המלחמה הנמשכת ומטחי הרקטות והכטב"מים מלבנון הקנו עדיפות עליונה למאמץ פיתוח נשק הלייזר המיועד ליירוט איומים כאלה. המאמץ הישראלי בתחום נמשך, אבל האתגר לא פשוט.

משרד הביטחון טוען כי מערכת "מגן אור" מתוצרת רפאל תוצב לאורך הגבולות כבר בשנה הבאה. אב טיפוס ראשוני למטרות בדיקה הוצב כבר במהלך המלחמה, אבל נראה שהדרך למערכת מבצעית ארוכה.

משרד הביטחון טוען כי מערכת "מגן אור" מתוצרת רפאל תוצב לאורך הגבולות כבר בשנה הבאה. אב טיפוס ראשוני למטרות בדיקה הוצב כבר במהלך המלחמה, אבל נראה שהדרך למערכת מבצעית ארוכה

מערכת הלייזר תשולב לצד מערכת כיפת ברזל, שפותחה אף היא על ידי רפאל ופועלת מאז 2011.

לפי התכנית, אלגוריתם משוכלל יקבע מתי להפעיל את הלייזרים ומתי לשגר את מיירטי ה"טמיר" של "כיפת ברזל".

כמו "כיפת ברזל", מערכת הלייזר תוכל ליירט רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילים. עם זאת, מערכת הלייזר נועדה להשלים את כיפת ברזל ולא להחליף אותה.

כיפת ברזל הצליחה בדרך כלל ליירט למעלה מ-90% מהאיומים האוויריים שנורו מעזה. במהלך המלחמה התקשתה המערכת ליירט את כטב"מי הנפץ של חזבאללה, וזה יצר דחיפות נוספת בפיתוח מערכת הלייזר. כאן יש לציין שהקושי הוא בעיקר בגילוי וב"הפללת" האיום, כלומר לוודא שהוא אכן כלי טיס של האויב ולא של חיל האוויר.

עם זאת, מערכת הלייזר מציעה מספר יתרונות משמעותיים.

ראשית, עלות הפעלת הלייזר נמוכה מאוד. מחיר כל "ירייה" של הקרן הוא דולרים בודדים בלבד, לעומת עלות ממוצעת של 50,000 דולר לכל מיירט טמיר שמשגרת מערכת "כיפת ברזל".

ארגוני הטרור בעזה – חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – הוציאו בין 500 ל-1,000 דולר (כספים איראניים) על כל רקטה שבנו, בהתאם לטווח שלה ולגודל הראש הקרבי.

עלות הפעלת הלייזר נמוכה מאוד. מחיר כל "ירייה" של הקרן הוא דולרים בודדים בלבד, לעומת עלות ממוצעת של 50,000 דולר לכל מיירט טמיר שמשגרת מערכת "כיפת ברזל"

בעוד שהארסנל של חזבאללה יקר יותר באופן משמעותי, הוא עדיין יאבד חלק ניכר מהיתרון הכלכלי שלו במונחים של עלויות היירוט, כאשר הלייזר יהפוך למבצעי.

בנוסף להיותה זולה בהרבה מהגנה אווירית מסורתית, מערכת הלייזר אינה דורשת טעינה מחדש. יתר על כן, הלייזר פוגע במטרה שלו תוך שניות, הרבה יותר מהר מאשר מיירטים קינטיים.

עם זאת, ללייזר בעוצמה של 100 קילוואט כמו מערכת "מגן אור" הנוכחית, יש טווח של כ-8 עד 10 קילומטרים, שהוא קצר בהרבה מטווח היירוט של כיפת ברזל, שמגיע לעשרות קילומטרים.

פריצת הדרך המשמעותית בפיתוח נשק לייזר התרחשה כאשר מהנדסים הצליחו ליצור מערכות מבוססות חשמל במקום להשתמש בטכנולוגיית הלייזר הכימית הישנה. בעתיד, אפשר לדמיין לייזרים קרקעיים ואוויריים שיירטו איומים אוויריים רבים בעלות נמוכה. מערכת הלייזר המפותחת עכשיו תוכל לשמש גם להגנה על אתרים אסטרטגיים כגון תחנות כוח ונמלים.

בינתיים, בעלות בריתה של ישראל עוקבות מקרוב אחר התפתחות הטכנולוגיה המהפכנית הזו. בדצמבר 2022 הודיעה ענקית הביטחון האמריקאית לוקהיד מרטין על הסכם שותפות עם רפאל לפיתוח גרסת יצוא של "מגן אור" לשוק האמריקאי. התוכנית המשותפת שואפת לפתח מערכת יצוא באמצעות הטכנולוגיה שמפתחת רפאל.

אין ספק שהגעתה של מערכת הלייזר " מגן אור" תשפר באופן דרמטי וחיובי את יכולות היירוט של ישראל. עם זאת, נראה כי הפוטנציאל הגדול ביותר טמון בפיתוח של תותחי לייזר מוטסים, שיוכלו ליירט איומים במרחק גדול משטח ישראל.

פיתוח כזה, שניסוי ראשוני בו נערך לפני מספר שנים, ייקח עוד זמן רב, אבל המאמץ נמשך.

בעלות בריתה של ישראל עוקבות מקרוב אחר התפתחות הטכנולוגיה המהפכנית. בדצמבר 2022 הודיעה ענקית הביטחון האמריקאית לוקהיד מרטין על הסכם שותפות עם רפאל לפיתוח גרסת יצוא של "מגן אור" לארה"ב

עם זאת כל המומחים מדגישים כי מערכת הלייזר תהיה מערכת משלימה למערכת ההגנה הרב  שכבתית של ישראל.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.