בחודש שעבר נסעתי לגבול הדרומי של עזה כדי להצטרף לגדוד הבדואי של צה"ל, גדס"ר 585. היחידה המיוחדת הזאת, שפועלת בשטח מדברי בדרום ישראל, מילאה תפקיד מכריע בהגנה על המדינה במשך עשרות שנים. הגדוד, שמורכב ברובו מבדואים מוסלמים, בולט בהרכב המגוון שלו ובקשר העמוק של חייליו לאדמה שעליה הם מגנים.

בבוקר ה-7 באוקטובר, בעת שהיו בחופשה והוחלפו על ידי יחידה אחרת, הם הוזעקו בפתאומיות בעקבות המתקפה ההרסנית של חמאס שבה נרצחו בסופו של דבר 1,200 בני אדם בדרום הארץ, רובם אזרחים, ו-251 נחטפו לרצועת עזה.

למרות הכאוס, הכרת השטח העמוקה של חיילי גדס"ר 585 הוכחה כבעלת חשיבות מכרעת בתגובה למשבר באזור כרם שלום.

הרעיון של מוסלמים שמשרתים בצה"ל אולי לא מתיישב עם הרבה דעות מוקדמות, אבל זהו אחד המאפיינים של גדס"ר 585. נוסף על הרוב המוסלמי שלו, הגדוד כולל גם חיילים יהודים, ערבים ישראלים ונוצרים.

יחידת הסיור המדברי – הגדס"ר הבדואי (צילום: גיא פטאל)

בשיחות עם חיילים מוסלמים הובהר שמעשיו המחרידים של חמאס ב-7 באוקטובר ואחריו מנוגדים לערכי האסלאם היקרים לליבם. מפקד הגדוד נאדר עיאדה טען בלהט שאין שום דבר באסלאם או בקוראן שמצדיק את זוועות הרצח, האונס והחטיפה שביצע חמאס.

"הם [הטרוריסטים] לא מוסלמים", מצהיר עיאדה בתוקף ודוחה כל קשר בין מעשיהם לבין תורת האסלאם האמיתית.

מאז הקמתה של ישראל ב-1948, בדואים ישראלים לחמו תמיד למען המדינה. המונח "בדואי" בא מהמילה הערבית בַּדַווי, כלומר איש האדמה והמדבר. בהתאמה, חיילי הגדוד אינם רק לוחמים; הם שומרי האדמה, שנעזרים בידע של דורות כדי לנווט ולהגן עליה

מאז הקמתה של ישראל ב-1948, בדואים ישראלים לחמו תמיד למען המדינה. המונח "בדואי" בא מהמילה הערבית בַּדַווי, כלומר איש האדמה והמדבר. במשך מאות שנים הבדואים חיו במדבר ואיתו, דרך חיים שמעניקה להם פרספקטיבה ייחודית וחיבור לסביבתם.

גדס"ר 585, שתמיד פעל באזור הגבול הדרומי של עזה, ממחיש את החיבור הזה. חיילי הגדוד אינם רק לוחמים; הם שומרי האדמה, שנעזרים בידע של דורות כדי לנווט ולהגן עליה.

חיילים יהודים ומוסלמים מגדס"ר 585 מצטלמים יחד (צילום: גיא פטאל)

עיאדה מדגיש את המחויבות המתמשכת שלהם: "אנחנו מחוברים לאדמה; זאת הארץ שלנו וזה הבית שלנו, ונמשיך להילחם כדי להגן עליו". הוא מציין כיצד הערכים הללו מושרשים בהם עמוקות כאשר הבדואים ממשיכים לגדל את ילדיהם בתחושת חובה וכבוד לארץ שהם מגנים עליה.

"אנחנו מחוברים לאדמה; זאת הארץ שלנו וזה הבית שלנו, ונמשיך להילחם כדי להגן עליו". הערכים הללו מושרשים בהם עמוקות כאשר הבדואים ממשיכים לגדל את ילדיהם בתחושת חובה וכבוד לארץ שהם מגנים עליה.

מעבר לחובותיהם הצבאיות, החיילים מקבלים תמיכה במגוון צורות – שיעורי עברית, שיעורי נהיגה, סדנאות מנהיגות והזדמנויות להשלים את ההשכלה התיכונית שלהם. קיימות גם מלגות ותוכניות חונכות שמסייעות להם במעבר לחיים האזרחיים לאחר השירות.

עטא שירת בגדס"ר 585 במשך שלוש שנים (צילום: גיא פטאל)

עטא

עטא שירת בגדוד במשך שלוש שנים ועומד להתחיל בשירות קבע. הוא שואף לצאת לקצונה ורואה בקריירה צבאית דרך לחיים עם מסגרת ומשמעת. עטא מקווה שאחיו הצעיר ילך בעקבותיו ויצטרף ליחידה, ובכך ימשיך את מסורת השירות הצבאי של המשפחה.

מוחמד קיבל את אות מצטיין הנשיא היוקרתי במאי (צילום: גיא פטאל)

מוחמד

מוחמד, 25, מבסמת טבעון, הוא חייל בולט בגדוד. כמי שידוע בהתנהגותו העניינית, לא מפתיע שהוא קיבל את אות מצטיין הנשיא במאי.

לפני שהתגייס לצבא ב-2022, מוחמד עבד בשיווק עם אביו, טייל בחו"ל ולמד וטרינריה. בתחילה הוא שירת כחובש קרבי וכעת משמש כיד ימינו של מפקד היחידה.

הארשת הרצינית שלו משקפת את אמונתו בעבודה קשה ובמקצועיות. כאשר הוזעק מהבית ב-7 באוקטובר, הוא ומפקד היחידה שלו הגיעו במהירות לסייע במשבר המתגלגל. בתום השירות הצבאי שלו מוחמד מתכנן להמשיך ללמוד באמצעות תוכנית המלגות ולבסס את עצמו בעולם המקצועי.

משמאל לימין: מהדי, ראלב ויוסף, הצטרפו לגדס"ר 585 מתוך תחושת חובה (צילום: גיא פטאל)

מהדי, ראלב ויוסף

מהדי, ראלב ויוסף משיבלי הצטרפו לגדוד הבדואי מתוך תחושת חובה עמוקה. הם מאמינים שכאזרחים ישראלים זו אחריותם להגן על המדינה ולייצג את עמם.

לאחר שחזו באלימות חסרת ההבחנה של חמאס, הם מדגישים כי מעשיו של הארגון מפרים את עקרונות האסלאם שהם מוקירים. הם גם מכירים ביתרונות של שירותם הצבאי, שמסייע להם בלימודים ובקריירה עתידיים ומחדיר בהם ערכים כמו יושר וחוסן.

יוסף הקליל את האווירה בהומור כששאל אם ראיתי פעם בדואי ג'ינג'י.

הקצין איוב רואה את שירותו הצבאי כחלק ממחזוריות, ומאמין שכפי שהוא משרת בצה"ל עכשיו, ילדיו ישרתו בעתיד (צילום: גיא פטאל)

איובּ

איובּ, 23, מזרזיר, הוא קצין מפקד בגדוד. הוא החליט לצאת לקצונה מתוך תחושת חובה להגן על ארצו ועל משפחתו. הוא רואה את השירות שלו כחלק ממחזוריות, ומאמין שכפי שהוא משרת עכשיו, ילדיו ישרתו בעתיד. ב-7 באוקטובר הוא היה בבית בחופשה, אבל הגיע במהירות לאזור כרם שלום כדי להצטרף ללחימה.

עמי הקדיש לצה"ל עשרים שנים מחייו ונפצע פעמיים בלחימה (צילום: גיא פטאל)

עמי

עמי, מזרזיר, הקדיש לצה"ל עשרים שנים מחייו ונפצע פעמיים בלחימה. עמי, שמשמש כעת כאחראי המשמעת, החינוך והלוגיסטיקה של הגדוד, היה חבר קרוב של אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית שנהרג ב-7 באוקטובר.

לפני המלחמה, חממי ביקש מעמי לחזור ליחידה הבדואית. המטרה של עמי היא ליצור סביבה מסבירת פנים לכל החיילים בבסיס ולטפח מנטליות של "משפחה מנצחת" ששוררים בה כבוד ושוויון.

אילון, מפקד יהודי בגדס"ר 585, מרגיש שהשתלב עם החיילים הבדואים שלו (צילום: גיא פטאל)

אילון

אילון, קצין יהודי מבאר שבע, משרת כמפקד חוליה בגדוד הבדואי מזה שנתיים. במהלך התקופה הזו הוא פיתח תחושת אחווה עמוקה עם הקהילה הבדואית, ומרגיש שהשתלב והתקבל בה לחלוטין.

הקשר הזה רק התחזק אחרי 7 באוקטובר. כששאלתי את החיילים שלו איך הם מרגישים עם מפקד "אאוטסיידר", כולם צחקו ואישרו שהוא כבר אחד מהם.

זייד שירת כגשש בגדוד הבדואי במשך 17 שנים (צילום: גיא פטאל)

זייד

כשהשמש שקעה והתכוננתי להניח את המצלמה שלי, פגשתי את זייד מזאריב. היה בעיניו משהו שחייב אותי לדבר איתו ולצלם אותו. זייד, בן 34 מבית זרזיר, שירת כגשש בגדוד הבדואי במשך 17 שנה.

ישבנו עם רדת החשכה והוא הסביר לי את תפקידם החיוני של הגששים, שמסתמכים על החיבור העמוק שלהם לאדמה כדי לזהות איומים ולהבטיח את ביטחונם של כוחותיהם.

הוא הדגיש שכמי שגדלו כרועי צאן, הבדואים מתאימים במיוחד לשמש כגששים.
ב-7 באוקטובר זייד היה בכרם שלום כשחמאס פתח במתקפה. הוא נלחם בגבורה ואיבד חברים בלחימה. הזיכרונות מאותו יום הכבידו עליו מאוד. זייד, אב לשני ילדים צעירים, סיפר כי משפחתו חוששת לביטחונו.

זייד שירת כגשש בגדוד הבדואי במשך 17 שנים. הוא נהרג לאחרונה במארב של חמאס בסמוך לגדר בכרם שלום (צילום: גיא פטאל)

כאשר נפרדנו ביקשתי מזייד שימסור ד"ש לבן דודו – שכנו של זייד ששירת איתי בצבא – בפעם הבאה שיראה אותו.

למחרת, 6 ביוני, בארבע לפנות בוקר, שלושה מחבלים התקרבו לגדר בכרם שלום לאחר שהגיחו ממנהרה. זייד היה בין הראשונים להגיב ונהרג בקרב שהתפתח. הוא הותיר אחריו את אשתו ושני ילדיו.

גיא פטאל הוא צלם ודובר ישראלי שמסור לשיתוף הקהל העולמי בתרבויות העשירות והמגוונות של החברה הישראלית.