בקצרה

• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, כ-7,000 מהם לוחמים.
• מספר הלוחמות גדל בעשור האחרון פי תשעה, מ-500 לכ-4,500. כ-58% מתפקידי הלחימה פתוחים לנשים.
• אבל בפועל, צה"ל מגביל את השתתפות החיילות בלחימה ואת קידומן.
• ב-7 באוקטובר נשים השתתפו בלחימה ותרומתן הייתה מכרעת.
• 25 ראשי ישיבות איימו בהפסקת גיוס לשריון במחאה על שילוב נשים; צה"ל נכנע ללחץ בפועל והפסיק לשלב לוחמות שריון מחוץ ליחידות נפרדות לנשים.

בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקף החיילות המשרתות בתפקידי לחימה. רוב תפקידי הלחימה נפתחו בפני חיילות, ורבות מהן ממלאות תפקידי לחימה חיוניים. הלחימה ב-7 באוקטובר הוכיחה את היתרון בהשתתפות נשים בלוחמה. אבל צה"ל מגביל את שילוב החיילות בזירות הלוחמה השונות, ובחלק מהזירות, כולל עזה ולבנון, נמצאות רק לוחמות מעטות.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• הישגי ישראל בפיז"ה 2025 צנחו בכל שלושת התחומים שהמבחן בודק: 436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים, לפי תוצאות ישראל שפרסם ה-OECD. הציונים ירדו ב-38, 25 ו-23 נקודות לעומת 2022.
• מדובר בירידה חדה, הרבה מעבר לממוצע ה-OECD. ראמ"ה עצמה קובעת גם שציון 2025 אינו שונה במובהק מציוני 2006 ו-2009.
• הנסיגה בהישגים לא התחילה במלחמה: מבחן TIMSS ממאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, כבר מצא ירידה של 32 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
• פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר בלי מדד לחשיפה למלחמה ובלי קבוצת ביקורת – לא ניתן לקבוע שהמלחמה היא הגורם. הירידה גם אינה ייחודית לישראל: היא נרשמה במדינות שלוות לגמרי, לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD.
• באוקראינה, שנמצאת במלחמה פעילה מאז 2022, הירידה הייתה קטנה בהרבה במקומות שבהם בכלל התאפשר למדוד אותה.

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש ייחסו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 למלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש רצף הלמידה. אך הטענה הזאת לא עומדת בבדיקה – בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה, באותו סדר גודל, חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

כיצד ניסה משרד החינוך להסביר את הירידה בהישגי התלמידים?

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש הציגו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 כתוצאה של מלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש הלמידה שהמלחמה הביאה איתה. ההישגים צנחו בין 23 ל-38 נקודות בשלושת התחומים לעומת 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. הטענה עלתה מיד עם פרסום התוצאות, מבלי שנבדק אם היא אכן מסבירה את מה שהמבחן בפועל מדד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• דוח מבקר המדינה קבע שמשרד התחבורה לא גיבש תוכנית מוכנות למלחמה ארוכת טווח ולא הפעילו סמכויות חוקיות לבלימת מחירי טיסות במצב חירום.
• הוצאות הישראלים על נסיעות עלו ב-10% ב-2023 וב-10% נוספים במחצית הראשונה של 2025, בעוד המדד הכללי עלה באותן תקופות הרבה פחות.
• עד מרץ 2024, כחצי שנה לתוך המלחמה, לא היה נוהל בין-משרדי לתעדוף חזרת ישראלים מחו"ל; אנשי מילואים ורפואה נאלצו לחפש טיסות בעצמם.
• המניה המיוחדת "מניית הזהב" שבידי המדינה באל על אינה מקנה לה סמכות להורות לחברה על הפעלת טיסות נוספות, יעדים, מחירים או טיסות בשבת.

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מאפריל השנה קבע כי משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא היו ערוכים למלחמה ארוכת טווח, ולא הפעילו כל סמכות כדי לבלום את התייקרות מחירי הטיסות בזמן מלחמת חרבות ברזל.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

חוק מבקר המדינה אינו מסתפק בכך שהמבקר יאתר ליקוי ויפרסם אותו. הוא מחייב את הגוף המבוקר לעשות משהו עם הממצא: להקים צוות תיקון ליקויים, לדון בו, ולדווח למבקר על ההחלטות בתוך 105 יום.

בדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה באפריל 2026 בנושא היבטי משילות בנגב, נמצא כי מתוך 44 גופים מבוקרים שאליהם נשלחו ממצאי הדוח הקודם משנת 2021, רק 18 גופים העבירו מענה – 41%. מתוך 346 ליקויים שהועברו, התקבל מענה על 91 בלבד, כ-26%.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה: 

• 37% מבוגרי החינוך המיוחד – הזכאים לשירותי רווחה – כ-3,500 בני אדם – אינם מקבלים מהמדינה כל שירות.
• 1,155 תקני עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות אינם מאוישים. 
• תקציב משרד הרווחה זינק מ-12.2 מיליארד שקל נטו ב-2025 ל-14 מיליארד שקל נטו ב-2026 אך מדדי העוני לא ירדו.
• משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות, אף שתקציבו גדל פי 2.3 מאז 2010. ממדי העוני כמעט לא ירדו.
• דוחות מבקר המדינה חושפים כשלים כרוניים בטיפול בבוגרים עם מוגבלות, במחלקות לשירותים חברתיים ובהעברת שירותי הרווחה לרשויות המקומיות.
• דוח מבקר המדינה קבע כי 81% מהרשויות המקומיות מספקות שירותי רווחה במיקור חוץ "ללא פיקוח ראוי".
• ישראל ממוקמת במקום השני בשיעור העוני במדינות ה-OECD, עם 1.98 מיליון נפשות עניות ב-2023, ושלישית מהסוף בהוצאות על רווחה.

משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות מרכזיות לאורך 15 השנים האחרונות, למרות שתקציבו גדל פי 2.3 במונחים ריאליים מאז 2010. מדדי העוני נשארו יציבים, וגבוהים, לאורך כל התקופה.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.

במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים עמד על 0% בשנתיים שקדמו למלחמה

ב-30 בספטמבר 2023 עמדה יתרת הקרן על כ-17.7 מיליארד ש"ח. עד סוף 2024 שולמו ממנה כ-17 מיליארד ש"ח. ההמלצות לתקן את מנגנון הפיצויים ניתנו ב-2017 ולא יושמו. 3.1 מיליארד ש"ח שולמו למי שלא היה זכאי להם, והטיפול בערר נמשך בממוצע 851 ימים.

בינואר 2026 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה. לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, אחוז מוגדר מהכנסות המדינה ממס רכישה מופרש לקרן ייעודית שממנה משולמים פיצויים בגין נזקי מלחמה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.

מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

"האודיסאה", הלהיט הקולנועי של הקיץ, מספר סיפור עתיק על לוחם ששב הביתה – אך גרסתו של כריסטופר נולאן מבהירה שהמכשול האמיתי אינו המפלצות שבדרך, אלא הטראומה שהלוחם נושא בתוכו. זו אינה רק פרשנות קולנועית. זהו תיאור מדויק של מה שעוברים בישראל שבים רבים מן המלחמה – חטופים, לוחמים, מפונים ובני משפחותיהם.

השיבה הביתה, מתברר, אורכת שנים, לא רגע. וכאן הכשל: מבקר המדינה מצא שהמדינה נערכה לרגע החזרה, אך לא למענה ארוך הטווח שהשיבה האמיתית – זו של הנפש – דורשת.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.