עמדת צה"ל קריטית לגורל החטופים והחטופות - מוסרית ומבצעית

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, 7 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
אריאל חרמוני, משרד הביטחון
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, 7 במרץ 2024

פיקוד צה"ל עוד לא אמר את המתבקש והמובן מאליו כדי לשחרר את החטופים. עוד לא נאבק בכל כוחו למענם במובן המוסרי והערכי.

קשה לבקר את הרמטכ"ל הרצי הלוי, הנושא על גבו את אשמת מחדל השבעה באוקטובר וגם את עומס ניהול המלחמה בדרום, בצפון ובזירות האחרות ביו"ש ומול איראן בסוריה ועוד.

אבל העובדות הקשות הן שחצי שנה של לחץ צבאי מסיבי לא הביא לשחרור החטופים. ברור לכל כי צה"ל לא יודע היכן הן/ם ולכן, כשאין היתכנות למבצע חילוץ צבאי, יש ללכת לעסקה שתציל את חייהן/ם.

העובדות הקשות הן שחצי שנה של לחץ צבאי מסיבי לא הביא לשחרור החטופים. ברור לכל כי צה"ל לא יודע היכן הם ולכן, כשאין היתכנות למבצע חילוץ צבאי, יש ללכת לעסקה שתציל את חייהם

חיי מי שהופקרו ב-7 באוקטובר הם ברובן/ם לא חיילים שנשלחו לקרב ונפלו בשבי אלא אזרחים שנחטפו מבתיהם. צה"ל היה אמור להגן עליהם. וכעת צה"ל צריך לומר באומץ ויושר כי הוא מתחייב להגן על תושבי הנגב ויוכל לעשות זאת גם במחיר הפסקת הלחימה ונסיגה מעזה, שתביא למעשה לעסקה שבה כל החטופות.ים יוחזרו.

זה הרי מחיר העסקה להשבתם. שחרור אסירים, הפסקת אש ונסיגה מעזה.
חד וחלק וכואב. זה מחיר ההפקרה, וצה"ל צריך לומר כי הפעם הוא ייערך על הגבול במלוא כוחו ויגן על תושבי ישראל גם אם יישארו גדודי חמאס בעזה. הוא יידע להשיב מלחמה אם תחודש מצד חמאס, אבל כדי לאפשר עסקה הוא מודיע כי יוכל לצאת מעזה ולהגן על ישראל מקו הגבול. מה שהיה אמור לקרות בכל מצב גם ב-7.10 ולא קרה בגלל מחדל נורא.

הרמטכ"ל ואלופיו שמתגאים בהישגי הלחימה בתוך עזה, כשלו בקרב ההגנה מפני חמאס עזה ועכשיו עליהם להתעשת גם בקרב ההגנה. אחרי חצי שנה אין שום אפשרות אחרת להציל את החטופים. מטרת הלחימה כיום היא פשוטה – להציל את חיי החטופים.

להציל אותם בכל תנאי בכל מצב ובכל מחיר. שום חיסול וכיבוש עוד מוצב חמאס בחאן יונס או רפיח לא יכפר על כך. לא יכסה על מחדל ההפקרה ולא ישקם את אמון הציבור בצבא ההגנה. זה שמו מאז הקמתו. צבא ההגנה לישראל. צבא שלא הגן על ישראל אינו צבא ההגנה לישראל.

להציל את החטופים בכל מחיר. שום חיסול וכיבוש עוד מוצב חמאס לא יכסה על מחדל ההפקרה ולא ישקם את אמון הציבור בצבא ההגנה לישראל – שמו מאז הקמתו. צבא שלא הגן על ישראל אינו צבא ההגנה לישראל

את ההחלטה הזו חייב הרמטכ"ל לומר לדרג המדיני הכושל והפרוע, ולהתעקש על כך. לא די לומר כי שחרור החטופים היא מטרה עליונה ולהמשיך לדשדש בעזה בקרבות חסרי תכלית מול שאריות חמאס. כדי להשיג עסקה צריך למרבה הצער לקבל את דרישות חמאס בעת הזאת ולצאת מעזה. לשחרר בתמורה את כל החטופים, להחזיר את גופות הנרצחים ולהתארגן להגנה יותר מוצלחת ואחראית בקו הגבול.

כל זה לא פוטר את הדרג המדיני מאחריותו למחדל ומאחריותו לטרפוד העסקה המונחת כעת על השולחן.

אין עסקאות שבויים קלות. אין עסקאות ללא מחיר. אי אפשר להשלות את הציבור בנאומי "ניצחון מוחלט" והתרברבות יומיומית על עוצמתנו, כאשר התבוסה והחרפה מרוחים על פרצופם של המנהיגים שהובילו לחרפה ולתבוסה של השבת השחורה.

למדינה כמדינה יש אחריות וחובה מוחלטת להציל כל אדם מאזרחיה מידי האויב. זה לא נתון בכלל לשיקול דעת פוליטי או צבאי טקטי. בלי המחויבות הזו אין בעצם מדינה. אין לה שום משמעות.

במאמר שפרסם פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל, בספר לכבוד השופט מנחם פינקלשטיין, הוא כותב על אחריות המדינה לשלום אזרחיה:

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה את ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת.

"שנית, המדינה הדמוקרטית אמורה לנהוג באופן שוויוני. לפיכך, אם אזרח לא זוכה להגנת המדינה על חייו, בריאותו וחירותו, מפני סכנות שהמדינה יכולה להגן עליו מפניהן, כי אז הוא לא יהיה היחיד שאינו זוכה להגנה כזאת. בגלל השוויוניות, שום אזרח לא יקבל הגנה כזאת למרות שהמדינה יכולה לתת לו אותה.

"קשה להעלות על הדעת הצדקה כלשהי, המתיישבת עם העקרונות המוסריים של המדינה הדמוקרטית, להחלטה שלא לשאת באחריות להגנתו של אף אחד על חייו, בריאותו או חירותו מפני סכנות מסוימות. האם יעלה על הדעת שהמדינה רשאית שלא להגן על חיי אזרחיה מפני איום טרוריסטי, שהיא יכולה להגן עליהם מפניו, על בריאותם של אזרחים מפני מים מזוהמים, שהיא יכולה לטפל במטרד הזיהום שלהם, על חירותם של אזרחים מפני פשיטות של ארגוני טרור בעוטף עזה, שהיא יכולה לסכל?".

אין עסקאות שבויים קלות. אין עסקאות ללא מחיר. אי אפשר להשלות את הציבור בנאומי "ניצחון מוחלט" והתרברבות יומיומית על עוצמתנו, כשהתבוסה והחרפה מרוחים על פרצופי המנהיגים שהובילו אליהן

פרופ' כשר פונה אל סוגיות של פדיון שבויים וכותב גם על אחריותו המוסרית של הצבא לגורל חייל שנפל בשבי:

"ראוי להוסיף את החובה המיוחדת שחלה על המדינה כאשר מדובר בחייל הנמצא בידי אויב. חייל שנשלח ע"י מפקדיו, המייצגים כלפיו את הצבא ובעיקרו של דבר את המדינה, מצפה שכל אלה ינהגו בו על פי ערכי צה"ל ועל פי הנורמות האתיות שלו. הסיסמה המוכרת 'לא משאירים פצוע בשטח' מייצגת כלל-יסוד בהתנהלות האתית של הצבא: כשחייל מוצא את עצמו בפעילות צבאית במצב שיש בו בעיה שהוא אינו יכול להתגבר עליה בכוחות עצמו, זוהי חובתם של עמיתיו, מפקדיו, והצבא כולו לפעול למענו, לפתרון הבעיה ולחילוצו מן המצב הבעייתי. זוהי ליבת הערך 'רעות' בקוד האתי של צה"ל. על יסוד הערך הזה יש לחייל הנמצא בשבי אויב צפייה מוצדקת שייעשה כל מאמץ אפשרי כדי להוציא אותו בריא ושלם מידי האויב".

כשר בוחן את הסוגיות האתיות של חילוץ אזרחים שבויים מידי אויב גם במחיר פגיעתם של חיילים רבים, וקושר בין אחריות המדינה למחיר שתידרש לשלם כדי להשיב לאזרחיה השבויים את חירותם ושלומם:

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. כאשר אזרח נמצא בעל כורחו בידי אויב, המדינה תבטא את ערך האחריות שלה לגורלו של כל אזרח בכך שתפעל לשחרור האזרח מידי האויב".

אסא כשר: "המדינה חייבת לשמור על האזרח מכל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. כשאזרח נמצא בעל כורחו בידי אויב, המדינה תבטא את ערך אחריותה לגורלו של כל אזרח בכך שתפעל לשחרורו מידי האויב"

בהמשך בוחן כשר סוגיות של מו"מ וסכנה לחיי החטופים מול מבצע צבאי, וקובע גם כי:

"הסכנה המוחשית והמיידית לחייו של האזרח הנמצא בידי האויב הופכת את פעולת החילוץ לפעולה הכרחית חרף האפשרות לנהל מו"מ עם האויב לשחרור האזרח מידיו. מטבע הדברים, מו"מ הוא תהליך מתמשך שבמהלכו סכנה כזו לחיי האזרח ממשיכה להתקיים, גם אם היא יכולה לקטון במידת מה בהתאם להתפתחות המו"מ. אין הצדקה להמתין לסיומו המוצלח של מו"מ ממושך, הכרוך בהמשך הסכנה לחיי האזרח, כשיש אפשרות לבצע פעולת חילוץ מוצלחת לשחרור האזרח מידי האויב, חרף הסכנה לחיי לוחמים אחדים".

ובכן כיום התברר שאין אפשרות. אין אפשרו לבצע פעולת חילוץ מוצלחת של החטופות.ים בעזה. חיי לוחמים רבים כבר הוקרבו למען מטרה זו והיא לא צלחה. נותר עכשיו לבצע עסקה במחיר יציאת צה"ל משטח עזה וחילופי אסירים – חטופים.

עמדת צה"ל קריטית ברגע זה – מוסרית ומבצעית.

מתאם השבויים ונעדרים ליאור לוטן מנה לאתי חסיד בידיעות אחרונות (7.9.2018), אחרי שהתפטר מתפקידו, את ההבדלים בין פעילות בניהול מו"מ לבין הפעילות המאפיינת את גופי המודיעין הממלכתיים והצבא:

"תפקיד השב"כ לסכל טרור, להביא את המחבלים למאסר, בעוד שאני [בתור מתאם לענייני שבויים ונעדרים] מייצר עולם שאומר: בסוף הדרך אני מוכן להגיע לעסקה שיש בה מרכיב של שחרור האסירים. או: תפקיד הצבא לסכל טרור, להילחם באויב ולהחליש אותו, ואני מייצג תפיסה שאומרת שבסוף הדרך יהיה הישג לאויב".

כעת, לאחר שברור לכל כי אין שום סיכוי לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או מבצע חילוץ צבאי, ולאחר שצה"ל כבר השקיע כוחות רבים בפעולות "חילוץ" לכאורה וכמובן פגיעה וחיסול חמאס, ולאחר שרוב הכוחות המתמרנים יצאו מהרצועה, לא נותרה לישראל אלא דרך המו"מ ועסקה מהירה להצלת חיי החטופים.ות.

צה"ל אמון על קוד אתי כלפי חייליו השבויים, על אחת כמה וכמה אמון על חובתו המוסרית והערכית להגן על האזרחים שנחטפו לשבי. זו חובתו העליונה, כפי שאומר הרמטכ"ל, אבל עליו לומר זאת ולהיאבק על עסקה מול הדרג המדיני מקבל ההחלטות, במלוא מעמדו המוסרי ותוקף האמון שעדיין נותר לו בעיני הציבור.

צה"ל אמון על קוד אתי כלפי חייליו השבויים, ובמיוחד על חובתו המוסרית והערכית להגן על האזרחים שנחטפו לשבי. זו חובתו העליונה, כפי שאומר הרמטכ"ל, אבל עליו לומר זאת ולהיאבק על עסקה מול הדרג המדיני

בלי עסקה גם מטרתו של הצבא להציל את החטופים והשבויים לא תושג. חמור מכך – הפקרתם בשבי ומותם שם יטביעו אות קין על מצחו של הצבא, שכבר הפקיר אותם פעם אחת באותה שבת שחורה של מחדל נורא ב-7 באוקטובר.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדברים שכתבת הגיוניים מנקודת מבט של הקונספציה הישנה והכושלת שהובילה לסבבים אינספור מול חמאס ולבסוף לטבח. כל ההצעות הנוגעות להתכוננות לקראת מגננה מתמדת מפניי חמאס שנותר ברפיח ויחוזר לשאר... המשך קריאה

הדברים שכתבת הגיוניים מנקודת מבט של הקונספציה הישנה והכושלת שהובילה לסבבים אינספור מול חמאס ולבסוף לטבח. כל ההצעות הנוגעות להתכוננות לקראת מגננה מתמדת מפניי חמאס שנותר ברפיח ויחוזר לשאר הרצועה הם מבחינת הפקרות כפולה ומכופלת. זה מה שכל כך כואב בנוגע למצב עסקת החטופים – שקונספציית המצור הכושלת וההפקרות החוזרת ונישנית במהלך 18 שנים הביאו אותנו למצב שעלינו להמשיך להפקיר את החטופים עד שנגיע להכרעה משמעותית וכינון שלטון חדש ברצועה.

עוד 1,350 מילים ו-1 תגובות
סגירה