JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אוצר המילים של השבוע: גֵּיהִנּוֹם | זמן ישראל
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גֵּיהִנּוֹם 219

חבורה של מופקרים. כמה אפשר לחרב בשנה אחת?

הלהבות עולות מעלה מעלה. העשן מיתמר ברוח הגלילית. המקומות המוכרים והאהובים בוערים לנגד עינינו בשידור חי. צומת עמיעד. כפר גלעדי. שמורת טבע יהודיה. היישוב כחל. מבוא חמה. שלומי. צפת. מטולה. קריית שמונה.

אחי הבכור, שגר בכפר שמאי ליד הר מירון, שולח צילום ממרפסת ביתו: להבות אש מלחכות את שולי החורש שמתחת לבית וצובעות את השמיים בכתום.

ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ המשפחתית – הקרויה "אנו אנו הפלמ"ח", לכבודם של הורינו הפלמ"חניקים המנוחים שהיו ממייסדי קיבוץ יפתח, שגם מטעיו עולים עכשיו באש – מזכירה למרבה האימה את ההתכתבויות הנוראיות ההן מלפני שמונה חודשים. את החרדה שנותרנו לבד. שאף אחד לא יגיע להושיע אם הרוח תשנה פתאום את מסלולה ואת מהירותה ולשונות האש יגיעו לבתים ויכלו את כל מה שיקר לליבנו.

ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ המשפחתית מזכירה למרבה האימה את ההתכתבויות הנוראיות ההן מלפני שמונה חודשים. את החרדה שנותרנו לבד. שאף אחד לא יגיע

בדרום נראה שאין בקרוב סיכוי להפסקת אש. בצפון האש לא מפסיקה. וכל הזמן החטופים נמקים במנהרות שמתחת לאדמה. האוויר דחוס ומר ורע. אנחנו נושמים רעל. אנחנו נושמים את הבל פיהם של מנהיגי האומה.

הנה שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי מדבר במליאת הכנסת על "אכיפה בררנית" בהפגנות בתל אביב וקורא לאופוזיציה לקחת אחריות על התנהגות תומכיה.

בצלאל סמוטריץ' על התופים במצעד הדגלים בירושלים, 5 ביוני 2024

ושר האוצר מתופף כשחיוך זחוח על שפתיו, ומאיים לאלץ את קרנות הפנסיה להשקיע את כל חסכונותינו רק בישראל, אולי כדי שממשלת הזדון והחורבן תוכל להשתמש גם בכסף שאמור היה להספיק לנו בזקנתנו כדי לבנות את מעלה חרטא-ברטא ולחזק עוד את ישיבת עטרת מאוננים.

שר האוצר מאיים לאלץ את קרנות הפנסיה להשקיע את כל חסכונותינו רק בישראל, אולי כדי שממשלת הזדון והחורבן תוכל להשתמש גם בזה כדי לבנות את מעלה חרטא-ברטא ולחזק עוד את ישיבת עטרת מאוננים

ויו"ר ועדת הכספים משה גפני תוהה "איך זה שדירוג האשראי לא ירד?", כאילו הדירוג לא ירד וצפוי עוד לרדת מטה-מטה, אל שאול תחתיות.

ברוכים הבאים לגיהינום.

דן תורן, שמת בשבוע שעבר, והאהבה אליו מקיפה אותנו כל השבוע מכל עבר, אמר לי פעם שהשירים שאנחנו כותבים הרבה יותר חכמים מאיתנו. אני חושב על המשפט הזה הרבה. כמה מעט ידעתי כשכתבתי לאבטיפוס לפני ארבע שנים את השיר "ברוכים הבאים לגיהינום":

אם אתה יושב עכשיו מעל שפת התהום
ומנסר את הענף לבד
כשתצנח למטה תחפש לך מקום,
בין הנשמות שלא החזיקו מעמד

יש לך משאף, אבל התוקף שלו פג,
ובלעדיו קשה לך לנשום
הרחובות שקטים עכשיו, כמו בערב חג
ברוכים הבאים לגיהינום

ישבנו על הענף מעל שפת התהום. ניסרנו אותו לבד. צנחנו למטה. אנחנו בקושי מחזיקים מעמד. קשה לנו לנשום. האם אנחנו כבר בגיהינום, או שרק עומדות רגלינו בשערי הגיהינום, והרע מכל עוד לפנינו?

ליד ביתו של דוד לוי בבית שאן הקימו השבוע אוהל ענק למנחמים הרבים שהגיעו. ביום רביעי היה שם חום אימים, אבל אמרו לנו שיש לנו מזל שלא הגענו יום קודם, כשהטמפרטורות הגיעו לחמישים מעלות כמעט. "טוב שהשרים הגיעו הנה ביום הכי חם", צוחק מישהו, "אולי הם יבינו סוף סוף איזה גיהינום זה לחיות בבית שאן".

הם לא יבינו. זה לא מעניין אותם. שום דבר לא מעניין אותם כרגע מלבד ביזה חסרת אחריות וחסרת מעצורים של הקופה הציבורית.

אישה בשם דנה ורון שאני למד שהיא "עיתונאית ואשת תקשורת חרדית", מצטטת בערוץ 14 ממסכת סוטה במשנה: "והגליל ייחרב והגבלן {אזור הגבול} יישום {יהיה שממה} ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו".

הציטוט הזה מסתובב השבוע ברשתות של תומכי ממשלת הזדון. ורון מצטטת וצוהלת והקהל בתוכניתם של השדים הרעים המכנים עצמם "הפטריוטים" צוהל איתה ומוחא כפיים בהתלהבות כשהיא אומרת "אלו דברים שכתובים במשנה, שהגליל ייחרב, ושאנשי הגבול מסתובבים מעיר לעיר – זה המשנה מתקיימת בנו כפשוטו, ואני שמחה מהדבר הזה. מספרים שכשכולם ראו את זה ובכו, רבי עקיבא צחק. ואמרו לו: למה אתה צוחק? והוא אמר – אם זה יקרה, אז הכול יתקיים".

"אלו דברים שכתובים במשנה, שהגליל ייחרב, ושאנשי הגבול מסתובבים מעיר לעיר, ואני שמחה. מספרים שכשכולם ראו את זה ובכו, רבי עקיבא צחק. ואמרו לו: למה אתה צוחק? והוא אמר – אם זה יקרה, אז הכול יתקיים"

היא צוחקת והיא שמחה והיא אומרת: "אם הרוע הזה מתקיים – גם דברים טובים יתקיימו".

והרוע הזה מתקיים לנגד עינינו המבועתות. והקהל מוחא כפיים כשבזמן הזה הגליל עולה באש והחטופים נחנקים במנהרות.

אין בעברית קללות שיכולות לבטא את מה שאני מרגיש.

לפני השינה שממאנת לבוא אני מחפש בדמיוני עונשים מתאימים לאנשים החלולים הללו, שהמיטו עלינו את האסון הנורא הזה, שהלוואי שנצליח להיחלץ ממנו. אני חוזר אל "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליגיירי, ומשוטט שם בין מדורי הגיהינום השונים, השמורים למחריבי חיינו.

המעגל הרביעי השמור לתאבי הבצע, אותן "דמויות כסילים רפי שכל" שנידונים לנוע במעגלי הצער והעצב, אל נקודה שמנגד, כשהם חוזרים ומטיחים קללות איש ברעהו.

המעגל הרביעי השמור לתאבי הבצע, אותן "דמויות כסילים רפי שכל" שנידונים לנוע במעגלי הצער והעצב, אל נקודה שמנגד, כשהם חוזרים ומטיחים קללות איש ברעהו

והמעגל השביעי, השמור לאלה שהיו אלימים כלפי שכניהם, ובגיהינום הם יתייסרו לעד במי הנחל שהפכו לדם רותח.

אהה, טירוף הזעם, הו חמדנות עיוורת
הבוערים בתוכנו בימינו הקצרים
ומשליכים אותנו אל ייסורי הנצח

(הקומדיה האלוהית, תרגום: אריה סתיו)

"דנטה וספרו", ציור של דומניקו די מיקלינו מהמאה ה-15, המוצג בקתדרלה בפירנצה (צילום: ברשות הציבור, ויקיפדיה)
"דנטה וספרו", ציור של דומניקו די מיקלינו מהמאה ה-15, המוצג בקתדרלה בפירנצה (צילום: ברשות הציבור, ויקיפדיה)

ואולי לא צריך לחזור אל הכתבים העתיקים כדי למצוא שם את העונש המתאים לכנופייה הרעה הזו, שמוליכה אותנו מדחי אל דחי אל האבדון. אולי צריך להושיב את כולם זה לצד זה על כיסאות רופא שיניים, ולהחזיק את עיניהם פקוחות בכוח, כמו אלכס בסצנה הבלתי נשכחת של "התפוז המכני" של סטנלי קובריק, סרט ובמאי שהבורים הללו בוודאי לא מכירים.

לאלץ את כולם – מנתניהו וסמוטריץ' ובן גביר ועד ריקלין וסג"ל ומגל וקרעי וברדוגו – לצפות שוב ושוב ושוב בסרטונים שעולים מדי יום בחשבון הטוויטר המדכא "חדשות מלפני שנה", כדי שייראו שוב ושוב ושוב, עד יומם האחרון, איך הם החריבו בשיטתיות מעוררת פלצות את החלום הציוני.

להכריח אותם לצפות שוב ושוב ושוב איך ברדוגו אמר, ממש השבוע לפני שנה, "איזנקוט הוא אחד המולכים של הפחד והתבהלה. בדרכו הדובית והעגלגלה הוא מתאר תרחישי בלהות כאילו אנחנו לפני אבדון ומזהיר מתרחיש של מלחמת 73'".

להכריח אותם לצפות איך ברדוגו אמר, ממש השבוע לפני שנה, "איזנקוט הוא אחד המולכים של הפחד והתבהלה. בדרכו הדובית והעגלגלה הוא מתאר תרחישי בלהות כאילו אנחנו לפני אבדון ומזהיר מתרחיש של מלחמת 73'"

ואיך השר סמוטריץ' אמר השבוע לפני שנה, בהתייחס לממשלה הקודמת, "חבורה של מופקרים, כמה אפשר לחרב בשנה אחת? השארתם כל כך הרבה נזקים".

חבורה של מופקרים. כמה אפשר לחרב בשנה אחת?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 964 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.