בישראל ואיראן המשיכו הלאה עד מהרה, אחרי מה שנראה היה בשבועיים האחרונים כסיפה של מלחמה אזורית. אמנם נשיא איראן אבראהים ראיסי עוד שחרר ביומיים האחרונים מספר הצהרות מאיימות במהלך הביקור המתוקשר שלו בפקיסטן השכנה, אבל מעבר לכך נראה שהקו הכללי של טהרן הוא להוריד את העניין מסדר היום.
זה לא שאיראן מרוצה מהמאזן כרגע. בישראל מעריכים שאיראן עדיין תנסה להשיג נקמה של מידה כנגד מידה – כלומר פגיעה במטרה ישראלית בחו"ל, כזו שתשתווה לפגיעה בבניין הסמוך לשגרירות בדמשק במבצע שבו חוסל לפני כשלושה שבועות מפקד כוח קודס בסוריה חסן מדהווי.
לצד הורדת הפרופיל בעימות הישיר מול ישראל, באיראן מתמודדים מאז 14 באפריל עם גל סנקציות שהולך ומתגבר בימים האחרונים, וזה בהחלט מטריד את המשטר שם. יציאתו של הנשיא ראיסי לביקור בפקיסטן היא אחת הדרכים להתמודד עם גלי החרם שהגיעו ואלה שנמצאים בדרך.
לצד הורדת הפרופיל בעימות הישיר מול ישראל, באיראן מתמודדים מאז 14 באפריל עם גל סנקציות שהולך ומתגבר בימים האחרונים, וזה בהחלט מטריד את המשטר שם
האיחוד האירופי אמור להכריז בקרוב על שורת צעדים כלכליים נוספים נגד איראן, בעוד שמדינות אירופאיות שוקלות צעדים פרטניים מולה. הראשונה לעשות זאת היא בלגיה, שהודיעה כי היא מתכוונת לקדם את החוק שיכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור.
אם החוק הזה יעבור, שורה של חברות וארגונים שנמצאים בקשרי מסחר עם איראן ומקושרים בעקיפין או מישרין לאחד מגופי השלטון, יוכנסו מייד לרשימה שחורה. לכן, מטרת הנסיעה של ראיסי היא בין השאר בחינה של הסכמי סחר עם פקיסטן כדי לקבע לאיראנים שווקים חדשים לנפט ולחילופין ליצור מקורות יבוא אלטרנטיביים.
לחשוב שרק לפני ארבעה חודשים שתי המדינות הללו היו על סף מלחמה, כשאיראן תקפה מטרות של המחתרת הבלוצ'ית בשטח פקיסטן וחטפה בתוך שעות מתקפת-נגד עוצמתית, שלא השאירה מקום לספק לגבי רצינות הכוונות של אסלאמאבאד.
טהרן מבינה מהר מאוד כוח שמופעל נגדה; כך היה בתקיפה האמריקאית של המיליציות השיעיות בינואר, כך עם התגובה של פקיסטן, וכך – בתקווה – גם התקיפה שמיוחסת לישראל ב-20 באפריל באספהאן.
טהרן מבינה מהר כוח שמופעל נגדה; כך היה בתקיפה האמריקאית של המיליציות השיעיות בינואר, כך עם התגובה של פקיסטן, וכך – בתקווה – גם התקיפה שמיוחסת לישראל ב-20 באפריל באספהאן
אפשר בהחלט למצוא קווים דומים בין העימות האיראני עם פקיסטן לזה עם ישראל. בשני המקרים איראן יצאה למהלך נועז, בשני המקרים היא לא העריכה נכון את מידת הרצינות של הצד השני, את מידת החדירות המודיעינית והמבצעית אצלה ואת נחיתותה הצבאית.
המסקנה המיידית היא כי איראן, שבנתה את עוצמתה על שני מרכיבים – מערך טילים לטווחים שונים והפעלת מיליציות באזור כולו – מאיימת כאשר מדובר בעימות מתמשך שאינו ברמת עצימות גבוהה. לעומת זאת, כשמדובר בעימות צבאי ישיר מול צבא סדיר, היא מתקשה מאוד. לא בכדי טהרן מבקשת להקדים ככל הניתן את משלוח טייסת הסוחוי 35 מרוסיה.
הדיפת מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית על ישראל גרמה להרמת גבות של לא מעט בכירים בטהרן. אמנם מדובר רק ב-5% מארסנל הטילים הבליסטיים של איראן (שמוערך בכ-2,000 טילים לטווחים שונים), וסביר ששיגורים תכופים ומטחים גדולים יותר היו גורמים לתוצאות קשות יותר בישראל, אבל עדיין, מה שקרה בליל ה-14 באפריל היה בבחינת קו פרשת מים אסטרטגי.
המערך האיראני התגלה כלא יעיל מול מערך ההגנה הישראלי, שהתגלה כפורץ דרך. לא מעט מדינות בעולם מביטות על האירוע הזה מהזווית הצרה שלהן, עם תרחיש האיומים שעל גבולן.
המערך האיראני התגלה כלא יעיל מול מערך ההגנה הישראלי, שהתגלה כפורץ דרך. לא מעט מדינות בעולם מביטות על האירוע הזה מהזווית הצרה שלהן, עם תרחיש האיומים שעל גבולן
כך גרמניה שקיבלה הוכחה נחרצת ליעילות מערכות החץ שיהיו מבצעיות אצלה בעוד קצת יותר משנה. כך גם מדינות סקנדינביה ששוקלות לרכוש מערכות הגנה מישראל (חץ ושרביט קסמים) וכך גם ארצות הברית, שעדיין לא הצליחה לפתח מערכות הגנה יעילות כמו אלו הישראליות, שהוכיחו עצמן בזמן אמת.
על פי גורמים בצה"ל, האמריקאים שעקבו אחרי המסכים מחדר הבקרה בקטאר נדהמו מאחוזי היירוט של מערכות החץ.
בתעשייה האווירית יכולים רק להצטער על העובדה שהחברה עדיין לא הונפקה. תארו לכם מה היה קורה בבוקר ה-15 באפריל, כאשר בורסות העולם היו נפתחות עם מסכים אדומים בשל מה שנראה כמו מלחמה אזורית עם סכנה למלחמה עולמית, ולצד זאת מניה אחת שטסה לשמיים (תרתי משמע).
חשש נוסף באיראן הוא כי תשומת הלב העולמית לתעשיית הטילים והמל"טים תזלוג גם לפרויקט הגרעין. בתחילת השבוע העניק רפאל גרוסי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, ראיון לעיתון הגרמני DW ובו הביע דאגה רבה מפרוקיט הגרעין.
גרוסי טען כי לעולם יש עדיין "חורים שחורים" בפרויקט, בהם אתרים שלא ניתן להיכנס אליהם ואזורים מסווגים באתרים המפוקחים. בשורה התחתונה הוא אמר כי לא ניתן לקבוע בוודאות שאיראן לא מפתחת נשק גרעיני ועובדתית היא ניצבת שבועות מהעשרת חומר לרמה צבאית של 90%.
לשאלה האם איראן קרובה לפצצה עצמה, גרוסי דבק בגרסה הישראלית, לפיה לאיראן יש עדיין כברת דרך בפיתוח ראש הקרב של הפצצה. הוא לא נקב בזמנים וכנראה לא בכדי, מאחר שהדעות על כך חלוקות. יש שטוענים חודשים, יש שטוענים שנתיים.
לשאלה האם איראן קרובה לפצצה עצמה, גרוסי דבק בגרסה הישראלית, לפיה לאיראן יש עדיין כברת דרך בפיתוח ראש הקרב של הפצצה. הוא לא נקב בזמנים וכנראה לא בכדי, מאחר שהדעות על כך חלוקות
השאלה היא האם העולם ידע מתי "קבוצת הנשק" – שם הקוד לבניית ראש הקרב – תצא לדרך. זה תלוי במדיניות המנהיג העליון, שבינתיים נשאר על הגדר, אם כי סביבו מתרבים קולות שמרניים שקוראים לפרוץ לפצצה כבר עכשיו כחלק מהתגובה לגלי הסנקציות והחזית האזורית שמתגבשת מול איראן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם