"ישראייד" הוא ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי לא ממשלתי גדול בישראל. לפני כשני עשורים התאספנו, פעילי ארגונים ישראלים הומניטריים, לחשיבה משותפת על עתיד וקידום הסיוע ההומניטרי הבינלאומי של ישראל. זו הייתה תקופה עולמית מאתגרת ואנו הרגשנו מחויבות עמוקה להשתלב בעשייה הבינלאומית.
ההצלחה של תקומת מדינת ישראל, שהפכה למדינה חזקה ומפותחת, היוותה מודל לחיקוי בארצות רבות, ואנו היינו השגרירים ונושאי הדגל ברחבי העולם. כך הוקמה "ישראייד".
במשך השנים פיתחנו מודלים של התערבות במקרי חירום ואסונות, טבע או מעשי ידי אדם, ותוכניות התערבות בנות קיימא, שהיו מבוססים על ידע ומקצוענות ישראלית. הקמנו מערכת ארגונית תומכת, פיתחנו כלים והתאמנו אותם לתרבויות השונות והכשרנו צוות מקצועי מוביל.
במשך השנים פיתחנו מודלים של התערבות במקרי חירום ואסונות, טבע או מעשי ידי אדם, ותוכניות התערבות בנות קיימא, שהיו מבוססים על ידע ומקצוענות ישראלית
מאז הקמת "ישראייד" בשנת 2001, הצוותים שלו מגיבים ומסייעים בעת מצבי חירום, משברים הומניטריים ובתהליכי פיתוח ארוך טווח ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם עם אוכלוסיות רבות ומגוונות.
בכל זמן נתון יש לארגון כ-300 אנשי צוות ברחבי העולם. המשימה שלו היא לתמוך באנשים שנפגעו ממשבר הומניטרי כמו רעידות אדמה, הוריקנים, מגיפות ועקירה כפויה לבנות מחדש את חייהם, את הקהילות שלהם ואת עתידם.
ובתוך כך, מתוך גישה של "קהילות תחילה", לשתף פעולה ברמה העמוקה ביותר עם הקהילות המקומיות שנפגעו באסון – לספק להם סיוע דחוף, לסייע בהתאוששות ולהפחית את הסיכון לאסונות עתידיים כל עוד הסיוע נדרש.
מניסיון רב שנים שלנו עולה, שלאחר משבר לא מספיק לטפל רק בצרכים הפיזיים הדחופים של האוכלוסיות הנפגעות. כדי שקהילה נפגעת-אסון תוכל להתאושש ולפתח את היכולת לעמוד בפני אסונות עתידיים – חיוני לתעדף תחילה את הצרכים הנפשיים, הרגשיים והחברתיים שלה. הן תוך כדי זמן החירום והן בחודשים ובשנים שלאחר מכן.
נדרשת, אם כן, לא רק הגנה במקרי חירום והפחתת סיכוני אסון אלא גם יכולת להעניק טיפול רפואי, תמיכה נפשית ופסיכו-סוציאלית לקורבנות האסון, פיתוח מקורות מים נקיים, תברואה, היגיינה, בריאות וקיימות חברתית וכלכלית.
לאחר משבר לא מספיק לטפל בצרכים הפיזיים הדחופים של האוכלוסיות הנפגעות. כדי שקהילה נפגעת אסון תוכל להתאושש ולפתח עמידות בפני אסונות עתידיים – חיוני לתעדף את צרכיה הנפשיים, הרגשיים והחברתיים
עיקר המאמצים של הארגון הושקעו בסיוע למדינות חוץ ומתוך בחירה מודעת עבדנו פחות בישראל, אבל אף אחד לא הכין אותנו למחדל הקולוסלי של 7 באוקטובר ותוצאותיו הרות האסון.
בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר אנו חווים את המשבר ההרסני ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה. המלחמה מול חמאס גובה כעת מחיר כבד של חיי חיילים, חטופים ומאות אלפי אזרחים עקורים שפונו מבתיהם והפכו לפליטים בישראל. אנחנו חשים הזדהות גדולה עם משפחות הנופלים, ומאמינים שיש לעשות הכול כדי להחזיר החטופים לביתם.
ב-8 באוקטובר הוחלט לראשונה ומיידית להפנות את משאבי "ישראייד" לישראל כדי לתת מענה לקהילות הנפגעות בתוכה, בהם מפונים מיישובי העוטף ושורדי מסיבת נובה, מענה מקיף לכלל הצרכים הדחופים וארוכי הטווח שלהם. כול זאת נעשה בשיתוף ותיאום עם הנהגות הקהילות של הנובה, הקיבוצים, המושבים ותושבי הערים שפונו, ארגוני סיוע, יהדות העולם, ארגונים בינ"ל ופורום אנשי העסקים.
העבודה הייתה מרובה: למשפחות העקורות ניתנו שלל בגדים, וציוד היגייני. הוכשרו מומחים מקומיים בתחום בריאות הנפש לתמיכה פסיכו-חברתית ספציפית לשעת חירום, כדי שיוכלו לתת מענה מיטבי לצרכים הרגשיים הדחופים של הנפגעים מדרום ישראל. כמו כן, הקמנו עם שותפים מרחבים טיפוליים בקפריסין, באופקים, במלונות ים המלח ואילת – בתי ספר, גנים, ומרחבי חינוך זמניים כדי שילדים שפונו יוכלו לחזור לשגרת לימודים.
נרתמנו להעניק לקהילות הנפגעות, בהם מפונים מיישובי העוטף ושורדי מסיבת נובה, מענה מקיף לכלל הצרכים הדחופים וארוכי הטווח שלהם. כול זאת נעשה בשיתוף ותיאום עם הנהגות הקהילות
לצד אלה הוקמו "מרחבים ידידותיים" שבהם ילדים מוכי טראומה יוכלו לשחק, לעבד, ולבסוף לקבל את ההזדמנות "פשוט להיות ילדים" בתוך הכאוס. חולקו להם גם "ערכות חוסן" המכילות פעילויות להפגת מתחים. הוכשרו גם צוותים מקומיים מיוחדים כדי "לעזור לעוזרים" בהפגת המתח העצמי, מתוך כוונה שיהא בכוחם להמשיך ולתמוך במפונים.
בשיתוף עם "אג'יק מכון הנגב", "ישראייד" תמכה בצורכיהם הפיזיים והנפשיים של כפרים בדואים בדרום ישראל, שהם מהקהילות החלשות והפגיעות ביותר בישראל, לרבות סיוע בתוכניות פסיכו סוציאליות חדשות, חלוקת ציוד ואספקת מרחבים מוגנים והכול תוך מגמה לבנות חוסן קהילתי מתמיד ומתמשך.
יש להעיר כי תכניות הארגון מתעדכנות כל הזמן בהתחשב במעבר חלק מהמפונים למגורים אחרים, וככל שהצרכים ההומניטריים בשטח מתפתחים. ההתחייבות היא לתמוך בצרכים של הקיבוצים והמושבים והקהילות העירוניות ופליטי מסיבת הנובה, החיים במשבר הרסני – גם אלה המיידיים וגם אלה ארוכי הטווח – עד לחזרת ושיקום הקהילות והבתים.
אנו משתדלים ליצור תחושת קהילה במקומות המקלט הזמניים, תוך שמירת הקשר לביתם ולקהילה המקורית ממנה נעקרו ושומרים על קשר עם הקהילה, תוך שתוף פעולה עם מנהיגות מקומית, ועובדים סוציאליים תוך טיפוח תחושת השותפות.
נשארנו נאמנים לקהילות ברחבי העולם גם כשאחרים נטשו אותן והמשיכו הלאה; כך בעקביות נעשה באוקראינה, בדרום סודן, במוזמביק, בקניה באוגנדה בקולומביה, בגואטמלה – ובסה"כ ב-14 מדינות בהם אנו פעילים כיום, וכך אנחנו עושים גם בישראל.
נשארנו נאמנים לקהילות ברחבי העולם גם כשאחרים נוטשו אותן והמשיכו הלאה; כך בעקביות נעשה באוקראינה, בדרום סודן, במוזמביק, בקניה באוגנדה בקולומביה, בגואטמלה ועוד, וכך גם בישראל
ההתנדבות המרשימה של אזרחים וארגוני חברה אזרחית רבים חיממה את הלב, אך גם הדגישה את פירוק מוסדות המדינה וההרס של המגזר הציבורי ממשלתי. רק הודות לארגונים מסוגנו ולארגוני סיוע אזרחיים, אפשר היה להעניק צורכי חינוך לילדים, להעניק טיפול נפשי לאחר טראומה למפונים, לספק להם מיגון, צורכי היגיינה ביגוד ומזון. אנו פועלים כיום עם הקהילות של בארי, כפר עזה, גבולות, רעים, סופה, ניר יצחק, חולית, נחל עוז, יובל, שדרות אופקים ונפגעי הנובה.
מולי דור הוא יליד ישראל ודור שני לניצולי שואה. כיום יו"ר מכון הנגב אג'יק, מייסד וחבר הנהלת ישראייד - ארגון סיוע הומניטרי בינ"ל. יו"ר הנהלת בית צבי – ביה"ס לאמנויות הבמה ויו"ר חבר הנאמנים המכללה האקדמית רמת גן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו