בשטף האירועים של מערכת הבחירות בארצות הברית, לעתים קל לפספס תהליכים ארוכי טווח שמתרחשים מתחת לפני השטח. כך השנוי במפת מדינות המפתח; או השחיקה בתמיכה במפלגה הדמוקרטית בקרב שחורים והיספנים.
מאפיין משמעותי נוסף, שלא מספיק זוכה לתשומת לב ביחס לסיקור הבחירות, הוא הקושי בעריכת סקרים והירידה בכמות הסקרים בהתאם.
באופן מסורתי, לפני עידן הסלולרים החכמים, עריכת סקר הייתה עניין יחסית ברור: מתקשרים לכמה אלפי אנשים הביתה בשעות הערב, מתוכם עונים כמה מאות ואפשר לעשות מזה סקר.
בעשורים האחרונים, עם זאת, המודל התערער לחלוטין: איש כמעט לא משתמש בטלפון קווי כיום, וגם בטלפונים סלולריים שיעורי התשובה לסקרים ירדו באופן דרמטי. חלק ממכוני סקרים החלו לערוך סקרים בפאנלים אינטרנטיים, אלא שאלו נחשבים פחות אמינים ואיכותיים.
התוצאה היא שסקרים הפכו להיות יקרים יותר ויותר והשנה – גם שכיחים הרבה פחות. הרבה פחות סקרים מתפרסמים במערכת הבחירות הזו מאשר במערכות בחירות קודמות לנשיאות ארצות הברית, בעיקר סקרים מדינתיים
התוצאה היא שסקרים הפכו להיות יקרים יותר ויותר והשנה – גם שכיחים הרבה פחות. הרבה פחות סקרים מתפרסמים במערכת הבחירות הזו מאשר במערכות בחירות קודמות לנשיאות ארצות הברית, בעיקר סקרים מדינתיים.
כך, בכל המדינות המתנדנדות התפרסם רק סקר אחד לכל מדינה שנערך אחרי העימות בין קמלה האריס ודונלד טראמפ בשבוע שעבר. רוב הסקרים הללו נערכו בימים מייד לאחר העימות, כך שגם הם לא בהכרח הפנימו את מלוא השפעתו.
התוצאה היא שאנחנו בעצם יודעים הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים, וברמה המדינתית אנחנו לא באמת יכולים להעריך מה מצב המרוץ בצורה מדויקת.
ברמה הלאומית המצב טוב יותר. תשעה סקרים יצאו מאז הדיבייט – לפי ממוצע הסקרים של נייט סילבר, האריס מובילה בכמעט 3%, ולפי זה של "האקונומיסט" ב-5%.
עם זאת, ישנו פער בין התוצאה ברמה הלאומית לבין התוצאה בחבר האלקטורים: מדינות המפתח במפה הנוכחית נמצאות ימינה מהציבור ככלל. בכמה? במערכות הבחירות האחרונות הפער היה כ-3%-4%, כך שלפי כלל האצבע הזה, ברמת חבר האלקטורים המרוץ נמצא בתיקו מוחלט.
מדינות המפתח במפה הנוכחית נמצאות ימינה מהציבור ככלל. בכמה? במערכות הבחירות האחרונות הפער היה כ-3%-4%, כך שלפי כלל האצבע הזה, ברמת חבר האלקטורים המרוץ נמצא בתיקו מוחלט
בהעדר סקרים ממדינות המפתח, גם סקרים מדינתיים ממדינות אחרות יכולים לתת אינפורמציה מסויימת. כך, שני סקרים עשו רעש לאחרונה: הראשון הוא סקר של אן סלצר, הסוקרת של העיתון "דה מוין רגי'סטר", שהעניק לטראמפ יתרון של 4% בלבד באיווה.
סלצר נחשבת לסוקרת מדוייקת במיוחד באיווה, והסקרים שם יכולים לתת אינדיקציה למצב במדינות שכנות דוגמת ויסקונסין. כך, ב-2020 הסקרים בויסקונסין עצמה העניקו לביידן יתרון של 6% אבל הם טעו בענק; הסקר של סלצר, שהעניק לטראמפ יתרון של 7% באיווה, רמז ליתרון הרבה יותר קטן לביידן בויסקונסין, כפי שאכן בסוף התרחש. לפי מדד זה, זהו סקר טוב להאריס.
הסקר השני הוא סקר באלסקה, לפיו טראמפ מוביל ב-5% בלבד. טראמפ ניצח באלסקה ב-15% ב-2020, והנשיא דמוקרט האחרון שניצח במדינה היה לינדן ג'ונסון ב-1964, כך שהסקר הזה מאוד מפתיע.
באלסקה, טראמפ מוביל ב-5% בלבד. טראמפ ניצח באלסקה ב-15% ב-2020, והנשיא דמוקרט האחרון שניצח במדינה היה לינדן ג'ונסון ב-1964, כך שהסקר הזה מאוד מפתיע
מצד שני, חברת הקונגרס מטעם אלסקה היא מרי פלטולה הדמקורטית, וליסה מרקווסקי, רפובליקאית אנטי-טראמפיסטית, מכהנת בסנאט מטעם המדינה, כך שהכל אפשרי.
כך או כך, הסיפור הזה הוא קוריוז: אלסקה מדינה מאוד חריגה ולא מלמדת דבר על שאר המדינות, והסכוי ששלושת האלקטורים שלה ישנו את התמונה זניח.
האם היו התפתחויות השבוע שישנו את התיקו הזה? כנראה שלא ממש. אירע נסיון התנקשות נוסף בחייו של טראמפ, אם כי הוא היה הרבה פחות מתקדם ודרמטי מאשר נסיון ההתנקשות הקודם, והמתנקש נעצר הרבה לפני שניסה לבצע את זממו.
בניגוד לדיווחים ההיסטריים מהשעות הראשונות, ניסיונות התנקשות כאלה הם תופעה לא מאוד חריגה ביחס לנשיאים אחרים: לא פחות מארבעה נסיונות כאלה ארעו נגד ביל קלינטון בזמן נשיאותו, ונגד ברק אובמה לא פחות מששה. זה חלק מהמחיר של תפוצת הנשק הבלתי סבירה בעליל בחברה האמריקאית.
ניסיונות התנקשות כאלה הם תופעה לא מאוד חריגה ביחס לנשיאים אחרים: לא פחות מארבעה נסיונות כאלה ארעו נגד קלינטון בזמן נשיאותו, ונגד אובמה לא פחות מששה
ההבדל העיקרי הוא שטראמפ בילה את זמנו במקרה זה במגרש הגולף שלו, שהרבה יותר קשה לאבטח, בניגוד לבית הלבן, שבו שהו הנשיאים האחרים במקרים המדוברים.
נסיון ההתנקשות בטראמפ זכה לכותרות לכמה שעות בלבד, ונדחק בפני שאר החדשות. איומים משמעותיים הרבה יותר נחתו על תושבי העיירה ספרינגפילד, אוהיו, שהפכו בעל כורחם לסנסציה לאומית, כאשר טראמפ השתמש בעיירה כדוגמה למקום בו מהגרים אוכלים כביכול חיות מחמד.
בעקבות דבריו, שלל איומים בהטמנת פצצות נשלחו לבתי ספר בעיירה, ובתי ספר ומוסדות ציבור אחרים נאלצו להסגר כמה וכמה פעמים.
המצב בספרינגפילד כיכב בראיון שהאריס ערכה בפני איגוד העיתונאים השחורים אתמול (שלישי). כזכור, כאשר טראמפ התראיין בפני הארגון הוא היה לוחמני במיוחד, ובין השאר פקפק בשאלה האם האריס באמת שחורה.
בראיון שלה, לעומת זאת, האריס הייתה מאוד מדויקת ונתנה תשובות מאוד מהודקות. לא בטוח שזה הדבר הכי טוב בשבילה, מכיוון שהאריס עלולה להצטייר כפוליטיקאית מתוכנתת, מחושבת ולא אותנטית.
בראיון שלה, האריס הייתה מאוד מדויקת ונתנה תשובות מאוד מהודקות. לא בטוח שזה הדבר הכי טוב בשבילה, מכיוון שהאריס עלולה להצטייר כפוליטיקאית מתוכנתת, מחושבת ולא אותנטית
כך או כך, התשובה הכי מעניינת מבחינתנו היתה תשובתה ביחס למלחמה בעזה – היא חזרה על עמדת ביידן של תמיכה בהפסקת אש ובהחזרת החטופים (עמדה שמקובלת כיום על רוב מכריע של האמריקאים, וכנראה גם על רוב הישראלים) אבל גם תמכה בלי היסוס בעיכוב משלוחי פצצות כבדות כאמצעי לחץ על ישראל במקרה הצורך.
לפני הפריחה ביחסי ישראל-ארה"ב בעקבות הסכמי אוסלו לפני כשלושים שנה, איומים כאלה היו לא נדירים; למבוגרים שביננו זכור בודאי הסירוב להעניק ערבויות להלוואות לקליטת עלייה אם אלה ישמשו לבנייה מחוץ לקו הירוק בסוף ממשל ג'ורג' בוש האב. אבל מאז שנות ה-90, זו עמדה הנחשבת מאוד חריגה. ייתכן שממשלת ישראל תצטרך להתרגל לעמדה אמריקאית חדשה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם