אין עוד טקס דתי או מצווה שזוכים לכבוד ולהערכה גם בקרב חילונים ואפילו אתאיסטים גמורים, כמו טקס השבעה ומצוות ניחום האבלים.

כולנו ישבנו שבעה והתאבלנו. כולנו הגענו לניחום אבלים. כולנו שמענו עשרות ולפעמים מאות פעמים – ולא מן הנמנע שגם אמרנו בעצמנו – ששבעה היא אחד הטקסים החכמים והיפים ביותר ביהדות, שמעידה על הבנה עמוקה בנפש האדם, שזקוק ברגעיו הקשים לאמפתיה ולסולידריות ולתחושה שהוא לא יישאר בודד בצערו.

גם אוכלי שרצים, רוכבי אופניים ביום כיפור, בועלי נידות שרוקדים במסיבות טבע בחגי ישראל, לא שומרים שבת ואפילו לא מלים את בניהם – יושבים שבעה על מתיהם. גם הם דואגים להגיע לניחום אבלים אצל מכרים שיושבים שבעה. ניחום אבלים זו מצווה שאין שום צורך לכפות אותה. היא ארוגה עמוק בתוך מעגל החיים והמוות בישראל.

גם אוכלי שרצים, בועלי נידות שרוקדים במסיבות טבע בחגי ישראל, לא שומרים שבת ואפילו לא מלים את בניהם – יושבים שבעה על מתיהם. גם הם דואגים להגיע לניחום אבלים אצל מכרים שיושבים שבעה

הבית שיושבים בו שבעה נקרא "בית אבל" בספר קהלת (פרק ז', פסוק ב') ובמשנה (כתובות ז, ה'), כיוון שזה הייעוד של הבית הזה במשך ימי השבעה: בית שבו מתכנסים בני המשפחה של הנפטר, ומקבלים את החברים, המכרים ובני הקהילה שבאים לנחם.

סצנה מהסרט "שבעה" בבימוי שלומי ורונית אלקבץ מ-2008 (צילום: "יולי אוגוסט הפקות")

במשך ימי השבעה, בית האבל הופך מבית פרטי ושקט לאתר סואן והומה פעילות. הרב חגי להב מבית דגן כותב במאמר "הדרכה רוחנית לבית האבל":

"בימי השבעה הרגשות והמחשבות ביחס למוות, ביחס לזיכרונות מהנפטר, ביחס לבני המשפחה הקרובים והרחוקים, ביחס למנחמים, עולות ומציפות את האבל בעוצמה רבה. כל המציאות הזאת, המתרחשת בזמן קצר, יכולה חלילה לגרום קריסה נפשית לאָבֵל, שעל פי רוב מתקשה להכיל את שבעת ימי האבל העמוסים רגשית, בלי הכנה מוקדמת".

לפיכך מוטלת על המנחמים המגיעים אל בית האבל החובה להיות קשובים ורגישים לצרכיהם ולבקשותיהם של האבלים. אתה חילוני והגעת לשבעה בבית דתי? חבוש כיפה והצטרף לתפילה, בלי לשאול שאלות ובלי התחכמויות מיותרות. אתה דתי והגעת לשבעה בבית חילוני? חסוך מהאבלים את הדרשה ברוח פרשת השבוע ואת דברי החכמים, אלא אם התבקשת.

יש משפחות ששוקעות בנוסטלגיה ובסיפורים על המנוח. יש משפחות שמתייפחות ושותקות. יש משפחות שהופכות את ימי השבעה לאירוע פרוע ואפילו מצחיק. זה תלוי בזהות המנוח, בגילו, בנסיבות מותו, באופי המשפחה האבלה ובמנהגי חייה.

מה שברור לכל מי שמגיע לבית אבלים זה שהמשפחה האבלה – ורק המשפחה האבלה – היא זו שקובעת את הכללים. על המנחמים מוטלת החובה להציע כמיטב יכולתם ותבונתם חיזוקים ונחמה

מה שברור לכל מי שמגיע לבית אבלים זה שהמשפחה האבלה – ורק המשפחה האבלה – היא זו שקובעת את הכללים. על המנחמים מוטלת החובה להציע כמיטב יכולתם ותבונתם חיזוקים ונחמה.

איור מהמאה ה-19 של איוב ושלושת רעיו בשבעה

בספר איוב מסופר שכשבאו המנחמים לנחמו על האסונות הנוראיים שפקדו אותו, רעיו של איוב ישבו לצידו "ואין דובר אליו דבר". כלומר – המנחמים חיכו עד שאיוב ידבר ראשון ויקבע את אופי השיחה שרצויה לו.

כשמנחמים, צריך לעשות זאת בבהירות, בשפה הברורה לאבלים, במושגים הלקוחים מתוך עולמם ומוכרים להם. אתה לא מגיע לבית האבלים כדי לחנך או להטיף או כדי להפגין ברבים את חוכמתך.

כשמנחמים, צריך לעשות זאת בבהירות, בשפה הברורה לאבלים, במושגים הלקוחים מתוך עולמם ומוכרים להם. אתה לא מגיע לבית האבלים כדי לחנך או להטיף או כדי להפגין ברבים את חוכמתך

אם האָבֵל רוצה לשמוע סיפורים נחמדים מעברו של המנוח, אתה אמור לספר כמיטב יכולתך. אם האָבֵל מבקש לראות תמונות מהמסיבה המדהימה שבה אתה והמנוח ביליתם ביחד – רק אז אתה מוזמן להראות לו. אם האָבֵל לא ביקש שתספר לו איך התמודדת עם אסון שנפל עליך – אל תנדב מניסיונך. אולי זה לא מתאים עכשיו.

שבעה נועדה לעטוף באהבה ובתמיכה את האבלים – לא להיות אירוע חברתי למנחמים. אל תפרוש הצידה עם מנחמים אחרים ותשקע בוויכוח פוליטי או ברכילות ממקום העבודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה משוחחים עם שר הביטחון יואב גלנט ורעייתו קלודין בשבעה על אימו של גלנט, 12 במאי 2023 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

כללי ההתנהגות האנושיים והטבעיים האלה מוכרים ומובנים כמעט לכל ישראלי. חוץ מלבני הזוג נתניהו.

הביקור המוקלט של ראש הממשלה ורעייתו בבית משפחת דנינו – שישבה שבעה על בנה אורי דנינו ז"ל שנרצח בידי מחבלי חמאס במנהרות ברפיח עשרה ימים קודם לכן – גרר השבוע שובל ארוך של דיונים. רבים התפעמו מהאנושיות המופלאה של האב האבל, הרב אלחנן דנינו, מהדרך התקיפה אך האדיבה שבה הוא מתח ביקורת ומהקריאה שלו לפיוס דווקא בשעתו הקשה ביותר.

אחרים (ואני בתוכם) התרעמו על גילויי הנרקיסיזם, המגלומניה והפרנויה שהפגינו בנימין ושרה נתניהו. ואז החל סיבוב ויכוחים מסדר שני – האם הביקור היה כישלון של ראש הממשלה, שלא העריך מראש שזה מה שצפוי לו שם, או בכלל בחירה מתוחכמת שלו לספוג שם את העימות הזה, כדי להראות לתומכיו שהוא אינו חושש להתמודד עם ביקורת.

השבעה על אורי דנינו ז"ל, איש צעיר, אמיץ ומרשים שנרצח בצורה אכזרית, נהפכה לעוד אירוע פוליטי, שבמרכזו ההתנהגות והצרכים של בני משפחת נתניהו, משאבת האנרגיה ותשומת הלב הגדולה בתולדות ישראל

ועל הדרך – השבעה על אורי דנינו ז"ל, איש צעיר, אמיץ ומרשים שנרצח בצורה אכזרית, נהפכה לעוד אירוע פוליטי, שבמרכזו ההתנהגות והצרכים של בני משפחת נתניהו, משאבת האנרגיה ותשומת הלב הגדולה בתולדות ישראל.

"בנית את המנהרה בה הבן שלי נרצח" | בלעדי: הקלטת השיחה הקשה בין אביו של אורי דנינו ז"ל לזוג נתניהו >>> https://t.co/g6mAGV31Fv#בנימיניוגואטה @rbinyamini @YigalGueta pic.twitter.com/3kI4uncoHb

— כאן | רשת ב (@ReshetBet) September 9, 2024

תאמרו – מה אתה רוצה, יא רל"ביסט חמוץ? אם ביבי לא מגיע לניחום אבלים – הוא לא בסדר. אם הוא כן מגיע – גם אז הוא לא בסדר. אם הוא שותק – למה הוא לא מדבר. אם הוא מדבר – שיסתום כבר את הפה. מה ציפית שהוא יעשה, אחרי שאב שכול האשים אותו שהוא זה שבנה את חמאס, שהוא עסוק רק בספינים ובאיסוף מנדטים, ושבגללו החטופים מתים?

ציפיתי שיעשה בדיוק את מה שמצופה מכל אדם שמגיע לביקור תנחומים בבית אבלים: שירכין ראש, יגיד לאב השכול משהו כמו "אני שומע את הכאב שלך ואת הכעס שלך. קשה לי לשמוע את הדברים שאתה אומר. אני מצטער מאוד שככה אתה מרגיש. אני מאחל לך ולמשפחתך שתמצאו נחמה".

ציפיתי שיעשה בדיוק את מה שמצופה מכל אדם שמגיע לביקור תנחומים בבית אבלים: שירכין ראש, יגיד לאב השכול משהו כמו "אני שומע את הכאב שלך ואת הכעס שלך. אני מאחל לך ולמשפחתך שתמצאו נחמה"

קשה היה שלא להיזכר בהתנהגות של שר הביטחון יואב גלנט במעמד דומה, כשהגיע לבקר בקיבוץ ניר עוז ההרוס בתחילת השנה (תזכורת: ראש הממשלה עדיין לא עשה אפילו את זה) ופגש שם את ראומה קדם, ששכלה שישה מבני משפחתה בשבעה באוקטובר.

קדם לא חסכה מגלנט מילים קשות, על ההפקרה וההפקרות, באותו יום שבת ארור ובשבועות שבאו אחריו. גלנט, מצידו, עמד מולה – לא הסתובב והלך, לא זז באי-נוחות. עמד כבטון יצוק, מביט בעיניה ומקשיב לכל מילה שלה מבלי להפריע לה. ובסוף, כשקדם שאלה אותו למה הוא מסתכל עליה בפליאה, גלנט ענה לה בשקט ובכבוד: "אני לא מסתכל עליך בפליאה, אני שומע אותך".

כללי השבעה מאוד פשוטים וברורים וחלים על כולם: אתה לא אמור להתווכח עם המשפחה האבלה. אתה לא אמור להטיף לה. אתה לא אמור לחנך אותה. אתה לא אמור לספר – אלא אם התבקשת – על הכאב הגדול שחווית בעצמך כשאחיך נהרג בקרב, או על הקשיים העצומים שאיתם אתה מתמודד בעבודה, גם אם העבודה שלך כוללת שיחות עם נשיא ארצות הברית.

אתה לא אמור להתווכח עם המשפחה האבלה. אתה לא אמור להטיף לה. אתה לא אמור לחנך אותה. אתה לא אמור לספר – אלא אם התבקשת – על הכאב הגדול שחווית בעצמך כשאחיך נהרג בקרב

למחרת ביקור התנחומים בבית משפחת דנינו, נתניהו העביר בממשלה החלטה שמעניקה למשרד ראש הממשלה את השליטה המוחלטת על הנצחת אירועי השבת השחורה ומלחמת "חרבות ברזל". 320 מיליון שקלים הוקצו לעניין.

אחרי שחילל ברגל גסה את המוסד המקודש של השבעה, נראה שנתניהו מתכוון להמשיך הלאה, ולחלל את השבעה באוקטובר.