הביקור שערכתי לפני מספר שנים בלול בדרום היה חוויה עוכרת שלווה. התרנגולות נעו בחוסר מנוחה בולט – עד כמה שניתן לנוע בתאים הדחוסים של לולי הסוללה הישנים – ניקרו את סורגי הברזל או זו את זו, שכבת הנוצות שלהן הייתה דלילה ושיוותה להן מראה חולני.
"אני יודע שזה נראה לא טוב", אמר הלולן החביב שאירח אותי, "הן לא אכלו כבר כמה ימים והן קצת מוטרפות, אבל זו התקופה שבה אנחנו עושים לתרנגולות ריסטארט".
המראות שאליהן נחשפתי בביקור ההוא אמורים להפוך לנחלת העבר. נזכרתי בהם לאחרונה לרגל כניסתו לתוקף – בדיוק לפני חודש (28.7) – של החוק האוסר להרעיב את התרנגולות המטילות בישראל.
לצד הסיפוק מעצם השינוי בספר החוקים, עולה השאלה עד כמה השינוי ייושם בשטח – בתקופה שבה אכיפה ומשילות הן לא הצד החזק של ההתנהלות בישראל, וכשנושאים כמו רווחת בעלי החיים נדחקים למקום נמוך אפילו יותר מהרגיל בסדר העדיפויות הישראלי.
לצד הסיפוק מעצם השינוי בספר החוקים, עולה השאלה עד כמה השינוי ייושם בשטח – בתקופה שבה אכיפה ומשילות הן לא הצד החזק של ההתנהלות בישראל
הפרקטיקה האכזרית הזאת, שהתקיימה בעשרות השנים האחרונות בלולי הסוללה (לולי הכלובים), לא הייתה בגדר סוד – אבל לתעשיית הביצים ולענף הלולים היה נוח להצניע אותה מצרכני הביצים ורוב הזמן היא נשארה מתחת לרדאר הציבורי.
בלקסיקון המקצועי, הפרקטיקה נקראת הנשרה כפויה, וכמו כמעט כל דבר בתעשיית המזון מהחי היא נועדה למקסם את הרווחים ולסחוט את המקסימום מהפועלים שמייצרים את המזון – במקרה הזה פועלות, תרנגולות.
ההנשרה הכפויה היא מעין חיקוי אגרסיבי ומוקצן של תהליך שהתרנגולות עוברות בטבע, כאשר בסתיו הן משירות חלק מנוצותיהן ומאיטות את קצב ההטלה. זו ירידה שאחריה באה עלייה – צימוח של שכבת נוצות חדשה ורעננה.
בגרסה התעשייתית, כשלהקת התרנגולות בלול מסיימת שנה של הטלה אינטנסיבית (עם כמות ביצים שעולה בסדרי גודל על מספר הביצים שתרנגולת מטילה באופן טבעי), קצב ההטלה נחלש והרווחיות יורדת. בשלב הזה מפסיקים להאכיל את התרנגולות למשך עשרה ימים עד שבועיים.
כשלהקת התרנגולות בלול מסיימת שנה של הטלה אינטנסיבית, קצב ההטלה נחלש והרווחיות יורדת. בשלב הזה מפסיקים להאכיל את התרנגולות למשך עשרה ימים עד שבועיים
לצד ההשפעות הקשות, התרנגולות מפסיקות להטיל בגלל מחסור בסידן ובחומרי הזנה. כשההאכלה מתחדשת, הן מגדלות את הנוצות מחדש וחוזרות להטיל בקצב מוגבר ולהיות שוב רווחיות למשך עוד כמה חודשים, שאחריהם הלהקה מסיימת את תפקידה ונשלחת לשחיטה.
הפרקטיקה הזו אסורה בשימוש ברוב מדינות המערב, כשם שלולי הסוללה הצפופים הנפוצים בארץ – שבהם שלוש תרנגולות דחוסות בתא ששטחו 30×40 ס"מ (כמו שני דפי A4) – יצאו מהתקן ברוב העולם המפותח.
בישראל מדברים כבר שנים על הצורך לקדם את ענף הלולים: הארגונים והפעילים למען בעלי חיים – ובראשם עמותת "אנימלס" – מפעילים לחץ, וגם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות סבורים שהלולים הצפופים מסוכנים ומיושנים וחייבים לעבור מהעולם, גם מסיבות של צער בעלי חיים וגם בגלל שהצפיפות תורמת למגפות ולפגיעה בבטיחות ובערך התזונתי של הביצים.
בתום שנים של דיונים, מחלוקות ולחצים, יצאה לדרך הרפורמה בענף הלול שבמסגרתה המדינה תסייע כספית ללולנים לסגור את הלולים המיושנים ולעבור ללולים חדשים ומרווחים יותר. לולים חדשים שייבנו בישראל כבר לא יהיו לולי כלובים. הרפורמה הייתה אמורה להתממש עד קיץ 2025. ואז באה המלחמה.
בתום שנים של דיונים, יצאה לדרך הרפורמה בענף הלול שבמסגרתה המדינה תסייע כספית ללולנים לסגור את הלולים המיושנים ולעבור ללולים חדשים ומרווחים יותר
חלק מהלולים הגדולים והמיושנים ממוקמים במושבים שנמצאים על גבול הצפון המטווח. חלקם אף ספגו פגיעות ישירות. הלולנים הרימו קול זעקה וטענו שבזמן מלחמה אין שום סיכוי שהם יוכלו להתעסק עם הרפורמה. משרד החקלאות לא נשאר אדיש והחליט שבשנתיים הקרובות הרפורמה תהפוך לרשות, והחובה תידחה ל-2027.
הפעילים למען בעלי החיים מחו. "ברור שאף אחד לא מצפה מלולנים שיושבים על הגבול שיעשו משהו עכשיו", אומר אחד מהם, "אבל לא כל הלולים בישראל ממוקמים על גבול הצפון ולא כולם בקו האש ועבור לולים באזור המרכז זה פשוט תירוץ.
"משרד החקלאות ממש גורר רגליים וזה היה עוד לפני המלחמה. אפשר להגדיר את הלולים בקו העימות כחריגים ולהמשיך כרגיל עם כל השאר. עוד לפני המלחמה שמענו גורמים בענף אומרים שהם יבקשו עוד דחייה ועוד דחייה וייקנו זמן, והנה זה בדיוק מה שקורה.
"בדיונים שנערכו, השירות הווטרינרי עצמו התנגד בתוקף לדחייה – אבל התעלמו ממנו ומכל הטיעונים שהוא העלה על הבטיחות הביולוגית של המזון, הבריאות של בני האדם ורווחת התרנגולות. יש כאן ניצול ציני של המלחמה והתמונה מאוד מתסכלת".
"השירות הווטרינרי התנגד לדחיית הרפורמה בפן הווטרינרי", משיב גורם במשרד החקלאות, "אבל בתמונה הרחבה ההבנה הייתה שבצפון מוסדות התכנון לא מתפקדים, הוועדות לא מתכנסות, אי אפשר לשדרג מבנה של לול כשלמחרת חזבאללה יפציצו לך אותו.
"בתמונה הרחבה ההבנה הייתה שבצפון מוסדות התכנון לא מתפקדים, הוועדות לא מתכנסות, אי אפשר לשדרג מבנה של לול כשלמחרת חזבאללה יפציצו לך אותו"
"זה לא המצב האידיאלי, אבל מצד שני יש גבול למה שאפשר להעמיס על לולן שנוסע כל היום מהמלון בטבריה למושב דוב"ב כדי לאסוף כמה ביצים ומטווח כל הדרך".
הפרידה מלולי הכלובים עם התנאים הקשים, אם כך, נדחתה, אבל דווקא ההנשרה הכפויה חמקה מהדחייה הזו, משום שהיא נוסחה כסעיף נפרד שעומד בפני עצמו ונכנס לתוקף. השאלה הגדולה כעת היא האם בעלי הלולים מתכוונים ליישם והאם משרד החקלאות מתכוון לאכוף ולוודא את זה בזמן מלחמה.
אם שואלים את משרד החקלאות, התשובה היא חד-משמעית כן. "יש כמה מעגלים שאנחנו הולכים לאכוף את זה במסגרתם", אומרים בשירותים הווטרינריים, "אנחנו מגיעים לכל לול לפחות פעמיים בשנה, ואנשי מקצוע יודעים לראות בעיניים אם משתמשים שם בהנשרה כפויה.
"כשלהקה נמצאת בהנשרה, כבר בשלב מוקדם אפשר לראות את מצב הנוצות והתרנגולות, והאבוסים ריקים. מעגל נוסף הוא המעגל המודיעיני, והמעגל השלישי הוא השיווק: להקה בגודל מסוים צפויה להטיל מספר מסוים של ביצים, ואם פתאום אתה רואה דרך מכוני המיון שיש ירידה בכמויות, אתה מבין שקורה שם משהו".
גורם בתחום פחות מתלהב מיכולות האכיפה של משרד החקלאות, אבל בכל זאת סבור שההנשרה בדרכה להיפסק: "אנחנו יודעים שמשרד החקלאות לא ממש חזק באכיפה ולא בונים על הפקחים שלהם, אבל האמת היא שלא הייתה התנגדות יותר מדי חזקה מצד הלולנים להפסקת ההנשרה. זה חשוב מאוד, כי זו פרקטיקה איומה ולפחות את זה אף אחד לא ניסה לדחות.
"אנחנו יודעים שמשרד החקלאות לא ממש חזק באכיפה ולא בונים על הפקחים שלהם, אבל האמת היא שלא הייתה התנגדות יותר מדי חזקה מצד הלולנים להפסקת ההנשרה"
"היו לולים שלא חיכו לחוק והפסיקו את הפרקטיקה עוד לפני כן, הרי זה מצריך היערכות של שנה מראש. מספר התרנגולות שהלולן רשאי לגדל נקבע במכסה לפי מפתח שונה עבור לול עם הנשרה ובלי הנשרה, ומראש המפתח שהם קיבלו והאכלוס שהם נדרשו לעשות לפני שנה כבר היה לפי המפתח החדש".
ואכן, כבר ביוני 2023 שיגרה המועצה לענף הלול הודעה למגדלי התרנגולות לפיה "כידוע, התקנה האוסרת ביצוע הנשרה תיכנס לתוקף ב-28.7.24. דהיינו, כל הפרגיות המוכנסות ללולים החל מתחילת יוני 23' לא יעברו הנשרה".
רמי אלהרר, לולן ותיק ממושב ברק שבחבל התענך, מכיר את התחום מכל צדדיו. בעבר החזיק לול סוללה גדול, אבל כיום 14 אלף התרנגולות שלו מוגדרות תרנגולות חופש – כאלה שאינן חיות בכלובים, זוכות לבוא במגע עם האדמה ואסור להרעיב אותן (בלולים אורגניים ובלולי חופש ההנשרה אסורה).
"כשכולם יעברו לגדל תרנגולות על האדמה, ההנשרה תסתיים בכל מקרה", הוא אומר, "כי פיזית לא ניתן להרעיב תרנגולות שחיות על האדמה. בהתחלה כשהוצאתי את התרנגולות מהכלובים חשבתי להמשיך עם ההנשרה, אבל מהר מאוד גיליתי כמה מזון יש בזבל. כמו בפתגם 'כל תרנגול עיוור מוצא גרגר', התרנגולות מחטטות בזבל ומוצאות מה לאכול ואי אפשר להרעיב אותן. אז האופציה הזו תרד בשנים הקרובות בכל מקרה".
אלהרר אמנם מודע לסבל הרב שנגרם לתרנגולות בימי ההרעבה, אבל מודה שמנקודת המבט של הלולן זה נראה אחרת לגמרי: "אתה מקבל תרנגולת יפהפייה ובריאה יותר. ההרעבה מסירה ממנה את כל השומנים, בתהליך ההתחדשות היא חוזרת להיות פרגית צעירה. יש בזה צער בעלי חיים אבל בתוצאה הסופית אתה מעלה אותה מדרגה וגם רואים את זה אחר כך בקצב ההטלה".
"אתה מקבל תרנגולת יפהפייה ובריאה יותר. ההרעבה מסירה ממנה את כל השומנים, בתהליך ההתחדשות היא חוזרת להיות פרגית צעירה. יש בזה צער בעלי חיים אבל בתוצאה הסופית אתה מעלה אותה מדרגה"
הדיון על הלגיטימיות של ההנשרה מציף גם סוגיה כמעט פילוסופית: מה עדיף עבור התרנגולת – לחיות חיים קצרים יותר או טובים יותר? ההנשרה הכפויה היא אמנם תהליך עתיר סבל, אבל הוא מאריך את חייהן של התרנגולות בזכות קצב ההטלה והרווחיות. התרנגולות שאינן עוברות הנשרה מפסיקות להיות רווחיות מוקדם יותר והלהקה נשלחת לשחיטה.
"כשאתה מגדל על הארץ, כמוני", אומר אלהרר, "המספרים של ההטלה פחות טובים אבל אפשר לחיות עם זה מבחינה כלכלית. המחיר הוא שזה מקצר את החיים של התרנגולות בערך בחודשיים, שזה כ-10% מזמן החיים שלהן. אני על הארץ מחזיק להקה 18-20 חודש, בסוללה זה 20-22 חודשים".
לפעילי עמותת "אנימלס" (לשעבר "אנונימוס"), שעמדו במהלך השנים בחזית המאבק להפסקת ההנשרה ולקידום הרפורמה בלולים, אין ספק מה עדיף לתרנגולות: "הרעבה היא פרקטיקה שראוי להגדירה כקו אדום", נמסר מהעמותה, "מדובר בעוד מאבק ממושך שלנו שהגיע לסיום מוצלח.
"אנחנו מברכים על הפסקת ההתעללות הזאת בתרנגולות, ולצד זה קוראים לקדם במהירות את המעבר מלולי כלובים צפופים ומיושנים ללולים ללא כלובים, בדומה למדינות המתקדמות.
"אנחנו מברכים על הפסקת ההתעללות הזאת בתרנגולות, וקוראים לקדם במהירות את המעבר מלולי כלובים צפופים ומיושנים ללולים ללא כלובים, בדומה למדינות המתקדמות"
"לכולם ברור שצריך להתקדם ולהוציא את התרנגולות מהכלובים, לרבות משרד החקלאות והלולנים עצמם. בפועל, התוצאות בשטח מראות שמשרד החקלאות לא פועל מספיק כדי ליישם את החקיקה שהוא עצמו העביר, שכוללת הפסקה של ההתעללות והוצאת התרנגולות מהכלובים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם