הגם שאינדונזיה מתמידה בעמדה לפיה לא תנרמל יחסיה עם ישראל טרם פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמרכזו כינון מדינה פלסטינית עצמאית – אינדונזיה כמו מסכימה בשתיקה לקיום קשרי "אנשים לאנשים" (People-to-People) עם ישראל, כלומר בין גורמים לא־ממשלתיים.
במסגרת קשרים אלה בולטים מזה שנים ביקורים בישראל של משלחות מאינדונזיה. לרוב מדובר באנשי דת, עיתונאים, אנשי אקדמיה וחינוך. מבחינת ישראל התועלות ברורות; סיורים לימודיים מובנים ועשירים בתוכנם, שמאפשרים למשתתפיהם הזדמנות נדירה לחשיפה גם לנרטיב הישראלי בסכסוך, הבנת שורשי הסכסוך ומורכבותו וכן הבנת מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל, לרבות מפת האיומים.
במסגרת הקשרים בין הגורמים הלא-ממשלתיים בולטים מזה שנים ביקורים בישראל של משלחות מאינדונזיה. לרוב מדובר באנשי דת, עיתונאים, אנשי אקדמיה וחינוך. מבחינת ישראל התועלות ברורות
במסגרת משלחות שכאלה בולט מקומם של חברי נאהדאתול עוּלמא (Nahdatul Ulama, או בקיצור NU), הארגון האסלאמי הגדול באינדונזיה, על כל עשרות מיליוני החברים והמזוהים עמו.
הארגון הינו שותף בכיר למשטר בשמירת ערכי מדינת הלאום, לרבות הפרדה בין דת למדינה, בניית הדמוקרטיה, סובלנות דתית ומאבק בקיצוניות דתית. הוא גם מבקש לחשוף מוסלמים ברחבי העולם, לרבות במזרח התיכון, לאסלאם שהתפתח בקונטקסט האינדונזי. כזה שדוגל גם בסובלנות כלפי אמונות ומנהגים מקומיים וקידום הבנה ודיאלוג בין-דתיים.
מנהיגי הארגון ורבים מחבריו רואים עצמם כממשיכי דרכו של עבדורחמן וחיד, מי שהיה במשך שנים המנהיג הכריזמטי של ארגון זה – לוחם למען פלורליזם, זכויות אדם והבנה בין-דתית לרבות בין האסלאם ליהדות.
וחיד היה גם נשיאה הנבחר הראשון של אינדונזיה בעידן הדמוקרטי וחתר בראשית כהונתו, לפני למעלה משני עשורים, לקדם קשרים ישירים עם ישראל. אולם הוא נבלם על ידי אופוזיציה פוליטית וציבורית רחבה. וחיד ביקר מספר פעמים בישראל, אך לא בתקופת כהונתו הקצרה כנשיא.
באינדונזיה, בדרך כלל, לא זוכים ביקורי משלחות שכאלה בישראל לפרסום בתקשורת. זאת להוציא מקרים בהם פורץ "סקנדל", לרוב בעקבות פרסום צילומים משותפים של חברי המשלחות עם אישים מהצמרת הפוליטית הישראלית. וזה המקרה שלפנינו; בראשית יולי ביקרה בישראל משלחת בת חמשה משתתפים, כולם חברי ה-NU. צילום משותף של חברי המשלחת עם הנשיא הרצוג.
התמונה, שהעלה אחד מחברי המשלחת לחשבונו באינסטגרם – הפכה ויראלית – וזה עשה את שלו באווירה הטעונה, במיוחד בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה, נוכח המלחמה בעזה.
צילום משותף של המשלחת האינדונזית עם הרצוג, שהעלה לאינסטגרם אחד מחברי המשלחת והפך ויראלי – עשה את שלו באווירה הטעונה, במיוחד בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה, נוכח המלחמה בעזה
אמירתו "המתרצת" של חבר המשלחת, לפיה כהוגה דעות דתי הוא מעדיף במקום להפגין ברחובות ולהחרים, לדון ולבטא רעיונות, לא ריככה ולא מיתנה דבר; מיד החל גל תגובות נזעמות, בעיקר ברשתות החברתיות, שכוון במידה רבה נגד ה-NU וליבה גם להט אנטי-ישראלי ואף נימות אנטישמיות.
דומה כי גל זה הדהד בעיקר במעגלי אנשי אקדמיה, כאשר הוא כמו מעניק רוח גבית במיוחד לחוגים אסלאמיסטיים בקמפוסים באינדונזיה. בולטים ביניהם מי שמזוהים עם תנועת Hizbut Tahrir Indonesia – HTI, הסניף האינדונזי של תנועת "חזב אל־תחריר", שדגלה הרעיוני הוא חידוש החליפות האסלאמית.
לפני פחות מעשור הוכרזה פעילות התנועה באינדונזיה כבלתי חוקית, בטענה שהיא מתריסה למעשה נגד האידאולוגיה הלאומית החילונית של המדינה -הפנצ'סילה. אך לכול היה ברור כי האיסור על פעילות התנועה באינדונזיה אין פירושו היעלמות רעיונותיה, מה גם שלחזון הח'ליפות האסלאמית יש כנראה אחיזה מסוימת בציבור באינדונזיה, בעיקר בקרב צעירים.
והנה עתה הסתערו המזוהים מהעבר עם תנועה זו על ההזדמנות שנקרתה להם, תוך הקפדה שלא להזדהות כחבריה. אכן עבורם זו הזדמנות לבוא חשבון עם ה-NU, ארגון הסותר את כול הוויתם – בגישתו המכילה, הסובלנית, ובמחויבות למאבק בקיצוניות דתית.
אולי משרת את תומכי HTI עתה גם דימויו ארוך השנים של ה-NU כמי שמגלה פתיחות יחסית כלפי ישראל, וודאי בהשוואה לרוחות האנטי-ישראליות הרווחות באינדונזיה. שלא לדבר על גישתו החיובית של הארגון כלפי היהדות ותמיכתו הבולטת ברעיון הדיאלוג הבין-דתי.
גל תגובות נזעמות, בעיקר ברשתות החברתיות ליבה להט אנטי-ישראלי ואף נימות אנטישמיות. הגל הדהד במעגלי אנשי אקדמיה, וכמו העניק רוח גבית לחוגים אסלאמיסטיים בקמפוסים באינדונזיה
אין ספק כי האסרטיביות האינדונזית הגוברת בזירה הבינלאומית בנושא הפלסטיני, והאווירה האנטי-ישראלית המתעצמת על רקע המלחמה הנמשכת בעזה, על כול ביטוייה, גם היא משחקת לידי האסלאמיסטים בקמפוסים באינדונזיה.
רק לאחרונה עלה לרשתות החברתיות סרט וידאו (בשפה האינדונזית), שלא מותיר ספק לגבי "החתימה" של ה-HTI. כותרתו: "לפרק את הרשתות הציוניות בחוגים האינטלקטואלים בקמפוסים האינדונזים".
"סימנו אותי בקמפוס כציוני", כתב לי איש אקדמיה אינדונזי, חבר ב-NU, שלא נרתע בשנים האחרונות, ובאופן חריג, מלהביע עמדה מאוזנת ופתוחה בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת בעומדו על כך שגישה אובייקטיבית-מדעית צריכה להיות נר לרגלי חוקרים באקדמיה באינדונזיה גם בסוגיה זו, ולא גישה מתלהמת אמוציונלית כמקובל. "הם עולזים ברשתות החברתיות על פגיעת כטב"ם בתל אביב", הוא כתב לי בזמנו, בהביעו צער על כך שאלה הן התגובות.
וכך עתה, באווירה פוליטית-ציבורית שכזו, ניכר היה שהכול מבקשים להרחיק ממגרשם את תפוח האדמה הלוהט בדמות ביקור המשלחת בישראל. נשיא המדינה ביקר באופן חריף את הביקור ואת הפגישה עם הנשיא הרצוג.
לגבי עצם הביקור, נשיא אינדונזיה ביקש מהעיתונאים להפנות השאלות בנושא ל-NU ולא אליו, בהדגישו כי מדיניות החוץ של ארצו ברורה, תמיכה בעצמאות האומה הפלסטינית. כך גם משרד החוץ התנער והדגיש כי ביקור החמישה נטול זיקה לעמדה הרשמית של ממשלת אינדונזיה.
באווירה פוליטית-ציבורית שכזו, ניכר שהכול מבקשים להרחיק ממגרשם את תפוח האדמה הלוהט בדמות ביקור המשלחת בישראל. נשיא המדינה ביקר באופן חריף את הביקור ואת הפגישה עם הנשיא הרצוג
וכמובן מעניינת במיוחד עמדת ה-NU שניצב בלב הסערה, ולו גם מכיוון שהעומד בראשו עתה הינו יחיא סטקוף, שחווה בזמנו ביקורת חריפה מבית בשל ביקורו בישראל ב-2018, לרבות פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נוכח ביקורת זו הזדרזו הממשל האינדונזי, ארגונו של האורח ובראש ובראשונה הוא עצמו, לטעון כי מדובר בביקור פרטי שנועד לשרת את העניין הפלסטיני, לרבות קידום רעיון הריבונות הפלסטינית.
והנה במקרה שלפנינו, הפעם היה זה סטקוף שהתנצל על ביקור החמישה והדגיש כי הוא לא ראוי בקונטקסט הנוכחי מה גם שנערך ללא קבלת האישור הנדרש מהארגון. הוא הוסיף כי מדובר במי שהינם נמנים על הדור צעיר של הארגון ואינם רגישים לסוגיות גיאופוליטיות בזירה הבינלאומית. כך הם נוצלו לטענתו על ידי ארגון לא ממשלתי בעל זיקה לישראל, שעמד מאחורי ביקורם, במטרה לשפר את דימויה של ישראל ולהשתמש בהם להעברת מסר המשרת האינטרסים שלה.
הושמעה גם טענה כי במקרה הנדון, בשונה מביקורים קודמים בישראל של מנהיגים מה-NU, לא ניתן היה הפעם לטעון כי הרציונל מאחוריו היה קידום שלום במזרח התיכון. בפועל, ארבעה מהחמישה שנטלו חלק בביקור ושמילאו תפקידים ב-NU, פוטרו או הגישו התפטרותם.
בינתיים, כצפוי, הרוחות נרגעו על רקע פרשה זו; החיים זורמים ותשומת הלב הציבורית כדרכה נתונה לסוגיות אחרות שעולות וחולפות בחלקן, ומפנות מקומן לבאות אחריהן.
בשונה מביקורים קודמים בישראל של מנהיגי ה-NU, לא ניתן היה הפעם לטעון כי הרציונל היה קידום שלום במזה"ת. בפועל, 4 מתוך ה-5 שנטלו חלק בביקור ומילאו תפקידים ב-NU, פוטרו או הגישו התפטרותם
עם זאת, נוכח ציפיות בשנים האחרונות כי יחול שינוי במדיניות אינדונזיה כלפי ישראל, בעקבות הסכמי אברהם ובמיוחד לנוכח אפשרות נרמול היחסים בין סעודיה לישראל, יש בפרשת ביקור המשלחת בישראל כדי לספק חומר למחשבה.
בעיקר, ניתן אולי להבין כי אינדונזיה תתקשה לשנות מדיניות בשאלת יחסיה עם ישראל, עד כדי כינון קשרים דיפלומטיים, כול עוד לא חלה תזוזה משמעותית, בראייתה, בדרך לפתרון מדיני מוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו