• מייקל סטולברג, בתפקיד הבכורה שלו כמרצה לפיזיקה לארי גופניק, בסרט"יהודי טוב" (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
    צילום מסך מיוטיוב
  • הבמאים ג'ואל כהן (מימין) ואיתן כהן (במרכז), עם השחקן מייקל סטולברג, מגיעים להקרנה של "יהודי טוב" בפסטיבל הסרטים של לונדון (צילום: Yui Mok/PA Images דרך Getty Images)
    Yui Mok/PA Images דרך Getty Images

"יהודי טוב", טוב ליהודים?

רבנים בולטים בארצות הברית מדברים על יחסי האהבה-שנאה שהם מנהלים עם הסרט האייקוני של האחים כהן, שחוגג עכשיו עשור לצאתו

הרקע היהודי של במאי הקולנוע עטורי הפרסים ג'ואל ואיתן כהן ידוע. הם נולדו למשפחה יהודית בסיינט לואיס פארק שבמינסוטה ובקריירה הקולנועית ארוכת השנים שלהם דאגו לשלב דמויות יהודיות רבות בסרטיהם: הגיבור הראשי בסרט "ברטון פינק", סוכן ההימורים ברני בירנבאום בסרט "צומת מילר", וכמובן הגר היהודי המפורסם ביותר בתולדות הוליווד, וולט סובצ'אק ב"ביג לבובסקי".

אבל היצירה היהודית ביותר של האחים כהן הייתה כמובן A Serious Man, או כפי שכונתה בישראל – "יהודי טוב", שיצאה לאקרנים ב-2009, החודש לפני עשר שנים בדיוק. העלילה מתרחשת ב-1967, בעיר הולדתם של האחים במינסוטה, ועל פי כל הסימנים היא מבוססת בקווים כלליים מאוד על ספר איוב התנ"כי.

"יהודי טוב" נפתח בציטוט המיוחס לרש"י, ובסצנת פתיחה קצרה שמתרחשת בשטעטל מהמאה ה-19. מיד אחריהן, גולשת העלילה לסיפורו של לארי גופניק (בגילומו של שחקן יהודי שהיה אז אלמוני, מייקל סטולברג), מרצה יהודי שחייו מתפרקים פתאום לנגד עיניו, ממש כמו בספר איוב.

נדמה שילדיו של לארי אינם מכבדים אותו. בנוסף, אויב מסתורי שולח מכתבי שטנה והשמצה לוועדת המינויים שאמורה לאשר את הקביעות שלו, ובכך מסכן את הקריירה שלו. אשתו (שרי לניק) עוזבת אותו לטובת ידיד המשפחה לשעבר, סיי אייבלמן (פרד מלמד). ויש גם רמזים לכך שלארי סובל מבעיות בריאות קשות.

"לא עשיתי שום דבר" היא המנטרה של לארי לאורך כל הסרט.

במצוקתו כי רבה, פונה לארי אל הדת ונועץ בשלושה רבנים — אלא שהוא מקבל מהם תגובות שונות לחלוטין, ואף אחת מהן לא מועילה במיוחד:

  1. הרב הצעיר גינסלר (השחקן סיימון הלברג מסדרת "המפץ הגדול") נואם נאום הומניסטי על הצורך למצוא את היופי בעולם.
  2. הרב נכטנר מספק את אחת הסצנות המזוהות ביותר עם הסרט, כשהוא מספר משל ארוך אבל לא ממש מנחם על רופא שיניים יהודי שמוצא כתובת בעברית החקוקה על שן של מטופל גוי.
  3. הרב מרשק הקשיש, לעומתם, מסרב להיפגש עם לארי ("הרב עסוק", אומרת לו שוב ושוב מזכירתו של מרשק).

כמו מיטב יצירותיהם של האחים כהן, גם "יהודי טוב" היא קומדיה שחורה, אבסורדית ומשוחקת היטב, המתמודדת עם נושאים כבדים כמו ניכור וניהיליזם.

הפנייה אל הרבנים בסרט נועדה מן הסתם לשדר את המסר שהדת היהודית לא תמיד מספקת תשובות קלות, כפי שאומרת גם דמותו של הרב נכטנר.

"מפולת שלגים מכוערת"

ב-2009, כתב ה-Jewish Chronicle שהסרט הוא "יצירת מופת יהודית" וגם "הסרט האמריקאי הטוב ביותר על החוויה היהודית של דור שלם". אבל היו מי שראו אותו באור חיובי הרבה פחות, גם בשל האופן שבו מוצגים בו היהודים.

מבקרת הקולנוע היהודית אלה טיילור כתבה ב-LA Weekly שהסרט "רע מאוד ליהודים", ואף דימתה אותו ל"מפולת שלגים של איקונוגרפיה יהודית מכוערת".

"'יהודי טוב' עמוס ביהודים שמנים, ביהודים תוקפניים, ביהודים פסיביים-אגרסיביים, ביהודים בוגדניים, ביהודים מפסידנים, ביהודים נוכלים, ביהודים קריקטוריסטים, ביהודים שלוגמים ברעש את מרק העוף שלהם, וכצפוי גם במקבץ של רבנים צהובי-שיניים ונבערים, שמוצגים כחכמי הדור", כתבה.

הרב בנג'מין בלך, במאמר שפרסם בשעתו באתר אש התורה שהיהודים בסרט אינם אלא "נלעגים, סאטיריים וסטריאוטיפיים כמיטב המסורת האנטישמית".

עשר שנים אחרי, יצאנו לשמוע, בדיוק כמו לארי, מה חושבים הרבנים על הסרט ועל תפקידו כיום בחברה היהודית האמריקנית. כמו שאפשר לצפות, היו לרבנים יותר מתשובה אחת.

הרב הרפורמי יואל שוורץ מברוקלין מייסד הקהילה התרבותית-יהודית IDRA, מגדיר את עצמו "חסיד האחים כהן" וגם "מעריץ מושבע של הסרט". הביקורת שלו אינה על הסרט, אלא על מה שהיצירה מלמדת על הזרמים ביהדות ארה"ב.

"'יהודי טוב' הוא כתב האישום החמור ביותר כלפי הריקנות של יהדות אמריקה", טען שוורץ. לדבריו, לארי פונה לרבנים לעזרה, וכל אחד מהם מכזיב אותו — "הרב הצעיר והבוסרי, הרב הבכיר והלהגן, וגם התלמיד החכם," או המלומד הנערץ.

"לאף אחד מהם אין שמץ של מושג מה עובר עליו, ואף אחד מהם אפילו לא מנסה להקשיב ללארי ולהציע טיפת חמלה", אמר שוורץ. לדעתו, הסצנה הבולטת בסרט שבה קורא בנו של לארי בתורה כהכנה לטקס בר המצווה שלו, בזמן שהוא מסטול לגמרי, "רק מדגישה עד כמה מגוחכת ונלעגת העמדת הפנים הזאת".

https://www.youtube.com/watch?v=T6e1Nu931eE

הרב גלן אטמן נדיב יותר כלפי מצב הקהילה היהודית כפי שהיא משתקפת בסרט. אטמן, רב בכיר בקהילה הרפורמית "אור עמי" בלפאייט היל שבפנסילבניה, מספר שהסרט מוזכר לא פעם בדיונים על ספר איוב או בשיעורי תורה שהוא מעביר.

"זה סרט מבלבל ומאתגר, ניסיון פיקחי ומוצלח ליצור סיפור ייחודי בהשראת התנ"ך", אומר אטמן. "הערכתי את העובדה שנכללו בסרט מושגים עבריים ויהודיים בלתי-מתורגמים שהעניקו לו נופך של 'יש משהו עמוק יותר בסרט הזה'".

כרב, הוא נפגע קצת בצפייה ראשונה מתיאור הרבנים. "לא רק משום שזה מציג את היהודים באור שלילי מאוד — אלא שזה מציג את הרבנים באור שלילי עוד יותר", אמר אטמן על הרושם הראשוני שלו מהסרט.

אבל לאחרונה הוא החל לראות ברב הצעיר מבין השלושה את "תמציתו האמיתית" והיחידה של רב אמיתי, בניגוד לקריקטורה. בעיניו, זה מסמל את השינוי העצום שחל בפניה של הרבנות מאז 1967.

"כולם מניחים שרב הוא גבר זקן ולבן, עם זקן ארוך ולבן", הסביר אטמן, לפני שמנה את שמות רבות מחברותיו ללימודים, "רבניות נפלאות ומלאות עוצמה".

לדבריו, אפשר להתייחס לרבנים שבסרט כאל קריקטורה של דורות שונים או של זרמים שונים ביהדות, או פשוט כעמדות סותרות בתוך היהדות.

אטמן והשווה את עלילת הסרט לפרק בספר איוב, שבו פוגש איוב שלושה חברים, אלא שאף אחד מהם אינו משיא לו עצה שימושית במיוחד.

"מטריד מבחינה תאולוגית"

מי שאולי יכול להכריע בסוגיה הוא נורמן כהן, הרב המקומי במינסוטה שם מתרחשת עלילת הסרט ושם גדלו יוצריו. הרב כהן שירת בבית הכנסת הרפורמי "בית שלום" במינטונקה, פרבר של מיניאפוליס שגובל בסיינט לואיס פארק.

במאמר שכתב על הסרט בשנת 2011 עבור The Journal of Religion and Film, טען כהן שנפגע מכמה מהדימויים בסרט, אך אין בכך כדי לומר שאין ליצירה צדדים חיוביים. "מכל הסרטים שלהם, זה הסרט היהודי המוצהר ביותר, אולי גם הפילוסופי ביותר בפוטנציה וגם המטריד ביותר מבחינה תאולוגית", כתב כהן.

היוצרים עצמם נזהרו תמיד מלקבוע עד כמה סרטם מספק תיאור אמיתי של חיי יהודי ארה"ב. ג'ואל ואיתן כהן נשמעים לא פעם כמו הרבנים בסרט "יהודי טוב", כשהם דנים ביהדותה של היצירה: התשובות שלהם רק מעלות שאלות נוספות.

"היו דמויות יהודיות, אבל לגבי האופן שבו הרקע שלנו השפיע על מה שאנחנו עושים…מי יודע?" אמר ג'ואל כהן בראיון ל"הארץ" ב-2011. "אנחנו לא חושבים על זה. אין ספק שהמורשת היהודית שלנו השפיעה על איך שאנו רואים את הדברים".

"מעולם לא ניסינו להסתיר את יהדותנו או להתנהל סביבה על קצות האצבעות", אמר איתן כהן ל-Jewish Chronicle בשנת 2009, עם יציאת הסרט לאקרנים.

"הוליווד הייתה תמיד יהודית מאוד, אף שייסדו אותה יהודים שרצו בעיקר להתבולל. כפי שאמר לנו פעם חבר שלנו, 'אם עסקי הקולנוע לא היו קשים כל כך, אלוהים לא היה מפקיד אותם בידי היהודים'".

עוד 989 מילים
סגירה