בשבוע שעבר קבע בית משפט שהקטין הנאשם ברצח משפחת דוואבשה בדומא היה חבר בארגון טרור "ששם לו למטרה להביא לתבערה ביטחונית על רקע לאומני ובין דתי".

חמישה חודשים אחרי פיגוע הטרור הרצחני בדומא, בו נספו בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה ובנם הפעוט בן השנה וחצי עלי סעד דוואבשה – אלי סדן, ראש המכינה בעלי וחתן פרס ישראל אמר לתלמידיו בשיחה שפרסם העיתונאי עו"ד יאיר נהוראי את הדברים הבאים:

"יש הבדל מהותי בין הטרור של הערבים ובין מה שעשו הנערים בדומא (אם עשו)…אצל הערבים זה נובע ממקום שכולו רשע, ממקום של שנאת עם ישראל ורצון להשמיד את עם ישראל, ואצל הנערים זה נובע מקלות דעת של נערים שחושבים שבזכות זה הם מצילים את עם ישראל…"

קלות דעת של נערים…

"הנערים קלי הדעת", כפי שמתאר אותם אלי סדן כבר שנים, תוקפים בעונת המסיק חקלאים פלסטינים, שורפים ומניפים גרזנים בעצי הזית העתיקים. לאחרונה תקפו גם יהודים שבאו לעזור לחקלאים הפלסטינים, כולל את הרב משה יהודאי בן ה-80.

"לא תשחית את עצה לנדחַ עליו גרזן כּי ממנו תאכל ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה", כתוב בספר דברים, פרשת שופטים.

וגם לאחרונה "נערים קלי דעת" תקפו (שוב) חיילים ושוטרים.

הפעם, הגיעו גינויים על אותם "נערים".
כך למשל כתבה איילת שקד:

"הנערים שניסו לפגוע בחיילי צה"ל צריכים להענש. זו חרפה. אבל יש להפריד בינם ובין תושבי יצהר, ישוב מיוחד המחזיק בשיא תרומות הכליה הארצי".

מוסר הכליות של איילת שקד, כמו של אלי סדן וחבריהם בימין, מדיף מאותו ניחוח של מכבסה. באותה שנה בה ביצעו "נערים קלי דעת" את הפיגוע הרצחני בדומא, שקד העבירה הצעת חוק, שכל פלסטיני שנתפס זורק אבנים יחשב מחבל, ושהעונש על ידוי אבנים יעלה ל-10 שנות מאסר.

באותה שנה בה ביצעו "נערים קלי דעת" את הפיגוע הרצחני בדומא, שקד העבירה הצעת חוק, שכל פלסטיני שנתפס זורק אבנים יחשב מחבל, ושהעונש על ידוי אבנים יעלה ל-10 שנות מאסר

חשוב להזכיר דבר קטן, שמרוב אקונומיקה אנחנו שוכחים: טרור זו אלימות ממניע פוליטי נגד אזרחים. לא חיילים.

כדי לסבר את האוזן, על גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור, על חלקו בהנחת שני מטעני חבלה, פיצוץ הרגליים של ראש עיר אחד וגרימת עיוורון לחבלן שניסה לפרק את המטען שנועד לראש עיר שני, חגי סגל, העורך הראשי של "מקור ראשון", ריצה מאסר של שנתיים.

אז איך עובדת מכבסת המילים?
מגנים שוב ושוב את ה"נערים". כולנו יודעים שנערים יהיו נערים.
מי לא עשה שטויות, אפילו שטויות חמורות כשהיה צעיר?
אותה פעולה בדיוק בידי ערבים היתה מכונה פיגוע טרור ואותם נערים, אילו היו ערבים היו מכונים מחבלים.

איך עובדת מכבסת המילים? מגנים שוב ושוב את ה"נערים". כולנו יודעים שנערים יהיו נערים. מי לא עשה שטויות, אפילו חמורות כשהיה צעיר? אותה פעולה בדיוק בידי ערבים היתה מכונה פיגוע טרור, והנערים – מחבלים

כנגזרת ממכבסת המילים – גם מכבסת האנשים. לטהר "נער" ממעשים חמורים אפשר עם מגבון לח. ראו את חגי סגל הנהנה ממעמד רם. כפי שאלי סדן הסביר לחניכי עלי, הכוונות שלהם הרי טובות כשהם מניחים מטעני חבלה, מציתים אנשים למוות, מכים קשישים עם מוטות ברזל, עוקרים עצים ואפילו מיידים אבנים על חיילים.

אבל מחבלים נשארים מחבלים נשארים מחבלים.
אותם מעשים בידי ערבים הם "רשע טהור".

אין שום צורך לגלח את הראש ולהתכסות בקעקועים, או להסתובב עם מצנפת לבנה על הפנים תוך כדי נשיאת לפידים כדי להיות גזענים. כל מה שצריך לעשות זה לכנות את הטרוריסטים הלאומנים דתיים "נערים".

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.