סבה ניצול השואה של מדלן פול מת כאשר הייתה בת 12, כך שגילוי תמונה שלו מתקופת השואה היה בלתי צפוי, לדבריה. "חבל שלא שאלתי אותו יותר שאלות. למצוא תמונה שלו במחנה עקורים בגרמניה היה דבר מאוד משמעותי בשבילי", אומרת מדלן בת ה-18 לזמן ישראל.

גילוי התמונה שבה מופיע סבה של פול – סטנלי לאופולד פול – התאפשר בזכות פרויקט "ממספרים לשמות" (From Numbers to Names, או N2N), שמשתמש בתוכנת בינה מלאכותית על מנת לעזור לאנשים לזהות קרובי משפחה ואנשים אחרים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה.

"N2N מאפשר לחפש תמונות מתקופת השואה לפי פנים. אתה מעלה 'תמונת שאילתה', שיכולה להיות של קרוב משפחה או של מישהו שאתה מחפש, ו-N2N ייתן לך את עשר התמונות שהכי סביר שהן כוללות את האדם שאתה מחפש", אומר מייסד N2N, דניאל פאט, לזמן ישראל.

הפרויקט ללא מטרות רווח, שפועל באמצעות חסות פיסקלית, זכה לחשיפה בתוכנית"The View" של רשת ABC, ברשת הרדיו NPR ובניו יורק טיימס.

דניאל פאט, מייסד "ממספרים לשמות" (צילום: באדיבות המצולם)

פאט אומר כי העלייה באנטישמיות העולמית בעקבות הטבח של 7 באוקטובר בישראל דרבנה אותו להרחיב את עבודת ההתנדבות בפרויקט.

"ההערכה האחרונה שלנו היא שאנחנו יכולים להריץ חיפוש על מיליוני פנים. אנחנו חושבים שיש לפחות עוד כמה מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה", אומר פאט.

בשנה שעברה N2N קיים שיתוף פעולה עם בית ספר תיכון בניו יורק, שתלמידיו עזרו לזהות אנשים בתמונות באמצעות מערכת למידת המכונה של פאט. ישנן תוכניות לפנות לבתי ספר נוספים.

"כשתלמידים עוזרים לאמת זיהוי פוטנציאלי שהתוכנה מציעה, הם מבלים הרבה זמן בהתבוננות באנשים שמופיעים באוספי תמונות השואה האלה; כשהתלמידים מנסים לקבוע מי היו האנשים שבתמונות האלה ואילו חיים הם חיו, קשה להם שלא להרגיש קשר אליהם", אומר פאט, מהנדס תוכנה בגוגל.

שחזור היסטוריה משפחתית, פנים אחר פנים

מייקל פול – אביה של מדלן – סיפר לזמן ישראל על מאמציה של בתו לעזור לאנשים בקהילה להשתמש בתוכנה של N2N בעקבות גילוי התמונה שבה מופיע אביו. "היו כמה קשישים שביקשו עזרה ממדלן, והיא מצאה להם תוצאות – תמונות – שבהן הם היו עשויים לזהות התאמה", אומר פול.

"מציאת התמונות האלה היא באמת דרך נהדרת לחבר אנשים להורים שלהם ואחד לשני", אומר פול. "זה עזר לי להרגיש קרוב יותר לאבא שלי ולזכרו".

"N2N מאפשר לחפש תמונות מתקופת השואה לפי פנים. מציאת התמונות האלה ואימות הזיהוי שהתוכנה מציעה היא דרך נהדרת לחבר אנשים להורים שלהם ואחד לשני"

אביו של פול שרד את השואה בזכות תושייתו. הוא הצליח לחמוק מהנאצים, ואפילו לאחר שנתפס פעם אחת, ברח מרכבת שהייתה בדרכה למחנה ריכוז.
"אז הרבה ממה שמניע אותי היום זה הוא, מה שהוא עבר ואיך שהוא לא ויתר", אומר פול.

התמונה שהתגלתה על ידי "ממספרים לשמות" בה אביו של מייקל פול נראה לובש חליפת בז' בשורה התחתונה, חבוק בזרועות חבר (צילום: מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה)

"קשה לדעת כמה התאמות בדיוק עזרנו למצוא, כי אנחנו מעודדים אנשים להשתמש באתר כדי לאמת התאמות בעזרת כל מידע אישי שיש להם", אומר פאט. "בחיפושים הפנימיים שלנו העלינו מאות התאמות, שרבות מהן חלקנו עם ניצולים חיים ו/או עם צאצאיהם".

בעזרת מימון, מפעילי הפרויקט מאמינים כי יוכלו להרחיב את עבודת האיתור ואת התוכניות החינוכיות הנלוות כך שיגיעו למיליוני תלמידי תיכון וסטודנטים בעולם.

הארגון כבר קיבל פניות מעשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית. מענקים קטנים נוספים יאפשרו ל-N2N לכסות את העלויות של הרצת החיפושים, אומר פאט.

הפרויקט מופעל באמצעות צוות של מתנדבים לצד כמה תרומות ומענקים קטנים, וכבר קיבל פניות מעשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית. "לפרויקט יש יכולת להצמיד שמות לפנים. אנחנו מנסים להציל פיסות היסטוריה"

"אף על פי שהעבודה הזאת מונעת מתוך תשוקה לדבר, יש עלות להרצת החיפושים שלנו ולגילויים שלנו. הפרויקט מופעל באמצעות צוות של מתנדבים לצד כמה תרומות ומענקים קטנים", אומרת ונדי וייס, מנהלת התקשורת של N2N.

לדברי וייס, לפרויקט המתרחב יש יכולת "להצמיד שמות לפנים. אנחנו מנסים לשחזר את סיפורי החיים שלהם, להציל פיסות היסטוריה", היא אומרת.

פרויקט "ממספרים לשמות" איתר את התמונה הזו, שבה נראית אגדת גטו ורשה רחל אוירבוך (צילום: מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה)

"זו הייתה אישה אחרת"

הניצולה המפורסמת ביותר שזוהתה בתמונה אבודה היא רחל אוירבוך, שהרכיבה את ארכיון "עונג שבת" הסודי בגטו ורשה. מאוחר יותר היא הקימה את מחלקת העדויות ביד ושם.

אבל בשביל שרון בן-שם, אוירבוך הייתה דודנית שנייה של סבה, שביקרה לעיתים קרובות בביתם שבמרכז הארץ בסופי שבוע. סבה של בן-שם היה קרוב המשפחה היחיד של אוירבוך ששרד את השואה, סיפרה בן-שם לזמן ישראל.

הניצולה המפורסמת ביותר שזוהתה בתמונה אבודה היא רחל אוירבוך, שהרכיבה את ארכיון "עונג שבת" הסודי בגטו ורשה. מאוחר יותר היא הקימה את מחלקת העדויות ביד ושם

במשך שנים תמונה שבה נראתה לכאורה אוירבוך, שהלכה לעולמה ב-1975, הסתובבה ברשת, אומרת בן-שם. בפברואר הטכנולוגיה של פאט זיהתה כי האישה שבתמונה הייתה סופרת ילדים יהודייה-פולנייה שניצלה על ידי אירנה סנדלר, ולא אוירבוך.

"כל השנים האלה זו הייתה אישה אחרת", אומרת בן-שם לזמן ישראל.

ראובן פלדשוה בשנת 1924. הוא יושב מימין, מניח יד על מרפקה של הילדה שיושבת לפניו (צילום: באדיבות שרון בן-שם)

לשמחתה של הגנאלוגית החובבת בן-שם, פאט גם מצא תמונה של אוירבוך שלא זוהתה עד אז. בתמונה נראית אוירבוך עומדת לצד כמה אנשים נוספים בכנס על נשים בצבא שהתקיים לאחר המלחמה.

כמה שבועות לאחר מכן, פאט צא במקרה תמונה של ראובן פלדשוה (בן-שם) – קרוב משפחה נוסף של אוירבוך. הוא אימת את זהותו של פלדשוה בתמונה הקבוצתית באמצעות נכדתו, שרון בן-שם.

"אני מאמין שזה יכול להיות האדם המבוגר ביותר שהצלחנו לזהות – ראובן נולד ב-1900, והתמונה צולמה ב-1924", אומר פאט.

"אם אתה כאן, אז גם אני כאן"

אוירבוך היא לא הניצולה המוכרת היחידה שתמונתה אותרה בעזרת התוכנה של N2N בשבועות האחרונים. אברהם סוצקבר, מהמשוררים היידיים הגדולים של המאה הקודמת, זוהה בתמונה קבוצתית עם אינטלקטואלים נוספים מווילנה.

במהלך המלחמה סוצקבר צורף על ידי הגרמנים ל"בריגדת הנייר" של גטו וילנה, קבוצת אינטלקטואלים צעירים שהוטלה עליה המשימה לאסוף את כתבי היד המקוריים של יהודים מפורסמים. הכתבים נועדו להיות מוצגים במוזיאון להנצחת הגזע היהודי שנכחד.

תמונה שבה נראה א' סוצקבר מוציא ספרי קודש וחפצים נוספים שהסתיר בשנות הגטו (צילום: באדיבות הדס קלדרון)

באמצעות המשימה הזאת, סוצקבר הצליח להציל מידי הנאצים חלקים גדולים ממורשת יהדות אירופה, בכלל זאת כתבים של הרצל, ביאליק, שלום עליכם ואחרים.

אחרי המלחמה סוצקבר וחברים אחרים ב"בריגדת הנייר" חזרו לחלץ כתבים שהם החביאו במרתפים, בתוך קירות הגטו ואצל חברי הקבוצה. כאשר היה בגטו, סוצקבר "עשה חוזה עם מלאך השירה", אומרת הדס קלדרון, נכדתו.

"כל עוד תכתוב שירים מבריקים שישכנעו אותי להשאיר אותך בחיים, אני אגן עליך בחרב לוהבת. אבל אם לא? אל תאשים אותי", כך סיפר לה סבה שהמלאך אמר לו.

בשבועות האחרונים, אברהם סוצקבר, מהמשוררים היידיים הגדולים של המאה הקודמת, זוהה בתמונה קבוצתית עם אינטלקטואלים נוספים מווילנה

בגטו, סוצקבר כתב שירים מדי יום. הוא ראה את אמו יולדת תינוק שהורעל מיד, בהתאם לפקודה הגרמנית שאסרה על לידות בגטו. סוצקבר כתב שיר על אחיו התינוק שנרצח עם לידתו, אבל מעולם לא הפך למריר או נקמן.

בשיר על מותה של אימו, סוצקבר מתאר כיצד היא התגלתה אליו בחלום ואמרה לו שלא יישאר ביגון, מפני שזהו חטא, אומרת קלדרון. "הרי אם אתה כאן, אז גם אני כאן", כתב סוצקבר, שמאוחר יותר העיד במשפטי נירנברג.

"כשם שבגרעין השזיף גלומים כבר העץ והקן והציפור וכל מה שמסביב", כתב המשורר.

יומנו של סוצקבר עתיד לצאת לאור באפריל בהוצאת יד ושם, אומרת קלדרון. "סבא שלי האמין שהתפקיד היחיד של השירה הוא להביא יופי מרפא כדי לתת לאחרים את הכוח לחיות", היא אומרת.

הדס קלדרון וסבה בישראל (צילום: באדיבות הדס קלדרון)

לפני ואחרי מותו של סבה, קלדרון, שחקנית ישראלית, סיפרה את סיפורו לפני קהל בישראל ובגרמניה. לפני שטסה לגרמניה ב-2010, קלדרון ביקשה את רשותו של סבה לספר שם את סיפורו. לצורך הצגת היחיד שלה, קלדרון השתמשה ביומניו של סבה, בשירתו, בעדותו בנירנברג ובשיחותיה עימו.

סוצקבר נפטר בערב הבכורה של המופע בגרמניה, מספרת קלדרון. "הייתי נר זיכרון שם בגרמניה", היא אומרת. "ועשיתי מין סגירת מעגל".

גילוי תמונה חדשה של סבה כ-13 שנים לאחר מותו היה חוויה בלתי נשכחת, אומרת קלדרון. תמונתו של סוצקבר, מוקף באינטלקטואלים צעירים אחרים בווילנה, יכולה הייתה להישכח – אלמלא ההתאמה שעשה N2N.

"זו הייתה ממש הפתעה לראות תמונה שלו עם אנשים אחרים שעזרו להציל את אוצרות התרבות היהודיים", אומרת קלדרון.