פאנלים לייצור אנרגיה סולארית (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

המל"ל מקדם אנרגיה סולארית כמרכיב חיוני בביטחון לקראת מלחמה רב־זירתית

המל"ל נמצא במרוץ נגד הזמן בניסיון להכין את משק האנרגיה למלחמה רב־זירתית ● הכיוון: חבילת אנרגיה מתחדשת שתאפשר עצמאות אנרגטית למפעלים חיוניים ומרכזי קליטה בערים ● הבעיה: חסמים בירוקרטיים ו"משרדי ממשלה הדבקים בתפיסות של גנרטורים ועוד גנרטורים" ● בלבנון חיברו 150 מרכזים רפואיים לאנרגיה סולארית בתוך 13 שבועות – אז למה בישראל הכול כל כך איטי?

"אנחנו נמצאים בחלון זמנים קצר לשיפור המוכנות הלאומית למלחמה רב־זירתית", סיכם ויקטור וייס – ראש מחלקת מדיניות אקלים במל"ל – את הדיון שהתקיים לאחרונה בהשתתפות נציגים מלא פחות מ־14 משרדי ממשלה וגופים ביצועיים.

מתוקף תפקידו כראש מחלקת אקלים, כשוייס מדבר על מוכנות למלחמה הוא לא מתכוון לרכש פגזים או כשירות טייסים. המל"ל נכנס לאחרונה בהילוך גבוה לסוגיית המוכנות האנרגטית של ישראל למלחמה על מלא, והכיוון שהוא דוחף אליו במובהק הן האנרגיות המתחדשות.

"זיהינו שלאנרגיה מתחדשת – בשילוב ממיר היברידי ואגירה – יש יתרון מובהק בבניית חוסן אנרגטי במתקנים, מפעלים ותשתיות חיוניות", המשיך וסיכם וייס, "משום שהם לא תלויים באספקת מקורות אנרגיה חיצוניים ויכולים להמשיך לתפקד ולספק אנרגיה מקומית גם במקרים של נפילת רשת או שיבושים באספקה והובלת דלק".

הנוכחים בישיבה הופתעו לשמוע את הדוגמה שאנשי המל"ל בחרו להציג: מתברר שלבנון הפכה 150 מרכזים רפואיים לעצמאיים אנרגטית באמצעות אנרגיה סולארית, בפרויקט בזק שארך 13 שבועות

בימים כתיקונם, ככל שיש כאלה בישראל, המל"ל עוסק באסטרטגיות ותוכניות ארוכות טווח, אבל כעת הוא מחפש פתרונות מהירים למלחמה שעלולה להתלקח היום, מחר או אף פעם. הדיון המדובר התמקד בצורך לדאוג לרציפות אנרגטית בשעת חירום של שני סוגי מתקנים – מפעלים חיוניים ומרכזי קליטה עירוניים.

קירוי סולארי על חניון בעמק חפר. אילוסטרציה (צילום: אנרגיה ירוקה ייעוץ וניהול)
קירוי סולארי על חניון בעמק חפר. אילוסטרציה (צילום: אנרגיה ירוקה ייעוץ וניהול)

"במל"ל מחפשים ומנסים לפצח איך אפשר להשפיע בטווח הזמן הקרוב", אומר גורם שהשתתף בדיון, "זה מה שכולם מוכוונים אליו כרגע". מרכזי קליטה אמורים להיפתח בחירום ברשויות המקומיות לטובת מפונים, מונשמים ועוד אוכלוסיות שיזדקקו למקלט עם מערכות אנרגיה מתפקדות.

יש כבר תוכניות היכן לפתוח את המרכזים האלה, עכשיו מחפשים דרכים לשפר את הרציפות האנרגטית שלהם באמצעות חבילת אנרגיה מתחדשת.

הנוכחים בישיבה הופתעו לשמוע את הדוגמה שאנשי המל"ל בחרו להציג: מתברר שלבנון הפכה 150 מרכזים רפואיים לעצמאיים אנרגטית באמצעות אנרגיה סולארית, בפרויקט בזק שארך 13 שבועות ונתמך על ידי האו"ם. איך ייתכן שמה שטס בלבנון עדיין מקרטע בישראל? לאלוהי הבירוקרטיה הציונית פתרונים.

לפי נתוני התאחדות התעשיינים, 20% מהמפעלים החיוניים בישראל ממוקמים בצפון ו־20% בדרום – מה שרק מעצים את האתגר של שמירה על רציפות תפעולית תחת אש

המגזר השני שעליו המל"ל מבקש לשים כעת את הדגש הם התעשיינים, שאף הציגו בישיבה מצגת הסוקרת את מצב מוכנות המפעלים לחירום. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, 20% מהמפעלים החיוניים בישראל ממוקמים בצפון ו־20% בדרום – מה שרק מעצים את האתגר של שמירה על רציפות תפעולית תחת אש.

האנרגיות (הירוקות) של המל"ל ראויות לשבח, אבל התגובה המתבקשת היא "עכשיו באים"? להכין את משק האנרגיה למלחמה כוללת – קל וחומר תוך כדי שימוש באנרגיות מתחדשות ומערכות אגירה – זה תהליך שאורך שנים. אם ישיבות התנעה כמו זו שהתקיימה בתחילת החודש היו נערכות לפני חמש שנים, אולי ישראל הייתה מוכנה היום בצורה מיטבית למלחמה.

כעת, נראה שבמקרה הטוב נהיה מוכנים למלחמה הבאה.

תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)
תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)

"הייתי שמח אם היינו ביישום הרבה יותר מהיר והרבה יותר גדול", אומר גורם ממשלתי המעורב במהלך, "אבל זו לא סיבה לא להתחיל. אם לא עכשיו אימתי? אתה יודע מתי תיפתח המלחמה? אף אחד לא יודע.

"אז אנחנו מנצלים זמן יקר בתקופה הזו כדי להגביר את הקצב וההיערכות הלאומית, ובגלל לוחות הזמנים מנסים להתמקד בפתרונות מהירים שאפשר ליישם בטווח זמן של חודשים ולא של שנים".

מעבר לעובדה שהממשלה נכנסה באיחור ניכר לאירוע, צריך לזכור שהמל"ל הוא לא גוף מתקצב, ושהיישום של חזון אנרגיית החירום הירוקה תלוי בשיתוף פעולה והירתמות של שלל משרדי ממשלה

"כרגע זה עדיין בשלב הדיונים", מצנן את ההתלהבות גורם בתעשייה. "זה נכון שהמל"ל לגמרי בעניין, אבל כדי שזה יתקדם יש שני תנאים שחייבים להתקיים: העיקרי – מסלול מהיר לאישורים.

"אנחנו נתקלים הרבה פעמים במפעלים שמוכנים כבר עם מערכת, פאנלים וקבלן, הכול מוכן והם תקועים בהמתנה לאישורים של חברת החשמל או בגלל רשות מקרקעי ישראל שרוצה להשיא את הכנסותיה, ועוד כל מיני גורמים שמונעים ממך להתחבר. התעשייה חייבת לקבל מסלול בירוקרטי ירוק אם רוצים שזה יקרה.

פאנלים סולאריים. אילוסטרציה (צילום: Chen Leopold/Flash 90.)
פאנלים סולאריים. אילוסטרציה (צילום: Chen Leopold/Flash 90.)

"הדבר השני זה תמריצים. המפעלים, בוודאי אלה שבקו העימות, נמצאים במלחמה ועסוקים באלף ואחד דברים וגם יש בעיות תזרימיות. אם המדינה רוצה שמפעל חיוני ימשיך לעבוד ברצף גם בזמן מלחמה, היא צריכה להכניס את היד לכיס ולממן חלק מההקמה של המערכות הסולאריות.

"אם זה השתתפות של 50% או 30% – על זה כבר נדבר. התמיכה אגב היא לא רק משום שזה אינטרס של כלל המשק, אלא כי חלק מהמפעלים כבר היום חשופים להלוואות שהם לקחו כדי לשרוד את המצב הקשה. יש הרבה מפעלים שלא יכולים לקחת עוד הלוואות והתחייבויות.

"אם המדינה תדע לתת ערבות מדינה אז זה גם בסדר, כי יש מפעלים שכל הערבויות שלהם כבר משועבדות".

נציגיהם של לפחות שני משרדי ממשלה הטילו ספק בישיבה "אם יש לזה קשב עכשיו", כאילו עכשיו הוא לא בדיוק הזמן שבו צריך להיות לפתרונות כאלה קשב

מעבר לעובדה שהממשלה נכנסה באיחור ניכר לאירוע, צריך לזכור שהמל"ל הוא לא גוף מתקצב, ושהיישום של חזון אנרגיית החירום הירוקה תלוי בשיתוף פעולה והירתמות של שלל משרדי ממשלה שלא כולם נמצאים על אותו דף.

נציגיהם של לפחות שני משרדי ממשלה הטילו ספק בישיבה "אם יש לזה קשב עכשיו", כאילו עכשיו הוא לא בדיוק הזמן שבו צריך להיות לפתרונות כאלה קשב. "חלק מהגורמים שעוסקים בחירום נשענים על תפיסות של פעם של גנרטורים ועוד גנרטורים", אומר גורם שנכח בישיבה.

פאנרלים סולאריים בקיבוץ עין החורש (צילום: Hadas Parush/Flash90)
פאנרלים סולאריים בקיבוץ עין החורש (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"יש פקידים שעדיין לא מכירים ומבינים לעומק את היתרון של האנרגיות המתחדשות. החוכמה היא לגרום לאנשים להבין שזה נדרש והכרחי ויש לזה המון יתרונות, אבל זה עדיין לא חלחל אצל כולם, יש אנשים שחינכו אותם הרבה מאוד שנים שגנרציה היא פתרון להכל".

"לתחושתי האוצר עדיין לא בפנים", אומר גורם בתעשייה. "בהצהרות הוא מוכן לשפוך המון כסף גם בתקומה וגם בצפון אבל דה פקטו הוא מציב המון סימני שאלה והרבה מכשולים ועדיין לא משחרר את הכסף. בסוף כל מפעל יצטרך חבילה שמתאימה לו.

"למפעלים גדולים האנרגיה הסולארית יכולה לספק רק חלק מצריכת החשמל, הם יזדקקו גם לגנרטורים, מפעל אחד יצטרך ערבות ומפעל אחר מענק, צריך ליצור סל של פתרונות"

"למפעלים גדולים האנרגיה הסולארית יכולה לספק רק חלק מצריכת החשמל, הם יזדקקו גם לגנרטורים, מפעל אחד יצטרך ערבות ומפעל אחר מענק, צריך ליצור סל של פתרונות ולבחור מה מתאים לכל מפעל".

למלחמה הקרובה המשק לא יגיע מוכן מבחינה אנרגטית, אבל גורם בתחום הסביבה העוקב אחרי הדיונים והכיוון של המל"ל דווקא רואה את חצי הכוס המלאה: "אני מאמין שמעז ייצא מתוק. השיח שמתנהל הוא לא שיח סביבתי אלא שיח חירומי, לא מסתכלים על סוגיית האקלים ולא על אפס פליטות אלא מנהלים שיח של היערכות לחירום שמחדד את היתרון הנוסף של אנרגיה מתחדשת.

אילוסטרציה: פאנלים סולאריים בהודו (צילום: Sajjad HUSSAIN / AFP)
אילוסטרציה: פאנלים סולאריים בהודו (צילום: Sajjad HUSSAIN / AFP)

"זו דרך מצוינת להכניס את האנרגיה הזו לתודעה ולמיינסטרים. כבר עכשיו אפשר לראות שזה משפיע על השיח, ובסופו של דבר זה משהו שיישאר איתנו גם אחרי המלחמה".

הדיון הבא במל"ל נקבע לתחילת אוגוסט. די זריז במונחים של לוחות זמנים ממשלתיים, לאט מאוד בהתחשב בזה שמלחמה כוללת עלולה להיפתח בכל רגע. "מצד שני", אומר גורם המשתתף בדיונים, "מי חשב שיהיו לנו 10 חודשי מלחמה? אז לך תדע כמה זמן עוד יש לנו להתארגן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,041 מילים ו-2 תגובות
סגירה