ראש משטר וישי, מרשל פיליפ פטן, יושב במשפטו ביולי 1945 בפריז (צילום: PIGISTE / AFP)
PIGISTE / AFP

ההיסטוריה כבר שפטה את פטן, הצרפתים עדיין סלחניים כלפיו

המרשל פיליפ פטן עמד בראש משטר וישי שסייע לגרש 75,000 יהודים למחנות המוות הנאציים, אבל כפי שמפרט הספר "צרפת במשפט" – הספר הטוב של השנה על פי התקשורת הבריטית – הדבר בקושי זכה לאזכור במשפטו ● מחבר הספר מסביר בריאיון לזמן ישראל כי גם כיום ממעיטים בחלקו של פטן ברציחתם של אלפי יהודים צרפתים

ב-23 ביולי 1945, המרשל פיליפ פטן בן ה-89, הגיבור הצרפתי הגדול של מלחמת העולם הראשונה, עמד למשפט באולם מלא עד אפס מקום בפריז. הוא הואשם בבגידה על שנכנע לנאצים בקיץ 1940 ואז שיתף איתם פעולה כראש משטר וישי הידוע לשמצה.

אולם, כפי שמתאר ההיסטוריון הבריטי ג'וליאן ג'קסון בספר חדש ומרתק על המשפט, הפשע הגדול ביותר של וישי – חלקו בגירוש 75 אלף יהודים למחנות ההשמדה של היטלר – בקושי זכה לאזכור במשפטו.

הספר, שכותרתו "France on Trial: The Case of Marshal Pétain" ("צרפת במשפט: התיק של מרשל פטן"), הוכתר כספר הטוב של השנה על ידי עיתונים ומגזינים בריטיים מובילים.

"כשכתבתי את הספר, אני חושב שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותי, במבט מהיום, היה המשקל המועט שניתן לשאלת היהודים במשפט", אומר ג'קסון בשיחה עם זמן ישראל.

פיליפ פטן, משמאל, לוחץ את ידו של היטלר, 24 באוקטובר 1940 (צילום: Shawshots / Alamy)
פיליפ פטן, משמאל, לוחץ את ידו של היטלר, 24 באוקטובר 1940 (צילום: Shawshots / Alamy)

אשמתו של פטן לא ממש עמדה בספק. כעבור שעות בודדות של דיונים, חבר המושבעים מסר את פסק הדין שלו, והמרשל נידון למוות. שארל דה גול, שעמד בראשות הממשלה הזמנית של צרפת לאחר השחרור, קיבל את המלצתו של בית המשפט, שלפיה בשל גילו, גזר דינו של פטן יומתק למאסר עולם.

למרות זאת, נדרשה עוד חצי מאה עד שנשיא צרפתי חדש, ז'אק שיראק, הכיר לבסוף בשותפותה של צרפת לפשעי השואה בנאום מכונן ב-1995.

גם היום הדיון סביב הפרק האפל ביותר בהיסטוריה של צרפת אינו סגור לחלוטין, כשפוליטיקאים מובילים מהימין הקיצוני ממשיכים לאתגר את מעורבותה של צרפת בשואה. כפי שדיווח ערוץ פראנס 24 בינואר 2022: "גורלם של יהודי צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה הפך לנושא דיון בלתי סביר לקראת הבחירות לנשיאות צרפת ב-2027".

ראש משטר וישי, מרשל פיליפ פטן, יושב במשפטו באוגוסט 1945 בפריז (צילום: AFP)
ראש משטר וישי, מרשל פיליפ פטן, יושב במשפטו באוגוסט 1945 בפריז (צילום: AFP)

"ניטרליות צבועה"

נראה שפטן עצמו ביקש להישפט. שלושה חודשים לאחר שנשא ונתן על שביתת הנשק, המרשל הנערץ לחץ בפומבי את ידו של היטלר בעיר הצרפתית מונטואר. "אני נכנס היום לדרך שיתוף הפעולה", הוא הכריז כמה ימים לאחר מכן. "זאת המדיניות שלי. השרים שלי אחראים בפניי. אני לבדי אשפט על ידי ההיסטוריה".

אולם, למעט הצהרת פתיחה הכופרת בזכותו של בית המשפט לשפוט אותו, פטן נותר לרוב שקט ועצור במהלך המשפט עצמו. תמלילי החקירות שלו לפני המשפט, כותב ג'קסון, התאפיינו ב"חמקנות, שכחנות, אשליה עצמית, העברת האשמה או שקרנות ורחמים עצמיים".

למעט הצהרת פתיחה הכופרת בזכותו של בית המשפט לשפוט אותו, פטן נותר לרוב שקט ועצור במהלך המשפט עצמו, בעוד שורה של פוליטיקאים מובילים עלו לדוכן העדים כדי לתאר את מעשיו ביוני 1940

למרות שתיקתו של פטן, המשפט עצמו לא היה נטול דרמה. בשבוע הפתיחה, שורה של פוליטיקאים מובילים ברפובליקה השלישית עלו לדוכן העדים כדי לתאר את האירועים העגומים של יוני 1940.

הם סיפרו בין השאר כיצד פטן חתר תחת מאמציה של הממשלה להימנע משביתת נשק, וכיצד "נסחטה" לאחר מכן מהפרלמנט הצבעה שהעניקה לו סמכויות כמעט מוחלטות. אותה הצבעה הובילה למעשה לעלייתו של משטר וישי, שניהל את "האזור החופשי" בדרום ובמזרח צרפת, שלא נכבש בתחילה על ידי הגרמנים.

FRANCE-LABOUR DAY (צילום: AFP)
FRANCE-LABOUR DAY (צילום: AFP)

חלק גדול מהמשפט התרכז בשיתוף הפעולה ה"משפיל" של וישי עם הנאצים ובמאמציו לסייע למאמץ המלחמה הגרמני במסווה של "ניטרליות צבועה". ראיות היו בשפע.

בנאום המסכם שלו, שנמשך חמש שעות, כותב ג'קסון, התובע אנדרה מורנה מנה "ויתור אחר ויתור, כניעה אחר כניעה, הצהרה אחר הצהרה, הודעה אחר הודעה", שבהם הכניע פטן את צרפת בפני נאצים.

ההגנה של פטן – שחלקים ממנה חזרו והופצו על ידי מסנגריו בעשורים שלאחר מכן – נשענה בעיקר על הרעיון שהוא שימש כ"מגן" מפני יד קשה יותר של השלטון הנאצי, ובכך חסך מצרפת את גורלה של פולין

הודגש, למשל, נאומו של פטן באפריל 1944, שבו, ערב הפלישה לנורמנדי, הוא שיבח את ה"הגנה על היבשת" של הגרמנים מפני הבולשביזם, והזהיר מפני "השחרור לכאורה" של בעלות הברית.

ההגנה של פטן – שחלקים ממנה חזרו והופצו על ידי מסנגריו בעשורים שלאחר מכן – נשענה בעיקר על הרעיון שהוא שימש כ"מגן" מפני יד קשה יותר של השלטון הנאצי. שביתת הנשק, שלטענת סנגורו "התקבלה בתחושת הקלה גדולה", חסכה מצרפת את גורלה של פולין ואת הכפפתה למושל מחוז נאצי.

פייר לאוואל, לשעבר סגן נשיא מועצת ממשלת וישי, מדבר במהלך משפטו של פיליפ פטן ביולי 1945 (צילום: AFP)
פייר לאוואל, לשעבר סגן נשיא מועצת ממשלת וישי, מדבר במהלך משפטו של פיליפ פטן ביולי 1945 (צילום: AFP)

ההגנה גם ניסתה להטיל את האשמה בפשעיו של וישי על ראש הממשלה הקודם, פייר לאוואל, שהיה פרו-נאצי באופן גלוי. לבסוף, נעשה ניסיון לתאר את פטן – אשר כונה על ידי הנאצים "שועל זקן" – כמי שהיה מעורב במגעים חשאיים עם הבריטים תוך כדי ניסיון להערים על הגרמנים ולאפשר את מה שעובד ציבור במשטר וישי כינה "התנגדות הגנתית" כנגד הכובשים.

כמו כן, על פי ההגנה, ה"מגן" של פטן נפרש גם על יהודי צרפת. "תמיד הגנתי בתוקף על היהודים; היו לי חברים יהודים", טען פטן בתשאול שלפני המשפט.

צוות ההגנה טען כי ה"מגן" של פטן נפרש גם על יהודי צרפת. "תמיד הגנתי בתוקף על היהודים; היו לי חברים יהודים", טען פטן בתשאול שלפני המשפט

ז'אק איזורני, מצוות ההגנה, אמר לבית המשפט כי המרשל התנגד לכפיית הטלאי הצהוב ב"אזור החופשי"; סירב לדרישות הנאצים לשלול את אזרחותם הצרפתית של כל היהודים שקיבלו אזרחות אחרי 1927; וטען כי שיעור גבוה הרבה יותר של יהודים שרד בצרפת של וישי מאשר בפולין.

"זהו עוול", טען איזורני, "לייחס לפטן אחריות לזוועות שבוצעו על ידי הגרמנים… רק פעולתה של ממשלת המרשל היא שהגנה עליהם, אולי לא בצורה מושלמת, אבל היא הגנה עליהם".

מרשל פיליפ פטן נפגש עם הבכיר הנאצי הרמן גרינג, 1 בדצמבר 1941 (צילום: AFP)
מרשל פיליפ פטן נפגש עם הבכיר הנאצי הרמן גרינג, 1 בדצמבר 1941 (צילום: AFP)

בעניין השואה

הגם ששום ניצול יהודי לא נקרא להעיד במשפטו של המרשל – "רצינו לדבר אבל אף אחד לא רצה להקשיב", טענה מאוחר יותר ניצולת השואה והפוליטיקאית החלוצית הצרפתייה סימון וייל – היו שני עדים שהתייחסו לתפקידו של וישי בשואה. עם זאת, שניהם העידו מטעם ההגנה.

הכומר מרק בנייה, ראש הכנסיות הפרוטסטנטיות של צרפת, תיאר כמה פגישות שקיים עם פטן כדי למחות על מדיניותו של וישי, ובכלל זאת יחסו ליהודים. "היה לי הרושם שקצרה ידו מלמנוע את מעשי הרשע האיומים האלה, שבאופן פרטי הוא גינה ללא סייג", הכריז הכומר.

שום ניצול יהודי לא נקרא להעיד במשפטו של המרשל. היו שני עדים שהתייחסו לתפקידו של וישי בשואה, אך הם העידו מטעם ההגנה וטענו כי "קצרה ידו מלמנוע את מעשי הרשע האיומים, שבאופן פרטי הוא גינה ללא סייג"

ההגנה זימנה גם את ז'אן-מרי רוסל, עובד ציבור שעמד בראש הוועדה לשלילת אזרחות, שהוקמה על ידי המשטר כדי לבחון את מעמדם של מהגרים, רבים מהם יהודים, שהפכו לאזרחים צרפתים לאחר ליברליזציה בחוק ב-1927.

רוסל סיפר על פגישות פרטיות עם פטן, שהבטיח לו כי ידחה את דרישות הגרמנים ל"שלילת אזרחות גורפת" ושיבח את "הדרך ההומנית" שנקטה הוועדה בעבודתה.

ראש משטר וישי, מרשל פיליפ פטן, יושב במשפטו ביולי 1945 בפריז (צילום: AFP)
ראש משטר וישי, מרשל פיליפ פטן, יושב במשפטו ביולי 1945 בפריז (צילום: AFP)

כפי שמציין ג'קסון, נראה שעצם קיומה של הוועדה – ששללה מכ-15 אלף בני אדם את אזרחותם הצרפתית ובכך הפכה אותם פגיעים יותר למעצר ולגירוש – לא זעזע את בית המשפט או את דעת הקהל הכללית.

אבל העובדה שההגנה הצליחה לבנות טיעון שלפיו פטן סייע בהצלת יהודים צרפתים – לספר "סיפור אלטרנטיבי" במילותיו של ג'קסון – מדגימה כמה מעט חשיבות יוחסה לנושא במשפט.

העובדה שההגנה הצליחה לבנות טיעון שלפיו פטן סייע בהצלת יהודים צרפתים – לספר "סיפור אלטרנטיבי", לפי ג'קסון – מדגימה כמה מעט חשיבות יוחסה לנושא במשפט

ג'וליאן ג'קסון, מחבר הספר "צרפת במשפט" (צילום: פיל פיסק)
ג'וליאן ג'קסון, מחבר הספר "צרפת במשפט" (צילום: פיל פיסק)

הסיבות, טוען ההיסטוריון, מורכבות. התיק נגד פטן התמקד באישום הבגידה ולא בשאלה הרחבה יותר של פשעים נגד האנושות, שעלתה לדיון בנירנברג כאשר נפתחו משפטיהם של נאצים מובילים שלושה חודשים מאוחר יותר.

הן בצרפת והן מחוץ לה, אומר ג'קסון, "הספציפיות של השואה כמאפיין מבחין של הנאציזם לא הייתה ממש ברורה לבני הזמן באותה תקופה". הוא מציין כי בדעת הקהל לא הייתה הבחנה בין ניצולי שואה שחזרו לצרפת לבין אחרים דוגמת לוחמי המחתרת או עובדי כפייה שנשלחו לגרמניה. כולם היו ידועים פשוט כ"מגורשים".

נותרה גם מידה מסוימת של אנטישמיות בחברה הצרפתית – אם כי לא אלימה בצורה רצחנית כמו זו שקידמו הנאצים – שניכרה ביחס המכוער לניצולים שניסו לתבוע בחזרה רכוש שנגנב מהם במהלך הכיבוש.

ב"אווירה הרעילה" הזאת, הגוף המייצג החדש של היהודים, קריף (CRIF), ניסה לשמור על "פרופיל נמוך" במשפט, כותב ג'קסון. אף על פי שהוזמן לספק ראיות במשפט, קריף החליט שלא להעיד והסביר באופן קלוש שחסר תיעוד ש"ממחיש את אחריותו של פטן".

בדעת הקהל בצרפת לא הייתה הבחנה בין ניצולי שואה שחזרו לצרפת לבין אחרים דוגמת לוחמי המחתרת או עובדי כפייה שנשלחו לגרמניה. כולם היו ידועים פשוט כ"מגורשים"

"צרפת במשפט" מאת ג'וליאן ג'קסון (צילום: באדיבות ג'וליאן ג'קסון)
"צרפת במשפט" מאת ג'וליאן ג'קסון (צילום: באדיבות ג'וליאן ג'קסון)

ללא ספק, מודה ג'קסון, האמת על שותפותו של וישי לפשעי השואה לא הייתה ידועה במלואה בזמן המשפט. "הפרטים היו ידועים", הוא אומר. "המשפט התרחש שבועות לאחר סיום המלחמה, ומאז היו עשרות שנים של מחקר היסטוריוני בניסיון להבין בדיוק מה קרה".

אולם אפילו העדויות המוגבלות על רדיפת היהודים שנאספו על ידי חוקרים לפני משפטו של פטן לא שימשו בבית המשפט. "הם לא התעניינו בזה כל כך", אומר ג'קסון על בית המשפט והתביעה. "זה לא היה מרכזי למשפט".

"הסיפור האלטרנטיבי" שסיפרה ההגנה עזר לעצב את ההשקפה שרווחה אחרי המלחמה על וישי והיהודים, שלא אותגרה ברצינות עד תחילת שנות ה-70. כפי שהראה בפירוט ההיסטוריון האמריקאי רוברט פקסון ב-1973, החקיקה האנטישמית של וישי, כגון חוק מעמד היהודים שאסר על יהודים להחזיק במקצועות מפתח, בכלל זאת משרות בשירות הציבורי, בצבא, בהוראה וברפואה, לא הייתה תוצאה של לחץ גרמני.

האישומים נגד פטן אמנם אזכרו בקצרה את רדיפת היהודים, והאשימו את וישי בהחלת "חוקי גזע מתועבים" שהפרו "חוקים ומסורות צרפתיים". אולם הניסוח הזה, מאמין ג'קסון, "טשטש את המידה שבה המדיניות האנטישמית של וישי הייתה תוצרת בית".

יהודים נרשמים על ידי שוטרים צרפתים עם הגעתם למחנה הריכוז פיטיבייה בצרפת של וישי, מאי 1941 (צילום: AFP)
יהודים נרשמים על ידי שוטרים צרפתים עם הגעתם למחנה הריכוז פיטיבייה בצרפת של וישי, מאי 1941 (צילום: AFP)

"מגן" ליהודים

אבל מה עם הרעיון שלפיו וישי שימש כ"מגן" ליהודים? מגיניו של פטן מציינים את העובדה ששיעור היהודים ששרדו את השואה בצרפת, 75%, הוא אחד הגבוהים באירופה תחת הכיבוש הנאצי, בניגוד חריף ל-25% שתועדו בהולנד ול-45% בבלגיה.

מתוך קרוב ל-75 אלף יהודים שגורשו מצרפת למחנות, כ-70% על פי הערכות היו בעלי אזרחות זרה. "וישי הגן על יהודים צרפתים ומסר את היהודים הזרים", טען אריק זמור, סופר ומנחה תוכנית טלוויזיה יהודי שנוי במחלוקת, שהתמודד בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת מטעם מפלגת ימין קיצוני.

ג'קסון דוחה את הרעיון שצריך לזקוף לזכותו של וישי את ההגנה על היהודים. לדבריו, הגרמנים לא היו יכולים לגרש ולרצוח יהודים במספרים כאלה ללא עזרתו של וישי

ג'קסון דוחה את הרעיון שצריך לזקוף לזכותו של וישי את ההגנה על היהודים. האנטישמיות "תוצרת בית" שלו, הוא מאמין, ביקשה "להדיר את היהודים מהקהילה הלאומית" ולא לרצוח אותם, כפי שהחלו לעשות הנאצים.

אולם, הוא אומר, הגרמנים לא היו יכולים לגרש ולרצוח יהודים במספרים כאלה ללא עזרתו של וישי. "הגרמנים נזקקו לווישי", אומר ג'קסון, מפני שחסר להם כוח האדם שנדרש כדי ליישם את הפתרון הסופי במדינה.

המרשל פיליפ פטן וראש הממשלה פייר לאוואל בגן אחוזת סבינייה בווישי ב-1942 (צילום: Keystone-France/Gamma-Keystone via Getty Images/ public domain)
המרשל פיליפ פטן וראש הממשלה פייר לאוואל בגן אחוזת סבינייה בווישי ב-1942 (צילום: Keystone-France/Gamma-Keystone via Getty Images/ public domain)

ממשלת פטן חתמה אפוא "חוזה עם השטן" עם הנאצים ביולי 1942. משטר וישי, שחשש כי הגרמנים מאיימים לצמצם את האוטונומיה שלו וליטול שליטה ישירה על השיטור, הסכים שמשטרת צרפת תתחיל לעצור ולכלוא יהודים בתנאי שיהיו אלה יהודים זרים בלבד, אבל התנדב לכלול את האזור החופשי בסבבי המעצרים. היהודים הזרים, אמר לאוואל לשרים שדנו בהסכם, הם פשוט "פסולת שנשלחה על ידי הגרמנים".

השתתפותו של וישי בסבבי המעצרים, אומר ג'קסון, הונעה "מההיגיון של שיתוף פעולה יותר מאשר מאנטישמיות", אבל הייתה לה השפעה משמעותית. ללא וישי, הוא מציין, הגרמנים ללא ספק היו מורים למשטרה הצרפתית לעצור יהודים, אבל בנסיבות כאלה ייתכן שהיא הייתה פחות משתפת פעולה.

משטר וישי, שחשש כי הגרמנים מאיימים לצמצם את האוטונומיה שלו וליטול שליטה ישירה על השיטור, הסכים שמשטרת צרפת תתחיל לעצור ולכלוא יהודים בתנאי שיהיו אלה יהודים זרים בלבד

ג'קסון גם דוחה את הרעיון שמשטר וישי התנגד לכפיית הטלאי הצהוב מתוך דאגה הומנית ליהודים, ומעריך כי העמדה הזאת נבעה יותר מתוך חשש מפני דעת הקהל. יתר על כן, בדצמבר 1942 המשטר הורה להחתים את המילה "יהודי" במסמכים המזהים של כל היהודים – החלטה שאולי הייתה בבחינת גזר דין מוות עבור רבים.

ההיסטוריון סבור כי טענה אחרת שהשמיעו סנגוריו של פטן – שהוא בלם שלילת אזרחות גורפת מהיהודים – היא "מורכבת יותר". המשטר נעתר תחילה לבקשת הגרמנים ביוני 1943, אך חודשיים לאחר מכן ביצע פניית פרסה, כאשר פלישת בעלות הברית לסיציליה הצביעה על שינוי המגמה במלחמה.

בובות בדמויותיהם של פיליפ פטן והיטלר תלויות בחלון ראווה על רקע הכתובת "לשפוט את פטן", פריז, מאי 1945 (צילום: AFP)
בובות בדמויותיהם של פיליפ פטן והיטלר תלויות בחלון ראווה על רקע הכתובת "לשפוט את פטן", פריז, מאי 1945 (צילום: AFP)

הגיאוגרפיה של צרפת – גודלה, ההרים והגבעות שלה וגבולותיה עם ספרד ועם שווייץ, שהקלו על היהודים להסתתר ולהימלט – היא המשתנה המרכזי שיכול להסביר את שיעורם הגבוה של השורדים היהודים, מאמין ג'קסון.

יתר על כן, כפי שחשף פקסון מאוחר יותר, היהודים היו מוגנים יותר בשטח הקטן של צרפת שנכבש על ידי איטליה מאשר ב"אזור החופשי". בהתחשב בתנאים הללו – ובממשלתו העצמאית לכאורה – "פשעו האמיתי של וישי היה שהוא יכול היה לעשות יותר", הוא אומר.

למרות אישיותו החמקמקה, אחריותו של פטן לרדיפת היהודים היא ברורה, אומר ג'קסון. "הוא באופן אישי הקשיח את חוק מעמד היהודים. פשעו האמיתי של וישי היה שהוא יכול היה לעשות יותר"

למרות אישיותו החמקמקה במידת מה, אחריותו של פטן לרדיפת היהודים על ידי וישי היא ברורה, אומר ג'קסון. לבד מתפקידו כראש מדינה, הוא באופן אישי הקשיח את חוק מעמד היהודים, שאסר על יהודים לעסוק בהוראה ובמשפט. בתגובה להסכם עם הגרמנים מ-1942 לגבי מעצרי היהודים הוא אמר כי ההבחנה בין יהודים צרפתים וזרים היא "הוגנת ומתקבלת על הדעת".

בארבעת העשורים האחרונים סופר הסיפור האמיתי של שותפותו של וישי לפשעי השואה. יורשיו של שיראק בארמון האליזה הלכו בעקבותיו וחזרו על אחריותה של צרפת. במלאות 75 שנים למבצע הגירוש מפריז ביולי 1942, שבו רוכזו בוולודרום ד'איבר מעל 13 אלף יהודים, בהם 4,000 ילדים, עמנואל מקרון ציין בהדגשה: "אף גרמני לא השתתף במבצע".

מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן בהשקת קמפיין הבחירות, צרפת, 3 במרץ 2024 (צילום: CHRISTOPHE SIMON / AFP)
מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן בהשקת קמפיין הבחירות, צרפת, 3 במרץ 2024 (צילום: CHRISTOPHE SIMON / AFP)

למרות ניסיונות מצד הימין הקיצוני – בכלל זאת מרין לה פן, שצפויה להיות שוב מועמדת מובילה בבחירות הבאות לנשיאות – להכחיש את האמת הזאת, ישנה תמימות דעים כמעט מוחלטת בדעת הקהל הצרפתית.

אולם באותו הזמן הסקרים מראים כי הבוחרים מחזיקים בגישה "סובלנית באופן מפתיע" כלפי פטן; 50%-60% מאמינים באופן עקבי כי הוא באמת ניסה להגן על האינטרסים של צרפת.

הסקרים מראים כי הצרפתים מחזיקים בגישה "סובלנית באופן מפתיע" כלפי פטן; 50%-60% מאמינים באופן עקבי כי הוא באמת ניסה להגן על האינטרסים של צרפת. ג'קסון סבור כי זהו "פרדוקס בלתי מוסבר"

ג'קסון סבור כי זהו "פרדוקס בלתי מוסבר". נראה אפוא ששוב ממעיטים בתפקידו של פטן ברציחתם של אלפי יהודים צרפתים, בניגוד לזה של המשטר שבראשו הוא עמד, אם לא מתרצים או מצדיקים אותו.

אולם ההיסטוריה – שפטן אמר כי היא זו שתשפוט אותו – נתנה למרשל גזר דין מרשיע יותר. "מבין כל האמיתות המחרידות שהומצאו במשפט של פטן", כתב המשורר הנרי הרץ כאשר המשפט התקרב לסיומו, "ישנה אמת יהודית. היא נבדלת מכל השאר".

עוד 2,121 מילים ו-1 תגובות
סגירה