עובר אורח חולף בטהרן על פני שלט שבו נראים טילים משוגרים מאיראן, 19 באפריל 2024 (צילום: AFP)
AFP

בישראל עסוקים בטילים הלא כל כך מדויקים של איראן בזמן שהיא כפסע מפצצה גרעינית

לכולם ברור שאם איראן תמטיר על ישראל אלפי טילים לא הכי מדויקים, עדיין נהיה בבעיה גדולה ● נעצר נגיד הבנק המרכזי לשעבר בלבנון, שגרם לקריסה הכלכלית ● החות'ים עושים שריר על ערב הסעודית ● ביקור ראשון של נשיא מצרי בטורקיה מאז 2012 ● והשבוע ב־2007: מבצע "מחוץ לקופסה" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

איראן מתקדמת בצעדי ענק לפצצה

יש בדרך כלל הבדלים גדולים בסיקור של המזרח התיכון בין ישראל לארה"ב. השבוע השוני הזה היה בולט במיוחד. כשבעיתונות הישראלית פורסמו ידיעות בנושא הטילים האיראניים, שהתגלו כפחות מדויקים מהמצופה, בעיתונות המערבית פורסמו עשרות אייטמים בנושא ההתקרבות המסוכנת של איראן למעמד של מדינת סף גרעינית.

"דוח שבחן את המתקפה האיראנית על בסיס נבטים, שלפיו כוונה להאנגרים של מטוסים, מצא כי הטילים הבליסטיים מסוג 'עימאד' ששוגרו ולא יורטו פגעו בממוצע כ־1.2 קילומטרים מהיעד – תוצאה גרועה יותר ממה שהוערך. 'אם הייתי חמינאי הייתי מאוכזב, הם נמצאים דור אחד מאחורי מה שחשבו', אמר אחד ממחברי הדוח", כך פורסם ב־Ynet וגם בכלי תקשורת רבים אחרים בישראל.

אין ספק שנחמד לקרוא ידיעה כזאת, במיוחד כאשר איראן ממשיכה לאיים על ישראל בתגובה על חיסולו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה ביולי השנה. יחד עם זאת, ברור לכולם שאם איראן – ובמיוחד אם בת בריתה חזבאללה – ימטירו על ישראל אלפי טילים פחות מדויקים משחשבנו, עדיין נהיה בבעיה גדולה.

נתניהו הסביר בעבר כי לא הספיק לכבוש את ציר פילדלפי ב־15 שנות שלטונו בגלל שהיה עסוק במניעת נשק גרעיני מאיראן. עכשיו מסתבר שדווקא היה יכול לשחרר כמה שעות לתפיסת הציר הגורלי

ומה בנוגע לידיעה השנייה על איראן, שלפיה טהרן נמצאת כפסע מפצצה גרעינית? בישראל, שכידוע נמצאת כפסע מ"ניצחון מוחלט", הידיעה הזאת לא פתחה מהדורות – וגם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא הזכיר את התפנית המסוכנת בנאומו שהוקדש לציר פילדלפי ולחשיבותו לקיומה של מדינת ישראל.

נתניהו הסביר בעבר כי לא הספיק לכבוש את ציר פילדלפי ב־15 שנות שלטונו בגלל שהיה עסוק במניעת נשק גרעיני מאיראן. עכשיו מסתבר שדווקא היה יכול לשחרר כמה שעות לתפיסת הציר הגורלי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים בירושלים, 2 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים בירושלים, 2 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool)

איש הבנק המרכזי הלבנוני לשעבר נעצר בביירות

ריאד סלאמה, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של לבנון, נעצר ביום שלישי בביירות לאחר שעות של חקירה על ידי הרשויות הלבנוניות במספר תיקי שחיתות.

סלאמה, שכיהן כנגיד הבנק המרכזי במשך 30 שנה החל מ־1993, נמצא תחת חקירה הן בלבנון והן באירופה בחשד להתנהלות פיננסית בלתי חוקית. ארה"ב, בריטניה וקנדה הקפיאו את נכסיו והטילו עליו סנקציות. צרפת דרשה להסגיר אותו לאחר שחקירה העלתה כי סלאמה ביצע מספר פשעים פיננסיים על אדמת צרפת, אך לבנון, כידוע, לא מסגירה את אזרחיה.

סלאמה, שהתחיל בתור מקורבו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל־חרירי, ספג ביקורת קשה במשך שנים על רקע המשבר הכלכלי הקש בלבנון, שהוביל לפיחות של 90% בערך הלירה הלבנונית מול הדולר האמריקאי

מעצרו של סלאמה בא בעקבות חקירה של התובע הכללי הראשי, ג'מאל חג'אר. סלאמה, שהתחיל בתור מקורבו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל־חרירי, ספג ביקורת קשה במשך שנים על רקע המשבר הכלכלי הקש בלבנון, שהוביל לפיחות של 90% בערך הלירה הלבנונית מול הדולר האמריקאי ולאינפלציה של מאות אחוזים.

אולם, למרות הביקורת הוא החזיק מעמד בתפקידו במשך שנים רבות, גם כאשר השלטון בלבנון התחלף וחזבאללה תפס את המושכות. רבים בארץ הארזים מאמינים שבין חזבאללה וסלאמה היה קשר חזק וכי הנגיד התעלם מהלבנת הכספים וההשתלטות של חזבאללה על המוסדות הפיננסיים במדינה.

נגיד הבנק המרכזי בלבנון ריאד סלאמה, 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
ריאד סלאמה, לשעבר נגיד הבנק המרכזי בלבנון, 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

בשנה שעברה, כאשר סלאמה עזב את תפקידו, לבנונים רבים האמינו שגם הפעם הוא יצא יבש מהמים בזכות הקשרים שלו עם האליטה הלבנונית השלטונית, לרבות חזבאללה. הוא הכיר לכאורה יותר מדי אנשים וידע יותר מדי על מעשיהם המפוקפקים.

אז למה, אם כך, כעבור שנה השלטונות הלבנוניים החלו לפעול נגד סלאמה? האם חתול שחור עבר בינו לבין הפטרונים שלו בחזבאללה, או שמא המעצר הנוכחי הוא לא יותר מאחיזת עיניים שנועדה להרגיע את האמריקאים והאירופאים הדורשים מלבנון לנקות את השחיתות ולטפל בדמויות הבכירות האחראיות לדרדור המצב הפיננסי במדינה?

אולי המעצר הנוכחי הוא לא יותר מאחיזת עיניים שנועדה להרגיע את האמריקאים והאירופאים הדורשים מלבנון לנקות את השחיתות ולטפל בדמויות הבכירות האחראיות לדרדור המצב הפיננסי במדינה

הדרמה הזאת מתרחשת כאשר ברקע מתחולל משבר פוליטי והכלכלה נמצאת ובוואקום שלטוני. בלבנון עדיין לא מונה נשיא חדש והמדינה מנוהלת על ידי ממשלת מעבר בעלת סמכויות מוגבלות.

החות'ים תקפו השבוע מכלית סעודית

אנשי המיליציה בתימן שוב תקפו השבוע שתי מכליות זרות. אחת מהן – מכלית נפט בשם Amjad – לפי פיקוד מרכז האמריקאי, הייתה בבעלות סעודית.

החות'ים, שככל הנראה הבינו את הטעות שעשו (שני הצדדים מחויבים כרגע להפסקת אש) לא הרחיבו בעניין ולא כללו את "ההישג" ברשימת הפגיעות שלהם. גם הסעודים העדיפו לשתוק – רק לפני כמה חודשים הם הגיעו להבנות עם החות'ים והחלו לדבר ישירות איתם, במקום להשתמש בשירותי התיווך של טהרן.

נפט דולף מספינת "רובימאר" אחרי שנפגעה מטיל חות'י, 23 בפברואר 2024 (צילום: CENTCOM) / AFP)
אילוסטרציה: נפט דולף מספינת "רובימאר" אחרי שנפגעה מטיל חות'י, 23 בפברואר 2024 (צילום: CENTCOM) / AFP)

ערב הסעודית ממוקדת היום בפיתוח כלכלי מואץ וצמיחה, מתיחות ביטחונית מעבר לגבול עלולה לפגוע בתוכניות היוקרתיות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. זאת גם הסיבה לכך שריאד לא הצטרפה לקואליציה הבינלאומית בראשות ארה"ב, ששמה למטרה לשפר את המצב בים האדום ולאבטח את הנתיבים הימיים.

אך המתיחות בין ערב הסעודית לחות'ים אינה מסתיימת רק במכלית שנפגעה בים האדום. על פי מספר ידיעות שהתפרסמו בתימן, השבוע החות'ים שוב ביצעו אימונים בקרבת הגבול הסעודי ואף העבירו לשם טילים וציוד צבאי אחר.

המתיחות בין ערב הסעודית לחות'ים אינה מסתיימת רק במכלית שנפגעה. על פי מספר ידיעות שהתפרסמו בתימן, השבוע החות'ים שוב ביצעו אימונים בקרבת הגבול הסעודי

הפעם האחרונה שהם ביצעו פעילות דומה הייתה לפני תשעה חודשים, בתחילת חודש ינואר. האם החות'ים שלאחר המלחמה בעזה הצליחו להפוך את עצמם לשחקני מפתח ומעוניינים בהסלמה נוספת מול ערב הסעודית? כרגע אין לדעת, אך כל עוד לא מדובר במלחמה, בערב הסעודית מעדיפים לנהוג במשנה זהירות, גם אם ברור שבמוקדם או במאוחר ההסלמה תגיע.

בפעם הראשונה מאז האביב הערבי: נשיא מצרי באנקרה

ביקור רשמי ראשון של נשיא מצרי מאז 2012 התקיים השבוע בבירה הטורקית. ב־2012 שלט במצרים הנשיא האסלאמיסט מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים. מבחינתו לא הייתה מדינה קרובה יותר אליו רעיונית מאשר טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לוחץ את ידו של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לוחץ את ידו של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

מאז הרבה מים זרמו בנילוס: מורסי הודח, נשפט, נאסר ומאז גם הספיק למות – ואת מקומו תפס כבר ב־2014 עבד אל־פתאח א־סיסי, שמאז דאג להוציא את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק במצרים ולפגוע קשה במנהיגי התנועה.

שנאה יוקדת פרצה בין אנקרה לקהיר, כאשר הטורקים האשימו את א־סיסי בפגיעה בנשיא הקודם – וגם בערכי האסלאם. במצרים התלוננו על הסתה קשה נגד א־סיסי ומשטרו בכלי התקשורת בטורקיה ובמעורבות בענייניה הפנימיים של מצרים, לרבות תמיכה באחים המוסלמים.

שני הצדדים הצהירו על הכוונה להגדיל את המסחר לכ־15 מיליארד דולר בשנה במהלך חמש השנים הקרובות ולשתף פעולה בתחומים רבים. שני הנשיאים לא התייחסו לכך שארצותיהם תומכות בשחקנים שונים

מאז שתי המדינות הגדולות (מצרים עם כ־115 מיליון תושבים וטורקיה עם כ־87 מיליון) הספיקו להתקרר ולהבין את הערך הרב שבקבלת האחר והמסחר הבילטרלי. בפברואר השנה ארדואן ביקר בקהיר, ועתה הגיע תורו של א־סיסי לבקר באנקרה.

שני הצדדים הצהירו על הכוונה להגדיל את המסחר לכ־15 מיליארד דולר בשנה במהלך חמש השנים הקרובות ולשתף פעולה בתחומים רבים. שני הנשיאים לא התייחסו לכך שארצותיהם תומכות בשחקנים שונים בזירות רבות, כגון לוב וסודאן – וכנראה העדיפו להסכים שלא להסכים.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)
נשיא טורקיה ארדואן ונשיא מצרים א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

האם ההתחממות ביחסי קהיר–אנקרה תשפיע על ישראל? זוהי עוד זירה שלטורקיה ולמצרים יש אינטרס מנוגד. מצרים ממשיכה להגביר את הסחר עם ישראל, בעוד שטורקיה כפתה על עצמה ועל הישראלים חרם כלכלי. ספק רב אם הנשיא המצרי יוותר על האינטרסים של ארצו בשביל הידידות עם ארדואן, שעדיין נתפס בתור אסלאמיסט עוין על ידי רבים בקרב האליטה השלטונית במצרים.

השבוע בתולדות מזה"ת: תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

במשך שנתיים גורמי המודיעין של צה"ל זיהו את פרויקט הגרעין הסורי באזור דיר א־זור, כ־450 קילומטרים מצפון־מזרח לדמשק. המודיעין הזה אפשר את השמדת הכור, שתוכנן להפוך למבצעי בסוף 2007.

לימים, האזור נכבש על ידי המדינה האסלאמית וכיום שולטים בו הכוחות המזוהים עם איראן. הימצאות כור גרעיני בידי אחד מהגורמים הללו הייתה יכולה להוביל להסלמה אזורית מסוכנת

ב־5 בספטמבר 2007 בשעה 22:30 החל מבצע "מחוץ לקופסה" שהתבצע בחתימה נמוכה ובדממת אלחוט – והסתיים עם שובם של מטוסי חיל האוויר לבסיסם בשעה 02:30 בלילה. המודיעין העריך כי הכור הושמד ללא יכולת שיקום.

הצלחת המבצע נמדדה בהשמדת הכור, מניעת ההתדרדרות וחיזוק ההרתעה. לימים, האזור נכבש על ידי המדינה האסלאמית וכיום שולטים בו הכוחות המזוהים עם איראן. הימצאות כור גרעיני בידי אחד מהגורמים הללו הייתה יכולה להוביל להסלמה אזורית מסוכנת. ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, שריו ובכירי הצבא שמרו את הסיפור בסוד במהלך עשור שלם.

הכור בסוריה אחרי התקיפה הישראלית (צילום: דובר צה"ל)
הכור בסוריה אחרי התקיפה הישראלית (צילום: דובר צה"ל)
עוד 1,225 מילים
סגירה