בדיונים על עסקת החטופים, עמדת מערכת הביטחון היא שצה"ל יכול לסגת מציר פילדלפי, ולעקוב אחר הפעילות בציר באמצעים שונים. עמדה זו נתקלת בביקורת עזה מצד הימין, אשר מטיל ספק בנבואות של מערכת הביטחון, ומזכיר כישלונות רבים של התחזיות של השמאל.
כך לדוגמה, בכירים רבים במערכת הביטחון חזו שההתנתקות תביא לשיפור הביטחון, ואף העריכו ש"חמאס מורתע" לפני המתקפה של 7.10.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
למרות שג'ו ביידן פרש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב, סיכוייה של קמלה האריס לנצח בבחירות רחוקים מלהיות ודאיים. יש הסתברות גבוהה שבינואר 2025 דונלד טראמפ ייכנס שוב לבית הלבן.
אישית, אני מוצא את הדבר מבעית. טראמפ מזלזל באופן מוחלט באמת ובדמוקרטיה, כפי שזה בא לידי ביטוי בקידום השקר הגדול על "גניבת הבחירות". הוא מקדם את האג'נדה הקטסטרופלית והאנטי-הומנית של התנגדות להגירה – שהיא לדעתי הכוח החזק ביותר בקידום כלכלת העולם והבסיס להצלחה של ארה"ב.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
דמיינו רשת קמעונאית גדולה שמתקשה מבחינה כלכלית. לפתע, למנכ"ל שלה יש תוכנית חדשה: הוא ישקיע סכומי כסף עצומים בפרסום. כל לוח מודעות בגוש דן והסביבה מפרסמים את הרשת, הטלוויזיה מלאה בפרסומות הכוללות את הסלבריטאים של השעה, ולא ניתן לגלוש באינטרנט בלי להיתקל במודעה של הרשת.
אתם אולי קצת סקפטיים בעניין האסטרטגיה החדשה. האם באמת מה שהרשת צריכה זה עוד פרסום? היא די מוכרת כפי שהיא. האם הפרסום יגרום ללקוחות שלא אהבו את הרשת בעבר לאהוב אותה בעתיד?
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש בגדה ובמזרח ירושלים מנהיגות צעירה (יחסית) שאינה מדור המדבר של ערפאת ואבו מאזן. מנהיגות שמבינה את המצב הרב. יותר טוב מאיתנו והם ברי שיח.
אין צורך באנשים מבחוץ שגם התמיכה בהם עומדת בסימן שאלה
לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.
מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא" ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.
עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.
בנימין נתניהו קורא ביד אחת לאחדות בצל המלחמה ואובדן הלוחמים, וביד השנייה מפעיל את יריב לוין, שמחה רוטמן ,שלמה קרעי, גלית דיסטל אטבריאן, דודי אמסלם ואחרים כדי לפלג, לשסות ולהשניא חלק מהעם על חלק אחר. זה לא הולך ביחד. זה מזויף, חסר אחריות ושקרי.
* * *
שנתיים מלאו להכרזת שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשפטית. המלחמה והמחאה ריסנו את דחפיו והתפרצו לאחרונה כשחזר לסורו באופן בלתי מרוסן, ועשרות חוקים מתגלגלים מחדש לפתחה של הכנסת.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
לאחרונה פורסמו נתונים מטרידים, אם כי לא מפתיעים במיוחד, לפיהם רק שלושה אחוזים מהמתמחים בבית המשפט העליון למדו במכללות לעומת 97% שלמדו באוניברסיטאות. זאת, למרות שבישראל קיימות רק חמש פקולטות למשפטים באוניברסיטאות אל מול תשע במכללות.
כידוע, התמחות בבית המשפט העליון היא ההתמחות היוקרתית והנחשקת ביותר בקרב סטודנטים למשפטים. למרות שלא מדובר בנתון מפתיע, אקדמאים ביקרו את התנהלות בית המשפט העליון, בטענה שנתון זה מעיד על תת-ייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בעליון.
אלעד בן-זקן הוא סטודנט למשפטים ופעיל חברתי. חבר מערכת בכתב העת "משפט וממשל" ובקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה. בעל ניסיון מחקרי בתחומי משפט וגזע, גבולות זכויות האדם בחברה הדמוקרטית ושוויון בעבודה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה תעורר איזה גוף פרטי שיגיש עתירה. אנחנו מדינה משפטית מסורבלת ומלאת רגולציה, שבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכל יוצא מן הכלל יש סעיף קטן.
עורכי דין אינם יצרנים ולא תורמים לתל"ג. זהו מקצוע נותן שירות, וצריך להישמר במספרים קטנים. לכן, צריך לצמצם דרסטית את מספר עורכי הדין בישראל. אין צורך בכל כך הרבה, ובוודאי שאין צורך להכשיר עורכי דין חדשים בכמויות כאלה.
אבל איך עושים זאת? הממשלה אינה עושה דבר. לשכת עורכי הדין, במטרה לשמור על כמות סבירה של עורכי דין בשוק, מקשה מאוד על המבחנים; וזו כבר רשעות של ממש. אתה נותן לאנשים צעירים ללמוד ארבע שנים, במטרה לקבל תעודת עו"ד, ואז שולח אותם לדרכם ללא תעודה כזו. לכן הצמצום חייב להתבצע כבר בקבלה לאוניברסיטאות. דבר זה הוא לטובת הסטודנטים. הכותב הוא צעיר ועדיין סטודנט, ואינו מבין שעדיף לו לקבל שיברון לב קטן בכניסה לאוניברסיטה מאשר שיברון לב אדיר אחרי ארבע שנים מפרכות. לא חסרים בוגרי תוכניות ממיינות למיניהן של "חמישים אחוז חייבים ליפול בשנה הראשונה". האונ' העברית למשל מחבבת תוכניות כאלה. רק אלוהים יודע כמה דמעות היו נחסכות, אם בפשטות היו מסרבים לקבל את הסטודנטים כבר מראש. ואל תטעה: מרצה מנוסה למשפטים במכללה יודע מצויין, כבר בשנה הראשונה, מי מהסטודנטים לעולם לא יעבור את המבחן ולא יהיה עו"ד. אבל הסטודנט עצמו אינו יודע זאת, ולכן יבזבז הרבה שנים, הרבה תאי מוח, והרבה מאוד ביטחון עצמי, עד שיבין זאת בעצמו. ומה יעשה בגיל 30, עם תואר במשפטים וללא תעודת עו"ד?
הפתרון הוא שהמדינה תיקח אחריות, ותבנה צוות מומחים שיחשבו לטווח הארוך. לאן אנחנו רוצים להוביל את ישראל בעתיד? לכמה בוגרי משפטים נזדקק בעוד עשור, ולכמה בוגרי כימיה? כמובן שאין לנו יכולת לשלוט על בחירתו האישית של כל אדם, אבל בהחלט יש לנו יכולת להשפיע על בחירתו של ציבור הסטודנטים – באמצעות מימון תוכניות אקדמיות, מתן אישורי מל"ג, וגם הגבלת הסטודנטים במקצועות מסויימים. ברפואה אנחנו עושים זאת. במכללה לפיקוד ומטה עושים זאת. גם במשפטים צריך לעשות זאת.
מן הצד השני, צריך להפחית בייחודו של המקצוע. אפשר להחשיב בוגרי מדעי הרוח כליטיגטורים (זה בטוח לא יזיק למדעי הרוח שקורסים מחוסר תלמידים). צריך לחייב את הפקולטאות למשפטים לדרוש חוג נוסף מהסטודנטים – כלומר לדרוש שמשפטים תהיה רק תכנית דו חוגית לחוג נוסף – כדי שהסטודנטים לא ימצאו את עצמם בעתיד בפני שוקת שבורה. עלינו לתכנן את העתיד, ולא לדבר גבוהה על שיוויון. הניסיון בכל העולם מראה שזה לא עובד, ובסופו של דבר לא יוביל את המוחלשים להצלחה.
בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.
טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.
יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא מדובר בנורמה, וזה מעבר לתחזיות…:
1. איומים ביטחוניים נתפסים קיומיים,
הפחד מביא לחיפוש תחושת עוצמה,
והאינסטינקט הוא להגיב על כוח ביותר כוח, לא מוח.
2. המציאות הפנימית והחיצונית סבוכה ורגישה.
רוב אנשים מעדיפים פשטות (סיסמאות),
הדחקה (בועתיות), ופנייה לרגש ולאמונה במקום סבך.
פופוליזם פשיסטי עולה כשיש מצוקה ובורות.
3. זהות ישראל כקולקטיב יסודה בדת,
ובהתאם לאומנות, שמרנות, פונדמנטליזם וכתתיות,
כמו גם מעורבות ריבונות האל (ופרשניו),
וקידוש אדמה ורעיונות קובעים שאין פשרה ודינמיות.
4. הימין כמקדם קפיטליזם נתפס,
אצל מי שמרוויחים מהמערכת וגם אצל הכי מקופחים,
בגלל עבר השמאל ומפא"י, כחלופה המועדפת,
גם כשיוקר המחיה עולה והתקציב נגזל למקורבים.
5. זה העם.
בורות וביריונות, רדידות ורדיפת כככ, פלגנות ורקב הפכו לעיקר בעקבות בעיות מהות בחינוך, הנהגה, נורמות שיח ציבורי, ותרבות ממסדית וחברתית.
— השמאל מציע תוכניות מבוססות חזון,
שמחייב לקיחת סיכונים גדולים, ויתורים,
תקופות של אי וודאות, קואליציות רחבות,
ניפוץ מיתוס לגבי האויב, ליברליזם וזכויות לכולםן,
דינמיות חדשנית וקבלת האחר,
ואמירה שטעינו וחטאנו תוך רדיפת שלום ותיקון גדול.
זה גדול על "הצדיקים" שמקלטם אמונתם.