ישראל מנודה

לפני שלוש שנים, קצת לפני האסון הגדול של ה-7 באוקטובר, בנימין נתניהו נפגש בניו יורק עם שורה של מנהיגים מערביים ואזוריים. הרשימה כללה, בין היתר, את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ונשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול.

כעבור שלוש שנים, אף אחד כבר לא רוצה לפגוש את נתניהו או לשמוע את נאומיו הנבובים, לאור מדיניותו הכושלת וההרסנית.

אפשר להמשיך ולהתלונן על האו"ם, במיוחד על רקע שלל אירועים מגוחכים ואמירות אבסורדיות שנישאות שם. כך למשל, נאומו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שבו טען שחמאס "אינו עושה צרות בגדה המערבית"; השתתפותה של קטאר במפגש של "אגודת הידידים של נפגעי טרור"; או השתתפותו של נשיא איראן – מדינה שטבחה רק בתחילת השנה בעשרות אלפי אזרחיה, ושממשיכה לירות גם בימים אלה על שכנותיה הערביות.

לפני שלוש שנים, קצת לפני ה-7 באוקטובר, נתניהו נפגש באו"ם עם שורה של מנהיגים מערביים ואזוריים. היום אף אחד כבר לא רוצה לפגוש אותו או לשמוע את נאומיו הנבובים

עם זאת, כדאי לשים לב גם לדברים החשובים באמת שמתרחשים שם. ארצות הברית היא זו שאישרה את השתתפותו של הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן, ונשיא ארצות הברית אף הביע נכונות לפגוש אותו, חרף כל מה שאמר עליו בעבר. מי שמתווכת בין שתי המדינות הללו היא קטאר, שנהנית כעת מתפקיד מכובד של מתווכת ומקרבה מיוחדת לנשיא טראמפ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בעצרת הכללית ה-81 של האו"ם במטה הארגון בניו יורק. 24 בספטמבר 2026 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

ישראל אומנם הצליחה למנוע את השתתפותו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), בעקבות לחץ שהפעילה – אף שמדובר במנהיג מתון שממשיך לשתף פעולה עם צה"ל ושב"כ, למרות אוזלת ידם מול גל הטרור היהודי בגדה המערבית. אבל זהו למעשה ההישג היחיד של ישראל הפעם; הישג עלוב ופתטי למדי.

להבדיל מנתניהו, נשיא סוריה א-שרע – איש אל-קאעדה לשעבר – פגש השבוע את טראמפ, מקרון, ואת ראשי הממשלה של תריסר מדינות אירופאיות. בתקופתו הקצרה בשלטון הוא למד את רזי הדיפלומטיה שנתניהו הספיק לשכוח

להבדיל מנתניהו, נשיא סוריה, אחמד א-שרע – איש אל-קאעדה לשעבר – פגש השבוע בניו יורק את טראמפ, את מקרון, ואת ראשי הממשלה של פקיסטן, לבנון ותריסר מדינות אירופאיות.

נראה שבתקופה הקצרה שלו בשלטון, א-שרע כבר למד את רזי הדיפלומטיה שנתניהו הספיק לשכוח. זאת משום שכל המאמץ של נתניהו, מאז ומעולם, היה מכוון אך ורק לזירה הפנימית, או למהלכים שייטיבו עימו פוליטית מבית.

כך הפך נתניהו את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, את האיחוד האירופי, ואת ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית לאויבים במקום לשותפים, והרס כל חלקה טובה בדרך. לאחר עידן נתניהו, ישראל תזדקק לשיקום מדיני ארוך טווח, ולא לפתרונות ביניים קצרי מועד.

נציגים עוזבים את האולם בעת שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נואם במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם. 24 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Heather Khalifa)

טראמפ ביטל את המתקפה נגד החות'ים

ברגע האחרון ממש, כך על פי מקורות אמריקאים, טראמפ ביטל את המתקפה שתוכננה נגד החות'ים – שמצידם ממשיכים להילחם נגד הכוחות הפרו-סעודיים במדינה ולהשתלט על שטחים נוספים בדרום ובמערב תימן.

טראמפ, כך נראה, מעדיף כעת (לפחות עד בחירות האמצע בארצות הברית) לא להכניס את עצמו לקלחת אזורית ולא להסלים את המצב, לא בתימן ולא באיראן. מעבר לכך, לפי אותם פרסומים, מלאי המיירטים של ארה"ב הידלדל באופן משמעותי לאחר הלחימה באיראן, ומי שסובלים מכך כעת הם גם האוקראינים וגם הסעודים.

טראמפ, כך נראה, מעדיף כעת (לפחות עד בחירות האמצע בארצות הברית) לא להכניס את עצמו לקלחת אזורית ולא להסלים את המצב, לא בתימן ולא באיראן

מי שדווקא הציעה סיוע לערב הסעודית, ושיגרה לממלכה מטוס תדלוק מתקדם מסוג Voyager, היא בריטניה בראשות ראש הממשלה החדש, אנדי ברנהאם.

בריאיונות לתקשורת, הוא קשר בין הסיוע לסעודים לבין יוקר המחיה בארצו, שימשיך לעלות אם החות'ים' ימשיכו את המצור שלהם על המכליות הסעודיות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגש עם ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם במהלך העצרת הכללית של האו"ם במטה הארגון. 22 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

ומה באשר ל"ברית מכה" שנחתמה לאחרונה בין ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה? קודם כל, ספק אם לברית החדשה יש כבר את מנגנוני הפיקוד והמתודולוגיה הדרושים לשיתוף פעולה ביטחוני מעשי במקרה של מלחמה.

עם זאת, לפי שעה, ברור לגמרי שהברית הזו מתכוונת לפעול יחדיו כחזית דיפלומטית, ולא צבאית.

ומה באשר ל"ברית מכה" שנחתמה לאחרונה בין ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה? לפי שעה, ברור לגמרי שהברית הזו מתכוונת לפעול יחדיו כחזית דיפלומטית, ולא צבאית

מהצהרות בעלות הברית שניתנו בשולי העצרת הכללית של האו"ם, ניתן היה להבין ששלוש המדינות מעוניינות בראש ובראשונה להרגיע את טהרן, ולהסביר לה שמדובר בברית הגנתית גרידא, ולא בברית שכוונה "נגד מדינה שלישית באזור".

בינתיים, בתימן מתחוללים קרבות עקובים מדם, והחות'ים, כך נראה, ממשיכים להתקדם. ההשלכות של מגמה זו עלולות להיות כבדות ביותר, והן יורגשו לא רק בערב הסעודית אלא בכל המזרח התיכון.

משאיות טנדר נוסעות בתהלוכת הלוויה המונית לקצינים חות'ים ואנשי צבא אחרים בצנעא, תימן, יום רביעי, 16 בספטמבר (צילום: AP Photo)

אלג'יריה: צרפתית אאוט, אנגלית אין

שנת הלימודים 2026/27 באלג'יריה תיפתח ב-21 בספטמבר בסימן של שינוי משמעותי: אנגלית תהפוך לשפה הזרה הראשונה בבתי הספר היסודיים.

שר החינוך, מוחמד סגיר סעדאווי, הודיע כי תלמידי כיתה ג' ילמדו רק אנגלית, והצרפתית תתווסף למערכת רק שנה לאחר מכן. המהלך הזה הוא חלק ממגמה רחבה יותר של דחיקת השפה הצרפתית מהחיים הציבוריים במדינה, בשל זיהויה כשפת הקולוניאליזם.

שר החינוך האלג'יראי הודיע כי תלמידי כיתה ג' ילמדו רק אנגלית, והצרפתית תתווסף רק שנה לאחר מכן. מדובר בחלק ממגמה של דחיקת השפה הצרפתית מהחיים הציבוריים במדינה, בשל זיהויה כשפת הקולוניאליזם

בנוסף, היחסים עם צרפת מתוחים מאז 2021, וב-2024 הם החמירו עוד יותר לאחר שפריז תמכה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית.

מורה מעבירה שיעור אנגלית בבית ספר פרטי באלג'יריה לאחר שהנשיא הורה להחליף את הוראת הצרפתית כשפה שנייה בלימודי אנגלית, בכניסיון של אלג'יריה להתרחק מעברה כמושבה צרפתית. 21 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Fateh Guidoum)

גם במדינות צפון אפריקאיות אחרות, כגון מרוקו ותוניסיה, הצעירים מעדיפים אנגלית בשל מעמדה הגלובלי והשימוש באינטרנט. אך עבור האלג'יראים, השפה הצרפתית היא גם תזכורת מתמדת לעבר הקולוניאלי ולמלחמה העקובה מדם עם צרפת בשנות השישים.

אלג'יריה הייתה תחת שלטון צרפתי משנת 1830 ועד 1962, והצרפתית הפכה לשפת חובה במערכת החינוך והמנהל. לאחר העצמאות, ניסתה המדינה לקדם את הערבית כשפה הלאומית, אך הצרפתית נותרה דומיננטית

אלג'יריה הייתה תחת שלטון צרפתי משנת 1830 ועד 1962, והצרפתית הפכה לשפת חובה במערכת החינוך והמנהל. לאחר העצמאות, ניסתה המדינה לקדם את השפה הערבית כשפה הלאומית, אך הצרפתית נותרה דומיננטית באקדמיה, במערכת החינוך ובמוקדי הכוח.

ניסיונות קודמים להחליף את הצרפתית באנגלית, שנערכו בשנות התשעים, נכשלו, עד שהנשיא עבד אל-מג'יד תבון הכריז ב-2022 על הכנסת האנגלית לבתי הספר היסודיים.

תומכי השפה האנגלית קוראים כעת להגביר את לימודה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, כדי לאפשר לצעירים האלג'יראים להשתלב טוב יותר בשוק העבודה הגלובלי, על חשבון הצרפתית.

תלמיד מציג את ספר לימודי האנגלית שלו בבית ספר באלג'יר לאחר שהנשיא הורה להחליף את הוראת הצרפתית כשפה שנייה בלימודי אנגלית, בכניסיון של אלג'יריה להתרחק מעברה כמושבה צרפתית. 21 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Fateh Guidoum)

השבוע ב-1980: מלחמת איראן-עיראק פורצת

ב-22 בספטמבר 1980 פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם במאה העשרים, כאשר מטוסי קרב עיראקיים תקפו שדות תעופה ויעדים אסטרטגיים בלב איראן. במקביל, חצו כוחות קרקעיים של סדאם חוסיין את הגבול במתקפה מתואמת.

ב-22 בספטמבר 1980 פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם במאה העשרים, כאשר מטוסי קרב עיראקיים תקפו שדות תעופה ויעדים אסטרטגיים בלב איראן

סדאם שאף לנצל את הכאוס הפוליטי והחולשה הצבאית בטהרן לאחר המהפכה האסלאמית של 1979, במטרה לבסס את עיראק כמעצמה אזורית ולהחליש עוד יותר את איראן.

למהלך הזה קדם סכסוך גבולות עתיק יומין על נתיב המים האסטרטגי שאט אל-ערב, לצד עוינות אידיאולוגית עמוקה. סדאם חשש מחדירת הרעיונות השיעיים המהפכניים של מנהיג איראן, רוחאללה ח'ומייני – רעיונות שאיימו לערער את היציבות בבגדאד ולעורר תסיסה בקרב השיעים, המהווים רוב בעיראק.

נשיא איראן ומפקד הצבא לאחר המהפכה, אבולחסן בני-סדר, בשדה הקרב במלחמת איראן-עיראק (צילום: ابوالحسن بنی صدر در جنگ, ויקיפדיה)

מה שהחל כתוכנית עיראקית למכת מחץ מהירה, הפך למלחמת התשה אכזרית שנמשכה כמעט שמונה שנים. המלחמה פגעה קשות בשתי המדינות וגבתה מחיר כבד של מעל למיליון הרוגים ופצועים, כלכלות מרוסקות וחובות עתק.

החזיתות הפכו לשדות קטל, שאליהם שלחה איראן לעיתים קרובות מתנדבים צעירים ללא כל הכשרה – גילם של רבים מהם נע בין 15 ל-16 בלבד. שני הצדדים עשו שימוש נרחב בנשק כימי וביצעו פשעי מלחמה מזעזעים.

מה שהחל כתוכנית עיראקית למכת מחץ מהירה הפך למלחמת התשה אכזרית שכללה פשעי מלחמה, נמשכה כמעט שמונה שנים וגבתה מחיר כבד של מעל למיליון הרוגים ופצועים, כלכלות מרוסקות וחובות עתק

בסופו של דבר, הסכסוך הסתיים ללא הכרעה טריטוריאלית ממשית, לאחר שאיראן סירבה להיכנע ואף הדפה את הצבא העיראקי משטחה.

בעקבות המלחמה התעצב במזרח התיכון מאזן כוחות חדש, ואיראן הפכה בהדרגה לכוח אזורי חזק ומאיים, למוד קרבות ואובדן.