בקצרה: 

• 37% מבוגרי החינוך המיוחד – הזכאים לשירותי רווחה – כ-3,500 בני אדם – אינם מקבלים מהמדינה כל שירות.
• 1,155 תקני עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות אינם מאוישים. 
• תקציב משרד הרווחה זינק מ-12.2 מיליארד שקל נטו ב-2025 ל-14 מיליארד שקל נטו ב-2026 אך מדדי העוני לא ירדו.
• משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות, אף שתקציבו גדל פי 2.3 מאז 2010. ממדי העוני כמעט לא ירדו.
• דוחות מבקר המדינה חושפים כשלים כרוניים בטיפול בבוגרים עם מוגבלות, במחלקות לשירותים חברתיים ובהעברת שירותי הרווחה לרשויות המקומיות.
• דוח מבקר המדינה קבע כי 81% מהרשויות המקומיות מספקות שירותי רווחה במיקור חוץ "ללא פיקוח ראוי".
• ישראל ממוקמת במקום השני בשיעור העוני במדינות ה-OECD, עם 1.98 מיליון נפשות עניות ב-2023, ושלישית מהסוף בהוצאות על רווחה.

משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות מרכזיות לאורך 15 השנים האחרונות, למרות שתקציבו גדל פי 2.3 במונחים ריאליים מאז 2010. מדדי העוני נשארו יציבים, וגבוהים, לאורך כל התקופה.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.

במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים עמד על 0% בשנתיים שקדמו למלחמה

ב-30 בספטמבר 2023 עמדה יתרת הקרן על כ-17.7 מיליארד ש"ח. עד סוף 2024 שולמו ממנה כ-17 מיליארד ש"ח. ההמלצות לתקן את מנגנון הפיצויים ניתנו ב-2017 ולא יושמו. 3.1 מיליארד ש"ח שולמו למי שלא היה זכאי להם, והטיפול בערר נמשך בממוצע 851 ימים.

בינואר 2026 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה. לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, אחוז מוגדר מהכנסות המדינה ממס רכישה מופרש לקרן ייעודית שממנה משולמים פיצויים בגין נזקי מלחמה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.

מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

"האודיסאה", הלהיט הקולנועי של הקיץ, מספר סיפור עתיק על לוחם ששב הביתה – אך גרסתו של כריסטופר נולאן מבהירה שהמכשול האמיתי אינו המפלצות שבדרך, אלא הטראומה שהלוחם נושא בתוכו. זו אינה רק פרשנות קולנועית. זהו תיאור מדויק של מה שעוברים בישראל שבים רבים מן המלחמה – חטופים, לוחמים, מפונים ובני משפחותיהם.

השיבה הביתה, מתברר, אורכת שנים, לא רגע. וכאן הכשל: מבקר המדינה מצא שהמדינה נערכה לרגע החזרה, אך לא למענה ארוך הטווח שהשיבה האמיתית – זו של הנפש – דורשת.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

התקופה הארוכה (כמעט 19 שנה במצטבר) בה כיהן נתניהו כראש ממשלת ישראל הייתה רצופה כשלים ניהוליים, שחזרו על עצמם לאורך השנים, ללא עקומת למידה נראית לעין.

הדפוס שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר חזר על עצמו שוב ושוב גם בתחומים אזרחיים: ניהול כושל וחוסר פיקוח על ביצוע החלטות שהתקבלו, התרעה מוקדמת ומתועדת, ואחריה החלטה – או הימנעות מהחלטה – שמנעה תיקון בזמן והוליכה לתקלות קשות ואסונות. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הנתונים הכלכליים של ישראל בשנים 2023–2025 מציגים תמונה מורכבת. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית כמעט נעצרה בשנים 2023-2024, ונרשמה בהן צמיחה שלילית לנפש, בשל ההפיכה המשטרית ובעיקר בשל המלחמה.

מצד שני, המשק צמח מהר ב-2025, למרות המלחמה, ובסיכום שלוש השנים הציג צמיחה נומינלית (מצרפית) חיובית; מצד שלישי, הצמיחה לנפש בסיכום שלוש השנים הייתה קרובה לאפס. 

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

מלחמת לבנון השנייה הסתיימה בקיץ 2006, ומאז ליוותה כל ממשלה ישראלית את יישובי הצפון באותה הבטחה: הפעם באמת ילמדו את הלקח. יוקם מיגון, יפותחו תשתיות, יובטח עתיד כלכלי לגליל ולגולן.

כמעט עשרים שנה אחר כך, ועם מלחמה נוספת מאחורינו, התמונה שמצטיירת ממסמכי ביקורת המדינה, מתחקירים עיתונאיים ומעדויות של ראשי רשויות ותושבים היא של מחדל נמשך – לא של אירוע חד-פעמי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

באביב-קיץ 2023 הצהירו אלפי אנשי מילואים כי יפסיקו להתנדב אם הקואליציה תמשיך לקדם את ההפיכה המשטרית (ה"רפורמה המשפטית"). אבל המציאות המעשית סיפרה סיפור אחר. ההפיכה המשטרית נמשכה, ובכל זאת, בכל האירועים הביטחוניים הרבים שהתרחשו מאז, אותם מתנדבים התייצבו בהמוניהם.

האם מי שאמרו: "לא נבוא למילואים" לא באו עד המלחמה?

במרץ 2023 כינסו מובילים בארגוני המחאה, בהובלת "אחים ואחיות לנשק", מסיבת עיתונאים בה הזהירו כי אם חוקי ההפיכה המשטרית יעברו, "רבבות יפסיקו להתנדב". אבל זמן קצר אחר כך, כשהתרחשו אירועים ממשיים, ההתייצבות הייתה מלאה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במהלך מחאת 2023 נגד ההפיכה המשטרית, חלק ממשרתי המילואים, בעיקר ביחידות עילית, הודיעו ש"יפסיקו להגיע למילואים". בפועל, חודשים ספורים אחר כך פרצה מלחמה וכולם הגיעו, כך שברוב המקרים לא הייתה להודעה השפעה מעשית, אבל בממשלה ובתקשורת כבר הגדירו אותם כ"סרבנים".

כך או כך, הפסקת שירות מילואים בידי מי שאינו מחויב בצו קריאה אינה נכנסת להגדרה המשפטית והמהותית של "סרבנות". כך קובעים צה"ל וכל המומחים למשפט צבאי.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.