צה"ל הודיע אתמול על מותם החטופים נדב פופלוול, עמירם קופר, חיים פרי ויורם מצגר בשבי חמאס, בנוסף להודעה על הירצחו של דולב יהוד, שנחשב חטוף וגופתו אותרה כעת בישראל.
במקביל, מצרים הודיעה כי חמאס רואה את ההצעה שהועברה אליו באופן חיובי – כלומר לא הסכמה חד-משמעית אלא קריאת כיוון בלבד. את השאר הוא משאיר לישראל, שזו תחליט מה היא עושה עם ההצעה שהיא עצמה הציעה ועכשיו מתווכחת בתוכה לגבי "טיבה".
שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית דני איילון היטיב להגדיר זאת: "הנשיא ג'ו ביידן מנסה לשכנע את ישראל להסכים להצעה שלה". יש שיראו זאת קצת אחרת, באור ריאלי יותר: ביידן הוציא לאור את ההצעה כדי לדבר לציבור הישראלי מעל ראשו של נתניהו. כי עכשיו, ראש ממשלת ישראל יצטרך לענות לציבור שלו ולא לנציגי המתווכות.
ההודעה על הירצחו של דולב יהוד בשבעה באוקטובר – אחרי שמונה חודשים בהם חשבו כי הוא מוחזק בעזה – הוציא צה"ל רק מאמץ עילאי ורצף בדיקות של חומרים שנשללו בעבר ועכשיו הצליחו להניב מידע מדויק שאפשר לקבוע את מותו.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בהודעה על מותם של החטופים, 3 ביוני 2024
בשעות הערב, עם ההודעה על מותם של ארבעת החטופים, האווירה השתנתה. דובר צה"ל דניאל הגרי התבטא בזהירות והלך בין הטיפות, כאשר ברקע מרחפת האפשרות שהארבעה – ששהו יחד באזור חאן יונס – נהרגו מאש צה"ל. הפוליטיקאים דממו, והשאירו את צה"ל מול סימני השאלה הנוקבים.
המשפט הבא של רני מצגר, בנו של יורם, מגדיר אולי הכי טוב את שתיקת הפוליטקאים אמש: "לצבא יש נשק והוא צריך להרוג. אין לי טענות לצבא, יש לי טענות לדרג המדיני שהשאיר את החטופים שם בעזה יותר מדי זמן". המסר כאן חד, ברור והאצבע המאשימה היא כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו במישרין.
המשפט הבא של רני מצגר, בנו של יורם, מגדיר אולי הכי טוב את שתיקת הפוליטקאים אמש: "לצבא יש נשק והוא צריך להרוג. אין לי טענות לצבא, יש לי טענות לדרג המדיני שהשאיר את החטופים שם בעזה יותר מדי זמן"
זה לא המקרה היחיד שבו צה"ל שימש כשכפ"ץ לדרג המדיני השבוע. הדיון בבג"ץ סביב גיוס תלמידי ישיבות חשף שוב את חולשתו של ראש הממשלה מול שותפיו החרדים בקואליציה. בשלב מסויים פרקליטות המדינה, זו שצריכה להגן על פעולות הממשלה, ניהלה ויכוח זוטא מול… עורך הדין הפרטי ששכרה הממשלה כדי לייצג אותה.
הפרקליטות מבקשת הכרעה ברורה בהתאם לדרישת בג"ץ, הממשלה מבקשת דחייה. מטען הצד המאיים לא התפוצץ בדיון – למעשה הוא לא התפוצץ עדיין – אבל בהחלט מאיים על נתיב ההתקדמות. בהנחה (סבירה בהחלט) ששופטי בג"ץ יהפכו את צווי הביניים לצווים קבועים, הכדור יחזור לשולחנה של הממשלה.
החשש שעולה בחדרי חדרים הוא שראש הממשלה ינקוט כאן משפט שלמה כדי להינצל. הוא יורה לצה"ל להחליט כמה ואת מי לגייס. כלומר, יטיל לפתחו של הצבא את תפוח האדמה הלוהט, וישאיר אותו לביקורת מדוע גייס, את מי וכמה.
זה לא שצה"ל חף מטעויות, הוא לא. הוא נושא באחריות למצב הנוכחי, אבל הוא לא לבדו. הדרג הצבאי רק מבצע מדיניות, לא מחליט עליה, והוא מוצא עצמו באופן תמוה מנהל שתי מערכות – מול אויב ומול דרג מדיני. די לעיין בציטוטים הקבועים שמביא ירון אברהם בערוץ 12 מישיבות הקבינט, כדי להבין את הלך הרוח.
זה לא שצה"ל חף מטעויות, הוא לא. הוא נושא באחריות למצב הנוכחי, אבל הוא לא לבדו. הדרג הצבאי רק מבצע מדיניות, לא מחליט עליה, והוא מוצא עצמו באופן תמוה מנהל שתי מערכות – מול אויב ומול דרג מדיני
כאן אולי המקום לפתוח צוהר לאיך נראית הפעילות של צה"ל ומנהלת החטופים תחת אלוף (מיל.) ניצן אלון. מקרה אחד שמצייר תמונה שלמה.
במהלך הכניסה האחרונה לג'באליה נמצאה מצלמה במחנה. החומר שהתגלה בה ופוענח היה אוצר. נראו בו מחבלים מובילים שלוש גופות לדירה ואחרי כמה דקות יוצאים ממנה עם שקיות עטופות. כאן הסתיים הסרט, אבל לחוקרים היה ברור שמדובר בגופות חטופים, שכן הסרטון היה משבעה באוקטובר.
בשלב הזה החל מבצע מודיעיני נרחב שכלל מודיעין חזותי, אלקטרוני ואמצעים נוספים שלא ניתן לפרטם. לאחר מאמצים רבים וסריקת חומרים מודיעיניים מסוגים שונים, המכונית אותרה כשהיא נכנסת למתחם בתים אחר במחנה, ברחוב ללא מוצא. הכוחות קיבלו מייד את האיתור המדויק והגיעו למקום, שנכבש זמן קצר קודם לכן.
התברר שבאזור הזה התגוררו פעילי חמאס וכל הבתים שלהם נהרסו מהאוויר. באוגדה 98 לא התייאשו וחקרו את סרטוני ההפצצה של חיל האוויר כדי להבין את מבנה הבתים ומיקומם המדוייק כדי לאתר הימצאות פירים במקום. לאחר ניתוח ממוחשב הצליחו הכוחות לסמן אזור חשוד.
במשך יומיים עבדו במקום, לעיתים תחת אש, שלושה טרקטורים ומחפרי ענק שפינו את ההריסות עד לעומק של 25 מטרים. במקום נפער בור ענק בקוטר של עשרות מטרים, מעין מחצבה קטנה. ואז התגלה פיר של מנהרה.
במשך יומיים עבדו במקום, לעיתים תחת אש, שלושה טרקטורים ומחפרי ענק שפינו את ההריסות עד לעומק של 25 מטרים. במקום נפער בור ענק בקוטר של עשרות מטרים, מעין מחצבה קטנה. ואז התגלה פיר של מנהרה
כוחות יהלום הוזעקו למקום וירדו לפיר שהיה בעומק של 15 מטרים נוספים. אחרי מספר סריקות, הם הצליחו לאתר את הגופות של חנן יבלונקה, אוריון הרננדס ומישל ניסנבאום. יממה אחר כך, כשהסתיים תהליך הזיהוי, קיבלו המשפחות את ההודעה על מותם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם