מצוקת מסגרות הדיור בקהילה לאנשים על הרצף האוטיסטי

פעילות יצירה בהוסטל בית עדן רמלה (צילום: אביב ארגמן)
אביב ארגמן
פעילות יצירה בהוסטל בית עדן רמלה

בישראל, מספר האנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder, ASD) נמצא במגמת עלייה מתמדת. תופעה זו יוצרת לחץ גובר על המערכות הציבוריות והממשלתיות לספק שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו, ובמיוחד בתחום הדיור החוץ-ביתי בקהילה.

נכון לשנת 2020, זוהו כ-19,000 אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל. מתוך מספר זה, על פי נתונים עדכניים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, רק כ-1,661 קיבלו שירותי דיור חוץ-ביתיים. כלומר, פחות מ-10% מהאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל זוכים בפועל לשירותי דיור במסגרת חוץ-ביתית. בשנת 2022 נרשמו כבר 57,233 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי.

ב-2020 זוהו כ-19,000 אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל. מתוכם, עפ"י נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, רק כ-1,661 קיבלו שירותי דיור חוץ-ביתיים. כלומר, פחות מ-10% מהמאובחנים

נתון זה מדגיש את הפער המשמעותי בין הצורך במענה לדיור לבין היכולת של המערכת לספק פתרונות מתאימים. מצב זה משקף את הצורך המיידי בהתמודדות מערכתית רחבה יותר, תוך דגש על הפערים הקיימים במענים, במיוחד בהתייחס לפערים בין אזורים שונים בארץ.

פערים סוציו-גיאוגרפיים באספקת שירותי דיור לאנשים על הרצף האוטיסטי

המצב הנוכחי בישראל מצביע על חוסר שוויון מובהק בין המרכז לפריפריה במתן שירותי דיור לאנשים על הרצף האוטיסטי. באזורי המרכז ובדגש על תל אביב, הגישה למסגרות דיור חוץ-ביתיות רחבה ומקיפה יותר. לעומת זאת, במחוזות הצפון והדרום, שיעור המסגרות והנגישות אליהן נמוך משמעותית, מה שמשאיר משפחות רבות בפריפריה במאבק יומיומי למציאת פתרונות ראויים.

המחסור בשירותים מתאימים בפריפריה מקשה על הדיירים ועל משפחותיהם. היעדר המענים לדיור בפריפריה לא רק מגביל את האפשרויות עבור אנשים על הרצף האוטיסטי, אלא גם מקשה מאוד על הורים לשמור על קשר רציף עם ילדיהם. רבים מההורים לא יכניסו את ילדיהם למסגרות רחוקות בשל הקושי לבקר בתדירות הרצויה, במיוחד כאשר הם תלויים בתחבורה ציבורית לא אמינה.

מצב זה פוגע במיוחד במשפחות הפחות מבוססות מבחינה סוציו-אקונומית, שמצויות בפני דילמה מורכבת: לוותר על המענה החיוני לבן או לבת המשפחה, או להתמודד עם בידוד ואובדן הקשר היומיומי עמם.

היעדר הנגישות לדיור בקהילה בפריפריה לאנשים על הרצף האוטיסטי מחייב שינוי מיידי בתכנון ובמדיניות, כדי להבטיח שוויון במתן שירותים לכלל אזרחי המדינה, ללא קשר למקום מגורים גיאוגרפי או למצב כלכלי.

היעדר נגישות לדיור בפריפריה לאנשים על הרצף האוטיסטי פוגע במשפחות פחות מבוססות סוציו-אקונומית, ומציב דילמה: לוותר על המענה החיוני לבן המשפחה, או להתמודד עם בידוד ואובדן הקשר היומיומי

כשלים במדיניות וביישום – ניהול לקוי של תהליכי מיקור חוץ

מיקור חוץ יכול להיות הפתרון האפקטיבי ביותר להרחבת המענים ולמתן שירותים מותאמים ואיכותיים לכלל האוכלוסיות, במיוחד בתחום יצירת פתרונות דיור בקהילה לאנשים על הרצף האוטיסטי. עם זאת, המערכת בישראל אינה פועלת כשוק חופשי אמיתי, דבר שמונע את מיצוי הפוטנציאל של מיקור החוץ.

דוח מבקר המדינה לשנת 2024 מצביע על כך שהמגבלות הרגולטוריות והפריווילגיות הניתנות לעמותות הגדולות יוצרות חוסר שוויון בין המפעילים הפרטיים למפעילים הציבוריים.

חוסר שוויון זה פוגע ביכולת לספק מענים מותאמים בפריפריה, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות שאינן זוכות לשירותים הזמינים במרכז הארץ. פערים אלו אינם רק בעיה גיאוגרפית, אלא גם חברתית וכלכלית.

יתר על כן, אנשים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם בפריפריה מתמודדים עם קשיים רבים יותר מאשר אלו שבמרכז, כגון נגישות מוגבלת לשירותי בריאות, מחסור במרכזי טיפול ותעסוקה ותלות בתחבורה ציבורית שאינה אמינה.

היעדר המענים בפריפריה מגביל את האפשרויות עבור אנשים על הרצף האוטיסטי, ויוצר מצב שבו רק אלו שנולדו במרכז הארץ זוכים לממש את זכויותיהם. מצב זה מחייב שינוי מערכתי ורפורמה רגולטורית שתבטיח תחרות שוק הוגנת, ותאפשר לכל אדם לקבל את המענה המיטבי במסגרת קהילתית, תוך עידוד מצוינות וחדשנות בשירותים הניתנים לאוכלוסייה זו.

היעדר המענים בפריפריה מגביל את האפשרויות עבור אנשים על הרצף האוטיסטי, ויוצר מצב שבו רק אלו שנולדו במרכז הארץ זוכים לממש את זכויותיהם. מצב זה מחייב שינוי מערכתי ורפורמה רגולטורית

קריאה לשינוי – השבת הזכות לכבוד ולחיים אוטונומיים לאנשים על הרצף האוטיסטי

המצב הנוכחי מחייב שינוי עמוק בשירותים הניתנים לאנשים על הרצף האוטיסטי. יש להרחיב ולהתאים את השירותים לצרכים האישיים של כל אדם, תוך מתן דגש על תמיכה פסיכולוגית, הכוונה וטיפולים תעסוקתיים, ופיתוח כישורי חיים שיאפשרו השתלבות מוצלחת בקהילה.

בנוסף, יש להקל על התהליכים הבירוקרטיים ולהפכם לנגישים ושקופים יותר עבור ההורים והמשפחות. המורכבות הביורוקרטית כיום מקשה עליהם מאוד במציאת פתרונות דיור מתאימים, ויוצרת מסלול סוחט רגשית בניהול תהליך השמת הילדים בדיור חוץ-ביתי.

על הממשלה לגבש מדיניות אחידה, להקצות משאבים נאותים, ולהגביר את הפיקוח על שירותי מיקור החוץ (כולל עמותות הענק), כדי להבטיח שכל אדם יקבל שירות מותאם לצרכיו בצורה הולמת ומכובדת.

צורך בחשיבה מחודשת לנושא דיור בקהילה לאנשים על הרצף האוטיסטי – מציאת מענה כולל ומעמיק

ללא שינוי מהותי במערכות ובמדיניות, אנו עלולים להמשיך ולראות אוכלוסייה הולכת וגדלה של אנשים על הרצף האוטיסטי, הזקוקה נואשות למענה דיור ראוי, אך אינה מקבלת בפועל את התמיכה הנדרשת. דוח מבקר המדינה לשנת 2024 מדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח, בהרחבת השירותים ובשיפור המענה שניתן לאנשים על הרצף האוטיסטי, במיוחד בפריפריה הישראלית.

דוח מבקר המדינה לשנת 2024 מדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח, בהרחבת השירותים ובשיפור המענה שניתן לאנשים על הרצף האוטיסטי, במיוחד בפריפריה הישראלית

כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, יש לפעול לפתיחת הוסטלים חדשים באזורים בארץ שבהם חסרים שירותי דיור לאנשים על הרצף האוטיסטי. על המדינה לעודד, באמצעות כלים מגוונים, מפעילים פרטיים וציבוריים להקים מסגרות דיור בפריפריה הישראלית, שבה המענה בתחום זה לוקה בחסר ואינו עונה על הצורך הקיים.

פתיחת מסגרות אלו צריכה להיות חלק מחזון רחב, המתמקד ביצירת תנאי שוק שיאפשרו אספקת שירותי דיור ברמה הגבוהה ביותר, תוך שאיפה לשיפור איכות החיים של אנשים על הרצף האוטיסטי, במיוחד באזורים שבהם המענה הקיים מוגבל ולא מספק.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים
סגירה