כאשר המועמד הדמוקרטי מייקל בנט עוצר בתחנות השונות בקמפיין שלו, הוא לרוב מדבר על אמא שלו. זה לא מהלך חריג עבור מועמד לייצוג המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות; הם מעלים לעתים קרובות את המשפחה שלהם בתור השראה שהובילה אותם לכניסה לפוליטיקה.
אבל הסיפור של אמו של בנט אינו דומה לסיפורם של אף אחד ממועמדים האחרים. בתור ילידת פולין, היא הופרדה ממשפחתה בתור נערה צעירה ושרדה את השואה. החוויה, אומר בנט, הפכה אותה למודעת באופן חריף יותר לסכנה שמטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
"כשאני רואה ילדים בגבול, אני רואה את אמא שלי, משום שאני יודע שהיא רואה את עצמה, משום שהיא הופרדה מההורים שלה למשך שנים במהלך השואה בפולין", אמר בנט במהלך העימות הדמוקרטי הראשון ביוני.
בראיון שערכתי עמו, הסנטור מקולורדו הרחיב על האופן שבו אמו רואה את המשיקים בין החוויה שלה והילדים המהגרים כעת בארצות הברית.
"אני חושב שהיא רואה את זה בעיקר בהפרדת המשפחות בגבול", הוא אומר. "זה מאוד אישי עבורה. לא הייתי רוצה להרחיב יותר מידי את האנלוגיה או המטפורה, אבל לדעתי שם היא באמת רואה את זה. ואני חושב שהיא רואה בטראמפ עריץ".
סוזן בנט, 80, נולדה ב-1938 בוורשה, שם המשפחה שלה הייתה הבעלים של גלריית אמנות קטנה. לאחר פלישת הנאצים, הם היו צריכים להיפרד כדי לשרוד.
"סבא שלי לא רצה לעזוב את המשפחה שלו" אומר בנט, "אז אמא שלי והוריה הופרדו במהלך המלחמה. אמא שלי הגיעה לפרוור של ורשה וחיה שם. סבתא שלי חיה במנזר עם נזירות וסבא שלי התחבא מתחת למפעל לייצור ממתקים בוורשה".
המשפחה התאחדה מחדש לאחר המלחמה, והמשיכה לחיות בשוודיה ובמקסיקו לפני שהתמקמה בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
רק לעתים נדירות הם הסכימו לדבר על מה שקרה להם, נזכר בנט.
"הם דיברו לעתים רחוקות מאוד על החוויה שלהם", הוא אומר. "היה אפשר לדעת שמשהו נורא קרה. אבל רק מאוחר יותר בחיי סבתא שלי דיברה על זה".
"משפחה פטריוטית"
ההיסטוריה של המשפחה, אומר בנט, עיצבה באופן משמעותי ומעמיק את ההשקפה הפוליטית שלו. "מעולם לא פגשתי פטריוטים גדולים יותר ממה שסבא וסבתא שלי היו, ואני באמת מתכוון לזה", הוא אומר. "אמריקה נתנה להם הרבה, והם נתנו הרבה לאמריקה. ואני חושב שככה המקום הזה אמור לעבוד".
"העולם מסתכל על ארה"ב כדוגמה למנהיגות פלורליסטית, דמוקרטית, בעולם זרוע שנאות ואלימות. זו הסיבה לכך שאני רואה את טראמפ בתור גורם כה פוגעני, משום שהוא דוחה את המסורת של האחריות על שאר העולם"
כמועמד, הוא מספר לעתים קרובות על הוכחת האותנטיות שלו בנוגע להגירה – הוא היה חלק מ"חבורת השמונה", של שמונה סנטורים שכתבו וליווי הצעת חוק לרפורמה בתחום ההגירה ב-2013, אשר עברה את הסנט אבל מתה בבית הנבחרים – בזמן שהוא מנסה לטפס מתחתית הסקרים (הוא עומד על פחות מ-1% ברוב הסקרים נכון לעכשיו).
"אני יודע – על אף חוסר השלמות שלנו – עד כמה העולם מסתכל על ארצות הברית בתור דוגמה למנהיגות פלורליסטית, דמוקרטית, בעולם זרוע שנאות ואלימות", הוא אומר. "אנחנו באמת נשארים דוגמה יחידה. זו הסיבה לכך שאני רואה את טראמפ בתור גורם כה פוגעני, משום שהוא דוחה את המסורת של האחריות על שאר העולם, על עמידה באותם אידאלים דמוקרטיים".
תומך בשתי מדינות – אבל אחרת
באוקטובר, בנט הופיע בפני הכנס של ג'יי סטריט יחד עם ארבעה מועמדים דמוקרטיים נוספים. על אף שעמדת המדיניות המרכזית שלו מול העימות תואמת לתזה הליברלית בנוגע למזרח התיכון של הארגון – תמיכה בשתי מדינות – הוא נבדל מחלק מהיריבים שלו ב-2020 בנוגע לטקטיקות.
הסנטור מוורמונט ברני סנדרס התחייב למנף את הסיוע הצבאי של ארצות הברית על מנת ללחוץ על ישראל לעצור את מפעל ההתנחלות שלה ולהיכנס לשיחות שלום עם הפלסטינים. ראש עיריית סאות' בנד פיט בוטיג'ג' הציף את אותה אפשרות אם ישראל תתקרב לסיפוח ההתיישבויות בגדה המערבית. הסנטורית ממסצ'וסטס אליזבת' וורן, מצד שנוי לא תרחיק עד כדי כך.
"לדעתי מה שאנחנו צריכים לעשות להדגיש שוב את החשיבות של קיום פתרון של שתי מדינות ולוודא כי ארצות הברית משחק תפקיד קונסטרוקטיבי להשגת מטרה זו", הוא אמר. "אנחנו חיים בעידן בו אני מכיר בכך שאין קונצנזוס מקומי בישראל, או ברשות הפלסטינית, לפתרון הזה. אני מקווה שזה לא מצב קבוע של עניינים".
הוא ממשיך ואומר כי "אבל לדעתי העניין הוא לא האם אנחנו מוכנים להשתמש במנוף הזה או אחר, אלא, לדעתי, העניין הוא לנסות ליצור מערכת יחסים בין העם האמריקאי לעם הישראלי באינטרס המשותף שלנו והדחפים הדמוקרטיים שלנו.
"בעידן שאחרי טראמפ, שאחרי נתניהו, לדעתנו הדחפים האלו חשובים מאוד. הייתי עושה את כל מה שאני יכול בתור נשיא לבנייה מחדש של הגשרים האלו".
בנט אמר כי קיצוץ הסיוע לישראל עשוי להתנקם בסופו של דבר בניסיון של הנשיא האמריקאי לקרב את ירושלים להסכם שלום.
"אני לא אומר שזה יקרה, אבל אני אומר שזה עשוי לקרות", הוא אומר. "הייתי רוצה לוודא כי לא משנה מה שאנחנו עושים שמחליש את ההחלטיות של המרכיבים המנסים לקדם להתנחלות, במקום לחזק את ההחלטיות שלהם. לדעתי זה פשוט לא ראלי. כלומר, אני לא רוצה להיראות בתור פסימי יתר על המידה, אבל לדעתי חשוב לקחת את הנושאים האלו בחשבון כשמחליטים מה המדיניות".
עדיפות גבוהה נוספת, לדבריו, תהיה לתקן את מערכת היחסים בין וושינגטון ורמאללה, שהתדרדרה תחת ממשל טראמפ.
מאז שטראמפ הורה על העברת המיקום של שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים בדצמבר 2017, הרשות הפלסטינית סירבה לקשר כלשהו עם הבית הלבן. בתגובה, טראמפ קיצץ את הסיוע לרשת בתי החולים של הרשות הפלסטינית ומזרח ירושלים, וסגר את המתחם של אש"ף בוושינגטון.
"ארצות הברית היא, לדעתי, בסופו של דבר, היחידה להצליח להביא את הצדדים ליצירת שלום", אומר בנט. "זה לא יקרה בזמן שהפלסטינים מאמינים כי אנחנו שמים את מלוא כובד המשקל שלנו לטובת ישראל, מה שהם מאמינים כיום".
"לחזור להסכם הגרעין"
בריאיון, בנט הוסיף כי הוא ישאף לחזור להסכם הגרעין עם איראן ממנו טראמפ נסוג, או להביא את טהרן והמעצמות בחזרה לשולחן המו"מ לגיבוש הסכם חדש.
"לדעתי יהיה חשוב מאוד לשים את בעלי הברית שלנו בחדר, אלו שעזרו לתווך את ההסכם הזה, ולראות איפה הם רואים את הסיכוי לאתחול מחדש שלו", אומר בנט, שתמך בהסכם כחבר קונגרס ב-2015. "וגם איראן תרצה להשפיע על המצב".
"לדעתי אין סיכוי רב לכך שנסיים עם הסכם זהה, משום שהזמנים משתנים, אבל אין לי ספק שעדיף לנו להושיב את הצדדים ולהיכנס למגעים ולראות האם אנחנו יכולים לרשום התקדמות", הוא הוסיף. "אין לי ספק כלל על כך שכל העולם היה במצב טוב יותר אם טראמפ מעולם לא היה נסוג מההסכם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם