"נשארו לי חמישה חודשים לתקופת נשיאותי. יש לי הרבה מה לעשות ואני מתכוון לעשות את זה". דבריו אלו של הנשיא ג'ו ביידן בנאומו בוועידה הדמוקרטית, היו מבחינתנו בישראל החלק המהותי ביותר בנאומו של הנשיא האמריקאי. במשפט אחד – מדובר בצעדים מייצרי מורשת בראייה היסטורית.

בהיעדר יכולת לבצע שינויים משמעותיים במדיניות הפנים תוך כדי מערכת בחירות, כשבית הנבחרים בשליטה לעומתית רפובליקאית, ביידן ינצל את כל אותם חמישה חודשים כדי להשפיע על המורשת שלו בהישגים במדיניות החוץ.

בהיעדר יכולת לבצע שינויים משמעותיים במדיניות הפנים תוך כדי מערכת בחירות, כשבית הנבחרים בשליטה לעומתית רפובליקאית, ביידן ינצל את הזמן כדי להשפיע על מורשתו בהישגים במדיניות החוץ

במדיניות חוץ יש לנשיא יותר חופש פעולה מבלי שיזדקק לאישור הקונגרס, למעט בתקצוב או אישור הסכמים. מבחינת ביידן מדובר בניסיון לייצר הישגים בשתי החזיתות הרלוונטיות כרגע – אוקראינה והמזרח התיכון.

כמה שעות לפני נאומו של ביידן בשיקגו, נשא מזכיר המדינה אנתוני בלינקן נאום בתל אביב, ובו הכריז שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את הצעת הגישור האמריקאית וכי כעת מחכים לתשובת חמאס. הדברים האלו, שלא בהכרח שיקפו את המציאות כהווייתה, ושגורמים בממשל רמזו מאוחר יותר כי ייתכן שהם מתחרטים עליהם, כוונו בעיקר פנימה – להרגיע את השטח לקראת שבוע הוועידה הדמוקרטית בשיקגו.

הוועידה זכתה ליותר מדי השוואות לוועידה הסוערת של 1968, באותה העיר, במציאות פוליטית דומה, כשהנשיא המכהן דאז לינדון ג'ונסון הודיע על פרישתו מההתמודדות, והוחלף על ידי סגנו, יוברט המפרי, בעיצומה של מלחמה עקובה מדם. מלחמה שקרעה את ארצות הברית מבפנים. הדמוקרטים ואנשי ממשל ביידן לא רצו מראות של הפגנות סוערות ברחובות, דוגמת אלו שהיו ב-68' ולשם כך נרתמו לייצר אופטימיות בהקשר הישראלי-פלסטיני, גם אם לא בטוח שהייתה מבוססת במלואה.

אבל הוועידה הסתיימה בהצלחה מרובה בתוך האולם, ובשקט יחסי מחוצה לו. תנועת ה-un committed הביקורתית כלפי מה שנתפס אצלם כתמיכה בלתי מותנית במלחמה בעזה, לא הצליחה להעיב על הוועידה ומסריה.

הכרזת בלינקן כי נתניהו אישר את הצעת הגישור האמריקאית ומחכים לתשובת חמאס, לא בהכרח שיקפה את המציאות, וכוונה בעיקר פנימה – להרגעת השטח לקראת שבוע הוועידה הדמוקרטית בשיקגו

עכשיו ידיו של ביידן חופשיות הרבה יותר לנקוט ביד קשה אל מול כל גילוי של סרבנות ישראלית לעסקה. נתניהו מיצה עד תום את הקרדיט האמריקאי. לאחר ההצבעה חסרת האחריות בקבינט על ההישארות בציר פילדלפי, למרות התנגדות שר הביטחון יואב גלנט ולאחר רצח ששת החטופים בעזה, הימים הקרובים הם ההזדמנות האחרונה של נתניהו להוכיח שהוא בכל זאת רוצה בעסקה. זאת לפני שהוא עלול למצוא את עצמו מתחת לגלגלי קטר המורשת הדוהר של הנשיא ביידן, שנחוש "לעשות את הדברים" בחמשת החודשים שנותרו לו בבית הלבן.

פרישתו של ביידן מהמירוץ לנשיאות משחררת אותו מאילוצי הקמפיין ומשיחות הטלפון עם תורמים איפאקיסטים. כעת, כמי שהתברך תמיד במודעות להיסטוריה אמריקאית, הוא יכול לפעול באופן שיכניס אותו לרשימת הנשיאים המשמעותיים של ארה"ב.

פעולה נחרצת, כפי שראוי למנהיג העולם החופשי לנקוט, תסייע לבחירתה של קמלה האריס ב-5 בנובמבר וגם תייצר לה בסיס טוב להמשך, על ידי הסרת מכשולים עד כניסתה לבית הלבן ב-20 בינואר.

גם אם יהיה זה דונלד טראמפ שייכנס לבית הלבן, התקופה בין ה-5 בנובמבר ל-20 בינואר תאפשר לביידן לקדם מדיניות חוץ ראויה למורשת. מדיניות שלא ניתן יהיה להשיבה לאחור באופן מזיק, כפי שטראמפ עשה להסכם הגרעין עם איראן, גולת הכותרת של מדיניות החוץ של ברק אובמה.

עכשיו ידי ביידן חופשיות בהרבה לנקוט יד קשה מול גילויי סרבנות ישראלית לעסקה. נתניהו מיצה עד תום את הקרדיט האמריקאי. פסגת קהיר ומו"מ הימים הקרובים הם אולי הזדמנותו האחרונה להפגין נכונות לעסקה

אל מול ההתעקשות של נתניהו להישאר במסדרון נצרים ובציר פילדלפי, למרות עמדת הצבא שניתן למצוא להם חלופות, על הממשל האמריקאי לגבות את המחיר. טוב יעשה הממשל האמריקאי אם ייתן למדינות אירופה ולגופים הבינלאומיים אור ירוק לקדם סנקציות נוספות נגד אישים וארגונים. השרים סמוטריץ' ובן גביר צריכים להצטרף לרבים מחבריהם, שזכו כבר להיכנס תחת משטר הסנקציות של ארה"ב, קנדה, בריטניה ועוד. התהליך הזה אף עשוי להגיע לשיאו בהוצאת צו מעצר נגד נתניהו, על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג ה-ICC.

הממשל ימשיך להיות מחויב למדינת ישראל ולביטחונה, אבל יפעל באופן שיבהיר עד כמה נקעה נפשו מממשלתה הקיצונית. ביידן לא ייתן לחמשת החודשים הללו לחלוף מבלי שיוכיח לעצמו ולעולם כולו שהוא עשה כל מה שצריך כדי להוציא את האזור ממעגל האימה הבלתי נגמר. אל מול איומי בן גביר וסמוטריץ' להפיל את הממשלה במקרה של עסקה, יציב הנשיא ביידן איומים על החופש והכלכלה האישית של כל אחד מקיצוני הממשלה, לצד עצימת עין אל מול מי שיבקשו לכוון את חיצי הסנקציות וצווי המעצר שלהם ישירות לנתניהו.

ממשל ביידן ימשיך לשלוח לכאן צוללות ונושאות מטוסים, כיוון שהוא וגם סגניתו והמועמדת לנשיאות האריס מחויבים לביטחוננו. אך המחויבות הבלתי מתפשרת לביטחון המדינה, תקל עליו יותר להיאבק בממשלתה, שבתפיסת הממשל פועלת בניגוד לאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

ממשל ביידן ימשיך לשלוח לכאן צוללות ונושאות מטוסים, כמי שמחויב לביטחוננו. אך המחויבות לביטחון המדינה תקל עליו להיאבק בממשלתה, שלתפיסתו פועלת בניגוד לאינטרסים הביטחוניים שלנו

לישראלים ליברלים, שרוצים כאן סיכוי לעתיד של הסדר מדיני, תחליף לשלטון חמאס בעזה, ברית אזורית אל מול איראן ושלוחיה וחילוץ המדינה מקטסטרופה דו-לאומית מדממת, החופש הפוליטי של ביידן לפעול באופן מעצמתי מול ממשלת הקיצוניים המשיחיים שלנו, הוא בשורה ותקווה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.