פורטוגל. בדרך לשינוי. לא, לא נסענו לבדוק אם כדאי לעבור וגם לא כדי להוציא דרכון, אבל המסע עזר לי להבין כמה דברים. ליסבון. התאספנו בכיכר רדומה וערפילית. חיכינו למדריכה בחולצה כחולה ובינתיים גילינו שהרוב באו מצפון הארץ וחלק מהמרכז, אבל לכולנו היה אותו מבט עצוב, שרוצה לברוח וגם קצת לשכוח.

המדריכה סיפרה על ההיסטוריה הקשה של המדינה: מלחמה, רעידת אדמה, צונמי. קשה, אבל הרוב קרה כבר לפני אלפי שנה. עצרנו ליד אנדרטה ליהודי ליסבון. היא לא פסחה על שום פרט מאירועי הטבח שהיה שם. באותם רגעים הזמן קפא בי וקפץ היישר מימי הביניים לימינו.

אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

השתתפות בהפגנות היא דרך אחת לעזור, אבל היא לא היחידה. יש דרך אחרת, שאינה מוחשית כמו עמידה בהפגנה. בדרך הזו השלט שמורם הוא בתוכנו. כתוב עליו: שימ/י לב מה קורה בתוכך.

כעס, פחד ודאגה, כמניעים בלעדיים לפעולה, מרוקנים את האנרגיה שלנו. לעומת זאת, זיהוי מה קורה בפנים מתוך סקרנות וקבלה, מטעינה אותנו מחדש ומאפשרת לנו לדייק את הפעילות שלנו.

אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

לקום בבוקר, זה כל יום בחילה ומכה בבטן", כתבה לי חברה. אין ספק, התקופה הזו היא מכון כושר קשוח לתודעה: לעזור היכן שאפשר ולדעת שלא הכול אפשר.
להיות קשוב/ה לסביבה, אבל תמיד לזכור את עצמך בכל ההמולה. להתעדכן בחדשות, אבל לא לתת להן לצבוע את כל המציאות.

אחד הממדים שיכולים לעזור לנו בתקופות משבר הוא ממד הרוח. "יש קשר מובהק בין מלחמה ואירועים טראומטיים לבין עלייה בחיפוש אחר הרוח" (פרופ' ג'ף קרייפל, עיתון הארץ).

אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

לאחר ה-7.10, כשההלם עדיין מרחף, פנינו אל שני אנשים מרכזיים בעולם המדע והפסיכולוגיה, בבקשה ללמוד מהידע שלהם. הם נענו מיד: ד"ר פיטר לוין וד"ר סטיבן פורג'ס.

ד"ר פורג'ס פיתח את תיאוריית הפולי-וגאל, המדברת על הבסיס הביולוגי לקשר ולתחושת ביטחון. הוא הביא למהפכה בדרך בה אנחנו תופשות/ים את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית.

אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

בנימין נתניהו קורא ביד אחת לאחדות בצל המלחמה ואובדן הלוחמים, וביד השנייה מפעיל את יריב לוין, שמחה רוטמן ,שלמה קרעי, גלית דיסטל אטבריאן,  דודי אמסלם ואחרים כדי לפלג, לשסות ולהשניא חלק מהעם על חלק אחר. זה לא הולך ביחד. זה מזויף, חסר אחריות ושקרי.

*  *  *

שנתיים מלאו להכרזת שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית. המלחמה והמחאה ריסנו את דחפיו והתפרצו לאחרונה כשחזר לסורו באופן בלתי מרוסן, ועשרות חוקים מתגלגלים מחדש לפתחה של הכנסת.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.

כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.

אלעד בן-זקן הוא סטודנט למשפטים ופעיל חברתי. חבר מערכת בכתב העת "משפט וממשל" ובקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.

בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.

טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.