ככל שיום השנה לטבח 7 באוקטובר מתקרב, עולה החשש כי הדרג המדיני בישראל ישאף למבצע ראווה צבאי בתוך שטח עזה.

לזמן ישראל נודע כי בתקופה האחרונה שוררת מתיחות בתוך אחת מזרועות הביטחון סביב ההבנה כי בחסות מבצע צבאי כלשהו הדרג המדיני ינסה לדרוש מצה"ל לבצע גם אקט של הפגנת נוכחות, לרבות הנפת דגל ישראל במיקום אסטרטגי.

ההנחה היא שצה"ל יידרש למבצע צבאי שיוצג לציבור כמבצע חיוני לניקוי קיני טרור, אך במהלך אותו המבצע הלוחמים יישארו במיקום בעל משמעות סמלית וינעצו שם את דגל ישראל, בין היתר כדי להעביר מסר נחרץ לארגון הטרור חמאס.

לוחמי צה"ל לא מתנגדים כמובן ליציאה למשימות צבאיות פרופר, אך החשש ממבצע שינותב ויתוזמן גם לפעולת ראווה מדאיג אנשים רבים

השיח סביב הנושא יצר מתיחות באחת מזרועות הביטחון והתנגדות פנימית. לוחמי צה"ל לא מתנגדים כמובן ליציאה למשימות צבאיות פרופר, אך החשש ממבצע שינותב ויתוזמן גם לפעולת ראווה מדאיג אנשים רבים.

רבים במערכת הביטחון סבורים שהדרג המדיני לא מסוגל לגרום לצה"ל ולגופי ביטחון אחרים לצאת למבצעים או למשימות בלי צידוק צבאי או בלי שהגופים הביטחוניים חושבים שיש לבצען.

יחד עם זאת, בתקופה האחרונה נחשפנו לפערים גדולים בין הגישות הביטחוניות לגישות המדיניות בנושא ציר פילדלפי. לפני כמה ימים ראיין העיתונאי אלון בן־דוד בתוכנית "אזור מלחמה" את מפקד אוגדה 162 איציק כהן, שהסביר למצלמה שמבחינת הצבא אין שום צורך בהישארות בציר פילדלפי וכי משימתם שם הושלמה וכי צה"ל ידע לחזור לציר תוך זמן קצר אם יתבקש לכך.

למרות האמירות הביטחוניות המפורשות של הדרגים השונים בנוגע לפילדלפי, הדרג המדיני עומד על כך שצה"ל ישאיר נוכחות צבאית בציר.

החשש ממבצע ראווה סביב 7 באוקטובר הוא עוד מקרה המשקף את מערכות היחסים המתוחות בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. קצרה היריעה מלתאר את כל המתחים והתפיסות השונות.

דבר אחד ברור לאורך כל התקופה: צה"ל נטוע בתוך העם. בהתאם להלך הרוח הציבורי, גם בצבא מעוניינים בהחזרת החטופים. הדבר ניכר בכל מהלך שצה"ל מוביל

אולם דבר אחד ברור לאורך כל התקופה: צה"ל נטוע בתוך העם. בהתאם להלך הרוח הציבורי, גם בצבא מעוניינים בהחזרת החטופים. הדבר ניכר בכל מהלך שצה"ל מוביל. הדרג המדיני – בגיבוי קבוצה תקשורתית מסוימת – לעומת זאת מעוניין בהמשך המלחמה, לרבות במחיר של אובדן חיי חיילים וחטופים.

בשבוע האחרון אפשר היה לראות את כלי התקשורת הביביסטים מותחים ביקורת קשה על דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בשל העובדה שצילם סרטון במנהרת הרצח של ששת החטופים.

הגרי המחיש לציבור הישראלי את מאורת האפילה, הקושי לנשום, להתקיים, לעמוד, לבצע צרכים. הוא רצה להעביר לציבור הישראלי את מהות הזוועה. במקום להרכין ראש בפני החטופים ובני משפחותיהם –  או לזרז את המגעים להסכם שחרור חטופים – תקפו כלי התקשורת הביביסטים את הגרי בפראות.

חלקם אף הלכו צעד קדימה וטענו שהגרי מנהל קמפיין כניעה בפני חמאס בשל העובדה שצה"ל טען (כלומר מפקד אוגדה 162, איציק כהן) שתשע מנהרות חוצות גדר נסתמו על ידי המצרים עוד לפני המלחמה.

פערים בין דרג מדיני לדרג צבאי בעת מלחמה הם לא דבר יוצא דופן, אך מלחמת 7 באוקטובר הופכת לארוכה שבמלחמות ישראל וככל שחולפים החודשים ואין הכרעה הפערים מעמיקים והופכים לקבועים

פערים בין דרג מדיני לדרג צבאי בעת מלחמה הם לא דבר יוצא דופן, אך מלחמת 7 באוקטובר הופכת לארוכה שבמלחמות ישראל וככל שחולפים החודשים ואין הכרעה הפערים מעמיקים והופכים לקבועים, בלתי ניתנים לגישור.

הביקורת על צה"ל היא נרחבת – ובצדק כמובן. העובדה שבצבא לא הציגו לציבור את התחקירים הפנימיים ולא פועלים להחלפת הצמרת הביטחונית מוסיפה קושי עצום.