ביום שני הקרוב, 5 באוגוסט, אמורים להתייצב כ־1,000 חרדים למיונים ראשוניים בלשכת גיוס שהותאמה לצרכיהם, כלומר מרחב צה"לי ללא נשים.

בזמן שכולם ממתינים לראות כמה מהם באמת יגיעו בהתאם לצווים, בכנסת מנסים לחוקק חוק גיוס שיתאים לצרכי הציבור החרדי. זאת כאשר החוק הקיים מחייב גיוס ללא סייגים. אתמול (רביעי) התכנסה ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד לישיבה ממושכת נוספת על תיקון 26 לחוק שירות הביטחון, אותו החוק שהוחל עליו דין רציפות.

באמצע חודש יוני הכנסת הצביעה בעד החלת דין רציפות על חוק גיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ואשר לדעת כל הצדדים  – כולל רבים מחברי הליכוד – לא רלוונטי לגיוס חיילים בשעת מלחמה. הרעיון בהחלת דין הרציפות היה בזירוז הליכי החקיקה, אך אחרי כחודשיים וכמה ישיבות, מסתמן שאף אחד לא ממהר ודיוני הוועדה נכנסו לתוך פגרה ושגרה.

אתמול בחר אדלשטיין לקיים דיון בנושא הפטורים לחרדים. אך משום שלא הציב ניסוח של חוק חדש או סעיפים עדכניים לדון בהם, הבסיס לדיון היה החוק הקודם, זה שעליו אומרים כולם שהוא לא רלוונטי

עד לרגע זה לא הונח בפני חברי הוועדה נוסח של חוק גיוס שעליו אמורים לקיים את הדיון. חברי הכנסת – המתייצבים בנוכחות מרשימה ומרבים לדבר בדיונים – משוחחים על עקרונות כלליים ולא על סעיפי חקיקה.

אתמול בחר אדלשטיין לקיים דיון בנושא הפטורים לחרדים. אך משום שלא הציב ניסוח של חוק חדש או סעיפים עדכניים לדון בהם, הבסיס לדיון היה החוק הקודם, זה שעליו אומרים כולם – כולל אדלשטיין עצמו – שהוא לא רלוונטי.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, 31 ביולי 2024 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו הדגישה את הנקודה הזו בפתח הדיון: "אמרתם שמחילים דין רציפות כדי להביא חוק אחר, שבדיונים של הכנה לקריאה שנייה ושלישית נשליך את מה שהיה ונתחשב בצרכים הנוכחיים של צה"ל.

"סעיפי הפטור הקודמים לקוחים ממציאות אחרת לכן אני מתנגדת לכל הסעיפים בנוסח הנוכחי. המונחים הכלולים בסעיפי הפטור – כמו דחיית שירות – הם מכבסת מילים. הם מקנים שנת דחייה בכל פעם עד גיל 26 – ובסוף זה פטור. כל סוגיית דחיית השירות לא רלוונטית כיום".

משיחות עם חלק מהח"כים שהשתתפו אתמול בדיון הם התרשמו שנוכחות פוקס נובעת מכך שמדובר בסוגיה נפיצה ביותר מבחינה פוליטית. אחרים סבורים שפוקס נשלח לדיונים כדי "לפקח" על אדלשטיין

גם חברי כנסת אחרים הדגישו את השינויים הנחוצים. אותם חברי הכנסת – כמו דן אילוז ומשה סעדה מהליכוד, משה טור־פז ויואב סגלוביץ מיש עתיד ואפרת רייטן מהעבודה – כבר אמרו את הדברים הללו בישיבות קודמות. לדעתם יש צורך בגיוסים נרחבים, החלת חובת גיוס באופן פרטני כולל סנקציות, הימנעות מהטלת סנקציות על הישיבות (מוסדות הלימוד) ועוד.

ובכל זאת יש כמה נקודות בדיון ששווה להתייחס אליהן. מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס מקפיד להגיע לכל הדיונים. נציגי הרשות המבצעת נוכחים בדיונים רבים. גם נציג צה"ל, תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם של צה"ל, מקפיד להגיע. כמו כן משתתפים עו"ד דרור גרנית, מייעוץ החקיקה של משרד המשפטים; וכפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בוועדת חוץ וביטחון, 31 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ועדיין נוכחותו של פוקס מעניינת בשל בכירותו כמו גם העובדה שמשימת ניהול הממשלה בעת הזו היא מורכבת ואינטנסיבית. משיחות עם חלק מהח"כים שהשתתפו אתמול בדיון עולה כי הם התרשמו שנוכחות פוקס נובעת מכך שמדובר בסוגיה נפיצה ביותר מבחינה פוליטית. אחרים סבורים שפוקס נשלח לדיונים כדי "לפקח" על אדלשטיין, שלא ייעשו בוועדה מהלכי חקיקה בלי שראש הממשלה בנימין נתניהו מודע אליהם.

עוד אתמול בדיון השתתפו גם חברי כנסת חרדים: ח"כ ינון אזולאי מש"ס וח"כ יעקב אשר מיהדות התורה. בעוד שאשר האזין לדיון וכמעט שלא התערב, אזולאי היה מעורב מאוד והעיר על היבטים שונים של החקיקה (חקיקה שעדיין לא קיימת, כאמור).

בדיונים הראשונים של הוועדה חברי הכנסת החרדים בלטו בהיעדרם. אדלשטיין אף העיר: "אני לא הולך לרוץ אחרי הסיעות החרדיות, הן לא רוב בכנסת"

בדיונים הראשונים של הוועדה חברי הכנסת החרדים בלטו בהיעדרם. אדלשטיין אף העיר: "אני לא הולך לרוץ אחרי הסיעות החרדיות, הן לא רוב בכנסת. בואו נלך עם צה"ל ולא רק במילים. אני לא מתכוון להיות ילד כאפות של אף אחד".

בינתיים, בחסות הפגרה, הדיון התנהל ללא צעקות, נזיפות ולעיתים אף באווירה טובה. אפילו ח"כ רייטן העירה בציניות שהיא מקבלת את זה שהחיסולים האחרונים הצליחו גם בזכות התפילות.

ועדת חוץ וביטחון, 31 ביולי 2024 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

לשכת גיוס בהפרדה

במהלך הדיון חשף נציג צה"ל תא"ל טייב שחמש לשכות גיוס ערוכות לקליטת 1,000 מקבלי הצווים החרדים וכי צה"ל התחיל לעבוד על הקמת לשכת גיוס ייעודית רק לחרדים. הכוונה היא למתקן צבאי נפרד, לא בתוך הלשכות הקיימות בהן עובדות רופאות, מאבחנות, מש"קיות קליטה ומיון ונשים רבות אחרות בתפקידי מנהלה.

כיום, תפקיד המאבחנות הפסיכוטכניות מוחזק ברובו על ידי חיילות ולפיכך גם בהיבט הזה צה"ל חייב להיערך. על צה"ל גם נמתחה ביקורת בנוגע להליכי המיון האיטיים והמסורבלים.

"צה"ל זקוק לגדודים רבים רק כדי לשמור על האזרחים שרוצים לחזור לחיות ביישובי הגבול. הצבא יכול היה להביא הרבה יותר מ־3,000 או 4,800 [חיילים חרדים] תוך זמן קצר"

בדיון בוועדה הופיע סא"ל במילואים רון שרף – איש סיירת מטכ"ל ואחד ממובילי ארגון "אחים לנשק" – כשהוא על אזרחי. שרף אמר שבשנים האחרונות הוא מרכז את כל נושא מיון כוח האדם של סיירת מטכ"ל. "אנחנו מקבלים 10 אלף מלש"בים וממיינים את כולם תוך שבועיים וחצי.

"צה"ל יכול היה למיין עשרות אלפי חיילים תוך מספר שבועות, ולפיכך כל הדיונים פה על דרכי המיון והחיול לא מתמודדים עם הצרכים האמיתיים של צה"ל. צה"ל זקוק לגדודים רבים רק כדי לשמור על האזרחים שרוצים לחזור לחיות ביישובי הגבול. הצבא יכול היה להביא הרבה יותר מ־3,000 או 4,800 [חיילים חרדים] תוך זמן קצר".

הפגנה במאה שערים נגד גיוס חרדים, 30 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בתוך כך, תפסה את אוזני אמירה מוזרה של אחד משרי ש"ס. במהלך ריאיון בגלי צה"ל תהה שר הרווחה יעקב מרגי מדוע גיוס החרדים לא החל כבר לפני שנה וחצי וכי מדובר במחדל של "הפוקד הצבאי", שעליו יש להטיל את הסנקציות ולא על ראשי הישיבות.

"שנה וחצי אין חוק גיוס ויש חוק אחד, שמטיל חובה לגייס. אז על מי צריך להטיל את סנקציות? על מי שלא גייס. מה רציתם, ש־70 אלף איש ירוצו לבקו"ם? שלחו להם צווים? למה הקפיאו את הצווים שלהם? האדם שלא קרא להם להתגייס, הוא צריך לקבל סנקציות".

הדברים של מרגי כה מופרכים עד שקשה שלא לראות אותם כניסיון לגזלות דעת. ב־30 ביוני 2023 פקע חוק שירות ביטחון שאפשר לדחות את שירותם של החרדים. לקראת סוף יוני 2023, החליטה הממשלה – שמרגי הוא אחד משריה – לקבל את החלטה מספר 682 ובה נקבע כי עד לחקיקת הסדר חדש, "הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל […] כי לא יינקטו הליכים לשם גיוס של תלמידי ישיבות […] וזאת עד ליום 31 במרץ 2024".

עכשיו מרגי מנסה לסובב את הדברים ולטעון שיש להשית סנקציות על צה"ל שלא פעל לגיוס חרדים כשהוא עצמו חבר בממשלה שחיברה את ההוראה.