לפני כשבועיים הגיעו כמה עשרות אנשי כיתות כוננות ברמת הגולן לתחנת כיבוי אש בקצרין. הם מילאו טפסים לציוד חדש שהם עומדים לקבל בימים הקרובים: טרקטורוני כיבוי, בעזרתם הם אמורים לתת מענה ראשוני לשרפות בתוך היישובים ובשטחים הפתוחים.
"כשיש נפילות בשטחים פתוחים, מי שיוצא לכבות את השרפות הם בוקרים, חברי כיתות כוננות ועובדי רשות הטבע והגנים שבדרך כלל מצטרפים. על פי רוב הכבאיות לא מגיעות לשטח אלא אם כן השרפה מתפשטת ליישובים", אמר אחד המשתתפים בפרויקט מיישוב במזרח רמת הגולן. בסך הכל אמורים להגיע כ-20 טרקטורוני משא כאלה לגולן.
הטרקטורונים מצוידים במשאבות לחץ גבוה, זרנוקים, גלגלונים, מטפים וחליפות כיבוי. כבר היום לכיתות הכוננות בצפון יש רכבי ארבע על ארבע לרבש"צים ונגררים עם מים אבל כעת הם אמורים לקפוץ מדרגה ביכולת להתמודד עם השרפות.
"כשיש נפילות בשטחים פתוחים, מי שיוצא לכבות את השרפות הם בוקרים, חברי כיתות כוננות ורט"ג. לרוב, הכבאיות לא מגיעות לשטח אלא אם כן השרפה מתפשטת ליישובים"
כלים זריזים למענה ראשוני
תושב הגולן מספר לזמן ישראל שהמפגש בתחנת הכיבוי ארך כשעה וחצי בסך הכל: "סיימנו ואמרו לנו ללכת הביתה. האם אני מוכשר ובטוח לצאת לשרפה בשטח הפתוח? לא בטוח".
אלא שייתכן שאותו משתתף ירגיש בטוח יותר בהמשך ולפי כבאות והצלה, מילוי הטפסים הוא רק שלב ראשון במסגרתו תתבצע בדיקת היסטוריית עבירות תעבורה, רישום פלילי ואישור קצין רפואה.
"זה תהליך רציני וסדור. הכלי שייך לי ומעוגן במנהל הרכב, חייב להיות רשום במערכת ומשובץ בהסכם ייעוץ משפטי שלפיו הוא מיועד רק לאירועי כבאות והצלה", אומר טפסר משנה איציק לוי, ראש מערך המתנדבים בכב"ה. לדבריו, החניכים עוברים הדרכה עיונית של שמונה שעות, שכוללת הנחיות בטיחות, הפעלה וכיבוי משאבות ונהיגה מבצעית.
"אלה טרקטורוני משא עם שני מושבים שנעים במהירות 40 קמ"ש, לא הכלים שאנשים קונים באופן פרטי ונוסעים איתם בזמן הפנוי. הם מגיעים עם משאבת מים ומכל של 300 ליטר"
"אלה טרקטורוני משא עם שני מושבים שנעים במהירות של קצת מעל 40 קמ"ש, לא הכלים שאנשים קונים באופן פרטי ונוסעים איתם בזמן הפנוי. הם מגיעים עם משאבת מים ומכל של 300 ליטר.
"מה שחשוב לנו זה להגיע כמה שיותר מהר. באיום המלחמתי שיש עכשיו, רכבי כבאות גדולים בדרך כלל נעצרים במחסומים כדי שלא ייפגעו וצריכים לחכות לאישור הצבא.
"לכן הוחלט לשלב גם את הרכבים הקלים והמהירים האלה בתוך היישובים. ברמת ההסכמה והיכולת שלהם, המתנדבים מכיתות הכוננות אמורים לתת מענה לשרפות בשטחים פתוחים וחילוץ קל, לא אמורים להתעסק בשרפות אורבניות.
"מתחילת יולי הגיעו 78 מתוך 156 טרקטורונים, ואני מאמין שבשבוע הבא יחולקו עוד 15. זה מותנה בהגעה של הכלים לארץ וזיווד שלהם בהתאם למודל חלוקה ליישובים".
"מתחילת יולי הגיעו 78 מתוך 156 טרקטורונים, ואני מאמין שבשבוע הבא יחולקו עוד 15. זה מותנה בהגעה של הכלים לארץ וזיווד שלהם בהתאם למודל חלוקה ליישובים"
הנוהל לא פורסם לציבור
"פרויקט 'מרכבות האש' מתבצע במחוזות צפון וחוף לפי קריטריונים של מרחק מהגבול וסמיכות לתחנת כיבוי, לחורשות ומתקנים אסטרטגיים. עצם העובדה שיש כיתת כוננות עוזרת גם בלי קשר למלחמה. גם קק"ל נכנסו ללופ הזה אבל לא ייתנו מענה ליישובים שאנחנו נותנים, לא תהיה כפילות".
הגליל והגולן סופגים במלחמה הזו הרבה שרפות שחורכות שטחים פתוחים ופוגעות בערכי טבע ובבעלי חיים – אם לא גרוע מכך. שילוב הכוננים שמגויסים בצו 8 וחלוקת הכלים החדשים קיבלו תקציב של 50 מיליון שקלים לבקשת נציב כבאות והצלה רב טפסר אייל כספי. לפחות במקרה הזה, השר הממונה איתמר בן גביר סיפק את הסחורה והצליח להעביר את האישור בממשלה.
ככלל, כיתות הכוננות עלו מדרגה בשנה האחרונה גם מבחינת ציוד לחימה וחבר הכיתה ביישוב שאיתו שוחחנו אומר שגייס תרומות של 80 אלף שקל כדי להשלים את החסר.
"קיבלנו נשקים חדשים ותחמושות, עמדות שמירה ממוגנות ירי", הוא אומר. "עדיין אני רוצה עוד מאג וטילי לאו וגם איזה טנק שיעמוד פה. תמיד נרצה עוד".
שילוב האזרחים המגויסים במערך הכיבוי הוא רק בתחילתו וימשיך להיבחן. למרות ההכשרה שכב"ה אמורים לתת למתנדבים, יש כאלה שחושבים שעליהם לפרסם לציבור את הנוהל להתמודדות עם שרפות בחורשות ושטחים פתוחים. מדובר במסמך בלתי מסווג, ארוך ומפורט, שבאמצעותו אפשר להנגיש את המידע הזה לכולם.
"הכי זול להנגיש את תורת הלחימה, צריך רק לפרסם את הנוהל באתר הרשות וזה גם מה שנדרש מהם לעשות בפסק הדין. הם לא עשו זאת תוך הפרת החוק וביזיון ביה"מ"
בעתירה שהגיש דני קרוננברג נפסק שהרשות צריכה לפרסם את הנוהל בנושא הזה ונהלים אחרים ולאחרונה הוא עתר שוב בבקשה לביזיון בית המשפט. לדבריו, "הכי זול להנגיש את תורת הלחימה, צריך רק לפרסם את הנוהל באתר האינטרנט של הרשות וזה גם מה שנדרש מהם לעשות בפסק הדין. הם לא עשו זאת תוך הפרת החוק וביזיון בית המשפט".
השיא עוד לפנינו
בין שיפרסמו את הנוהל לציבר או יעבירו את הידע רק לאנשי הכוננות שמיועדים לכך, ראש מערך המתנדבים מרוצה מהתחלת הפרויקט וחושב שצריך לשקול להרחיב אותו לאזורים נוספים.
"לדעתי זו הצלחה", אומר לוי, "אני 33 שנים במערך הכבאות, ולדעתי הכלים שייכנסו הם שובר שוויון. מהחודש וחצי שהם עובדים אני שומע במערכת הקשר ומקבל תמונה על טרקטורונים שעובדים בשטח, מגיעים ומשתלטים על שרפות. יהיו שרפות ונזקים, אבל להגן על מי שמסביב זה מאוד חשוב. הם מגיעים הרבה לפנינו כי הם קטנים וזריזים ונמצאים בתוך היישובים.
"מהחודש וחצי שהם עובדים אני שומע שהטרקטורונים עובדים בשטח, מגיעים ומשתלטים על שרפות. יהיו שרפות ונזקים אבל להגן על מי שמסביב זה מאוד חשוב"
"כמות האירועים רבה ולא הגענו לשיא השיגורים שביכולתו של חזבאללה לשגר אבל אנחנו נמצאים בכל נפילה ושרפה ומשתדלים לתפוס אותה בהתחלה. עם זאת, עדיין יש אירועי שגרה שבהם אנחנו מתעסקים – תאונות דרכים, דליפות גז וחומרים מסוכנים.
"לדרום, הטרקטורונים פחות רלוונטיים כי שם יש פחות צמחייה, אבל אולי צריך להביא אותם גם למענה יישובי ביו"ש. עצם העובדה שרואים לוחמים שהכשרנו וטרקטורון עם מיתוג של כב"ה כבר תורם לחוסן הלאומי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם