מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.

כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

אחד ממרכיבי היסוד בתוכנית הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לסיום המלחמה בעזה הוא כוח הייצוב הבינלאומי (ISF), הזמני בהגדרתו. ככל הידוע לא פורסם עד כה מועד מדויק לתחילת פריסת הכוח בשטח וכן מי הן המדינות שתרכבנה אותו.

על רקע זה מתבלט בתקשורת שמה של אינדונזיה כמועמדת יותר מובהקת להשתתף בכוח. כזכור, נכונות אינדונזיה להשתתף משמעותית בכוח בינלאומי לאבטחת השלום בעזה הדהדה באולם העצרת הכללית של האו"ם בנאום המרשים של נשיאה, פראבואו סוביאנטו, זאת תוך שהוא מדגיש השתתפות ארצו מזה שנים בכוחות שמירת השלום של האו"ם ברחבי הגלובוס.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

לאחר כמעט שלושה שבועות של לחימה במספר מוקדים לאורך גבולן המשותף, שסימונו שנוי במחלוקת מזה עשרות השנים – הכריזו שרי ההגנה של תאילנד וקמבודיה, בשלהי דצמבר האחרון, על הסכם הפסקת אש חדש. זאת לאחר שקרס קודמו שנחתם ביולי.

השיחות בין שתי המדינות, שהניבו את ההסכם החדש, יצאו לדרך בתמיכת פורום שרי החוץ של ארגון מדינות דרום מזרח אסיה, "אסיאן" (ASEAN), בו חברות שתי המדינות לצד אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, וייטנאם, לאוס, ברוניי, הפיליפינים ומיאנמר.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

ניתן להניח שרבים במקומותינו אשר נחשפו לדברי נשיא אינדונזיה, פרבואו סוביאנטו, מעל בימת העצרת הכללית ב-23 ספטמבר – לא נשארו אדישים להופעתו המכבדת של מנהיג המדינה, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית  הגדולה בעולם.

פרבואו ביקש לנווט בהרבה אכפתיות, נחישות וחזון, וללא שנאה, בסבך הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך למשל, ניכר היטב כי ביקש להדהד את הקריאה לעזרה, כהגדרתו, של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה בסבלה. אך בה בעת ודווקא על רקע האווירה האנטי-ישראלית המתרחבת, בלט כי נמנע מלשון מתלהמת מול ישראל ואפילו מהפניית האשמות ישירות נגדה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

לאחרונה דווח בתקשורת, ישראלית בעיקרה, כי ישראל וארה"ב מנהלות מגעים עם מספר מדינות במקביל, על האפשרות שעזתים יהגרו מרצון לשטחן. לא במפתיע נכלל בין המדינות שהוזכרו שמה של אינדונזיה, ואף נטען כי חלה התקדמות במגעים עמה, ללא סיכומים קונקרטיים.

בסמיכות תאריכים הודיעה אינדונזיה על כוונתה להביא לטיפול רפואי בשטחה כ-2,000 עזתים שנפצעו, כנטען, מפעולות הצבאיות של ישראל. הכוונה בשלב זה להביאם לאחד מאלפי האיים בארכיפלג האינדונזי, גאלאנג (Galang), המותאם כנטען ליעד שכזה, אך נבחנות גם חלופות לו. על פי התכנון בני משפחה מלווים ישוכנו גם כן במקום שיקבע.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

מדיניות החוץ של אינדונזיה עוצבה וחושלה בימי "המלחמה הקרה" בתוך תפיסת בסיסית בדבר ניווט בזהירות, מעמדת אי-הזדהות, בין שתי המעצמות הלעומתיות זו לזו. דומה כי נשיאה החדש של אינדונזיה מבקש להמשיך ולנווט עתה את ארצו בנתיב דומה, אך הפעם במערכת רב קוטבית, ועם שאיפה ברורה להעצמת מעמד ארצו בזירה הגלובלית.

משדונלד טראמפ ניצח בבחירות בארצו בנובמבר האחרון היה אולי בסיס להעריך כי פרבואו סוביאנטו, שקיבל לידיו את הגה השלטון באינדונזיה פחות מחודש קודם לכן, ינווט את מדינתו במרחב הגלובלי לעבר נתיב שיש בו משום מידה של אוריינטציה אמריקאית. זאת בשונה ממדיניות החוץ המסורתית שלה, הדוגלת באי-הזדהות.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

ב-3 מאי השנה הצביעו אזרחי סינגפור בבחירות הכלליות; חובה אזרחית על פי חוק. לכול היה ברור כי תוצאות הבחירות לא תקטענה רצף שלטוני של "מפלגת הפעולה העממית" (PAP) מאז עצמאותה המלאה של המדינה ב-1965.

בימי זוהרה זכתה מפלגת השלטון בכ-80 אחוזים מהקולות. ולא זו בלבד, אלא שעל פי שיטת חישוב של הבחירות האזוריות הנהוגה בסינגפור, החזיקה מפלגת השלטון עד 1981 בכול המושבים בפרלמנט.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

בזיכרון הקולקטיבי האינדונזי צרובים מעגלים רחבים בחברה האזרחית המתפתחת, בשלהי משטרו הסמכותני של סוהארטו, ובעיקר הסטודנטים שהובילו לקץ שלטונו במאי 1998. הם עשו זאת תחת הזעקה הפוליטית "רפורמה" (reformasi), כמצפן שכיוון לכינונה של הדמוקרטיה השלישית בגודלה בעולם.

אך בהמשך דווקא חוגי האסלאם הקיצוני, אויבי הדמוקרטיה, הם שניצלו לפני פחות מעשור את החירויות שהושגו – לשם הפגנות כוח רבות משתתפים ולפוליטיקת רחוב מתלהמת, רווית שנאה ל"אחר", העוינת את גישה סובלנית דתית ואתנית שהורישו האבות המייסדים של אינדונזיה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

המחויבות האדוקה לעניין הפלסטיני היא  מעמודי התווך של מדיניות החוץ האינדונזית, לרבות העמדה העקבית הגורסת כי לא ייכונו יחסים דיפלומטיים עם ישראל טרם הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.

מדיניות זו מתכתבת עם הזדהות רגשית חזקה בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה עם "המאבק הפלסטיני" וראייתו דרך פריזמה של סולידריות אסלאמית. כך גם רווחות נימות אנטי-ישראליות בציבור, שכמו מתעצמות מהיעדר הכרות עם החברה הישראלית, לרבות עם הנרטיב הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

הגם שאינדונזיה מתמידה בעמדה לפיה לא תנרמל יחסיה עם ישראל טרם פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמרכזו כינון מדינה פלסטינית עצמאית – אינדונזיה כמו מסכימה בשתיקה לקיום קשרי "אנשים לאנשים" (People-to-People) עם ישראל, כלומר בין גורמים לא־ממשלתיים.

במסגרת קשרים אלה בולטים מזה שנים ביקורים בישראל של משלחות מאינדונזיה. לרוב מדובר באנשי דת, עיתונאים, אנשי אקדמיה וחינוך. מבחינת ישראל התועלות ברורות; סיורים לימודיים מובנים ועשירים בתוכנם, שמאפשרים למשתתפיהם הזדמנות נדירה לחשיפה גם לנרטיב הישראלי בסכסוך, הבנת שורשי הסכסוך ומורכבותו וכן הבנת מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל, לרבות מפת האיומים.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.