"שנזכה ביחד להקים בית כנסת של דורות, לא משהו שנבנה רק עם קירות ואבנים, אלא שמה שנראה על הקיר זה את עילוי נשמת הסבא, זה הנין של הנין של הנין יוכל להסתכל (ולהגיד) זה של סבא של סבא של סבא שלי!"
כך, בפאתוס מודגש, במסיבת ענק, עם שולחנות עמוסים כל טוב ויומרה לאסוף מיליוני שקלים בתרומות ענק, הכריז הרב מאור דוד כהן על הנחת אבן פינה לבית הכנסת "אחוזת הנשיא ברחובות" לפני שנתיים. בכך הגיעה לשיאה סאגה הנמשכת שנים סביב הקצאה שנויה במחלוקת לבית כנסת שהצורך האמיתי בו מוטל בספק.
אלא שכעת, שמונה שנים אחרי שניתנה ההקצאה באופן רשמי (ו־15 שנים מהרגע שביקשו להשתלט על הקרקע לראשונה), לא רק שהנין של הסבא רבא לא קרוב אפילו להתפלל בבית הכנסת המפואר לעילוי נשמתו, אלא שהוא אפילו לא יכול להיכנס בשעריו.
שלד של בניין, שרק שליש ממנו בנוי, עומד עירום כבר חודשים ארוכים מוקף בגדר, תופס שטח ציבורי שיכול היה לשמש את תושבי השכונה, חילונים ברובם, למטרות אחרות
שלד של בניין, שרק שליש ממנו בנוי, עומד עירום כבר חודשים ארוכים מוקף בגדר, תופס שטח ציבורי שיכול היה לשמש את תושבי השכונה, חילונים ברובם, למטרות אחרות ועל פניו לא מתקדם או מתקדם לאט מאוד – ולתושבי השכונה מתחיל להימאס.
אירוע הנחת אבן הפינה לבית הכנסת אחוזת הנשיא ברחובות, 1 באוגוסט 2021
אחרי שתמה גם תקופת ההארכה שניתנה לעמותה הבונה את בית הכנסת, פנה לאחרונה ועד הפעולה של התושבים מספר פעמים לעירייה בדרישה כי זו תיקח בחזרה לידיה את הקרקע לאחר שפקע הסכם ההקצאה, כדי שהקרקע תושב לציבור ויוכלו להיבנות עליה דברים אחרים. למשל מגרש כדורגל, כפי שהובטח לתושבים בעבר במסגרת תעמולת בחירות.
פניות התושבים לא נענו עד כה, וכעת בכוונתם להביא את הסוגיה לפיתחו של בית המשפט. "השכונה קיימת מעל ל־20 שנה, ועד כה העירייה לא הקימה בה אף מבנה לצרכי תרבות או ספורט", אומר גיל הינדי, יו"ר ועד הפעולה של התושבים.
"במקום לבנות מבנה רב שימושי שישמש את מרבית התושבים בשכונה, שהם ברובם חילונים, העירייה הקצתה את המגרש שבו אמור היה לקום מגרש ספורט לעמותה דתית, שמשרתת מעטים מתושבי השכונה"
"ילדים, בני נוער ובני הגיל השלישי צריכים לנסוע לשכונות הסמוכות בשביל חוגים או פעילות. במקום לבנות מבנה רב שימושי שישמש את מרבית התושבים בשכונה, שהם ברובם חילונים, העירייה הקצתה את המגרש שבו אמור היה לקום מגרש ספורט לעמותה דתית, שמשרתת מעטים מתושבי השכונה".
המאבק בבית הכנסת שבַּדרך ברחוב הכרמל – באחת משכונות מעמד הביניים של רחובות, סמוך מאוד לרחוב ויצמן – לא צריך להיבחן בפני עצמו. לאחרונה התחלף השלטון בעירייה אחרי 15 שנות כהונה של רחמים מלול, ראש עירייה חרדי המקורב לאריה דרעי, שבעבר אף כיהן כחבר כנסת מטעם ש"ס.
למלול היו גם הישגים ברחובות, אבל כפי שנחשף בזמן ישראל שלטונו התאפיין במאבקים בלתי פוסקים על המרחב הליברלי עקב הקצאות בעייתיות למוסדות דת, שכונה אחר שכונה. המאבקים הללו, שחלקם הגיעו לבית המשפט, חשפו כיצד מנהלת העירייה את הקצאות הקרקע הציבוריות ללא שקיפות ראויה, מבלי לעמוד בנהלים, ולעיתים בהפקרות של ממש.
את מלול החליף בפברואר מתן דיל. דיל ומלול כיכבו השבוע כחצי קוריוז גם בתחקיר של רביב דרוקר על השרה מירי רגב ו"רמזור" הנאמנויות שלה. דרוקר פרסם איך סר חינו של ראש העירייה הקודם, שהודח בבחירות באחרונות, ואיך הצליח ראש העירייה החדש מתן דיל, ליכודניק, לעקוף אותו בסיבוב מול משרד התחבורה ולהביא את המנכ"ל לביקור.
בחינת ההיסטוריה של ההקצאה שניתנה לעמותה שמקימה את בית הכנסת מעלה גם היא לא מעט תהיות לגבי המניעים והאופן בו העירייה נוהה פעם אחר פעם לעבר צרכיו של הציבור הדתי
ועדת ההקצאות לא דרשה שום אסמכתה
בחינת ההיסטוריה של ההקצאה שניתנה לעמותה שמקימה את בית הכנסת מעלה גם היא לא מעט תהיות לגבי המניעים והאופן בו העירייה נוהה פעם אחר פעם לעבר צרכיו של הציבור הדתי על חשבון ציבור רחב יותר.
בסוף 2016 הגישה עמותת בית הכנסת בקשה להקצאת הקרקע של כחצי דונם כדי להקים בית כנסת בשטח בנוי של כ־200 מ"ר. העמותה העריכה את עלות הפרויקט במיליון וחצי שקלים. העירייה נעתרה לבקשת העמותה והעניקה את הקרקע על דרך של הקצאה לתקופה של 25 שנים (ואופציה לשנים נוספות).
הקצאת קרקע משמעה שהעמותה מקבלת את הקרקע ללא עלות וללא תמורה, אך מקבלת על עצמה להקים בכוחות עצמה ובמימון עצמי את המבנה עליה וכן לוקחת על עצמה לפתח את הקרקע ולתחזק אותה.
על פניו, כבר אז ניתנה ההקצאה בניגוד לנוהל ההקצאות של העירייה: לא התקיים דיון ממשי בצרכים של השכונה, לא הוגשה פרוגרמה תכנונית של המבנה המתוכנן, לא נדונו עלויות הבנייה ובעיקר, כך מסתמן, לא סופקו אסמכתאות בדבר יכולתה הכלכלית של העמותה להשלים את הבנייה המתוכננת. לפחות הפרוטוקולים של הדיונים אינם משקפים דיון כלשהו בסוגיות אלה.
העמותה התחייבה להשלים את ההקמה בתוך שלוש שנים. "אם לא תעמוד העמותה בתנאי זה ולא ינתן לה פרק זמן נוסף, יבוטל החוזה והמקרקעין יוחזרו מיידית לחזקת העירייה", נקבע בהסכם
הסכם ההקצאה אושר גם הוא כשנה מאוחר יותר במועצה ללא דיון ממשי, ובינואר 2019 אישר משרד הפנים את הסכם ההקצאה. ההסכם מאשש את הקביעה שהעמותה תוכל להשתמש בשטח הציבורי ללא תמורה ותוכל להפעיל בו בית כנסת.
העמותה התחייבה להשלים את ההקמה בתוך שלוש שנים. "אם לא תעמוד העמותה בתנאי זה ולא ינתן לה פרק זמן נוסף, יבוטל החוזה והמקרקעין יוחזרו מיידית לחזקת העירייה", נקבע בהסכם. במילים פשוטות: העמותה התחייבה להשלים את הקמת בית הכנסת עד ינואר 2022.
אלא שבינתיים התיאבון גדל. במקום בית כנסת "רגיל" וסטנדרטי הכולל היכל תפילה ועזרת נשים, הוחלט להקים אימפריה בלב השכונה. זה קרה בנובמבר 2019, כשניתן ההיתר להקמת "בית כנסת כולל שלוש קומות, ממדים, מרתף ופרגולה ממתכת". גודל המבנה המתוכנן קפץ בבת אחת לשטח בנוי של למעלה מ־900 מ"ר, יותר מפי ארבעה מהשטח שתוכנן במסגרת בקשת ההקצאה.
עתה גם היה ברור שלא מדובר כבר בבית כנסת סטנדרטי אלא במוסד דתי עם פעילויות מגוונות, לרבות אירועים ושמחות. "אנחנו הבנו מהר מאוד שהמבנה המתוכנן גדול בכמה מידות מצרכי השכונה, וכולל אולם לאירועים וכיתות לימוד, וקיים חשש ממשי שהוא מיועד לקיים אירועים לקהל שאינו מתושבי השכונה, מתוך רצון לשנות את אופיה של השכונה", אומר הינדי.
בעמותה לא מכחישים. "ודאי. יש לבית הכנסת אולם אירועים", אומר הרב מאור דוד כהן, רב בית הכנסת. "אבל צריך להדגיש, הם מציגים את אולם האירועים כדיסקוטק. מדובר בבר מצוות, באזכרות"
בעמותה לא מכחישים. "ודאי. יש לבית הכנסת אולם אירועים", אומר הרב מאור דוד כהן, רב בית הכנסת. "אבל צריך להדגיש ואני מאוד מבקש אם תוכלו להדגיש את זה, הם מציגים את אולם האירועים כדיסקוטק. מדובר בבר מצוות, באזכרות".
"נתקענו, ברור שנתקענו"
עכשיו כבר ברור היה גם שהתקציב המקורי של מיליון וחצי שקל לא קרוב אפילו לכסות עלויות בנייה של פרויקט ענק שכזה. עולה גם השאלה האם העירייה בדקה את יכולותיה של העמותה לעמוד בהתחייבויות העצומות שנטלה לעצמה.
בשטח אכן נראה שהעמותה נקלעה לקושי לעמוד בלוח הזמנים. על פי בדיקת התושבים, רק בסמוך לקיץ 2021, כשנה וחצי לאחר המועד האחרון שנקבע לכך, וכחצי שנה לפני שבכלל היו אמורים לסיים את כל תהליכי הבנייה, החלו בפועל עבודות הבנייה.
קצת יותר משנה אחר כך פונה העמותה לעירייה ומבקשת הארכה – והעירייה מאשרת. העמותה מקבלת הארכה עד לינואר 2024. לכאורה, מותר לעירייה להעניק הארכה לשנתיים נוספות, אולם נוהל ההקצאות מחייב שהארכה כזאת תינתן רק במקרים "חריגים" בהם הגוף המבקש הוכיח כי עשה את המרב לפתח את הקרקע, אך טרם השלים את הפיתוח "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
"היה לנו הסכם עם קבלן שיתחיל לבנות ולסיים כבר בינואר. תראה לי מבנה ציבור אחד נוסף שנבנה בזמן הזה. הקבלן לא היה יכול לספק את זה כי כל העובדים הערבים לא נמצאים"
"פרוטוקול ישיבת ועדת ההקצאות הנ"ל אינו מצביע על טעמים מיוחדים כלשהם למתן הארכה או כי העמותה עשתה את המרב כדי לפתח את המקרקעין", כותב עורך דין אוהד דונגי ממשרד מטרי, מאירי, וכט ושות', המייצג את התושבים.
בינואר 2024 פגה גם ההארכה הזו, ולכאורה הקרקע הייתה אמורה לחזור לעירייה (ולציבור), הפעם בלי שאלות מיותרות. מה גם שאין בית כנסת. כמעט חצי שנה אחרי תום זמן פציעות ופנדלים, המבנה עומד נטוש ובלי כוחות, וכבר כשנה שבקושי מתקדמות העבודות אם בכלל.
רב בית הכנסת טוען שתוקף ההארכה משתרע עד נובמבר 2024, בגלל שנחתם רטרואקטיבית בתקופת הקורונה. חוות דעת של מומחה מטעם התושבים מטילה ספק בקיום היתר בנייה תקף. "המבנה נמצא במצב של גמר עבודות ביסוס ושלד, עבודות תשתיות חלקיות […] אני מעריך כי עד כה בוצעו כ־30% מהעבודות", כותב המהנדס המומחה.
עוד קובע המהנדס כי מעיון בתמונות מספטמבר שעבר "הבחנתי כי לא חלה התקדמות הנראית לעין בתקופה שחלפה עד למועד ביקורי (כחצי שנה)". המהנדס מעריך בחוות דעתו שבעבודה רציפה אפשר להשלים את המבנה בתוך שישה–שמונה חודשים באומדן עלויות של כחמישה מיליון שקלים.
אלא שהנתונים באתר ההנדסי של העירייה מציגים תמונה שונה לכאורה. שם ניתן לראות שכבר באפריל 2023, דהיינו למעלה מחצי שנה לפני המלחמה, שלד המבנה הושלם
האם העמותה מסוגלת לכך? מדיווחי העמותה עולה שב־2022 היה המחזור שלה רק מעט יותר מחצי מיליון שקלים, נתונים על 2023 עדיין אין. אך רב בית הכנסת ממשיך להבטיח שבית הכנסת קום יקום. "אנחנו במלחמה מאוקטובר 23, כולם מבינים את זה.
"היה לנו הסכם עם קבלן שיתחיל לבנות ולסיים מבחינתנו כבר בינואר. תראה לי מבנה ציבור אחד נוסף שנבנה בזמן הזה. הקבלן לא היה יכול לספק את זה כי כל העובדים הערבים לא נמצאים. אז אנחנו פשוט נתקענו. ברור שנתקענו. זה גם הגיוני שנתקענו".
אלא שהנתונים באתר ההנדסי של העירייה מציגים תמונה שונה לכאורה. שם ניתן לראות שכבר באפריל 2023, דהיינו למעלה מחצי שנה לפני המלחמה, שלד המבנה הושלם ועיון באתר העמותה מלמד כי עיקר עבודת הקמת השלד התקיימה בכלל במהלך שנת 2022.
כמה זמן חסר להשלמת הבנייה וכמה חסר, אם חסר, מבחינה תקציבית?
הרב דוד כהן: "מבחינה תקציבית אנחנו יודעים להסתדר עם זה. זה קשה, אני לא אגיד שזה לא קשה. זאת עבודה קשה להרים מבנה ציבור תמיד. ציבור הוא ציבור, לא בן אדם פרטי שהוא איל הון או שיש לו אינטרס כספי, אז זה יותר קשה.
"בוא נדבר אמת, רק אמת. אם במקום ללכת נגד יקבלו את זה שיש פה ציבור גדול מאוד שרוצה שיבנה פה בית כנסת, אז היה טוב יותר"
"אבל זאת לא הבעיה האמיתית פה. בוא נדבר אמת, רק אמת. אם במקום ללכת נגד יקבלו את זה שיש פה ציבור גדול מאוד שרוצה שיבנה פה בית כנסת, אז היה טוב יותר. הציבור שרוצה בית כנסת הרבה יותר גדול מהמתנגדים לו. זאת סתם התנגדות חסרת שחר. לא יפה".
הרב דוד כהן מאשים את ועד הפעולה החילוני גם בהסתה נגד ציבור המתפללים. זאת בגלל שלט של "הציבור הליברלי" שנתלה בשכונה ובו קביעה שכאן גרים "ישראלים נאמנים למגילת העצמאות […] בתודה המשרתים בצה"ל והמשלמים מיסים". "בתוך בית הכנסת ישנם הרבה מאוד שמשרתים בצבא, כולל אני", זועם הרב דוד כהן. ועד הפעולה של התושבים מבהיר כי אין לו שום קשר למודעה.
בדיקה של ההתנהלות שקדמה למתן ההקצאה מראה שבעירייה חפצו לתת לעמותה בית כנסת עוד קודם. כבר ב־2009, השנה בה נבחר מלול לתפקידו, ניתנת ההקצאה הראשונה, בשטח סמוך לשטח שבו נבנה בית הכנסת כעת, ומלול מברך עליה בעצמו: "אני מבין שזה פה אחד הקצאה לאחוזת הנשיא שסוף סוף יהיה מקום ללכת להתפלל. מאושר פה אחד". ב־2013 תוקף ההקצאה הזה פג.
בהמשך התקוממו התושבים על כך שאין לילדים בשכונה מקום לשחק, ומלול התחייב בפניהם לדבריהם בבחירות 2013, ושוב בבחירות 2019 להקים בצמוד לבית הכנסת מגרש כדורגל, וזאת במסגרת הסכם על ייעוד שטחים בין ועד השכונה הנבחר לבין ראש העיר.
"בחסות הסגרים של הקורונה, כשאף אחד לא שם לב, ב־2020, הוענק השטח שבו הובטח מגרש הספורט לטובת בית הכנסת"
אלא שלטענת התושבים בשלבים האלה החלה העירייה לתעתע בהם והתנהלה באופן בלתי שקוף. "ב־2019 היה ניסיון לבנות מבנה של ארבע קומות, על מגרש אחר בשכונה, כמעט ללא חניה וללא גישה", מספר בועז בריל, לשעבר חבר בוועד השכונה.
"אנחנו התנגדנו והוועדה המחוזית תמכה בעמדתנו. כששאלנו שאלות מה מתוכנן שם לא קיבלנו תשובות, אבל שיערנו שמדובר במבנה דת. אחר כך, בחסות הסגרים של הקורונה, כשאף אחד לא שם לב, ב־2020, הוענק השטח שבו הובטח מגרש הספורט לטובת בית הכנסת.
התחלנו.
Posted by מתן דיל- Matan Dil on Saturday, March 30, 2024
"לא היה פרסום מספק, וגם אם שמו שלט בשטח – מי ראה אותו? הרי היו סגרים וכמעט אף אחד לא יצא מהבית. פשוט פעלו במחשכים, ובהתאם לא הייתה התנגדות".
פנייה מאוחרת לבית המשפט מצד התושבים לא נשאה פירות. בית המשפט מצא כי לא נפלו פגמים בהקצאה וכי זכותה של העירייה למקסם את זכויות הבנייה כראות עינה.
ראש העירייה הנבחר מתן דיל נשאל על ידי בכנס פוליטי האם כאשר יבחר לתפקיד יחזיר את הקרקע לציבור. בתחילה ענה בחיוב "חד משמעית", אבל אז ערפל את התחייבותו: "אני אכתוב מפת צרכים חדשה עם הציבור"
בינתיים, כאמור, פג לכאורה תוקף ההקצאה (וההארכה) ובמערכת הבחירות האחרונה נשאל ראש העירייה הנבחר מתן דיל על ידי בכנס פוליטי האם כאשר יבחר לתפקיד יחזיר את הקרקע לציבור. בתחילה ענה בחיוב "חד משמעית", אבל אז ערפל את התחייבותו: "אני אגיד לך מה אני אעשה, אני אכתוב מפת צרכים חדשה ביחד עם הציבור".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "העמותה הגישה מבעוד מועד בקשה להארכת תקופת הפיתוח. הבקשה נדונה ואושרה על ידי ועדת הקצאות ולאחר מכן גם אושרה ברוב קולות במועצת העיר.
"יש לזכור כי בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' ותקנות החירום שנכנסו לתוקף במשך חודשים ארוכים נאסרה כניסה של פועלים ולכן ענף הבנייה נמצא במשבר מתמשך. ככל שיש טענות בנושא ניתן לפנות לוועדת ההקצאות.
"ראש העירייה הנבחר אכן הבטיח חלוקה הוגנת של ההקצאות לכל המגזרים והזרמים בכל תחומי החיים. במקרה הנוכחי מדובר בהקצאה שאושרה בעבר על ידי הוועדה, כפי שצוין לעיל.
"בשבוע האחרון קיים מנכ"ל העירייה ישיבה עם נציגי בית הכנסת בה קיבל
הסברים מפורטים ואף שמע על הנסיבות שבעקבותן התעכבה הבנייה. במהלך הפגישה הוצגו לוחות זמנים כלליים להמשך הפרויקט. העמותה (ולא העירייה) פעלה גם בעניין ההיתר מול הוועדה המקומית – וקיבלה אישור להארכתו.
"במסגרת הליך הקצאת הקרקע לעמותה ובהתאם לנוהל הקצאות קרקע נבחנת גם היכולת הכלכלית של העמותה לעמוד בעלויות הקמת המבנה וכך נעשה גם במקרה הנוכחי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם