לפני כמה שבועות, בשיחה על המשך הפעולה ברצועת עזה, שאלתי בכיר במערכת הביטחון מה יכול להיות קו פרשת מים בלחימה – אירוע שישנה את המציאות בצורה דרמטית. תשובתו הייתה חד-משמעית: חיסול של מוחמד דף או יחיא סנוואר, אחד מהם או שניהם יחד, יהיה מכה קשה לחמאס.
אתמול (שבת) בשעה עשר בבוקר זה כנראה קרה: במערכת הביטחון משוכנעים כי דף חוסל, למרות שחמאס מכחיש כי הבכיר נהרג בפעולה נגדו.
ההתלבטות בישראל לקראת הפעולה הזו הייתה ארוכה מאד. המידע על המתחם באל-מוואסי ישב כמה ימים אצל מערכת הביטחון וההכנות היו בהתאם. הדיונים התקיימו בצמרת הגבוהה ביותר – שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש שב"כ, שגם עדכן ברצף את ראש הממשלה.
בדיונים הללו שר הביטחון יואב גלנט היה הנץ – הוא דחק להשתמש בחימוש הכבד ביותר שניתן במסגרת המגבלות, ולו רק כדי שהפעם, בניסיון השביעי לחסל את מוחמד דף, זה יצליח. גורם שהיה בדיון אמר שנראה היה שגלנט רצה לסגור חשבון: פעמיים כשלבש מדים עצרו אותו מלהשתמש בחימוש כבד כדי לחסל את דף.
בדיונים הללו שר הביטחון יואב גלנט היה הנץ – הוא דחק להשתמש בחימוש הכבד ביותר שניתן במסגרת המגבלות, ולו רק כדי שהפעם, בניסיון השביעי לחסל את מוחמד דף, זה יצליח
לצורך כך, צה"ל ושב"כ הכינו פעולת מדף שכונתה "סיכול מתפרץ". משמעות ההגדרה הזו היא כי כל הגורמים צריכים להיות מוכנים להפעלה קצרה, אולי אפילו של דקות. הסיבה: מטרה כמו מוחמד דף לא עולה הרבה על הרדאר המודיעיני בזמן אמת, וגם כשזה קורה, הוא נעלם מהר מאוד.
סגירת המעגל בשבת הייתה קצרה ביותר, כאשר חיל האוויר היה מוכן כבר עם חימוש מתאים במשך כמה ימים. אחרי שהתקבל האור הירוק, הפצצות פגעו במרכז המתחם ואז הגיע הגל השני, שבודד את אזור הפגיעה ולא איפשר לכוחות הצלה להגיע אליו. זהו דפוס פעולה לא שגרתי של ישראל, אבל עם דף הכללים אחרים.
אף שעדיין לא ברור בצורה חד-משמעית שדף אכן חוסל, במערכת הביטחון שוררת אופטימיות לא זהירה. היא נובעת מאיכות המודיעין שהתקבל – יכול להיות שחלקו אפילו כזה שאישר בזמן אמת את זהותו של בכיר מבוקשי חמאס.
במערכת הביטחון שוררת אופטימיות לא זהירה שדף אכן חוסל. היא נובעת כנראה מאיכות המודיעין שהתקבל – יכול להיות שחלקו אפילו ויזואלי – כזה שאימת בזמן אמת את זהותו של בכיר מבוקשי חמאס
נראה שלא בכדי דף, שנחשב לזהיר ביותר מבין בכירי חמאס, בחר באזור אל-מוואסי. זה סמוך לחאן יונס, ורבים שם הם תושבי האזור. דף נולד בחאן יונס ושם הוא מרגיש בטוח, ליד החמולה שלו. הוא מכיר היטב את הסביבה וכך גם היא אותו.
משמעות העלייה של דף מהמנהרות אל מעל פני הקרקע משדרת ביטחון שלו בסביבה הקרובה, וכנראה גם פרשנות לא נכונה של הסביבה המדינית. ישראל וחמאס, עד לשבת בצהריים, היו במסלול של הידברות ובדרך להסכמות ראשוניות בעסקה ולכן נראה שדף העריך כי ישראל תהיה זהירה בכל הקשור לפעולות שיכולות לסכל את מאמצי שחרור החטופים שלה. נראה שהערכת החסר הזו עלתה לו ביוקר.
השאלה עתה היא כיצד יגיב חמאס – או ליתר דיוק סנוואר – לחיסול של דף. ההערכה המוקדמת הייתה כי אולי יהיה שיהוי קצר במגעים, אבל חמאס לא ינטוש את שולחן המו"מ. בינתיים אין הצהרה של חמאס בעניין, אולי משום שהוא עדיין בשלב ההלם ואומדן הנזקים.
סנוואר נותר בודד בצמרת ברצועה בעוד הנהגת חמאס בקטאר ניצבת בפני איום רציני של גירוש אם לא תהיה עסקה. בעניין הזה התגובה האמריקאית חשובה מאוד: אם ארצות הברית תסתפק בתגובה רפה לגבי האזרחים הפלסטינים שנהרגו בהפצצה, היא תהיה הסמן הימני לשאר המדינות. אם היא תחריף את הטון כלפי ישראל, יכולה להיות לזה השפעה שלילית, כולל על המגעים בדוחה וקהיר.
אם ארצות הברית תסתפק בתגובה רפה לגבי האזרחים הפלסטינים שנהרגו בהפצצה, היא תהיה הסמן הימני לשאר המדינות. אם היא תחריף את הטון כלפי ישראל, יכולה להיות לזה השפעה שלילית, כולל על המגעים בדוחה
הצלחת העסקה לשחרור החטופים היא אינטרס של הנשיא ג'ו ביידן, במיוחד לקראת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון בעוד שבועיים. הממשל יכול להציג הישג כלשהו שאמור להקרין פנימה והחוצה. פנימה – למפלגה הדמוקרטית המבעבעת של הנשיא בכל הקשור ליכולתו ולכשירותו; והחוצה – למצביעים הדמוקרטים.
לאן חמאס ממשיך מכאן? במשך תשעה חודשים ישראל פגעה במערך הצבאי שלו, במיוחד בשדרת הפיקוד הבכירה. עד כה חוסלו שלושה מח"טים – חאן יונס, מחנות המרכז והעיר עזה; מרואן עיסא – רמטכ"ל הארגון; ראאד סעד – ראש אגף התכנון של חמאס; ועכשיו כנראה גם דף, ראש הזרוע הצבאית של הארגון.
חלק מוותיקי שב"כ טענו באוזניי בעבר כי בהרבה מובנים לדף יש משמעות גדולה יותר ברחוב הפלסטיני. מעבר להילה שנקשרה סביבו לאורך השנים כחתול ששורד בכל פעם מחדש את ניסיונות החיסול הישראלים, הוא למעשה המנהיג הצבאי היחיד שבשלושת העשורים האחרונים היה כל העת ברצועת עזה.
לא אחת דף נחשב לסמן ימני בארגון, גם כאשר אסמאעיל הנייה חשב שצריך להרגיע או יחיא סנוואר ביקש שקט כדי להתארגן. קלטת הקול שלו שקראה להגן על מסגד אל-אקצה, הייתה זו שהלהיטה את הרוחות לפני ובמהלך מבצע "שומר חומות". דף היה האחראי לרעיון הקישור של חמאס להר הבית, חיבור שסחף אחריו את הגדה, לא מעט מקרב אזרחי ישראל הערבים ורבים בעולם המוסלמי.
המזרחן פרופ' משה מעוז טוען שרבים בעולם הערבי רואים בדף ממשיכו של עז א-דין אל-קסאם. נכון להיום, קשה לראות דמות עוצמתית כמו דף ברצועה. כדי לצבור הילה והשפעה בסדר גודל כמו שלו, צריך הרבה זמן.
סביר שחיסול כזה מכניס את סנוואר ללחץ, והוא בודק מחדש את כל מעגלי ההגנה שלו ומשנה אורחות חיים באופן תדיר יותר. מבחינת ישראל זה מצוין – תחושת נרדפות יוצרת תנועה מתמדת ומייצרת מודיעין
סנוואר נותר עכשיו למעשה בודד בצמרת. סביר שחיסול כזה מכניס אותו ללחץ, והוא קודם כל בודק מחדש את כל מעגלי ההגנה שלו ומשנה אורחות חיים באופן תדיר יותר. מבחינת ישראל זה מצוין – תחושת נרדפות יוצרת תנועה מתמדת ומייצרת מודיעין. עם זאת, סביר להניח שאחרי החיסול של דף סנוואר לא ימהר לעלות אל מעל הקרקע. בנוסף, סנוואר צריך תכנית חלופית לשיקום שרשרת הפיקוד שנפגעה – במיוחד כעת, כשאין הסכם להפסקת לחימה.
ויש גם את הצד הישראלי. לא בכדי נתניהו הוציא במהלך השבת הודעה כי הוא מעודכן בפרטים כל העת בזמן אמת. עבורו זה הישג חשוב וגם קלף חשוב בהיבט הפוליטי. עכשיו הוא יכול לומר ש"עלה בידו" הישג משמעותי במלחמה.
האם זה יתורגם לעצירת הפעילות הצבאית לטובת עסקת חטופים? לפחות על פי מסיבת העיתונאים שנתניהו ערך אמש, נראה שראש הממשלה נחוש להמשיך בלחימה ומדרבן את מערכת הביטחון להמשיך.
האם זה יתורגם לעצירת הפעילות הצבאית לטובת עסקת חטופים? לפחות על פי מסיבת העיתונאים שנתניהו ערך אמש, נראה שראש הממשלה נחוש להמשיך בלחימה ומדרבן את מערכת הביטחון להמשיך
השאלה היא לאן. צה"ל עומד לסיים את שלב ב' של המערכה, עם ההכרזה על סיום הפעולה ברפיח, ולעבור לשלב ג' – פשיטות נקודתיות בעזה לצד העתקת כוח משמעותי לגבול לבנון. לכן נראה שהתשובה לשאלה לאן הולכת המלחמה עם חמאס, נמצאת במרחב התמרון הפוליטי הצר של נתניהו, בין בצלאל סמוטריץ' לאיתמר בן גביר.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושום חיסול לא מחליש אותם. יש לנו סטטיסטיקה של עשרות חיסולים ובזום אאוט של שנה מהחיסול האירגון רק מתחזק. אין לי בעיה עם חיסולים אבל אין מה לבנות עליהם שום כלום. לא הרתאה ולא פגיעה ביכולות. כן התעניינות גוברת באירגון ובפרץ שהידיות. מספיק עם הנביחות. אין מנוס מלנשוך. חזק ובחוכמה. ולדעת שלכל פעולה או אי פעולה יש מחיר וצריך ללמוד לספוג