלחמת האשמות ואיומים בין חמאס לפת"ח.

חמאס מאשים את פת"ח בבגידה, ופת"ח מאשימה את חמאס באסון הגדול שנפל על העם הפלסטיני אחרי הנכבה. פירוש הדבר שהרשות הפלסטינית לא תוכל להיכנס לעזה כל עוד חמאס לא הוכרע.

חמאס מאשים את פת"ח בבגידה, ובפת"ח מאשימים את חמאס באסון הגדול שנפל על העם הפלסטיני אחרי הנכבה. פירוש הדבר שהרשות הפלסטינית לא תוכל להיכנס לעזה כל עוד חמאס לא הוכרעה

3

ההתפתחות השלישית היא כניסת הסיוע ההומניטרי מישראל לצפון הרצועה. תחילה לידי משפחות מקומיות, אבל בידיעות שלא אושרו, חלק מן הסיוע הגיע לחלוקה לידי אונר"א.

במילים אחרות: חזרנו ל-6 לאוקטובר, כפי שהיה אפשר לצפות כאשר ישראל החליטה להשאיר את קטאר בתמונה.

על פי ידיעה שפורסמה בכאן 11, בנימין נתניהו "הורה" לרמטכ"ל למצוא חלופה לאונר"א, אבל עד אז החלוקה נשארת בידי הארגון, המחורר לגמרי בידי חמאס ויתר ארגוני הטרור. ואם אונר"א חוזרת לתמונה, אז גם חמאס, והתהליך שמפריד עוד בין עזה לגדה ימשיך ויעמיק.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.