כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר נגד תומר גיא, בן 28 מחולון, באשמת הטרדה מינית כלפי השרה מאי גולן הוא חסר תקדים. ככל הידוע, זוהי הפעם הראשונה שאדם עומד לדין פלילי על הטרדה מינית בגין משלוח הודעות נאצה לפוליטיקאי. חומרתו וקיצוניותו של המהלך מעוררות חשש לאכיפה בררנית, מתוך רצון של הפרקליטות לשאת חן בעיני הקואליציה.
בכתב האישום שהוגש נגד גיא לבית משפט השלום בתל אביב צוין כי במהלך חודש יולי 2023 הוא פנה לשרה גולן כמה וכמה פעמים בהודעות פרטיות ב"מסנג'ר" של פייסבוק, וכתב לה דברי נאצה מהולים באמירות בעלות אופי מיני:
"זונה קטנה ומושתנת […] יא שרמוטה קטנה […] יא זונה קטנה ומושתנת […] משתין עלייך בקשת יא מוצצת קטנה […] שרמוטה קטנה של ערבים […] יא אוכלת בתחת […]" וכן הלאה.
העבירה שבה החליטה הפרקליטות להעמיד לדין את גיא היא הטרדה מינית. על פי ההגדרה שבחוק, ניכר כי דבריו של הכותב הם "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, לרבות נטייתו המינית" ולכן הם מהווים על פי פשוטם הטרדה מינית.
אולם, שורה של נסיבות האופפות את המקרה הנוכחי הופכות את הגשת כתב האישום במקרה הזה לבעייתית:
- העובדה שאכיפה פלילית של עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית היא נדירה כאשר לא מתלווה אליה עבירה נוספת, שאיננה הטרדה מינית לבדה.
- העובדה שבמקרה הנוכחי נפגעת העבירה היא פוליטיקאית בכירה – שרה בממשלה – ובחוק הפלילי נעשה במקרה זה שימוש בשירותה של פוליטיקאית נגד אזרח.
- העובדה שההטרדה המינית המדוברת במקרה הזה איננה במעשים המהווים תקיפה מינית, אלא שהיא הטרדה מינית מילולית בלבד, ועוד כזו שלא נעשתה פנים אל פנים אלא באמצעות התכתבות פרטית ברשת החברתית.
החשש לאכיפה סלקטיבית במקרה הזה חמור יותר נוכח האפשרות שהפרקליטות החליטה להשתמש במקרה הנוכחי כדי לזכות בנקודות אצל פוליטיקאית בכירה המשתייכת למחנה המבקר תדיר את מערכת אכיפת החוק
הבעיה באכיפה פלילית במקרה הנוכחי איננה, אם כן, שהמעשים המדוברים אכן מהווים הטרדה מינית; הבעיה היא שמדיניות ההעמדה לדין בעבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית מלמדת שכתב האישום הזה הוא חריג ביותר, ומעורר חשש לאכיפה סלקטיבית.
למעשה, החשש במקרה הזה חמור יותר נוכח האפשרות שהפרקליטות החליטה להשתמש במקרה הנוכחי כדי לזכות בנקודות אצל פוליטיקאית בכירה המשתייכת למחנה המבקר תדיר את מערכת אכיפת החוק.
מסמך נתונים שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2021 מעלה כי בשנים 2019–2020 חל גידול במספר הדיווחים על הטרדות מינית: בשנים אלה נפתחו במשטרה 2,199 תיקי חקירה בעבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, אך בחלק ניכר מהתיקים הללו נחקרה עבירה זו לצד עבירות מין אחרות, כגון מעשה מגונה או אונס.
כ־40% מתיקי ההטרדה המינית נסגרים ללא כתב אישום, בשל חוסר ראיות מספיקות, ו־38% בעילה של "עבריין לא נודע". ב־2017 דווח כי 92% מכלל תיקי ההטרדה המינית שנחקרו נסגרו בלא כתב אישום.
במקרה הזה הוגש כתב אישום אף שלהטרדה המינית, שנעשתה באמצעים מקוונים, לא נלוותה כל עבירה אחרת, ועל אף שמרכז הכובד של מילותיו של הנאשם הוא בדברי קללות ונאצות, ולא בהכרח בהקשר המיני
החוק למניעת הטרדה מינית קבע שלושה מסלולים של אכיפה בשל הטרדה מינית: בדיני עבודה כאשר ההטרדה מתרחשת במקום העבודה; במסלול של תביעה אזרחית נזיקית; ובדרך של הגשת תלונה במשטרה ואכיפה פלילית.
ד"ר אורית קמיר, שיזמה את חקיקת החוק ב־1998, כתבה בתום עשור לחקיקתו כי חלק גדול מדי מהמקרים מופנים למסלול הפלילי, והתוצאה – היעדר אכיפה אפקטיבית – חותרת תחת תכליתו המקורית של החוק.
הסיבה לתת האכיפה היא, לדעת קמיר: "יש שתלונות על הטרדה מינית שוכבות כאבנים שאין להן הופכין על מדפים מאובקים", ולעתים "ייתכן שהן מעידות על כך שבהשוואה לעניינים אחרים שהמשטרה מטפלת בהם, ההטרדות המיניות, כמו סכסוכי שכנים ותקיפות קלות, הן חמורות פחות ולא מצדיקות בעיני המשטרה השקעת אנרגיה ומשאבים".
אך במקרה של המסרים הפוגעניים לשרה גולן אין כל תת־אכיפה. להפך. במקרה הזה הוגש כתב אישום אף שלהטרדה המינית, שנעשתה באמצעים מקוונים, לא נלוותה כל עבירה אחרת, על אף שמדובר בפנייה לפוליטיקאית בכירה ועל אף שמרכז הכובד של מילותיו של הנאשם הוא בדברי קללות ונאצות, ולא בהכרח בהקשר המיני.
שילוב הנסיבות במקרה הנוכחי היה אמור להוביל את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום ולהמליץ לגולן להגיש תביעה אזרחית נגד האזרח ששלח לה מסרים מטרידים
ההודעות ששיגר גיא לגולן הן אומנם מכוערות ובוטות, אך הן משקפות את הבוטות והאגרסיביות הקיימות בשיח במרחב הציבורי בישראל. קללות, נאצות ודיבורים מלוכלכים, לרבות מיניים, הם חלק מהאופן שבו ישראלים מדברים זה אל זה. הגשת כתבי אישום בכל המקרים הללו תסתום את בתי המשפט לשנים רבות.
נוסף על כך, פוליטיקאים בפרט צריכים לגדל עור עבה, מאחר שפעמים רבות הם עצמם מהווים יעד להתקפות מילוליות מכוערות. דוגמה אחת מני רבות – "שתישרפי בגיהינום, אנחנו נעשה לכם סרטן יום יום מתחת לבית, מאחל לכם מחלות קשות ושיתוק", כתבו אזרחים בהודעות פרטיות ופומביות לאיילת שקד בעת שכיהנה כשרה בממשלה.
במקרה זה לא נוהל הליך פלילי. שקד הסתפקה בהחלפת מספר הטלפון שלה. כמובן שגם השרה גולן, כמו כל אישה ולמעשה כמו כל אדם בישראל, זכאי להגנה מפני ביצוע עבירות פליליות כלפיו, לרבות הגנה מפני הטרדות מיניות.
בהקשר זה אין כל רלוונטיות לעובדה שגולן עצמה ידועה בדיבורה הבוטה והאגרסיבי. היא כינתה בעבר את ח"כ מירב בן ארי "צבועה, שקרנית, עלובת נפש, אפסה, תרנגולת קרקרנית" ואת ח"כ איתן גינזבורג "אפס מאופס, דיקטטור מושתן", אך התנהלותה לא מעניקה רשות לאיש להטרידה מינית.
בלי קשר לשאלה אם יש במקרה הנוכחי הטרדה מינית, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום במקרה הזה מהווה אכיפה בררנית ופגיעה עמוקה בתחושת הצדק
שילוב הנסיבות במקרה הנוכחי היה אמור להוביל את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום ולהמליץ לגולן להגיש תביעה אזרחית נגד האזרח ששלח לה מסרים מטרידים, אם היא מעוניינת בכך. הכלי הפלילי איננו הכלי המתאים לשימוש במקרה זה, ויש להניח כי הנאשם יעלה את הטענה הזו בפתח משפטו, כטענת הגנה מן הצדק.
בלי קשר לשאלה אם יש במקרה הנוכחי הטרדה מינית, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום במקרה הזה מהווה אכיפה בררנית ופגיעה עמוקה בתחושת הצדק. "לבית המשפט הכוח להורות על ביטולו של כתב האישום אם הוא משתכנע שהגשתו או בירורו פוגעים בעקרונות צדק והגינות משפטית, וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם", כתב השופט סלים ג'ובראן בפסק הדין בעניין הנשיא לשעבר משה קצב.
המקרה הנוכחי מצדיק שימוש בסמכות החריגה הזו כדי לבטל את כתב האישום החריג.
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), שהגישה את כתב האישום, נשאלה על ידי זמן ישראל האם בכל מקרה שבו מוגשת תלונה נגד אדם שכתב לנמען ברשתות החברתיות או בהודעות פרטיות דברים המהווים הטרדה מינית מוגש נגדו כתב אישום, והאם לא מדובר במקרה הנוכחי באכיפה בררנית הנובעת מזהותה של נפגעת העבירה שהיא שרה בממשלה.
תגובת הפרקליטות: "ככלל, הפרקליטות מגישה כתבי אישום לאחר בחינת התשתית הראייתית ובהינתן קיומו של אינטרס ציבורי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין בדברים הבוטים שום הטרדה מינית, אלא שימוש בשפת ביבים, הוצאתם לאור, רק מחזקת את מה שכבר ידוע משכבר, שהיא טיפשה, הדברים שנאמרו ידועים היו רק לה ולשובב, אלא שעכשיו כולם יודעים, אם ה"נאשם" יצליח להוכיח שאמת דיבר, הוא יהיה זכאי.
אינני מבין מדוע באמצעי התקשורת ממשיכים להשתמש בפייק-ניים "מאי גולן" אין דבר כזה. זה שם מומצא, שם במה, שם דוגמנות. שמה של הצרעת בכירת ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, שותפה על מלא לממשלת השואה, הזדון וההפקרה הוא פלורה בדרה. זהו שמה האמיתי. את השם "מאי גולן" אימצה הצרעת בדרה לצורך קריירת המשחק והדוגמנות האומללה והכושלת שלה. כשנכשלה בכל מעשיה, הצרעת בדרה החליטה לעבור לפוליטיקה מתוך הנחה, שלאסוננו הפכה למציאות, שבשדה הפוליטי תוכל להצליח הרבה יותר. היא חברה תחילה לארגון המחבלים של פיתמר, וכשזה נכשל במערכת בחירות אחת אחרי השניה, ערקה לארגון המחבלים של ביבים שקרניהו.