נושא
גוגל

פרויקט "ממספרים לשמות" משתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מצולמים אלמונים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה ● בריאיון לזמן ישראל, מייסד הפרויקט דניאל פאט מספר כי בעזרתו הצליחו לזהות מאות מצולמים בתמונות שאחרת היו נשכחות מהעולם ● "יש מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה"

עוד 1,147 מילים

המיליארדים החסרים בתקציב נמצאים בהטבות המס של ענקיות האינטרנט

מזה שנים חברות כמו גוגל, פייסבוק, ספוטיפיי ונטפליקס נהנות מפטור מכעיס מגביית מע"מ על השירותים שלהן – ולא משלמות "מס אמת" על הרווחים בטענה כוזבת שהן פועלות מחו"ל ● באירופה כבר מזמן מכריחים אותן להוסיף מע"מ, אך משום מה באוצר, ברשות המיסים ובדרג הפוליטי נמנעים – למרות הקיצוצים בתקציבים האזרחיים

עוד 882 מילים

גם אחרי שהחזיר את הכסף, עו"ד בסרגליק תקוע עם דירוג נמוך בגוגל

גוגל נאלצה להתערב פעמיים בסוף השבוע כדי לנסות למזער את הנזק שנגרם לדף העסק של עו"ד אייל בסרגליק על ידי מאות גולשים זועמים שדירגו אותו בציון הנמוך ביותר האפשרי ● אלא שמנגנון סינון הדירוגים של גוגל בדפי העסק די מוגבל וגורם לנזק כבד דווקא לעסקים קטנים והוגנים בהרבה משל בסרגליק

עוד 882 מילים ו-2 תגובות

גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל ואנבידיה מתחילות את פעילותן בתחום השבבים בארץ - אלו מהן שלא עשו זאת עד עכשיו - וכספי הון סיכון זורמים לתעשייה המקומית ● המיומנות הישראלית בתחום אינה בייצור השבבים, אלא בתכנונם ● אך לצד השגשוג של הענף ניכרות גם הבעיות - האקדמיה לא מייצרת מספיק מהנדסים ומספר הסטארט אפים בתחום המוליכים למחצה בירידה

עוד 1,791 מילים

דעה זה לא פייסבוק, סאשה. זו האנושות כולה

נאום התוכחה שנשא הקומיקאי סאשה ברון כהן נגד פייסבוק, טוויטר, גוגל ויוטיוב הפך לשיחת היום ב...פייסבוק, טוויטר, גוגל ויוטיוב ● נדמה שברון כהן לכד היטב את הדאגה העולמית מהקלות לכאורה שבה ניתן כיום להפיץ שקרים ושנאה ● בנאום, הבריטי מאשים את הרשתות החברתיות בתופעה - וקורא להפעיל עליהן רגולציה ● בירנית גורן חושבת שהוא תועמלן מצוין אבל די קשקשן

עוד 1,239 מילים

פרויקט חינוכי חדש מכשיר צעירות חרדיות לעבודה בהיי-טק, ומסייע להן להשתלב בענקיות התוכנה ● המייסדים: "אלו נשים עם משמעת גבוהה, וזו ההזדמנות שלהן לוודא שהמשפחות שלהן יצליחו לחיות בנוחות, מבלי לשנות את סגנון החיים שלהן" ● אחת המשתתפות: "אני חולמת על עבודה טובה שתאפשר לי לפרנס את המשפחה שלי"

עוד 1,231 מילים

למלא את החלל ביקור בחלל העבודה המשותף החרדי הראשון

הפרדה בין נשים לגברים, מטבח כשר, אזור תפילה ו"הפי האוור" של חמין: ביקור בגרסה החרדית של WeWork, שהפכה ללהיט במגזר

כשהאוכל מגיע ל"אמפרסנד", חלל עבודה משותף בקומה ה-21 של מגדל קונקורד בבני ברק, יש רחש באוויר. השעה כמעט 13:30 ביום חמישי, זמן להפי האוור, ארוחה שמשתתפים בה חלק גדול מהעובדים כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל בהפי האוור הזה, במקום יין, גבינה וכריכונים, יש חמין, חלה, בירה ומשקאות קלים. זה נראה קצת כמו קידוש בערב שבת, אחרי הביקור בבית הכנסת.

הנשים, שרבות מהן חובשות פאות או כיסויי ראש אחרים, מתקבצות סביב אחד השולחנות, בשעה שהגברים, חלקם עם פאות, מצטופפים סביב שולחנות אחרים.

יש במטבח שני כיורים: אחד לשטיפת צלחות וסכו"ם חלביים והשני עבור בשריים. באופן דומה, ישנם שלושה מכשירי מיקרוגל: אחד לחימום עוף או בשר, אחד למאכלים חלביים והשלישי למאכלים שהסטטוס שלהם נתון בסימן שאלה.

אמפרסנד הוקם בשנה שעברה על ידי קמא-טק, ארגון ללא מטרות רווח, ששם לו למטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בישראל בתעשיית ההייטק.

חלל העבודה המשותף עונה לצורכי עובדי ההייטק והיזמים החרדים, בכך שהוא מספק להם מתחמי עבודה נפרדים לנשים ולגברים, מטבח כשר ואזור תפילה.

לדברי מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, היוזמה זכתה להצלחה כה רבה, שעכשיו הוא מתכנן להכפיל את שטח החלל המקורי על ידי שכירת קומה נוספת מעליו.

יתר על כן, הוא אומר, קמא-טק קיבלה פניות מקהילות חרדיות בארצות הברית, שביקשו ממנה לסייע להן בהקמת חללים דומים. אבל הצעד הראשון בהקמת חלל עבודה חרדי נוסף מחוץ לבני ברק יהיה תחילה בירושלים, ולאחר מכן בבית שמש.

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית , מנהלת תוכן באתרים ובמדיה חברתית, עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
ריקי גוטמן עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית העוסקת בניהול תוכן באתרי אינטרנט ומדיה חברתית, מקלידה בלפטופ שלה במתחם הנשים באמפרסנד, כשלראשה כיסוי ראש. לדבריה, רוב הלקוחות שלה משתייכים לקהילה החרדית.

ריקי מגיעה למשרד מדי יום – 40 דקות נסיעה מביתה באלעד. היא זקוקה לשקט שמספק החלל כדי לעבוד, היא אומרת וצוחקת – יש לה שמונה ילדים בבית.

"יש כאן סביבת עבודה תומכת", היא אומרת. "אפשר למצוא כאן שיתופי פעולה, ליצור קשרי עבודה, זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות".

עבודה מול גוגל ופייסבוק

משימתה של קמא-טק היא לספק הכשרה לגברים ולנשים חרדים ולמקם אותם במשרות הייטק. לשם כך פונה החברה לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מובילאיי וחברות הון סיכון הפועלות בישראל, בניסיון לגרום להן לגוון את כוח העבודה שלהן עם מועמדים מהמגזר החרדי, שנדחק החוצה מעולם ההייטק.

לדברי פרידמן, מאז הקמתה של קמא-טק ב-2013, היא עזרה למקם כאלף חרדים בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בישראל.

הארגון עובד כעת עם מאגר של כ-1,300 יזמים חרדים שמנסים להקים חברות סטארט-אפ, מאגר שהיה כמעט ריק לגמרי רק לפני חמש שנים. לדברי פרידמן, "אנחנו יצרנו את השוק הזה, ו-95% מהיזמים החרדים עובדים באמצעותנו".

בנוסף על השמת עובדים, קמא-טק הקימה "אקסלרטור" לחברות סטארט-אפ, תכנית האצה שנועדה לסייע ליזמי הייטק חרדים בפיתוח החברות שלהם. "בכל שנה אנחנו בוחרים 10 יוזמות סטארט-אפ שאנחנו מאמינים בהן", אומר פרידמן.

קמא-טק מציעה ליזמים הכשרה, ייעוץ והדרכה מצד חברות טכנולוגיה גדולות כגון ויקס, טאבולה ואאוטבריין, ומסייעת להם להשיג גישה להון ממשקיעים ומגופים ממשלתיים ולבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהם. תכנית ההאצה נכנסת עכשיו לשנתה החמישית. עד כה היא ליוותה 40 חברות, שהצליחו לגייס הון כולל של כ-150 מיליון דולר ומעסיקות כעת כ-600 עובדים, לדברי פרידמן.

מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)
מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)

אמפרסנד הוקמה כדי לתמוך בפרחי היזמות האלה באמצעות חלל עבודה, קשרים עסקיים, סדנאות והרצאות – ו"הפי האוור" המותאם לצורכיהם.

המרכז נתמך כלכלית על ידי כמה נותני חסות, שאחד העיקריים שבהם הוא פרופסור אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017.

פרידמן מדבר איתנו כשהוא עומד על המרפסת המוארת של חלל העבודה. בדיוק כשם שהבניין נמצא על הגבול בין בני ברק לבין תל אביב, כך קמא-טק יכולה לבנות גשר בין שני העולמות הללו, הוא מכריז ומחווה בידיו לעבר שתי הערים.

בהייטק הישראלי חסרים כ-15,000 עובדים בשנה. פנייה לאוכלוסיות שלרוב מודרות ממנה – ערבים, חרדים ונשים – נתפסת כמפתח לשמירה על תנופתה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 מנו החרדים 9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל עד שנת 2059 צפוי שיעורם באוכלוסייה להגיע ל-29%.

בינתיים, על פי נתונים ממשלתיים מ-2015, השנה האחרונה שלגביה נתונים אלה קיימים, באותה שנה מנו החרדים רק 0.7% מכוח העבודה הטכנולוגי בארץ.

המדריך לתייר הכשר

עדי וייץ, 42, עובדת על האתר שלה, Easy Kosher Travel, שמפנה יהודים שומרי כשרות למסעדות כשרות, בתי כנסת ואתרי מורשת יהודית ברחבי העולם. האתר גם כולל רשימה של מוצרי מזון כשרים שאפשר למצוא בחנויות המקומיות.

וייץ, שמעדיפה שלא להצטלם לכתבה, מסבירה שהיא נמצאת בקשר עם קהילות יהודיות מקומיות, שעוזרות לה להשיג את המידע שהיא צריכה.

משמאל: חזי נגר, אלי ממן, מייסד שותף של "טרנזיט", משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, ושרגא קזצ'קוב בן ה-21, מנהל הטכנולוגיות הראשי של "טרנזיט" (צילום: שושנה סולומון)
משמאל: חזי נגר; אלי ממן, מייסד "טרנזיט"; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק; שרגא קזצ'קוב, מנהל טכנולוגיות ב"טרנזיט"

ישראל גורט, שגם הוא עובד מאמפרסנד, נכלל בשנה שעברה ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין "פורבס", בשל כישוריו כהאקר וכמומחה סייבר. כיום הוא מנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף של Reflectiz, סטארט-אפ שעוסק באבטחת סייבר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור וניתוח של מידע, פעילות והתנהגות באתרים.

עובד נוסף באמפרסנד, יהודה בלוֹי, בן 30, הקים לפני שנה את האתר "מניבים", לוח מקוון לנדל"ן מסחרי.

אלי ממן שוכר כמה משרדים באמפרסנד עבור חברת הסטארט-אפ שהקים, "טרנזיט", המונה עשרה עובדים. החברה מספקת שירות להזמנת הובלות, שיפעל באופן דומה לאפליקציות כמו "גט" או "אובר".

עמיתו, חזי נגר, עבד בתעשיית ההובלה במשך 13 שנה, ומנהל הטכנולוגיות של החברה, שרגא קזצ'קוב בן ה-21, עוסק בפיתוח תוכנה מאז גיל 15, מקצוע שלמד בעצמו כשהתגורר בארצות הברית, במקביל ללימודיו בישיבה.

"כמות הכישרון, האנרגיה וההזדמנויות בעולם החרדי עצומה", אומר פרידמן. "אבל אנחנו צריכים לחבר את האנשים האלה למנטורים, למשקיעים, למעסיקים. אנחנו רק בהתחלה".

יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
עוד 793 מילים

הממשל האמריקני פותח בבדיקות שיגלו האם פייסבוק וגוגל פוגעות בתחרות

התקשורת הכלכלית העולמית מדווחת: המחלקה להגבלים עסקיים במשרד המשפטים האמריקני פותחת בחקירה נגד גוגל ומשרד המסחר האמריקני פותח בבדיקה של פייסבוק כדי לבדוק עד כמה וכיצד ענקיות האינטרנט פוגעות בתחרות ● מניות החברות צונחות

משרד המסחר האמריקני עומד לפתוח בבדיקה של הרשת החברתית פייסבוק במטרה לבדוק אם שיטות העבודה שלה הזיקו לתחרות בשוק הדיגיטלי. כך דווח הערב (ב') באתרים הכלכליים העולמיים, בלומברג ו"וול סטריט ג'ורנל".

המקורות שצוטטו באותם פרסומים הבהירו כי לא מדובר בחקירה פלילית, אלא בבדיקה שמטרתה להגביר את הפיקוח של הממשל על האופן שבו חברות יכולות לפגוע בתחרות ובצרכנים.

אמש דווח בוול סטריט ג'ורנל כי מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקני עומדת לפתוח בחקירה כנגד ענקית האינטרנט גוגל בחשד לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים.

בנוסף, העיתון וושינגטון פוסט דיווח שלשום כי הרשויות הרגולטוריות השונות בממשל האמריקני הגיעו להסכמות חדשות, שעשויות לגרום לענקית המסחר המקוון אמזון לעמוד מול החמרה באכיפת חוקי ההגבלים העסקיים כלפיה.

מניות ענקיות האינטרנט צונחות במסחר בוול סטריט

מניותיהן של פייסבוק, אמזון וקבוצת אלפאבית שמחזיקה בבעלות על פעילות גוגל מגיבות הערב לחדשות בירידות חדות במסחר בוול סטריט, שהתחדש היום לאחר חופשת סופ"ש האמריקני.

מניית פייסבוק צונחת כעת (21:30 שעון ישראל) בכ-7%, מניית אלפאבית נופלת בכ-6.5% ומניית אמזון יורדת בכ-4.4%. מדד הנאסד"ק יורד בכ-1.4%.

 

עוד 157 מילים
מחאה נגד תשלומי המס הנמוכים של גוגל בצרפת, ינואר 2019

גוגל, פייסבוק ותכנון המס היצירתי

אחרי שנים שבהן פייסבוק וגוגל התחמקו מתשלום מס אמת בישראל, הבטיחה המדינה לבג"ץ לשים סוף לחגיגה ● הכותרות בעיתונים בישרו על גביית מסים מתוכננת בגובה מיליארדי שקלים, אבל בפועל שום דבר לא השתנה ● בדיקת "זמן ישראל" מגלה: כך מצליחות חברות האינטרנט הבינלאומית להשיג רווחי ענק בישראל - מבלי להכניס את היד לכיס

עוד 2,071 מילים ו-1 תגובות

הביקורת הציבורית על חברות האינטרנט התחילה בבריטניה

ב-2017 שילמה גוגל בבריטניה פחות מ-50 מיליון ליש"ט, על הכנסות של כ-6 מיליארד ליש"ט ● בעולם של מס רגיל, גוגל הייתה משלמת כמיליארד ליש"ט על השנה הזו לבדה

הגל הקשה של הביקורת הציבורית על חברות האינטרנט הגיע מבריטניה. אחרי שהתגלה כי גוגל מכניסה כ-5 מיליארד ליש"ט לשנה בבריטניה, אך כמעט לא משלמת מס על הסכום הזה, נאותה החברה לשלם 130 מיליון פאונד על כל ההכנסות שלה בעשור שהסתיים ב-2016.

גם ההסכם הזה ספג ביקורת ציבורית וכל הצהובונים (ה"סאן", ה"דיילי מייל" וה"מירור") הביעו תמימות דעים נדירה באשר לגזל של הקופה הציבורית. אפילו איל העיתונות, רופרט מרדוק, שקשה להיזכר במקרים שבהם מתח ביקורת על המגזר הפרטי, התרעם על הסכם המס עם גוגל. עד כדי כך.

השנה האחרונה שיש לגביה נתונים היא 2017, אז שילמה גוגל בבריטניה פחות מ-50 מיליון ליש"ט, על הכנסות של כ-6 מיליארד ליש"ט. בעולם של מס רגיל, גוגל הייתה משלמת כמיליארד ליש"ט על השנה הזו לבדה.

החברה השנייה שעוררה סערה באירופה ובבריטניה היא פייסבוק. בהודעה מאשתקד טענה החברה כי בכוונתה להתחיל ולרשום את ההכנסות בכל מדינה שבה היא פועלת ולשלם עליהן מס. אלא שלפי הערכות, זה לא יפתור את הבעיה, מאחר שהמס הוא על הרווח ולא על ההכנסה, ולרווחים האלה יש דרך להיעלם למקלטי מס.

אם להסתמך על תקדים העבר, לפייסבוק יש הרבה מה להפסיד. כך למשל ב-2014, שילמה החברה פחות מ-5,000 ליש"ט (!) בבריטניה, על הכנסות של יותר ממילארד ליש"ט.

ב-2017 כבר שילמה פייסבוק כ-7 מיליון ליש"ט, אך עדיין מדובר בסכום מצחיק למדי, ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד ליש"ט. התנהלות חמקנית עוד יותר מציגה אמזון, ששילמה לפני שנתיים רק 4.5 מיליון ליש"ט בבריטניה, על הכנסות של כ-9 מיליארד ליש"ט.

מחכים להמלצות

ביוני הקרוב צפוי ה-OECD להציג המלצות למיסוי חברות האינטרנט, וזאת במסגרת פרויקט רחב היקף שנעשה בשנים האחרונות ובחן את הסטת הרווחים למקלטי מס (Base Erosion Profit Shifting).

אבל לאירופים לא הייתה סבלנות לחכות להמלצות. שובר השוויון האפשרי התרחש באוקטובר החולף, אז הודיע שר האוצר הבריטי, פיליפ האמונד, על מס מיוחד שייכנס לתוקף בשנה הבאה: הרשתות החברתיות הגדולות, אתרי החיפוש, אתרי המסחר המקוון הגדולים ואתרים שמוכרים נתוני גולשים, ישלמו 2% על ההכנסות.

המס הוא על ההכנסות, מאחר שהבריטים כבר למדו שאת הרווחים החברות האלה מסיטות למקלטי מס, כאמור. המס הזה אמור לייצר כ-400 מיליון ליש"ט לשנה, וייגבה מחברות שיש להן הכנסות שנתיות של לפחות חצי מיליארד דולר בכל העולם. במלים אחרות, גוגל, פייסבוק ואמזון תחילה, אבל Airbnb, Spotify ורבות אחרות גם על הכוונת.

בצרפת מכוונים קצת יותר גבוה: ממשלתו של עמנואל מקרון – ניאו ליברל – שמנסה למתג את מדינתו כמרכז חדשנות והיי-טק, החליטה על מס של 3% על החברות האלה כבר השנה, וייתכן אף שהמס יהיה גבוה יותר. המס הצרפתי מגיע לאחר שבאיחוד האירופי ניסו להטיל מס של 3%, אך נתקלו בהתנגדות של כמה מדינות. גרמניה הולכת בעקבות צרפת, וגם באוסטריה וספרד מתכוונים לנקוט בצעד דומה.

עוד 411 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה