למרות שג'ו ביידן פרש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב, סיכוייה של קמלה האריס לנצח בבחירות רחוקים מלהיות ודאיים. יש הסתברות גבוהה שבינואר 2025 דונלד טראמפ ייכנס שוב לבית הלבן.

אישית, אני מוצא את הדבר מבעית. טראמפ מזלזל באופן מוחלט באמת ובדמוקרטיה, כפי שזה בא לידי ביטוי בקידום השקר הגדול על "גניבת הבחירות". הוא מקדם את האג'נדה הקטסטרופלית והאנטי-הומנית של התנגדות להגירה – שהיא לדעתי הכוח החזק ביותר בקידום כלכלת העולם והבסיס להצלחה של ארה"ב.

אישית, אני מוצא את חזרת טראמפ לבית הלבן מבעיתה. טראמפ מזלזל באופן מוחלט באמת ובדמוקרטיה, כפי שזה התבטא בקידום שקר "גניבת הבחירות" הגדול, מקדם אג'נדה קטסטרופלית של התנגדות להגירה, ועוד

הוא יחליש את נאט"ו ועלול הביא לפירוק הברית, ואין ודאות שיעמוד בפני האגרסיביות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא מקדם אג'נדה מרקנטליסטית, שנועדה למנוע ייבוא ולהגדיל ייצוא, דבר שפוגע בסחר העולמי ומוריד את רמת החיים העולמית.

יתרה מזאת, בקדנציה הראשונה, טראמפ הוקף ברפובליקאים מתונים יותר, אשר הגבילו במידה זו או אחרת את הנטיות הקטסטרופליות שלו. דמויות עצמאיות כאלה, כגון הסנאטור לשעבר ג'ון מקיין והסנאטור הפורש מיט רומני, כבר אינם בנמצא. אין יותר מבוגר אחראי בסביבת טראמפ.

*  *  *

ועדיין, למרות שאני משוכנע שממשל נוסף של טראמפ יהיה גרוע מאוד, אני מציע לראות גם את חצי, או רבע, או עשירית – הכוס המלאה. לממשל טראמפ היו גם הישגים מסוימים. ברוח זאת, אציין רשימת סיבות לנחמה בקדנציה של ממשל טראמפ הראשון – והתקוות בעניין ממשל טראמפ השני.

לפני שנמשיך – בחלק משמעותי מההישגים והסיבות לנחמה הללו היה מעורב חתנו של הנשיא, ג'ארד קושנר, גם הוא אחד מהרפובליקאים המתונים יותר שהקיפו את טראמפ בעבר. קושנר הכריז כי הוא לא מתכוון לקחת חלק בממשל טראמפ נוסף, אם יהיה כזה. ניתן רק לקוות שיימצא לו מחליף ראוי.

ועדיין, למרות שאני משוכנע שממשל נוסף של טראמפ יהיה גרוע מאוד, אני מציע לראות גם את חצי, או רבע, או עשירית – הכוס המלאה. לממשל טראמפ היו גם הישגים מסוימים. ברוח זאת, אציין רשימת סיבות לנחמה

1. הסכמי אברהם

לישראלים בוודאי, הסכמי אברהם הם הישג מרשים, הישג שיצר לישראל הסכמים דיפלומטים וכלכליים עם האמירויות ועם בחריין. מעל מיליון ישראלים ביקרו בדובאי, וכשבעים חברות ישראליות פועלות בה.

2. מבצע חיסוני קורונה

התגובה של ממשל טראמפ למשבר הקורונה הייתה בעייתית מבחינות רבות, כולל ההתעלמות המובהקת מהמחלה בתחילתה, האמונה המוזרה שהיא פשוט תחלוף לה, ההתנגדות למסכות, וההצעות המוזרות של טראמפ לפתרונה.

לצד זאת, ממשל טראמפ דחף בצורה אינטנסיבית את מבצע "מהירות על-חלל" לקידום חיסונים, והעובדה המדהימה שהחיסונים אושרו לשימוש עוד בשנת 2020 והופצו באופן נרחב ב-2021, היא תוצאה של המבצע המרשים הנ"ל.

3. חוק "הצעד הראשון" – First Step Act

חוק שעבר בתמיכה דו-מפלגתית. החוק קיצר ושיפר את הענישה הפלילית בארה"ב, ואפשר שחרור מוקדם של אסירים במקרים מסוימים. הוא גם ביטל ענישה מוגזמת לשימוש בקראק-קוקאין, סם שהמשתמשים בו הם ברובם שחורים, יחסית לסמים שרוב המשתמשים בהם אינם שחורים.

4. התחזיות השחורות לגבי ביטול מדיניות הניטרליות של האינטרנט התבדו

ממשל טראמפ יכול להראות לנו, שלפעמים ההיסטריה של השמאל מופרזת. זוכרים לדוגמה את הניטרליות של רשת האינטרנט (Net Neutrality) – מדיניות שעברה בסוף ממשל אובמה ושהבטיחה שספקי אינטרנט לא יוכלו להפלות בין ספקי תוכן שונים? בזמנו, המדיניות, והסכנה שהיא תבוטל, גרמו לחרדה בקרב ליברלים.

ג'ון אוליבר הקדיש לא פחות משתי תוכניות וקטע בלעדי לאינטרנט, כדי להזהיר מהסכנה לאינטרנט. אבל תחת טראמפ, המדיניות בוטלה, ולא הוחזרה חזרה עד לאפריל השנה.

שמתם לב למשהו שונה? יש אמנם מספר הסברים לכך שהקטסטרופה שניבא השמאל לא התממשה הפעם (למשל הליכים משפטיים שמיתנו את השפעת המדיניות שבוטלה, או המדיניות השונה של מדינת קליפורניה, או סיבות אחרות), ואולי בעתיד היא כן תתממש. ייתכן; אבל בעיניי סביר יותר שהתחזיות השחורות היו מופרזות מלכתחילה.

כמובן, העובדה שרואי השחורות טעו בעניין הזה, לא מוכיחה שהם טעו בעניינים אחרים, אבל אולי גם יש נטייה להגזים בתחזיות השחורות, ואולי ניתן לדאוג קצת פחות.

לישראלים בוודאי, הסכמי אברהם הם הישג מרשים, הישג שיצר לישראל הסכמים דיפלומטים וכלכליים עם האמירויות ועם בחריין. מעל מיליון ישראלים ביקרו בדובאי, וכשבעים חברות ישראליות פועלות בה

5. פוטנציאל ליישום תכנית להפעלת לחץ על רוסיה ואוקראינה לסיום המלחמה

הסיכוי הגדול ביותר בשינוי מדיניות שיעשה דונלד טראמפ, הוא גם אולי התחום המסוכן ביותר – המלחמה באוקראינה. לכולם ידועות החברות של טראמפ, ואף ההערצה שלו, לדיקטטורים בכלל ולפוטין בפרט.

אין צורך לחזור ולדון בשיתוף הפעולה של רבים מסביבת הנשיא, ואולי גם הנשיא עצמו, עם רוסיה, לפני הבחירות של 2016. אין כלל ודאות שהוא היה עומד לצד אוקראינה, כפי שעשה זאת הנשיא ג'ו ביידן כשאוקראינה התמודדה עם הפלישה של רוסיה. עם זאת, יש להודות שכמעט שנתיים וחצי אחרי פתיחת המלחמה, קשה לראות את סיומה. העדיפות הגדולה של רוסיה בכוח אדם, והמשאבים העצומים שעומדים לרשותה, גורמים לכך שקשה להאמין שרוסיה תובס במערכה.

במקום זה, צפוי כנראה קיפאון שעלול לקחת שנים. כרגע, לא אוקראינה ולא רוסיה מעוניינות ממש בשיחות הפסקת אש, ואין ניסיון של ממש ללחוץ על הצדדים להגיע להסדר. תוכנית שהוצעה לנשיא טראמפ מציעה להפעיל לחץ על שני הצדדים, בכדי להביא לסיום המלחמה. התוכנית לא אומצה על ידי טראמפ, ואין ביטחון שתצליח גם אם ממשל טראמפ ינסה ליישם אותה. אבל יש לה פוטנציאל להביא לסיום המלחמה בצורה שתשאיר את אוקראינה כמדינה עצמאית, גם אם במחיר טריטוריאלי מסוים.

בקדנציה הראשונה שלו, ממשל טראמפ הראה נכונות לחשוב מחדש על אספקטים באסטרטגיה של ארה"ב, שנלקחו כמובנים מעליהם במשך שנים רבות.  ברוב המקרים האסטרטגיה החדשה כשלה. למשל בפגישת הפסגה עם קים ג'ונג און, ובפרישה מהסכם הגרעין עם איראן.

הסיכוי הגדול ביותר בשינוי מדיניות שיעשה דונלד טראמפ, הוא גם אולי התחום המסוכן ביותר – המלחמה באוקראינה. זאת למרות שלכולם ידועות חברותו ואף הערצתו לדיקטטורים בכלל ולפוטין בפרט

אבל הסכמי אברהם הוכיחו שלאסטרטגיה חדשה יש גם סיכויים להצליח מידי פעם. אפשר לקוות שבעניין אוקראינה לפחות, ממשל טראמפ השני יביא לסוף שיהיה, אם לא טוב, לפחות פחות גרוע מהאלטרנטיבה.

עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.