טבעו של סיוט הוא שמתעוררים ממנו

מדיטציה, אילוסטרציה (צילום: iStock / microgen)
iStock / microgen
מדיטציה, אילוסטרציה

לאחר ה-7.10, כשההלם עדיין מרחף, פנינו אל שני אנשים מרכזיים בעולם המדע והפסיכולוגיה, בבקשה ללמוד מהידע שלהם. הם נענו מיד: ד"ר פיטר לוין וד"ר סטיבן פורג'ס.

ד"ר פורג'ס פיתח את תיאוריית הפולי-וגאל, המדברת על הבסיס הביולוגי לקשר ולתחושת ביטחון. הוא הביא למהפכה בדרך בה אנחנו תופשות/ים את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית.

ד"ר פורג'ס פיתח את תיאוריית הפולי-וגאל, המדברת על הבסיס הביולוגי לקשר ולתחושת ביטחון. הוא הביא למהפכה בדרך בה אנחנו תופשות/ים את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית

הוא מצא שבנוסף לרמה הסימפתטית, שאחראית על עוררות, יש שתי מערכות פארא-סימפתטיות: ונטרל-וגאל – עצב תועה קדמי ודורסל-וגאל – עצב תועה אחורי.

היא פיתח תיאוריה וכלים המאפשרים לעבוד עם המערכות הללו על מנת להגביר תחושת ביטחון.

דר' לוין, מפתח החוויה הסומטית, שיטה לטיפול במתח, חרדה וטראומה, הוא המנטור שלי בחמש עשרה השנים האחרונות. פעם בשנה הקפדתי לנסוע להשתלמות אתו ובכל פעם יצאתי עם השראה ותובנות אישיות ומקצועיות.

דר' לוין מצא, שהמערכת הראשונה בגוף שמגיבה למצבי טראומה ומתח, היא מערכת העצבים האוטונומית, שאחראית, בין השאר, על אינסטינקטים של הישרדות.

במצבי שגרה המערכת הזו מעכלת את החוויות שלנו מבלי שנשקיע בכך מאמץ מודע, אבל בזמנים של מתח היא מורגשת דרך סימפטומים פיזיולוגיים ונפשיים: דריכות יתר, קושי להירדם, כאבי ראש, חוסר אנרגיה, רגישות יתר ועוד. אלה סימפטומים טבעיים למצב ויכולים לחלוף אצל רובנו.

דר' לוין, מפתח החוויה הסומטית, מצא שהמערכת הראשונה בגוף שמגיבה למצבי טראומה ומתח היא מערכת העצבים האוטונומית, שאחראית בין השאר על אינסטינקטים של הישרדות

על פי ההגדרה של החוויה הסומטית – טראומה היא אירוע שמתרחש מהר מדי וחזק מדי מבלי שיש לנו זמן ומרחב להגיב אליה, לכן הגוף מגיב באופן אוטומטי בעזרת אינסטינקטים של הישרדות: לחימה, בריחה או קפיאה.

אם הגוף קפא וניסיונות ההגנה או הבריחה לא הושלמו, כל האנרגיה ההישרדותית הזו נשארת בגוף. מכיוון שיש לנו יכולת מולדת לשחרר אותה, היא תשתחרר באופן טבעי.

התהליך הזה בדרך כלל לא קורה, או קורה באופן מוגבל, כאשר מתח שהצטבר במשך שנים יוצר חוסר ויסות קבוע במערכת העצבים, שנראה כך: רגזנות, הימנעות, הצפה רגשית, עייפות יתר ועוד.

במקרים כאלה דרוש טיפול בטראומה על מנת לעבד ולשחרר את האירוע ולחזור לתפקוד מלא.

החוויה הסומטית היא אחת משיטות הטיפול המומלצות והמוכחות מדעית לטיפול בטראומה.

להתמודדות עם חרדה, דר' לוין פיתח כלים פשוטים של עזרה ראשונה המאפשרים לנו באופן עצמאי ומיידי להרגיע את עצמנו.

שחרור האנרגיה ההישרדותית בדרך כלל לא קורה, או קורה באופן מוגבל, כשמתח שהצטבר במשך שנים יוצר חוסר ויסות קבוע במערכת העצבים, שנראה כך: רגזנות, הימנעות, הצפה רגשית, עייפות יתר ועוד

סיכמתי אותן בעזרת 3 פעולות – עצ"ה –

1

עובדות – התמקדו בעובדות. אמרו אותן בלב או בקול רם: יום, שעה, מקום, פעילות, צבעים וחפצים בסביבה.

2

צבע – בחרו צבע וסיפרו אותו ב-5 חפצים שונים בסביבה.

3

הצלבה – הצליבו זרועות: טופפו פעם עם יד ימין על זרוע שמאל ופעם עם שמאל על ימין, עד הקלה. כך אנחנו יוצרות גירוי דו צדדי של הגוף. את הגירוי הדו צדדי ניתן לעשות גם על ידי צעידה במקום, או טיפוף, פעם על ירך ימין ופעם על ירך שמאל.

להמשך הרגעה – הניחו יד אחת על הלב ויד שנייה על הבטן התחתונה. שימו לב לנשימה, לתמיכה של האדמה בכפות הרגליים והביטו לרגע מעלה, לשמים.

*  *  *

באחת האזעקות המעטות שהיו באילת, שם עבדתי עם משפחות מפונות, התקבצנו כמה א.נשים בחדר במלון, שסימנו אותו כמרחב מוגן. לידי ישבה אשה בשמלה צהובה ורעדה. היא החזיקה ביד מגבת לבנה שאיתה היא ניגבה את פניה. כמה א.נשים ניגשו אליה וניסו לעזור, אבל היא לא יצרה איתם קשר עין, אלא המשיכה להביט לצדדים מבוהלת.

לידי ישבה אשה בשמלה צהובה ורעדה. היא החזיקה ביד מגבת לבנה שאיתה היא ניגבה את פניה. כמה א.נשים ניגשו אליה וניסו לעזור, אבל היא לא יצרה איתם קשר עין, אלא המשיכה להביט לצדדים מבוהלת

ניגשתי אליה בעדינות ואמרתי לה, "אני פה איתך. את במקום בטוח". לאחר שנוצר קשר עין, הזמנתי אותה לעשות איתי את שלוש הפעולות של עצ"ה. כעבור מספר דקות היא נרגעה. התעניינתי מהיכן היא ובמה היא עוסקת. זה היה הזמן בו פניה אורו. היא הפסיקה לרעוד וחייכה אלי. היא חזרה לעצמה.

הפעולות הפשוטות האלה איפשרו לאמיגדלה, חלק במוח שמאותת סכנה, להירגע, ולחלק החושב, לחזור לתפקוד. נסו את הפעולות האלה. זה עובד.

בשיחת ההכנה שערכתי עם דר' לוין, המשפט הראשון שהוא אמר לי, היה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע באותו הרגע: "זה יעבור. עכשיו אולי זה מרגיש שימשיך לנצח, אבל טבעו של סיוט הוא שמתעוררים ממנו".

את מפגשי הזום שערכנו לאחר מכן עם לוין ופורג'ס שמעו לשמחתנו כבר אלפי מטפלות/ים.

הנה כמה נקודות חשובות שעלו במפגשים אלה:

דר' לוין: "כשאנחנו נמנעות/ים להרגיש רגשות קשים כמו, עצב, פחד, אבדן, הרגשות האלה ירדו לגוף, ייתקעו בו ויציקו לנו כחוסר שקט, עייפות, הפרעות שינה, כאבים. הפתרון הוא: לשים לב לרגש. לחוש אותו לדקה או שתיים בגוף. לא צריך יותר, ואז הוא בדרך כלל ישתנה ותהיה הקלה".

דר' פורג'ס: "הנוכחות והנגישות שלנו היא אחת מהמתנות שיש לנו להעניק לעולם. כשאנחנו מרגישות כעס או פחד, הנגישות הזו נעלמת. הפתרון הוא: לצאת להפסקות, לצאת להליכות, להיות בחברה, לשמוע מוסיקה, ללטף חיות בית".

בשיחת ההכנה שערכתי עם דר' לוין, המשפט הראשון שהוא אמר לי, היה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע באותו הרגע: "זה יעבור. עכשיו אולי זה מרגיש שימשיך לנצח, אבל טבעו של סיוט הוא שמתעוררים ממנו"

דר' לוין ציטט משיר מוטאון, שמרגיש כל כך נכון בימים אלה:

It takes one to stand in the dark alone. it takes two to let the light shine through

תודה שהייתם שם עבורנו ואפשרתם לאור להיכנס.

הריאיון שנערך איתי בנושא התמודדות עם חרדה.
שיחת הכנה שערכנו עם דוקטור סטיבן פורג'ס

אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 844 מילים ו-1 תגובות
סגירה