מורשת של עליונות יהודית

איתי גרנק (צילום: אלחנן קוטלר, ויקיפדיה)
אלחנן קוטלר, ויקיפדיה
איתי גרנק

חטופים כן או לא, רפיח או נורמליזציה, במשרד למורשת יהודית עסקים כרגיל – בימים אלה מונה שם מנכ"ל חדש, איתי גרנק, והוא כל מה שדמיינתם: הוביל קמפיינים נגד שמאלנים, תומך בהדתה ומו"ל של כלי תקשורת משיחי. כל אלה מתאימים לשר המורשת כמו כפפה ליד, אבל בינם למורשת אין דבר או חצי דבר.

הוועדה לבדיקת מינוי בכירים בנציבות שירות המדינה בדקה את מועמדותו של גרנק ואת כישוריו "בהקפדה יתרה, במטרה להבטיח שהמניע הפוליטי אינו המניע המכריע בבחירת המועמד".

הוועדה לבדיקת מינוי בכירים בנציבות שירות המדינה בדקה את מועמדותו של גרנק ואת כישוריו "בהקפדה יתרה, במטרה להבטיח שהמניע הפוליטי אינו המניע המכריע בבחירת המועמד"

המינוי נדרש לעבור בממשלה, ובהצעת ההחלטה צוטטה החלטת הוועדה לפיה "למועמד זיקה אישית, עסקית או פוליטית משמעותית לשר הממנה – שר המורשת, וכן לשרים נוספים משרי הממשלה". אך הרגעה בצידה. הוועדה ציינה כי "לאחר בחינה נמצא כי ניסיונו הניהולי ובמיוחד ניסיונו המקצועי העשיר בתחומי העיסוק של המשרד עולים כדי כישורים מיוחדים העושים אותו מתאים לתפקיד".

ההחלטה הפנתה לקורות חייו של גרנק, אבל קורות החיים נעדרו מעותק ההחלטה שהופץ לציבור. כאשר טלי חירותי סובר מהעיתון דה מרקר ביקשה את קורות החיים של גרנק מהוועדה לצורך כתבה, היא סורבה בטענה לשמירה על פרטיותו. כאשר ביקשה אותם ממשרד המורשת סורבה פעם נוספת. מוזר.

לאור סימני השאלה שהוועדה עצמה הצביעה עליהם, ובמיוחד לאחר שקבעה שניסיונו העשיר בתחומי העיסוק של המשרד גורמים לו להיות מתאים לתפקיד – כל שנותר לנו, כציבור, הוא לנסות להרכיב את קורות חייו הנעלמים. ניתן לעשות זאת מפרסומים ברשת, בהם גם ערך הוויקיפדיה שהוקם עבורו ונערך בתשלום.

באופן מפתיע, כל אלה אינם מצביעים על רקע או כישורים מיוחדים בתחום המורשת, והוא מצטייר דווקא כעסקן פוליטי (לא מוצלח במיוחד) שעיקר ניסיונו הוא ניהול גופים המשרתים את ערכיו של הימין החרד"לי.

באופן מפתיע, קורות חייו אינם מצביעים על רקע או כישורים מיוחדים בתחום המורשת, והוא מצטייר דווקא כעסקן פוליטי (לא מוצלח במיוחד), שעיקר ניסיונו בניהול גופים המשרתים את ערכי הימין החרד"לי

קורות חייו של איתי גרנק לעיונכם:

פעילות פוליטית:

2024 – הרשימה, "מחוברים", שבראשה עמד מטעם עוצמה יהודית בגדרה לא עברה את אחוז החסימה.

2021 – התמודד לראשות הבית היהודי והסיר את מועמדותו  לאחר שככל הנראה איבד סיכוי ריאלי להיבחר.  

2015 – שובץ במקום 96 ברשימת הבית היהודי.

2013 – שובץ במקום 49 ברשימת הבית היהודי.

גרנק בן גביר (צילום: צילום מסך מתוך פייסבוק)
גרנק ובן גביר במהלך קמפיין הבחירות המקומיות בגדרה (צילום מסך מתוך פייסבוק)

נסיון תעסוקתי

2021-2024 – מו"ל "עולם קטן" – עלון שבת הפונה לציבור הדתי לאומי. לפני כשנה פרסם אביו של השר, הרב שמואל אליהו, מאמר בעלון שבו הסביר שרעידות האדמה בסוריה ובטורקיה הן עונש מאלוהים ולכן עלינו לשמוח עליהן.

רעידות אדמה בתהליך הגאולה, שיעור של הרב שמואל אליהו

גם השר פרסם בעלון טורי דעה מעת לעת. חוץ מאת דעתם של בני משפחת אליהו, פרסם העלון כתבה עם תכנית להקמת חמישה גושי התנחלויות בעזה ארבעה ימים אחרי הטבח.

חודשיים לאחר מכן פורסם מאמר נוסף (עמ' 10), שהציע להרחיב את ישראל לדרום לבנון ולהקים גם בה התנחלויות. ז'אבו ארליך צוטט בכתבה כאומר שמרג' עיון הייתה חלק ממלכת ישראל. מורשת.

כחודשיים לאחר הטבח פרסם השר מאמר, שהציע להרחיב את ישראל לדרום לבנון ולהקים גם בה התנחלויות. ז'אבו ארליך צוטט בכתבה כאומר שמרג' עיון הייתה חלק ממלכת ישראל. מורשת

2018-2019 – מנכ"ל הפורום הציבורי לישראל יהודית ודמוקרטית"הפורום" שבראשו עמד גרנק הוא למעשה עמותה, וזו קמה ב-2018. מטרות העמותה הן "שמירה על הצביון היהודי של מדינת ישראל וחיזוקו, מאבק נגד חקיקה אנטי דתית מקומית וארצית ומניעת כפייה אנטי דתית". לפי גיידסטאר פורקה העמותה לפני כחודשיים. מעניין.

שבוע לפני הבחירות המקומיות ב-2019 הפיץ "הפורום" סרטון של בי"ס דמיוני ע"ש יאסר ערפאת ב-2048 שבו גורסים תנ"ך, ובסופו קריאה לבדוק מי הם המועמדים שבהם תומכת הקרן החדשה בבחירות המקומיות ולהימנע מהצבעה עבורם.

בית ספר ע"ש יאסר ערפאת (צילום: צילום מסך מתוך סרטון קמפיין "הפורום הציבורי")
בית ספר ע"ש יאסר ערפאת (צילום: צילום מסך מתוך סרטון קמפיין "הפורום הציבורי")

באותה שנה פרסם הפורום גם מכתב שכתב לכאורה הורה שנחשף לתערוכה במוזיאון הטבע בת"א והיה מוטרד מאוד מהעובדה שהמוזיאון, שנהנה מכספי ציבור, מציג תערוכה בתיאוריה שאינה בקונצנזוס כמו האבולוציה. 

2014-2018 חבר המועצה הדתית תל אביב. 

 2012-2018 מנכ"ל ארגון זהות – חדירתו של הימין אל תוך מערכת החינוך הייתה מהלך מתוכנן וסדור שהתבצע באמצעות שורה ארוכה של עמותות ומרכזי זהות ותודעה. לפי הדו"ח עושים נפשות של מכון מולד, מרכזים אלו נכנסו לבתי הספר הממלכתיים והעבירו בהם מערכי שיעור במטרה להשפיע על עמדותיו של הדור החילוני הצעיר, לקרב אותו לתרבות התורנית ולהכשיר את מפעל ההתנחלויות. ארגון הגג בשם זהות שבראשו עמד גרנק מאגד 40 מרכזים שכאלה.

"פאן" פאקט מתוך הדו"ח של מולד: הסכום שהוקדש ב-2015 לחינוך בלתי-פורמלי בתחום היהדות היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו-קיום.

 2008-2012 – מנכ"ל הגרעינים התורניים ביפו – מרכזי הזהות והתודעה הם פרויקט מובהק של הגרעינים התורניים, ולגרעינים התורניים בערים המעורבות יש גם ערך מוסף של ייהוד. מקפצה לא רעה לתפקיד מנכ"ל ארגון זהות. בשנותיו כמנכ"ל הגרעין התורני הצליח גרנק לעורר מתיחות בעיר. 

איפשהו לאורך השנים שימש גם גרנק כיועץ לאיגוד רבני הקהילות שבראשו עמד אז השר.

"פאן" פאקט מתוך הדו"ח של מולד: הסכום שהוקדש ב-2015 לחינוך בלתי-פורמלי בתחום היהדות היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע, ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו-קיום

עד כאן קורות החיים החלקיים של גרנק. אז מה הוא ביקש להסתיר? מדוע הוא סירב למסור אותם לעיתונאית ומה הוא עשה בשנים 2019-2021? מי יודע? כן ידוע שבאותן שנים הקים חברה בשם תרבותי. לפי כתבה בהארץ לחץ משרד החינוך על רשויות מקומיות להתקשר עם החברה ללא מכרז. באותן שנים הקים גרנק יוזמות שונות שנראה שלא ממש התרוממו, וגם הן כמו תרבותי לא זכו להיכלל בערך הוויקיפדיה על שמו.

אבל גם אם נניח את הפרק הלא פתור הזה בקורות חיין של גרנק, לא פחות מעניין מה בעברו הכשיר לדעת הוועדה את העסקן גרנק לשמש כמנהל כללי של משרד המורשת? מה הזיקה שלו למשרד אם לא הזיקה האישית, העסקית והפוליטית עליהן הצביעה הוועדה?

ואולי התשובה פשוטה. אולי הוועדה, כמו השר, רואה במשרד המורשת גוף להפצת אידאולוגיה של עליונות יהודית בקרב אזרחי המדינה. אולי כאשר אמרו שכישוריו של המנכ"ל הם בתחומי עיסוקו של המשרד הם התכוונו לשנותיו בארגון זהות, שמטרתו חדירה למערכת החינוך החילונית כדי להשפיע על עמדות הדור הצעיר של הרוב החילוני ושנותיו כמנכ"ל הגרעין התורני ביפו.

בעוד שהמנהלת לזהות יהודית של אבי מעוז והמשרד להתיישבות של השרה אורית סטרוק אינם מתחפשים למשהו אחר וזוהי מטרתם המוצהרת, משרד המורשת מחזיק גוף חשוב כמו רשות העתיקות האמון על המחקר המדעי של עברה של הארץ ושמירה על ההיסטוריה המגוונת שלה, אבל גם ערכים אלו וגם עצמאותה המקצועית כבר בנסיגה חמורה.

אולי הוועדה, כמו השר, רואה במשרד המורשת גוף להפצת אידאולוגיה של עליונות יהודית. אולי כשאמרו שכישורי המנכ"ל הם בתחומי עיסוקו של המשרד – הם התכוונו לשנותיו בארגון זהות

רק לפני חודשים ספורים התייצב מנהל הרשות לישיבת סיעה של עוצמה יהודית כשהתבקש לעשות כן. אולי למנהל שמתרגש מרפת הפרות האדומות בתל שילה זה גם מתאים. עצה מאתנו למנכ"ל החדש, פשוט תשנה את שמה של רשות העתיקות לרשות העתיקות של מדינת יהודה, כך גם קורות חייך יתאימו לתפקיד החדש.    

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,051 מילים
סגירה