עד 25 באוקטובר יוכל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להודיע לנשיא המדינה, ראובן ריבלין האם הצליח להרכיב קואליציה, או לחלופין להודיע כי אינו מסוגל לעשות זאת ב-28 הימים שהוקצו לו.
אם נתניהו ייכשל, עשוי ריבלין לתת לו ארכה של 14 ימים. ואולם ההערכה הרווחת היא שבמקום זאת יעניק ריבלין את המנדט לבני גנץ, שיקבל 28 יום משלו לנסות ולגייס רוב בכנסת להרכבת הממשלה.
וכך, לראשונה לאחר 10 שנות כהונה רצופות כראש ממשלה, האפשרות של הגשת כתבי אישום בשלושה תיקי שחיתות נגדו, עשויה להוביל את נתניהו לאבד את השליטה הבלעדית על המערכת הפוליטית של ישראל, במהלך שיותיר את גורלו המשפטי בידי גנץ.
המוניטין נסדק
הכישלון של נתניהו ליצור קואליציה לאחר הבחירות באפריל סדק את המוניטין שלו כנסיך הבלתי מנוצח של הפוליטיקה הישראלית.
כישלון נוסף – הפעם לאור הבחירות החוזרות בספטמבר, ולנוכח העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה שוקל להגיש נגדו כתבי אישום – עשוי להרוס את המוניטין שצבר.
בינתיים מסרב גנץ להצטרף לקואליציה עם נתניהו כל עוד הוא עומד בפני הגשת כתבי אישום, בתקווה שגורם בולט אחר בליכוד יוביל מהלך לפיצול בליכוד ולאיחוד כוחות עם כחול לבן.
אך בעוד שכחול לבן מהמרים על כך שהצניחה במניותיו של ראש הממשלה תוביל למרד במפלגתו, הצליח נתניהו להימנע מאיום פנימי פוטנציאלי – לפחות בכל הנוגע לעתיד הקרוב.
מוקדם יותר החודש שקל נתניהו לערוך פריימריז לראשות הליכוד, בציפייה שייצא מההתמודדות כמנצח ובכך יבסס את מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של המפלגה, ויסמן לשאר המפלגות כי לא יהיה מרד נגדו.
אבל ברגע שבליכוד הודיעו על האפשרות שיתקיימו בחירות לראשות המפלגה, סימן גדעון סער, אולי היריב הגדול ביותר של ראש הממשלה מבית, כי הוא מוכן להתמודדות.
נתניהו נסוג במהירות מההצעה לקיים פריימריז, ובמקום זאת בחר לקיים הצבעה במרכז המפלגה, ולגבות את התמיכה בו כמנהיג וכמועמד לראשות הממשלה.
סער הצהיר לראשונה על כוונתו להתמודד מול נתניהו, אך נשמע מרוצה מדחיית ההתמודדות, כשאמר כי הוא לא דוחק לערוך את הפריימריז כעת.
בתגובה להודעה של סער נמסר מהליכוד "הפוטש מת" – בחירת מילים מעניינת לנוכח העובדה שהמפלגה עצמה היא זו שהציעה לקיים בחירות ליו"ר שיעמוד בראשה, אך מהווה סיכום מדויק של אותו מצב שבו לא מציבים מועמד אחר מול נתניהו.
להלן 4 סיבות לכך שבכירי הליכוד, וסער בתוכם, לא עוסקים באופן פעיל בהחלפת נתניהו, למרות הקשיים המשפטיים והפוליטיים שלו. לכל הפחות, לעת עתה.
1. "הליכוד מעולם לא החליף את המנהיג שלו"
מאז אימוץ שיטת הפריימריז ב-1992, מפלגת העבודה, היריבה המסורתית של הליכוד, מעולם לא דבקה באותו מנהיג. הדבר הקרוב ביותר להמשכיות בהנהגה היה הבחירה באהוד ברק פעמיים – בפער של עשור – ב-1999 וב-2007.
"אנחנו עושים דברים אחרת ממפלגת העבודה", אומר אלי חזן, מנהל אגף קשרי החוץ בליכוד. "הליכוד לא מחליפה את המנהיג שלה. היא תמיד נותנת אמון עד שהם בוחרים לעזוב את תפקידם", מוסיף חזן, ומציין כי המפלגה הונהגה על ידי ארבעה אישים במהלך כל ההיסטוריה שלה.
"הליכוד לעולם לא מחליפה את המנהיג שלה, היא תמיד נותנת אמון עד שהם בוחרים לעזוב את תפקידם. אנחנו עושים דברים אחרת", אומר אלי חזן, מנהל אגף קשרי החוץ בליכוד, ומציין כי למפלגה היו ארבעה מנהגים בלבד
רשימת המנהיגים המתחלפים של הליכוד אכן קצרה יחסית: מנחם בגין, שהנהיג את מפלגת חירות מאז הקמת המדינה ועד 1983; יצחק שמיר שהחליף את בגין ונשאר יו"ר המפלגה עד 1993; אריאל שרון, ששימש כמנהיג במשך התקופה קצרה, מ-1999 ועד שעזב את הליכוד כדי להקים את קדימה ב-2006; ונתניהו, שהוביל את הליכוד מ-1993 עד 1999 בפעם הראשונה, ואז שוב מ-2005 ועד היום.
"ושימו לב", המשיך חזן, "כולם היו ראשי ממשלה. זו מסורת של הליכוד – לא להחליף מנהיגים, ושהם יהיו ראשי ממשלה".
2. אין יורש ברור
בעוד שחברי הליכוד אכן בחרו שוב ושוב במחזיק התפקיד הנוכחי על פני המועמדים מולו, לפחות בעבר היו מתמודדים שהעמידו את עצמם מול מנהיג המפלגה, ראש ממשלה או לא.
על אף שמספר בכירים בליכוד, ביניהם סער, שאפו למצב את עצמם כיורשים אפשריים של נתניהו, אף אחד מהם לא בלט בתור מועמד מועדף לעשות זאת, או כיורש ברור לנתניהו ולמורשת של הליכוד.
נתניהו לא נתן להם.
מאז שהפך לראש ממשלה בפעם השנייה ב-2009, הוא לא מינה ממלא מקום קבוע שייקח באופן אוטומטי את הנהגת המדינה במקרה שלא יוכל לעשות זאת באופן בלתי צפוי או במקרה שיודח מתפקידו. וכך, בכל פעם שהוא נוסע לחו"ל או עובר הליך רפואי תחת הרדמה, ממנה נתניהו בכיר אחר בליכוד כממלא מקום זמני.
בנוסף להימנעות ממינוי ממלא מקום, נתניהו ויתר לאחרונה על הפרקטיקה המסורתית של מינוי תארי כבוד של סגן ראש ממשלה ומשנה לראש הממשלה.
לסגן ראש הממשלה ולמשנה לראש הממשלה אין סמכות רשמית, והם לא מקבלים קדימות בהחלפת ראש ממשלה שאיבד את היכולת לכהן על פניהם של השרים האחרים בממשלה. עם זאת נתניהו העניק את התארים האלה להרבה שרים – הן במהלך כהונתו הראשונה מ-1996 ועד 1999, והן בשנים 2009-2015.
בליכוד של היום, לעומת זאת, נתניהו פעל כדי להימנע ממראית עין של מועמדים מועדפים, אפילו בקרב בני בריתו הקרובים, ובכך גם מנע הופעה של יורש ברור.
3. מורד, בוגד, יורש
אפילו ללא יורש ברור, אלו הנחשבים למועמדים אפשריים לרשת את נתניהו ביום מן הימים – ובראשם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר החוץ ישראל כ"ץ, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ראש העיר של ירושלים לשעבר ניר ברקת, וכמובן סער – לא היו מוכנים להיות הראשונים שינקטו צעד נגד המנהיג הנכבד.
ההחלטה של סער שלא לקדם פריימריז נכון לעכשיו, אפילו לאחר שהודיע כי הוא יתמודד נגד נתניהו, מורה על כך שהוא אולי מפחד להיות זה שנחשב למי שתקע לנתניהו סכין בגב. מהלך כזה עשוי להטיל עליו סטיגמה של מורד-בוגד, אומר פרופ' ג'ונתן ריינולד, חוקר בתחום מדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן.
"אף אחד לא רוצה להיות מייקל הסלטיין", הוא אומר, בהתייחס לפוליטיקאי הבריטי אשר ב-1990 התמודד מול מרגרט תאצ'ר על הנהגת המפלגה השמרנית. הסלטיין התחיל שרשרת אירועים שהפילה את אשת הברזל לאחר 11 שנים בשלטון, אבל הפסיד בהתמודדות על הנהגת המפלגה לג'ון מייג'ור.
אלו השוקלים להתמודד על ההנהגה היו מעדיפים כי מועמד אחר ישחק את התפקיד של הסלטיין ויספוג את האש, מה שיסלול עבורם את הדרך לפסגה.
4. משחק ההמתנה
סיבה נוספת לכך שחברי ליכוד בכירים עשויים להיות מוכנים להמתין להתמודדות ברורה על ההנהגה, היא ההערכה כי ימיו של נתניהו בשלטון ספורים בכל מקרה, על רקע הבעיות המשפטיות שהולכות ומתהדקות סביבו.
"חלק מחברי הכנסת חושבים ששווה להמתין ולנסות לזכות במירוץ נגד מתמודדים אחרים, במקום לנסות ולקחת את כס השלטון מראש הממשלה המכהן בעצמו", אמר מקור בליכוד, שביקש להישאר בעילום שם.
"חלק מחברי הכנסת חושבים ששווה להמתין ולנסות לזכות במירוץ נגד מתמודדים אחרים, במקום לנסות לקחת את כס השלטון מראש הממשלה המכהן בעצמו", אומר לנו מקור בליכוד, שביקש להישאר בעילום שם
על פי הדיווחים, בכוונת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להחליט אם להאשים את נתניהו בשלושה תיקי שחיתות עד אמצע נובמבר.
נתניהו עומד בפני האשמות של מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000. בתיק 4000 הוא גם עומד בפני האשמה של שוחד.
למרות ששימוע בתור ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום יהיה חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל, לא בהכרח יורחק נתניהו בכוח מהתפקיד. עם זאת השאלה הזו צפויה לעלות לדיון בבית המשפט העליון, מה שעשוי להתחיל מהומה חוקתית ממושכת, בזמן שנתניהו נאחז בשלטון.
"יכול להיות שזה בלתי נמנע עבורו לוותר על התפקיד בנקודה מסוימת", מסכם מקור בליכוד. "אנחנו לא יודעים, אבל חלק מהיורשים הפוטנציאליים אולי מהמרים על כך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם