כולנו יודעים שלכלי תקשורת יש נטייה פוליטית. זה טבעי וברור.
השאלה החשובה היא לא האם יש לכלי התקשורת אג'נדה, אלא האם היא מוצגת בצורה אמינה, מאוזנת ומקצועית.
הארץ, למשל, שמאלנים.
אבל זה לא עיכב אותם מלחשוף אינספור פרשות שחיתות בשמאל. אני עצמי פרסמתי שם תחקירים על מרצ, למשל, ועל יאיר לפיד. והביקורת שלהם רחבה וענפה. לכו לאדם גולד – שמחזיק בהשקפת העולם של שמחה רוטמן – ותראו שרוב מה שהציף על מערכת המשפט – מתבסס על תחקירי "הארץ". רק חבל שמסקנתו היא לחסל את מערכת המשפט במקום לתקנה. בכל מקרה, עיתון השמאל בהחלט לא מעניק "פס" למחנה שלו.
הארץ, למשל, שמאלנים. אבל זה לא עיכב אותם מלחשוף אינספור פרשות שחיתות בשמאל. אני עצמי פרסמתי שם תחקירים על מרצ, למשל, ועל יאיר לפיד. והביקורת שלהם רחבה וענפה
ומה לגבי ערוץ 14?
אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט הכותרת הראשית באתר הערוץ הכריזה: "מגלה מנהיגות: נתניהו החליט להדיח את גלנט מתפקידו". רגע אחר כך, נזכיר, המדינה עלתה בלהבות. בנימין נתניהו אף חזר בו מהפיטורים. ועדיין, הערוץ כלל לא סיקר את "ליל גלנט" חסר התקדים.
האם כתב יכול להציע בערוץ כזה תחקיר על נתניהו? מדכא לדמיין עם מה הוא יצטרך להתמודד. כנראה שהוא לא ישרוד במערכת. מה לגבי דיבור על פתרונות לטווח הארוך לבעיות העומק של ישראל? על מהות?
מגישיו של הערוץ נוטים לשים זרקור ענק על כל מה שיכול להפריד ביננו, אזוטרי ככל שיהיה, לצד ביקורת אינטנסיבית על השמאל והמרכז. הם תופסים את השאר כהתגלמות השקר, ואת עצמם כהתגלמות האמת. כמעט בלתי אפשרי למצוא בערוץ הימני תחקירים נוקבים על הליכוד או אייטם חיובי על מערכת המשפט.
חשוב להדגיש: מגישי ומשפיעני הערוץ עשויים להיראות כמי שמונעים משיקולים אידאולוגיים גרידא כשהם תומכים בממשלה. אבל הערוץ קיבל בזכות "הליכוד" הטבות ששוות עשרות מיליוני שקלים. לערוץ ולמגישיו השתלם כלכלית לתמוך בנתניהו ובמפלגתו.
אין לי אשליות שאתם, צופי הערוץ, תנטשו את הערוץ. רבים מכם מרגישים שאף אחד אחר לא מייצג את דעותיכם. זה בסדר גמור. אבל לצרוך חדשות אך ורק מערוץ 14 זה כמו לקרוא את העלון של מקדונלדס ולצפות בו לביקורת על תעשיית הבשר.
לא אלמן ישראל. אני רוצה להציע פתרונות לצופים שמעוניינים בכך: צעד ראשון הוא להימנע מקבלת מידע ממקור מידע יחיד, ולגוון את התפריט.
אין לי אשליות שאתם, צופי הערוץ, תנטשו אותו. רבים מכם מרגישים שאף אחד אחר לא מייצג את דעותיכם. אבל לצרוך חדשות רק מערוץ 14 זה כמו לקרוא את עלון מקדונלדס ולצפות בו לביקורת על תעשיית הבשר
אפשר לעקוב, למשל, אחר דפנה ליאל בטלגרם ובטוויטר. אני רואה בה מקור אובייקטיבי ונהדר לחדשות פוליטיות. "ישראל היום" הימנים החלו לפרסם כתבות שמעידות על עצמאות – תחקיר על עידית סילמן, לדוגמה, וכתבה על צניחת ישראל במדד הדמוקרטיות. כשהם ראיינו לאחרונה את דונלד טראמפ, הם לא צינזרו את הביקורת שלו על ישראל. ויש עוד שלל צעדים תכלסיים למי שרוצה להרכיב משקפיים ביקורתיים – כדי שלא יעבדו עליו. פרסמתי כעת מדריך קריאה ביקורתית שמסביר איך לעשות בדיוק את זה.
מדריך הפעלה: איך לנווט במבוך האינטרסים התקשורתי?
מתרגשים לבשר שהספר הראשון בהוצאת איחוד העיתונות העצמאי יצא לדרך: @TomerAvital1 מסביר איך מזהים מניפולציות ותוכן שיווקי, ואילו מילים צריכות להדליק לנו נורות אדומות.
המדריך המלא והראשון מסוגו – בפנים:https://t.co/7pcualX2Wo pic.twitter.com/qpladZQemK
— שקוף (@shakuf1) March 13, 2024
"כל מי שתר אחר האמת", אמר רנה דקארט לפני 400 שנה, "חייב להטיל ספק ולו פעם אחת בחיים בכל דבר".
תומר אביטל הוא אקטיביסט ועיתונאי עצמאי, ממייסדי הגופים במימון הציבור ״שקוף״ ו״לובי 99״. לאורך השנים כתב, עבד והגיש פינות בין היתר ב״עובדה״, ״כלכליסט״, ״הצינור״, ערוץ 14, "הארץ", "מקור ראשון" ו"כאן". הוא זכה בפרס "דיגיט" לעיתונות מצטיינת ודורג ברשימת 100 המשפיעים של ״גלובס״ ו״דה מרקר״. אביטל פרסם את ספר המתח ״המשכן – תעלומת רצח במסדרונות הכנסת״ (הוצאת ״עם עובד״), ו״מדריך מעשי לקריאה ביקורתית של החדשות בישראל״. https://tomeravital1.com/about
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם