ישראל היא לא חברה ליברלית. היא לא. בישראל של 2024 הפרט וחירותו אינם במרכז וגם הזכות לחיים אינה דבר ברור מאליו. זה אפילו לא תלוי לאום.

*  *  *

בחברה ליברלית החטופים היו המטרה הראשונה של המלחמה, ועשרות אלפי ילדים ונשים הרוגים היו דבר בלתי נתפס, אבל בישראל של 2024 החטופים הם מטרד עבור הממשלה, ועשרות אלפי נשים וילדים הרוגים פלסטינים אינם סוגייה.

בחברה ליברלית החטופים היו מטרת המלחמה הראשונה, ועשרות אלפי ילדים ונשים הרוגים היו דבר בלתי נתפס, אבל בישראל 2024 החטופים הם מטרד לממשלה, ונשים וילדים הרוגים פלסטינים אינם סוגייה

לבנימין נתניהו חלק גדול באסון הקולוסלי שבו אנחנו נמצאים. החל ממדיניות ניהול הסכסוך שכללה את העצמת חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית במטרה לפצל את כוחם של הפלסטינים ולמנוע שיח מדיני שיוביל להקמת מדינה פלסטינית, ובטח בהפיכה המשטרית של השנה האחרונה ששידרה חולשה והזמינה מתקפה.

אבל האם נתניהו אשם בכל? האם נתניהו אינו נציג אותנטי של הציבור שבחר בו? האם המדיניות שהוביל אינה מבטאת את עמדתם של חלק גדול, אם לא רוב אזרחי המדינה?

המהפכה המשטרית לא זכתה לתמיכה עממית רחבה. חלקים גדולים מהמרכז הפוליטי אמנם התנגדו לה, אבל לא בשל הפגיעה בדמוקרטיה. דמוקרטיה לא ליברלית כשלעצמה לא נתפסה אצלם כאסון. מה שהוביל להתנגדותם למהלך היה "הקרע בעם".

ההפיכה המשטרית נבעה במידה רבה מרצונו של נתניהו לברוח ממשפט, אבל חלקים גדולים מהליכוד הפופוליסטי, שתי המפלגות הכהניסטיות והחרדים רצו בה מסיבות ענייניות הנוגעות לתפיסת עולמם. הליכוד הפופוליסטי והכהניסטים רצו בה בשביל הסיפוח, והחרדים רצו בה בשביל חוק הגיוס. כזכור לכולנו הם זכו ל-64 מנדטים.

רבים מאלו שהצביעו עבורם אולי הצטערו על כך, אבל לא בגלל שהם שינו את עמדתם והפכו ליברלים, אלא כי הבינו לאן מובילה אותנו הממשלה. החנייה אצל בני גנץ או הבחירה בגדעון סער אינן חזרה בתשובה ומעבר למחנה הליברלי, אלא הצבעת חוסר אמון בניהול המצב. גם חברים באופוזיציה, כמו אביגדור ליברמן למשל, אינם ליברלים.

לנתניהו חלק גדול באסון הקולוסלי בו אנחנו נמצאים. אך האם הוא אשם בכל? האם אינו נציג אותנטי של הציבור שבחר בו? האם המדיניות שהוביל אינה מבטאת את עמדת חלק גדול, אם לא רוב אזרחי המדינה?

לא בכדי האמין נתניהו שכדי לשרוד עליו להבטיח שהוא יהיה היחיד שידאג לכך שלא תקום מדינה פלסטינית, וגם ניסה להדביק את המדינה הפלסטינית לבני גנץ. ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל (בסדר משתנה בהתאם לקבוצה) הם בסופו של דבר הכוח המניע ישראלים רבים ולא ערכים של שוויון בפני החוק, חירות או הזכות לחיים.

אם תשאלו את נתניהו, שעומד בראש המחנה הלא ליברלי, סביר להניח שהוא יעיד על עצמו כליברל. את שותפיו הלא ליברלים הוא תמרן לאורך השנים בזכות כישרונו הפוליטי. הצעדים שעשה לעבר הסמכותנות והכהניזם נבעו אולי מהאינטרס האישי, אבל חלקים גדולים מהציבור שלו היו שם תמיד ועדיין נמצאים שם.

כבר שנים ארוכות כולנו מנסים לצבוע את המציאות בשני צבעים: כן ביבי ורק לא ביבי, אבל אולי כדאי שנפנים שרובה של החברה הישראלית פשוט אינה ליברלית. יש לה תפיסת עולם מגובשת והבחירות שלה אינן אקראיות. הניסיון לטפול את כל האשמה על נתניהו ובכך להשקיט את החרדה לא יעזור.

החטופים

133 חטופים נמצאים לכאורה בעזה. מדי כמה ימים שומעים על עוד חטוף שנהרג. כמה מהם באמת עדיין בחיים? למרות הנורה המהבהבת הזו מצליח נתניהו למסמס כל עסקה שנרקמת, כי ממש מעבר לפינה נמצא הניצחון המוחלט. והניצחון המוחלט של נתניהו אינו ניצחון הערכים הליברליים המערביים של הזכויות האוניברסלית לחיים, חירות ושוויון, שמהם יכולה לצמוח חברה דמוקרטית משגשגת שמעודדת מדע, היי טק וחיי תרבות ורוח. הניצחון המוחלט שלו הוא אלא צריבה תודעתית של נכבה, חריפה בהרבה מהראשונה.

אנו מנסים לצבוע את המציאות בשני צבעים: כן ביבי ורק לא ביבי, אך רוב החברה הישראלית פשוט אינה ליברלית. כוחה המניע הוא ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל – ולא ערכי שוויון בפני החוק, חירות או הזכות לחיים

אותה מדינה שהפקירה את חיי אזרחיה ממשיכה לעשות זאת בכוונת מכוון. במקום לבחור בהצלת החיים של בני האדם שהפקירה, היא מבקשת את המוות של האויב, ומכריחה את מי שמבקש לעשות את המובן מאליו, לדאוג לשחרור החטופים, להעלות כל הזמן את רף המחאה. אז, בגזלייטינג מוחלט, תוכל להאשים ש"הנוח'בות של קפלן" מעלות את המחיר של שחרור החטופים.

איך המציאות הזו יכולה להתקיים, אפשר להבין רק כאשר מפנימים שהחברה הישראלית אינה חברה ליברלית. שאנשי המרכז והמרכז ימין, שתומכים בעסקה ואולי מאוכזבים מהישגיו של נתניהו ורואים בו נוכל – נוטים לסנטימנט עליו הוא פורט של הניצחון המוחלט: ריסוק עזה ונקמה שתעלה כמה דרגות על הטראומה שנצרבה בישראל בשבעה באוקטובר.

אי חזרתם של החטופים תכאב מאד לחברה הלא ליברלית בישראל, אבל הנקמה תקהה את הכאב. לחברה הליברלית (שרוב החטופים גם הגיעו ממנה) זו תהיה מכה צורבת שתוביל למשבר כפי שלא ידענו ביחסים עם המדינה ועם החברה הלא ליברלית בישראל, משבר שלא ברור איך ניתן יהיה לאחות.

אי חזרת החטופים תכאב לחברה הלא ליברלית בישראל, אך הנקמה תקהה את הכאב. לחברה הליברלית זו תהיה מכה צורבת שתוביל למשבר כפי שלא ידענו ביחסים עם המדינה ועם החברה הלא ליברלית בישראל

37,000 יעדים לחיסול

התחקיר הבלתי נתפס של יובל אברהם בשיחה מקומית נשמע כאילו נלקח מספר מדע בדיוני. לפי התחקיר המבוסס על שיחות עם קציני מודיעין ששירתו במלחמה בעזה, ישראל מפעילה במלחמה בעזה מערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר" שבוחרת יעדים לחיסול על פי הסתברות וללא מגע יד אדם. המערכת סימנה כ-37,000 יעדים לחיסול.

"לא עניין אותנו להרוג פעילים של חמאס רק כשהם בפעילות צבאית. להפך, צה"ל הפציץ אותם בבתים בלי חשבון כאופציה ראשונה. הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה".
התחקיר המטלטל של יובל אברהם חושף את החישובים שמאחורי ההחלטה לפגוע בפעילי חמאס זוטרים בבתיהם, לצד משפחותיהםhttps://t.co/WipVZMBIhr pic.twitter.com/nNTU83R1Wv

— שיחה מקומית (@mekomit) April 4, 2024

לפי התחקיר, לפני השימוש המבצעי במערכת נערכה בדיקה צה"לית שהעלתה כי אחוזי ההצלחה של המערכת עומדים על 90% ולאחר שנכנסה לשימוש עבר כל יעד הפללה בדיקה אנושית. לפי אחד המקורות – הזמן שהקדיש לבחינת היעד הוא כעשרים שניות. בתחילת המלחמה גם אישר הצבא הריגת 15-20 בלתי מעורבים עבור יעד זוטר שכזה.

התחקיר הזה, שהגיע לכלי תקשורת מובילים בעולם ושהוביל את הבית הלבן להודיע שהוא בוחן את הטענות, לא הגיע כנראה לאוזנם של רוב הישראלים. גם אם היה מגיע כנראה שלא היה מדיר שינה מעיניהם. נטילת חיים על בסיס הסתברות היותו של אדם פעיל חמאס, ואגב כך הריגת בני משפחתו, הם דבר שעובר בשקט יחסי בישראל של 2024.

אם התחקיר מדויק, "ביום שאחרי", יהיה אשר יהיה, עלול לבוא הרגע שבו גם תיקים פליליים ייפתחו באמצעות אלגוריתם. יש לקוות שהם, בניגוד לבדיקה מרפרפת של 20 שניות, יעמדו למשפט, אבל היכולת לסמן פושעים ובוגדים באמצעות מערכת של בינה מלאכותית היא נקודה דרמטית והיא יכולה להתקיים רק במדינה לא ליברלית.

בעתיד אולי גם תיקים פליליים ייפתחו באמצעות אלגוריתם. יש לקוות שיעמדו למשפט – אך סימון פושעים ובוגדים עם מערכת בינה מלאכותית הוא נקודה דרמטית, שיכולה להתקיים רק במדינה לא ליברלית

הוקל עונשם

ידיעה של שלומי הלר בוואלה חושפת עוד טפח של חברה לא ליברלית: עונשם של שני שוטרים שהורשעו בבית הדין המשמעתי של משטרת ישראל לאחר שפגעו בנשים הוקל הואיל ונלחמו בשבעה באוקטובר.

הבטחה אלוהית

המאמר של שלומי אלדר במוסף הארץ הציג כיצד נראתה בעיני האליטה העזתית שאינה תומכת חמאס, האמונה של בכירי חמאס בהתקרבות מימוש ההבטחה האלוהית לאחרית הימים, שבה כולם יהיו מוסלמים.

הייתי בקהיר . שמעתי שם על " ועידת ונזה" של חמאס, שכולם בעזה ידעו עליה, חוץ מהמודיעין הישראלי. pic.twitter.com/0r7ar2QKu5

— Shlomi Eldar (@shlomieldar) April 4, 2024

רבים שמעו והכירו את קיומן של תוכניות למתקפה ועל ההיערכות ליום שאחריה, אבל התייחסו לכך כהזיות. קשה היה לקרוא את הכתבה מבלי לחשוב כמה דומה המציאות העזתית לזו הישראלית. סיוע המדינה בהקמת מרכז מורשת הפרה האדומה ומימונו והכנס לפני שבועיים הם רק דוגמה אחת.

מה שהציבור הליברלי מכנה טרללת – היא תכנית עבודה שיצאה לדרך מזמן. במכון המקדש מכינים זה שנים את בגדי הכוהנים וכלי המקדש ומקימים את משמרות הלווים. המפעל הזה מקבל מימון מהמדינה והחינוך לכמיהה לבית המקדש הוא חלק מתוכנית הלימודים בחלק מבתי הספר בישראל. חיילים ותלמידים מגיעים למכון על בסיס קבוע. מספרי העולים להר גדלים באופן מתמיד, והתפילות שפעם נאסרו הן חלק משגרת העלייה להר.

מתכוננים להקמת בית המקדש (צילום: אורי ארליך)

רבים בישראל, כמו חלקים מהאליטה העזתית כפי שהוצגו בכתבתו של אלדר מסתכלים עליהם כעל משוגעים ומכסים את עיניהם במקום להסתכל על המציאות נכוחה. לא רק שחלקים גדולים בחברה הישראלית אינם ליברלים, הם הגיעו לממשלה עם משנה דתית פונדמנטליסטית סדורה ומגובשת שאותה הם מוציאים לפועל בחסות משרדי הממשלה.

לא רק שחלקים גדולים בחברה הישראלית אינם ליברלים, הם הגיעו לממשלה עם משנה דתית פונדמנטליסטית סדורה ומגובשת שאותה הם מוציאים לפועל בחסות משרדי הממשלה

לבד

כל מה שתיארנו כאן גלוי. את התמונה הזו רואים בכל העולם. בקרוב נישאר כמו שאנחנו, לבד. מדינות המערב הליברליות רואות כי ישראל אינה חולקת עימן את אותו עולם ערכים. הנשיא ג'ו ביידן, שמכיר את החברה הישראלית – מכיר את כוחה של החברה הליברלית בישראל, אבל אם היא לא תעמוד איתן – גם לארה"ב לא תהיה סיבה לעמוד לצדנו.

הבחירות המדיניות האיומות של הממשלה נובעות אמנם מהתכופפות נתניהו בפני שותפיו, אבל שותפיו אינם חלק זניח מהחברה הישראלית, והמדיניות הזו עומדת בהלימה עם תפיסת עולמם ותפיסת עולמם של חלק גדול ממצביעיו של נתניהו. מדיניות זו הביאה אותנו למבוי סתום במלחמה ולסף בידוד מדיני. את זה רואות גם המדינות המתונות באזורינו.

מי שהייתה עד לאחרונה בעלת ברית נחשקת – הופכת למדינה חלשה ומצורעת שאינה מביאה עימה שום נדוניה מלבד כמויות עצומות של הרוגים. במצב הזה גם החלום על ציר משותף בהנהגת ארה"ב עם אותן מדינות מתונות מול אירן ביום שאחרי ילך ויימוג.

מול המציאות הזו עומדת ממשלת החורבן ומנחמת את מצביעיה – אנחנו לא לבד. האל לצדנו. יחיא סנוואר לא יכול היה להגיד את זה יותר טוב.

ישראל אינה לבד. ערב פורים תשפ"ד אנחנו יודעים שכל מי שניסה לפגוע בנו נחרב. אלוהים אתנו. אנחנו לא לבד.

In God We Trust.???????? pic.twitter.com/hFJkGqi5dN

— ????????עמיחי אליהו – Amichay Eliyahu (@Eliyahu_a) March 21, 2024

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".