1
סיפור הבחירות
אחרי שלושה שבועות רצופי מאורעות מטלטלים בארה"ב, השבוע נראה שלא קרה הרבה. המועמד לתפקיד סגן הנשיא המיועד מטעם המפלגה הרפובליקאית ג'יי די ואנס העניק ראיון מביך; קמלה האריס וטים וולז ערכו כמה עצרות בחירות מוצלחות; ודונלד טראמפ העניק ריאיון לאילון מאסק, שהתחיל באיחור של כ־40 דקות בגלל שורה של כשלים טכניים.
במקביל יצאו עוד כמה סקרים טובים להאריס, אם כי הם מתקזזים עם כמה נתונים כלכליים ואחרים. במודל של נייט סילבר למשל סיכויי הניצחון שלה עלו רק במעט ל־55–45. גם באתרי ההימורים האריס עברה להובלה בשיעור מזערי דומה. במדינות המערב התיכון האריס מובילה במעט; במדינות חגורת השמש – אריזונה, נבדה וג'ורג'יה – המצב חזר לתיקו.
אולם השבוע האחרון ביסס באופן סופי – אלא אם יקרה משהו חריג – את סיפור הבחירות. למערכות בחירות רבות יש סיפור מארגן: ב־2008 ברק אובמה הטיל פצצת כריזמה וסחף את האלקטורט. ב־2016 טראמפ האקסצנטרי והקיצוני אתגר את הילרי קלינטון "המאוסה" – והפיקסציה התקשורתית לתופעת טראמפ הביאה אותו בסוף לניצחון.
הדמוקרטים עשו טעות כשדבקו בביידן, אבל ברגע האחרון התעשתו – ובמהלך קיצוני ומבריק חזרו לזירה. אין משהו שאמריקה אוהבת יותר מסיפור קאמבק טוב
וב־2020 אמריקה פגועת הקורונה והמותשת מארבע שנים של טירוף רק חיפשה ביטחון בדמותו של ג'ו ביידן. בשלוש מערכות הבחירות הללו היו מאורעות שונים, דרמות והתפתחויות, אבל בסוף תחושת הבטן הייתה ברורה.
הסיפור הזה ברור גם בבחירות 2024 – והוא הקאמבק הדמוקרטי. הדמוקרטים עשו טעות כשדבקו בביידן, אבל ברגע האחרון התעשתו – ובמהלך קיצוני ומבריק חזרו לזירה. אין משהו שאמריקה אוהבת יותר מסיפור קאמבק טוב.
האם זה אומר שהאריס תנצח? ממש לא. אבל זה מסביר למה למשל טראמפ כל כך מתקשה לתקוף אותה. עלבונות שב־2016 היו נתפסים כשערורייתיים (אבל גם קצת כמרתקים) אך התקבלו בהבנה במסגרת הקסם האפל של טראמפ נתפסים עתה כפתטיים וכניסיון של טראמפ להסתגל למציאות החדשה.
ניסיון ההתנקשות בטראמפ – שאוהדיו בארץ חשבו שייקבע אותו בספרי ההיסטוריה – נשכח לחלוטין. גם החוסר בהצעות מדיניות ברורות מצד האריס עובר חלק. אף אחד לא רוצה להפריע לסיפור קאמבק טוב.
הדבר הכי מסוכן בבחירות האלה הוא לחזות את העתיד, אבל בכל זאת אסתכן ואומר שאלא אם יקרה מאורע חריג וקיצוני ברמת החלפת המועמד, כל הסיפורים הפוליטיים בחודשים הבאים ייתפסו על בסיס הנרטיב הזה
הדבר הכי מסוכן בבחירות האלה הוא לחזות את העתיד, אבל בכל זאת אסתכן ואומר שאלא אם יקרה מאורע חריג וקיצוני ברמת החלפת המועמד, כל הסיפורים הפוליטיים בחודשים הבאים ייתפסו על בסיס הנרטיב הזה.
2
העקיצה של הדמוקרטים
תת־סיפור מעניין במסגרת הנרטיב האמור הוא זה של ג'יי די ואנס. ואנס לוהק לתפקיד המועמד לסגן הנשיא הרפובליקאי על בסיס סיפורו האישי – נסיקה ממשפחה מהמעמד הבינוני־נמוך ללימודים בייל וקריירה עסקית מצליחה.
אלא שאז צצו כל ההתבטאויות שלו ביחס לנשים כמו הלעג לנשים ללא ילדים ("Childless Cat ladies"), האמירה כי ראוי לבחון איסור על גירושים ללא הצדקה וכי לא ראוי להתגרש גם מבעל מכה, וכמובן התנגדותו לכל סוג של הפלה – כולל במקרים של גילוי עריות או אונס. כל אלה יוצרים תחושה של שנאת נשים אימבצילית. ומכאן אנחנו מגיעים לסיפור הכורסה.
ביום שלאחר ההכרזה על ואנס כסגנו המיועד של טראמפ, חשבון X בשם Rickrudescalves כתב את הציוץ הבא: "לא יכול לומר את זה בוודאות, אבל הוא עשוי להיות סגן הנשיא הראשון שהודה ברב מכר שהוא בָּעַל כפפת לטקס שנדחפה בין שתי כריות ספה (ואנס, "אלגיה הילבילית", 179–180).
וולז השתמש בסיפור הספה כדי לומר משהו על האופי של ואנס – "אינסל" שונא נשים. האופי הזה כבר מקובע בציבור מסיבות רבות ואמיתיות מאוד
הסיפור הזה הוא פייק ניוז מוחלט. ואנס לא כתב את זה בספרו – ועדיין הסיפור התפשט כאש בשדה קוצים בקרב הבוחרים הדמוקרטים. טים וולז התיחס לכך בנאום הראשון שנשא כמועמד לסגנות הנשיא באירוע הבחירות בפילדלפיה: "אני חייב להגיד שאני לא יכול לחכות לעימות עם הבחור הזה, בהנחה שהוא יהיה מוכן לקום מהספה".
ההערה הזו עוררה דיונים רבים בצד הדמוקרטי, שנהנה מכך שסוף־סוף הורדו הכפפות. מאידך היו לא מעט שתהו האם בכך שגם המועמדים הדמוקרטים מוכנים לשקר, הם מאבדים את כל היתרון המוסרי שלהם מול טראמפ.
אולם, הדיון הזה מפספס את העיקר – את מהות השקר. הרי מה המשמעות של הבדיחה על ואנס? וולז השתמש בסיפור הספה כדי לומר משהו על האופי של ואנס – "אינסל" שונא נשים. האופי הזה כבר מקובע בציבור מסיבות רבות ואמיתיות מאוד, כך שזה לא באמת משנה אם הסיפור אמיתי או שקרי.
3
נושא ההפלות חוזר לציבור
נושא אחד שנותר פתוח עוד מהמרוץ הקודם הוא זכות האישה על גופה. בחירתו של ואנס ועלייתה של האריס רק חידדו את זה. הדמוקרטים זכו להישג חשוב השבוע כאשר מזכיר המדינה של אריזונה אישר להביא למשאל עם חוק המתיר הפלות במדינה עד השבוע ה־24 להריון, עם חריגים גם לשבועות מאוחרים יותר כמו סיכון לבריאות הפיזית או הנפשית של האם.
החוק יעלה למשאל עם בבחירות בנובמבר – והוא צפוי להעלות את אחוזי ההצבעה בקרב הבוחרות הדמוקרטיות. החוק מצטרף למשאלי עם דומים בנבדה, פלורידה, קולורדו, ניו יורק, מרילנד ודקוטה הדרומית
כיום החוק אוסר על הפלות מהשבוע ה־15. תקופה מסוימת כל ההפלות נאסרו במדינה לאחר שבית המשפט העליון של אריזונה החזיר חוק מהמאה ה־19 בעקבות פסיקת דובס. החוק יעלה למשאל עם בבחירות בנובמבר – והוא צפוי להעלות את אחוזי ההצבעה בקרב הבוחרות הדמוקרטיות. החוק מצטרף למשאלי עם דומים בנבדה, פלורידה, קולורדו, ניו יורק, מרילנד ודקוטה הדרומית.
4
ניצחון לחברת "הסקווד"
עונת הפריימריז עדיין לא נגמרה ואתמול הן התקיימו במינסוטה. בין השאר התמודדה בהם אילהאן עומאר, מחברות "הסקווד" הראשונות ומהמבקרות הבוטות ביותר של ישראל בקונגרס. עומאר מייצגת את המחוז החמישי הכולל את מיניאפוליס. מולה רץ דון סמואלס, חבר מועצת העיר מינאפוליס.
אף שועמר יותר אנטי־ישראלית מג'מאל באומן וקורי בוש – ואפילו התבטאה לא פעם בצורה אנטישמית – איפא"ק השקיעה פחות כספים מהמרוצים בניו יורק ובמיזורי. הסיבה פשוטה: עומאר מאוד פופולרית במחוז שלה. ואכן היא הצליחה להגן על מושבה וניצחה בפער של 56–43. כלומר, הכסף של איפא"ק יכול להשפיע רק כשמלכתחילה המועמד האנטי־ישראלי בעייתי או פגיע מבחינה אלקטורלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שוב כתבה ממומנת על ידי כותב כביכול אוביקטיבי אך הפועל עובד במימון של דמוקראטים אמריקאים ואולי די של סורוס. לא רק שדמוקרטים מתקשים להגיע להסגים כלשהם מול טראמפ הם אפילו נסוגים. בחירה של סגן נשיא וואלס שהוא שיקר לגבי השירות שלו ובחירה של אומאן כנציגה של דמוקרטים במינסוטה מחלישה ביותר מסר של דמוקרטים ומציירט אותם יותר ויותר כי שמאל פרוגרסיבי-פרו-פלסטיני-אנטי-אמריקאי ורדיקאלי ביותר. 24 יום אחרי שנבחרא חאריס לא נתנה אפילו ראיון אחד לאיתונאים. היא גם סרבה להשתתף בדיספוט עם טראמפ.