ב- 13 במרץ התקיים אירוע של אוניברסיטת העיר ניו-יורק לכבוד צאת ספרה החדש של ד"ר מאיה ווינד, "מגדלי שנהב ופלדה" (' (Towers of Ivory and Steel בהשתתפות מאיה ווינד, פרופסור ניקיל פאל סינג ופרופסור אנדרו רוס.

ההזמנה לאירוע מתארת את הספר "מגדלי שנהב ופלדה" כ"מציג את האוניברסיטאות הישראליות כעמודי התווך של שיטת הדיכוי של ישראל נגד פלסטינים".

ההזמנה לאירוע מתארת את הספר "מגדלי שנהב ופלדה" כ"מציג את האוניברסיטאות הישראליות כעמודי התווך של שיטת הדיכוי של ישראל נגד פלסטינים"

נטען שם גם כי "דיסציפלינות אקדמיות, התכניות לתואר, תשתית הקמפוס ומעבדות המחקר משרתים כולם את הכיבוש הישראלי והאפרטהייד, בעוד האוניברסיטאות מפרות את זכויות הפלסטינים לחינוך ומדכאות באלימות את התנגדות הסטודנטים". הספר, על פי ההזמנה, "מציג חשיפה עוצמתית לשיתוף הפעולה המתמשך והפעיל של האקדמיה הישראלית בפרויקט ההתנחלות-הקולוניאלית של ישראל."

ווינד היא חוקרת במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית ובוגרת דוקטורט במחלקה לניתוח חברתי ותרבותי באוניברסיטת ניו יורק. לצד שנים של אי אזכור או הכרה בטרור הפלסטיני כנגד ישראל, היא מפיצה שנאה נגד ישראל ותומכת נלהבת בתנועת החרם האנטי-ישראלית BDS .רבות ממטרות ה-BDS, שלמעשה דוחות או מתעלמות מזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, או קוראות להשמדת המדינה היהודית היחידה בעולם – הן למעשה אנטישמיות ולא קוראות לפתרון בר-קיימא עבור הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ממש כמו ווינד.

בספרה של ווינד מוצגות 3 טענות מרכזיות, לפיהן אוניברסיטאות ישראליות עוזרות במדיניות האפרטהייד והקולוניאליזם הישראלי:

ראשית, ווינד טוענת שהמחלקות לארכאולוגיה באוניברסיטאות בישראל משרתות את פרויקט הקולוניאליזם בכך שהן עובדות עם צה"ל, רשות העתיקות ועוד ארגוני התנחלויות על מנת לפלוש ולייהד את איו"ש. בתור יהודייה, חשוב שווינד תדע על ההיסטוריה היהודית הענפה בארץ ישראל שקיימת ומתועדת בבתי כנסת וכתבים בעברית אלפי שנים עוד לפני קום מדינת ישראל.

ווינד מתעלמת מכך שהפלסטינים הורסים או בוזזים עתיקות יהודיות ברחבי ירושלים ואיו"ש, בין אם באופן עצמאי ובין אם באמצעות הרשות הפלסטינית. לפי אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, מדובר בפגיעה בנכסים תרבותיים המהווה הפרה של זכויות אדם.

בספרה של ווינד מוצגות 3 טענות מרכזיות, לפיהן אוניברסיטאות ישראליות עוזרות במדיניות האפרטהייד והקולוניאליזם הישראלי

ווינד גם טוענת שהמחלקות ללימודי מזרח תיכון בישראל מעורבות בצה"ל ובכך הן מנציחות את משטר הקולוניאליזם הישראלי. היא נתנה את הדוגמה של תוכנית חבצלות שפועלת באוניברסיטה העברית, ומסבירה את ה"בעייתיות" בכך שהאוניברסיטה הסבה את חלק משטחה ומתקניה לטובת אותה תכנית.

מדובר בתכנית יוקרתית שפועלת תחת חיל המודיעין ומשלבת שירות קבע ותואר ראשון במזרח תיכון בשילוב עם תחום במדעים מדויקים או הנדסה. כנראה ווינד לא מודעת לכך שגם בדמוקרטיות מערביות קיימים מוסדות לימודים אקדמיים או תוכניות הכשרה צבאיות כמו בארה"ב, בריטניה צרפת ויפן.

הסיוע שצה"ל והמועמדים לגיוס מקבלים מתוכניות עתודה עוזרות למצוא ולהכשיר כוח אדם מעולה, שבסופו של דבר אמור לתת מענה לצרכי הביטחון הגדולים של מדינת ישראל. חשוב לציין שאף סטודנט ערבי לא נזרק או סולק מהמעונות באוניברסיטה לטובת עתודאים בתכנית חבצלות. זאת זכותה המלאה של האוניברסיטה להקצות מתחמים לסטודנטים בתכנית חבצלות שבעתיד יגנו על המדינה וגם על הסטודנטים הערבים במוסד.

ווינד טוענת שמוסדות אקדמיים לוקחים חלק ועוזרים לתעשיות הביטחוניות בישראל כמו רפאל ואלביט בתכנון, מחקר והכשרה של טכנולוגיה ונשקים, שנעשה בהם שימוש לפגיעה בפלסטינים. אכן, יש שיתופי פעולה בין מערכת הביטחון למוסדות אקדמיים בישראל, אבל הטענה שמדובר בניסיון להעצים את הפגיעה בפלסטינים גרידא, משוללת מהיסוד.

אף סטודנט ערבי לא נזרק או סולק מהמעונות באוני' לטובת עתודאים בתכנית חבצלות. זאת זכותה של האוניברסיטה להקצות מתחמים לסטודנטים בתכנית, שיגנו בעתיד על המדינה וגם על הסטודנטים הערבים במוסד

בזכות הטכנולוגיה הצבאית צה"ל עשוי להבחין בצורה יותר קלה ובטוחה בין מחבלים לבלתי מעורבים. בנוסף לכך, פיתוחים כמו כיפת ברזל, שהומצאו על ידי רפאל, נועדו להגן על אזרחים ישראלים, יהודים וערבים. באופן פרדוקסלי היא מנעה פעמים רבות את החמרת הלחימה ואת הכניסה צבאית לעזה בשביל לחסל את המערך הרקטי של החמאס כמו בעמוד ענן (2012) או בשומר החומות (2021).

פיתוח כלי נשק ישראלים חדשים חיוני על מנת להבטיח את הצרכים הביטחוניים של ישראל ותושביה. מטרתם היא לספק מענה לנוכח האתגרים הביטחוניים הזירתיים עמם מתמודדת ישראל, חוץ מהזירה הפלסטינית, כמו עם חזבאללה, סוריה ואיראן.

בנוסף, לפי צה"ל, מתחילת המלחמה הותקפו כ-32 אלף מטרות ומספר ההרוגים הפלסטינים שמשרד הבריאות העזתי שנשלט על ידי החמאס דיווח עליו גם הוא עומד על כ-32 אלף. כלומר, בכל הפצצה נהרג בממוצע כאדם אחד.

מדובר במספר מאד נמוך לעומת עוצמת האש שהפעיל צה"ל ברצועה. כמו כן, היחס בין הרוגים פלסטינים אזרחים למחבלי חמאס עומד על 1:2. זה היחס הכי טוב שמדינה מערבית הצליחה להשיג בכל מלחמה בהיסטוריה, והוא בולט לאור העובדה שלחמאס מספר לא מבוטל של 30,000 מחבלים שמסתתרים בין האוכלוסייה האזרחית.

חשוב לומר שנתונים אלה מצביעים על אתוס הצבא המוסרי של צה"ל, גם במקרה שמספר ההרוגים שדיווח עליו החמאס נכון; דבר זה כלל אינו בטוח, מכיוון שבחודשים האחרונים פרופסורים ומכוני מחקר שונים מצביעים על אי אמינות בדיווחים על כך ש-70% מההרוגים בעזה הם נשים וילדים.

אברהם וינר, פרופסור לסטטיסטיקה מאוניברסיטת פנסילבניה כתב, שבין ה-26 באוקטובר ל-11 בנובמבר, חמאס פרסם נתונים החושפים עלייה יומית עקבית של כ-270 במספר ההרוגים, עם מרווח טעות של כ-15%. היעדר התנודתיות בנתונים מצביע שהם מפוברקים, בסבירות גבוהה. בנוסף מצא וינר כי אין כל קורלציה בין מספרי הנשים והילדים ההרוגים – בניגוד גמור למה שהיה ניתן לצפות אם המספרים אכן היו משקפים את המציאות.

היחס בין הרוגים פלסטינים אזרחים למחבלי חמאס עומד על 1:2 – הכי טוב שמדינה מערבית השיגה, והוא בולט לנוכח זה שלחמאס כ-30,000 מחבלים שמסתתרים בין האוכלוסייה האזרחית

כפי שווינד קובעת שיש צד אחד לכל הסכסוך שהוא ישראל, כך היא גם בוחרת להעלים עין מפעילות הטרור שקיימת באוניברסיטאות פלסטיניות. בעזה דריסת הרגל של ארגון הטרור חמאס והשימוש בקמפוסים כחטיבת מחקר לייצור אמל"ח וטרור היא גלויה וענפה ביותר.

תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.