המחויבות האדוקה לעניין הפלסטיני היא  מעמודי התווך של מדיניות החוץ האינדונזית, לרבות העמדה העקבית הגורסת כי לא ייכונו יחסים דיפלומטיים עם ישראל טרם הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.

מדיניות זו מתכתבת עם הזדהות רגשית חזקה בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה עם "המאבק הפלסטיני" וראייתו דרך פריזמה של סולידריות אסלאמית. כך גם רווחות נימות אנטי-ישראליות בציבור, שכמו מתעצמות מהיעדר הכרות עם החברה הישראלית, לרבות עם הנרטיב הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

הגם שאינדונזיה מתמידה בעמדה לפיה לא תנרמל יחסיה עם ישראל טרם פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמרכזו כינון מדינה פלסטינית עצמאית – אינדונזיה כמו מסכימה בשתיקה לקיום קשרי "אנשים לאנשים" (People-to-People) עם ישראל, כלומר בין גורמים לא־ממשלתיים.

במסגרת קשרים אלה בולטים מזה שנים ביקורים בישראל של משלחות מאינדונזיה. לרוב מדובר באנשי דת, עיתונאים, אנשי אקדמיה וחינוך. מבחינת ישראל התועלות ברורות; סיורים לימודיים מובנים ועשירים בתוכנם, שמאפשרים למשתתפיהם הזדמנות נדירה לחשיפה גם לנרטיב הישראלי בסכסוך, הבנת שורשי הסכסוך ומורכבותו וכן הבנת מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל, לרבות מפת האיומים.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

באוקטובר הקרוב יסתיים פורמלית פרק בהיסטוריה הקצרה יחסית של אינדונזיה בעידן הדמוקרטי שלה: הנשיא ג'וקו וידודו (ג'וקווי) יסיים את כהונתו, שתי קדנציות, כל אחת בת 5 שנים, המקסימום המתאפשר על פי החוקה. את כסאו של ג'וקווי יתפוס פרבואו סוביאנטו, שנבחר בבחירות לנשיאות בפברואר האחרון.

לקראת פרישתו של ג'וקווי הוחל כבר בבניית מעון עבורו, כקבוע בחוק לטובת נשיאים פורשים. אך מתקבל הרושם כי הוא אינו מתכוון לבלות בו כ"פנסיונר" הצופה מרחוק בפוליטיקה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

הגם שאינה נמנית על המדינות שהצטרפו לאמנה למניעת רצח עם (אמנת הג'נוסייד), אינדונזיה לא נרתעה מהבעת תמיכה פומבית מלאה במהלך שפתחה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, בטענה לביצוע רצח עם ברצועת עזה ובכך להפרה של האמנה. אינדונזיה עצמה הבהירה כי אינה יכולה להצטרף לתביעה מכיוון שאינה צד לאמנה.

סביר מאד להניח כי העמדה האינדונזית זוכה לתמיכה רחבה מאד בציבור האינדונזי, השותף למחויבות המדינתית לתמיכה במאבק הפלסטיני ולכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית, מה גם שרווחות בו עמדות אנטי-ישראליות ברורות.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

סינגפור, עיר-המדינה, רחוקה גיאוגרפית אך קרובה מאד לסיפור הישראלי, שפגש אותה כבר מימיה הראשונים כמדינה עצמאית. ככזו, סינגפור גיששה את דרכה בדאגה באמצע שנות ה-60 במציאות מאתגרת, לאחר שהוצאה מהפדרציה המלזית.

ישראל הושיטה יד והחלה מסייעת בבניית יכולות ההגנה של סינגפור. זה היה מפגש מעניין בין שתי מדינות קטנות, חסרות עומק אסטרטגי ומרחב התרעה, במציאות גיאופוליטית מורכבת.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.