לפני כשנה, בהפרש של כחודש, ערכתי שתי שיחות לא קצרות עם אורנה פרץ. הראשונה היתה בסוף אוקטובר שעבר, ימים אחדים אחרי שפרצה סערת ה"את משעממת". השנייה, בתחילת דצמבר שאחריו.

הרקע לשיחות היה הזמנה שלי לפרץ לבוא לדבר במסגרת המאבק בשחיתות השלטונית והרס הדמוקרטיה. תוכן שתי השיחות מובא כאן לראשונה. אבל קודם, רקע הכרחי:

לא במקרה זכה הרגע ההוא לתשומת לב כה גדולה. הוא סיפק הצצה כנה ונדירה, נטולת פילטרים, שכבות איפור ומסכות, נאומי תועמלנים ולהטוטי מסיבות עיתונאים, לנפשו, מוחו ותודעתו של נתניהו. הוא היה רגע נדיר של כנות.

לא במקרה זכה הרגע ההוא לתשומת לב כה גדולה. הוא סיפק הצצה כנה ונדירה, נטולת פילטרים, שכבות איפור ומסכות, נאומי תועמלנים ולהטוטי מסיבות עיתונאים, לנפשו, מוחו ותודעתו של נתניהו

במילותיו ביטא נתניהו לא רק אטימות, גם לא רק את מה שהוא באמת מרגיש כלפי "הבייס"-המזרחי שלו, הביביסטי (לביבי יש כמה "בייס'ס"); אלא גם את תפיסת עולמו המזוככת חברתית-כלכלית. הם, תושבי הפריפריה, באמת משעממים אותו, כשם שתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך הופקרו באופן מכוון בידי מדיניותו הכלכלית האלימה והמיטיבה עם בעלי הון.

רוב תחלואי מערכת הבריאות הם תולדה של מדיניותו הישירה של נתניהו עוד מהקדנציה הראשונה שלו. שתי החלטות קריטיות מוטטו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ורוקנו אותו מתוכן: האחת, ביטול מס המעסיקים המקביל לבריאות, השנייה, ביטול סעיף תוספת תקציב שנתית קבועה בגובה שני אחוזים בגין הזדקנות אוכלוסיה והגידול הדמוגרפי.

שני סעיפי גידול תקציבי אוטומטי, ללא קשר לתוספות תקציב הכרחיות אחרות. אלה היו שניים מארבעת מקורות תקציב הבריאות, וביטולם – ללא יצירת מקורות תקציב תואמים חלופיים – הביא לייבוש המערכת ולמצב בו אנו נמצאים היום. בפשטות, למצב בו אין שירותי רפואה הולמים העומדים בדרישות חוק הבריאות. למציאות "המשעממת" שפרץ ביקשה לדבר עליה עם נתניהו.

רוב תחלואי מערכת הבריאות הם תולדה של מדיניותו הישירה של נתניהו עוד מהקדנציה הראשונה שלו, עם שתי החלטות קריטיות שמוטטו את חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ורוקנו אותו מתוכן

חוק הבריאות הממלכתי חוקק, בין היתר, בעקבות דוח הסיכום של ועדת החקירה הממלכתית למערכת הבריאות. בראש הוועדה עמדה השופטת בדימוס שושנה נתניהו, דודתו של נתניהו מנישואים. החוק נכנס לתוקף בינואר 1995. שנתיים בלבד מאוחר יותר, בינואר 1997, בוטלו שני מקורות התקציב האמורים. באישון ליל בכנסת, בחסות החוק המשחית והלא-דמוקרטי, "חוק ההסדרים", כגנבים בלילה, אושר הדבר בכנסת. בסך-הכל תשעה חודשים מבחירתו של נתניהו לראשות-הממשלה.

כל השבילים האלה, שיצאו לדרכם בינואר 1997, הלכו והתארכו, כשמדי שנה גדל החסר בתקצוב הנדרש למערכת הבריאות בצעדי ענק (שני אחוזים מדי שנה, עשרים-ושתיים שנים) – ונפגשו בנקודה העירונית הצפונית ביותר, קריית-שמונה, באירוע ההוא באוקטובר בשנה שעברה.

פרץ מחתה בפני נתניהו על היעדרו של חדר מיון בקריית-שמונה והוא ענה: "את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו. אנחנו רוצים לדון בדברים שמעניינים אותנו. תביאי דברים מעניינים".

"אני בוחרת בך כל ארבע שנים וככה אתה עונה לי? תתבייש", היא ענתה. שאר הנוכחים באולם השתיקו אותה, קראו לה פרובוקטורית והיא הוצאה מהאולם בידי שוטרים

"אני בוחרת בך כל ארבע שנים וככה אתה עונה לי? תתבייש", היא ענתה. שאר הנוכחים באולם השתיקו אותה, קראו לה פרובוקטורית והיא הוצאה מהאולם בידי שוטרים.

כמה ימים מאוחר יותר הופיעה בשדולה לעידוד נשים בפריפריה בכנסת. כך היא נשמעה אז, באותו דיון בכנסת: "כשמחאו כפיים לנתניהו – אני הרגשתי שם חשופה, עירומה, כי דחפו אותי, כי הרביצו לי, כי קיללו אותי. ומאותו יום המשפחה שלי, אחותי התאומה – עוברים מסכת של התעללות. אני רוצה להגיד לכם שהצד"לניקים שברחו מלבנון הם המשפחה שלי כיום, הם חברים שלי ואותי לא מעניינת פוליטיקה. ערבי, ציוני, חרדי, מעניין אותי בני-אדם. תפסיקו לעשות עלינו פוליטיקה ותתנהגו אלינו כאל בני-אדם. אני לא אתן שישברו אותי, אני לא אתן שאף-אחד ידרוך עליי, שאף-אחד ירמוס אותי… כולנו נלחמים למען כולם. בואו, תאחדו את העם הזה. זרקו עליי אבנים, זה צריך להסתיים ברצח? יכלו לפגוע בי, יכלו לרצוח אותי. בואו נאהב אחד את השני".

פרץ סובלת ממחלה כרונית. היא נזקקת לטיפולים קבועים בבית-חולים, שלפחות באותה תקופה קיבלה בבית-חולים ביליניסון בפתח-תקווה, שש-שבע שעות, הלוך-חזור מהבית. מזה כעשור הולכים ומצטמצמים שירותי הרפואה הציבורית שמקבלים תושבי קריית-שמונה והסביבה.

וכשם שהרגע ההוא עם ביבי היה רגע כנות מזוכך ומשקף נאמנה, ככה שתי השיחות עם פרץ, כחלק מהתהליך שעברה בתוך שנה אחת, מספקות הצצה נדירה, כנה ומזוככת, מייצגת נאמנה, לפרופיל "הביביסטי", מקדש המנהיג.

כשם שהרגע ההוא עם ביבי היה רגע כנות מזוכך ומשקף נאמנה, ככה שתי השיחות עם פרץ, כחלק מהתהליך שעברה בתוך שנה אחת, מספקות הצצה נדירה, כנה ומזוככת, מייצגת נאמנה, לפרופיל "הביביסטי", מקדש המנהיג

יש לי השערה מה גרם להתהפכות של פרץ. לא צריך לקרוא בין השורות, המילים כתובות על גבי השורות עצמן, באותן שתי שיחות מלפני שנה, כדי להבין מה קרה כאן. היא היתה אדיבה מאד כשדיברנו, חביבה, ובאמת אפשר היה להתרשם שימנים ושמאלנים מסוגלים להתעלות על חילוקי דעות מסוימים למען משהו חשוב יותר, שוויוני וצודק יותר.

פרץ, אגב, לא הגיעה לדבר במסגרת המחאה. היא נימקה את אי-יכולתה להגיע בסיבות טכניות. בחודש האחרון היא משתתפת קבועה בהפגנות למען נתניהו בכיכר גורן ובמקומות אחרים. בתחילת החודש הזמין אותה נתניהו ל"סולחה" מצולמת היטב במשרדו ומדווחת בהרחבה ב"ישראל היום", "סרוגים", ערוץ 20 וערוץ 7. "עכשיו אני מבינה את שרה", סיפרה פרץ ל"מעריב" אחרי הסולחה. היא הסכימה לפני שנה שאפרסם את תוכן השיחות שלנו. חיכיתי לעיתוי מתאים.

שיחה ראשונה (28 באוקטובר 2018)

"כל המעורבות שלי היא לא פוליטית, היא חברתית, לאנשים כמוני", היא סיפרה, "אני מרגישה את המציאות על בשרי. חליתי לפני שנתיים. אני צריכה לנסוע לבילינסון, כל שלושה חודשים, שש-שבע שעות נסיעה בדרכים. אם אין לי מכונית, אני נוסעת באוטובוסים. לפני עשר שנים פלוס עוד היה לנו לפחות את המינימום בקריית-שמונה. היו פה די רופאים שהיה אכפת להם".

הטרגדיה שהסיפור פה הוא בכלל לא של דעה פוליטית. קורת גג, בריאות ורווחה הם לא מותרות, אלא חיים בכבוד.

"בדיוק. מותר לנו לצפות לזה. אני הקמתי את מאבק הדירות בקריית-שמונה, על-מנת שאנשים כאן יידעו את הזכויות שלהם. כי אנשים כאן אטומים, לא מבינים הרבה דברים מהחיים שלהם. זה נראה להם הזוי מה פתאום קמה להם פעילה חברתית. פתאום אני מקבלת כל מיני כינויים. 'שמאלנית', 'בוגדת', כי יצאתי נגד הליכוד. שואלים אותי, 'אוי ואבוי, מה קרה לך?'

ואני אומרת שהליכוד של היום הפך למפלגה של קפיטליסטים. ביבי זה פוטין מספר שתיים. אסור לך לדבר, אסור לך להביע דעה. אם את מביעה דעה – אוי ואבוי לך. אם את מעלה פוסט – אוי ואבוי

"ואני אומרת שהליכוד של היום הפך למפלגה של קפיטליסטים. ביבי זה פוטין מספר שתיים. אסור לך לדבר, אסור לך להביע דעה. אם את מביעה דעה – אוי ואבוי לך. אם את מעלה פוסט – אוי ואבוי. יש כאלה שמעדיפים לחיות בחושך, העיקר לתמוך בביבי המלך. הם יתעוררו עוד כמה שנים. כמו בת-יענה לטמון את הראש בחול".

הרבה אנשים אומרים, "עכשיו היא מדברת ככה – בבחירות היא תצביע ביבי"

"אני ממש לא אצביע לביבי בבחירות הקרובות. כל חיי כאן, מאז שהיתה לי זכות בחירה, עבדתי עם הליכוד בבחירות. השנה יצאתי נגד ראש-העירייה, בגלל השחיתות שיש כאן. בליכוד העדיפו שלא לקיים כאן פריימריס. אנשים שלא עושים דבר למען הציבור. אל תשאל מה אני עוברת בגלל זה. שיימינג, מה לא. הנה, תוך כדי שאנחנו מדברים, אני מקבלת הודעת וואטסאפ מחברת ליכוד בקריית-שמונה שמצטטת לי פוסט שאומר שאני שמאלנית, אחת מ'שוברים שתיקה', שאני מקבלת כסף מהקרן החדשה להשמיד את ישראל. אין לי מושג אפילו מי יושב בקרן-החדשה ולפני שלושה חודשים ארגנתי כאן הפגנה נגד 'שוברים שתיקה'. אבל זה יעבור להם. אף-אחד לא יפיל אותי".

תוך כדי שאנחנו מדברים, אני מקבלת הודעת וואטסאפ מחברת ליכוד בקריית-שמונה שמצטטת לי פוסט שאומר שאני שמאלנית, מ'שוברים שתיקה', שאני מקבלת כסף מהקרן החדשה להשמיד את ישראל

"אני לא עשיתי משהו רע. רחמנא לצלן, אבי גבאי הרים לי טלפון לתמוך בי. אוי-אוי-אוי. פתאום אני שמאלנית, נו, באמת. כי אסור להגיד חס וחלילה מילה לא במקום על הליכוד. מה הפכנו להיות? ביבי הרי אומר שהוא ראש-ממשלה של כולנו. שמאלנים, ימנים, חילוניים, דתיים, ערבים. קודם כל, אתה רוצה לכבד? תכבד את כולם. מי אתה חושב שאתה – שליט יחיד, נגמר העולם?

"אני מקווה שהוא לא יקבל יותר מספרים כאלה בבחירות, שיקבל בעיטה. ואני רוצה להגיד לך, שמי שגורם לפילוג בעם הזה – אני התכחשתי לזה עד לפני כמה ימים, אבל אחרי מה שחוויתי, האלימות, השיימינג – זה הוא. הוא לא ביזה אותי, הוא ביזה את כל העם".

שיחה שנייה (3 בדצמבר 2018)

"אני עדיין באש הלהבות", היא סיפרה והדגישה שוב, ש"זה ממש לא עניין לימין או שמאל. לי יש אג'נדה אחת: הגיע הזמן שנוכל להביע את דעתנו, בלי שיקראו לנו ימין או שמאל. שירותי רפואה בקריית-שמונה או בפריפריה זה לא עניין לימין או שמאל. צריך לעשות מהלך במערך הרפואה כאן. שינוי במאה-שמונים מעלות. לך תדע כמה אנשים נפגעו מהמצב הזה. רופאים שבקושי מסיימים לימודים, בקושי מסיימים סטאז', אז עושים להם, כביכול, טובה במשרד הבריאות ומביאים אותם לקריית-שמונה".

אז תבואי לדבר במחאה. המקום שלך איתנו. גם על זה המחאה, בסופו של דבר.

"אני נורא פוחדת שיקטלגו אותי עוד פעם כ'שמאל', 'מני נפתלי'. אני מקבלת המון קללות ואיומים. אין לי כח לזה. אותי לא מעניינת הפוליטיקה ולא ביבי-כן ביבי. אנשים צריכים להבין שאנחנו נופלים לידיים של הפוליטיקאים כשאנחנו מקוטלגים ימין או שמאל. המדינה צריכה להסתכל עלינו כשווים אל שווים. אתה יכול להיות שמאלן ואני יכולה לחבק ולאהוב אותך, ולהיפך. יש ויכוח לא יאומן בימין אם יגאל עמיר רצח את רבין או אם זה הגיע לרבין. אני לא תמכתי ברבין, אבל מה פתאום רצח?! (עמיר) המנוול הזה גרם לקרע בעם. אנשים מאבדים פרופורציות".

לביבי יש תרומה לזה. בפילוג, בסימון של אנשים כבוגדים.

"נכון. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי עיוורת. עיוורת ברמות שאתה לא מבין. וגם אני הייתי אומרת 'רק ביבי' ו'ביבי המלך'. אבל כשנכנסתי לעומק בפעילות הפוליטית שלי וראיתי מה קורה בליכוד, רמת השחיתות פה בקריית-שמונה, הקמתי קבוצת פייסבוק שהיום מונה תשעת-אלפים איש מהעיר, ושיקפתי בפרסומים את כל מה שקורה בעיר. ובלי פחד. על הגרעון של העירייה, איך העלו שכר לבכירים בעירייה, העברתי ישיבות מועצה בשידור חי. חשפתי איך ראש-העירייה מנוהל מבחוץ בידי הליכוד, בנייה לא-חוקית, איך הכניסו את המשפחות שלהם לתפקידים בעירייה, לבתי-הספר, לשיטור העירוני. הכל קומבינות".

"קיבלתי איומים ולא דפקתי חשבון לאף-אחד. שתבין, אנשים פחדו לעשות לייק לפוסטים שלי. הייתי הולכת ברחוב ומקבלת איומים. כל יום העלו עלי פוסטים בפייסבוק. אבל היום יש כאלה שמחבקים אותי, מדברים, מבינים לאט-לאט".

מגיע לנו משהו אחר

"אנחנו לא צריכים לפחד מאף פוליטיקאי. אני לא תמכתי ביאיר לפיד, אבל פעם הייתי בכנס שלו וגם הכניסו אותו לקבוצת הוואטסאפ שלהם. בגלל שפעם אחת כתבתי הודעה שביקרתי בה את לפיד, אתה לא מבין מה הם עשו לי. אמרתי להם, 'אתם לא שונים מביבי'. פתאום עכשיו, כשנהייה העניין הזה עם ה'משעממת', אמרו לי במפלגה שלו, 'בואי תרוצי איתנו'. אמרתי, 'נראה לכם?! אחרי מה שעשיתם לי אז?' הכל שם מתנהל ביהירות ו'אני ואני ואני'. להגיד לך משהו, עמיר פרץ עשה המון לקריית-שמונה ובסוף בגדו בו פה".

בגלל שפעם אחת כתבתי הודעה שביקרתי בה את לפיד, אתה לא מבין מה הם עשו לי. אמרתי להם, 'אתם לא שונים מביבי'. פתאום עכשיו, כשנהייה העניין הזה עם ה'משעממת', אמרו לי במפלגה שלו, 'בואי תרוצי איתנו'

"חברת-הכנסת לאה פדידה מהמחנה הציוני הזמינה אותי לכנסת לשדולה שהוא הקימה, נשים למען הפריפריה. אישה מדהימה. היא דוגמא לזה שיש אנשים מעולים מכל הקצוות. אני אוהבת אנשים מכל הצדדים. חבל שיש אחרים שמתנהגים אחרת. יש הצעות חוק חברתיות מעולות, אבל על מה הן נדחות? על אגו של קואליציה. אם אני הייתי חברת-כנסת בקואליציה, לא הייתי מקשיבה לקואליציה. הייתי פועלת על-פי צו מצפוני.

"אם אני יודעת שיש ציבור שמת מרעב ואתם רואים את המצב שלו – איך אני יכולה להפיל הצעת-חוק לשיפור המצב שלו? יש פה קשישים שחיים מתחת לקו העוני. אני אחת שחיה מקצבת ביטוח לאומי. אבל מה הדבר הראשון שהם עשו כשחזרו מהפגרה למושב החורף? העלו לעצמם את שכר הח"כים. הם הרי אומרים, 'אנחנו נמשיך לדרוך עליהם והם ימשיכו לבחור בנו'. לא איכפת להם".

"יש אנשים פה בקריית-שמונה שאומרים לי, 'נכון, מה שביבי עשה לך לא בסדר, אבל במי נבחר?' ואני אומרת, 'איך זה שמתוך הליכוד לא יוצאים נגדו ושמים מישהו אחר?' כבר לא מעניין אותי שמאל או ימין. אני רואה את האנשים, איך הם מתמוטטים, אני הרי באה מהמקום הזה".

יש פה קשישים שחיים מתחת לקו העוני. אני אחת שחיה מקצבת ביטוח לאומי. אבל מה הדבר הראשון שהם עשו כשחזרו מהפגרה למושב החורף? העלו לעצמם את שכר הח"כים

"נסעתי ביום חמישי לבית-חולים בצפת לעשות MRI ולקבל את התרופה שלי. יושבים שם אנשים בקרוון, קטן, מסריח, חולי סרטן, שתיים-עשרה שעות מחכים בתור לקבל את התרופה שלהם – אתה קולט? אני סובלת ממחלה שלפעמים אני לא קמה מהמיטה לשבוע שלם. סחרחורות וכאבי ראש. ואם אני יכולה לפתוח את הפה ולדבר בשביל אנשים שלא יכולים, אני אעשה את זה. נמאס לי לראות את זה. פשוט נמאס לי".

ינסו לקנות אותך

"אני לא אחת שנופלת בקלות לבורות. רצו לעשות ביני לביבי סולחה. כשבאתי לדיון בשדולה בכנסת, דיבר איתי מישהו במשרד שלו וביקש ממני להתנצל בפני ביבי. אמרתי לו, 'תפתח את הדלת, מה חשבת שאני פראיירית שלך או של מישהו?' הוא אמר לי שהוא חושב שצריך להרגיע את הרוחות, שמה שעשיתי הוא לא בסדר ושאני אתנצל. אמרתי לו שאני יכולה לדבר איתו בשפה גבוהה וגם בשפה כמו אלה מקריית-שמונה. 'אתה רוצה שאני אדבר אליך כמו האלה מקריית-שמונה? תפתח את הדלת, אני לא רוצה להתנצל ואני לא מתנצלת בפני אף-אחד'. ככה אמרתי לו".

הבעיה שאותו אחד לא לבד. הרבה כמוהו חושבים שדווקא את זאת שצריכה להתנצל.

"זה כבר לא הדור של ההורים שלהם. עדיין יש כאלה דור שני או שלישי, פנאטיים שהולכים עם ההורים שלהם ומצביעים 'ליכוד-ליכוד-ליכוד', ואני אומרת, בסדר, גם אני ליכוד – אבל איפה הליכוד?! הליכוד של היום רוצה להיות קומבינאטור. כמו אצלנו שיש אנשים שפעם יצאו נגד ביבי והיום הם יד ימינו, כי קיבלו תמורת זה דברים. למה לא, גם אני רוצה.

באו אלי לפני כמה זמן, ראו שיש לי כח, אמרו לי 'אורנה, מה הבעיה שלך, רוצה לשבת במועצה? נארגן לך, רק תרדי מזה'. עניתי להם שהבעיה שלי זה אנשים כמוהם שנמצאים בתוך העירייה

"אני גרה באותה דירת עמידר שלושים-וחמש שנה ואני לא מקבלת כלום. למה, כי אני לא יודעת לדבר? כי אני לא יודעת להיות מושחתת? באו אלי לפני כמה זמן, ראו שיש לי כח, אמרו לי 'אורנה, מה הבעיה שלך, רוצה לשבת במועצה? נארגן לך, רק תרדי מזה'. עניתי להם שהבעיה שלי זה אנשים כמוהם שנמצאים בתוך העירייה. אנשים כאלה צריכים לשבת בבית-סוהר. את השחיתות חייבים למגר".

*     *     *

בחודש האחרון, בדיוק שנה לאירוע ה"את משעממת", פרסמה פרץ שורה ציוצים בטוויטר. "לצערנו השמאל שכח מה זה להיות בני-אדם"; "על מי מגנים המושחתים מהשמאל" בצירוף לינק לכתבה על… רות דוד; על "כמה אהבה יש בנשמה. עם ישראל הגיע לכיכר גורן להעניק אהבת אמת לראש-הממשלה שלנו. רק ביבי. העם דורש לסגור את תיקי נתניהו מיד"; או "בשמאל נחצו קווים אדומים… עברתם כל צלם אנוש. הימין רקד והפגין אהבה, בשמאל כרגיל מלא שנאה", ועוד-ועוד.

הרגשתי שהגיע העיתוי לפרסם את השיחות איתה. גם לנהל איתי את השיחות שניהלה וגם לטנף אחר-כך על אותם אנשים – שום מחלקה נוירוכירורגית לא תתקן עמוד שדרה כזה

וכשפרץ התחילה לטנף לפני כמה זמן בתגובות לפוסטים בדף של הקריימיניסטר, הרגשתי שהגיע העיתוי לפרסם את השיחות איתה. גם לנהל איתי את השיחות שניהלה וגם לטנף אחר-כך על אותם אנשים – שום מחלקה נוירוכירורגית לא תתקן עמוד שדרה כזה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר