במבט ראשון, הערסל לא נראה מפתה. בעצם, זה לא בדיוק ערסל. אי אפשר להתכרבל בו והוא לא ממש מתנדנד. אבל ברגע שמתפרקדים על משטח החבלים המשקיף על מתחם "עשר טחנות" קשה לקום.
השילוב בין המגע הנעים במפתיע של המשטח, צמרות העצים, ציוץ הציפורים ונחל הירקון המתפתל למרגלות התל, מזמין את הגוף והנפש להישאר, לוותר, להירגע, לספוג עוד קצת חסד של טבע בלב המהומה המוכרת בשם גוש דן. להיטען.
"נקודות טעינה", Charging points, הוא בדיוק השם שהעניק האקולוג ואדריכל הנוף ליאב שלם לנקודה הזו ולעוד כמה כמוה הפזורות ברחבי פארק הירקון. לתפיסתו של שלם, לא רק טלפונים סלולריים ומכוניות חשמליות צריכים נקודות טעינה. גם אנחנו זקוקים להן, ובזמנים הקשים האלה יותר מתמיד.
נקודת הטעינה של "עשר טחנות" – כמו רוב אחיותיה – כוללת גם משטח דק הממוקם בנקודת תצפית איכותית ומזמין לעשות יוגה או מדיטציה
נקודת הטעינה של "עשר טחנות" – כמו רוב אחיותיה – כוללת גם משטח דק הממוקם בנקודת תצפית איכותית ומזמין לעשות יוגה או מדיטציה. המומחיות של שלם, שמשמש כאקולוג הבית של פארק גני יהושע ויועץ לעיריית תל אביב־יפו, היא במקווי מים ומערכות אקולוגיות, אבל הוא הפנים את הקשר בין הטבע לבריאות האדם, בין איכות הסביבה לאיכות החיים.
בין השורות הוא גם מודה שככה יותר קל לשווק לראשי עיריות ומקבלי החלטות את הפרויקטים שהוא מציע: אם תבוא אל ראשי עירייה עם מצגת על חשיבותם של המרווה אינדיגו או הבזיליקום מג'יק מאונטיין הם עלולים לזרוק אותך למקום שבו הם בדרך כלל זורקים מחבקי עצים מקצועיים. אבל כשמדברים על נקודות טעינה לרווחת הציבור זה כבר סיפור אחר.
"כשאתה שם את הצרכים של בני האדם במרכז ומדבר איתם על הקשר בין בריאות וטבע יותר קל לשכנע את מקבלי ההחלטות", הוא אמר אתמול (רביעי) בהרצאה שנשא בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה שנערכה באוניברסיטת בן גוריון.
טחנת הקמח העתיקה, שבמשך מאות שנים האכילה בנדיבות וביעילות את התושבים המתחלפים של האזור, נחשפה מתחת לתל העפר שתחתיו הייתה קבורה מאז שהטורקים פוצצו אותה לפני יותר ממאה שנה
לא קל להמליץ על טיול בטבע בישראל בתקופה הזו של השנה – שהולכת ומתארכת משנה לשנה – שבה הכול חום, חם ויבש. "עשר טחנות" היא נקודה יוצאת דופן. בשעות אחר־הצוהריים כבר נעים כאן והבריזה משיבת נפש. פרויקט השיקום שנערך פה בשנה וחצי האחרונות הוא אחד המרשימים שנראו בארץ. חלקו משתייך למדורי הארכיאולוגיה וההיסטוריה.
טחנת הקמח העתיקה, שבמשך מאות שנים האכילה בנדיבות וביעילות את התושבים המתחלפים של האזור, נחשפה מתחת לתל העפר שתחתיו הייתה קבורה מאז שהטורקים פוצצו אותה לפני יותר ממאה שנה כדי לחסום את התקדמות הבריטים.
לפני שהטחנה נפלה קורבן למלחמות, הטורקים טיפלו בתוואי הנחל כך שהמים יזרמו בעוצמה דרך אבני הריחיים הגדולות ויגרמו להם להסתובב ולטחון את הקמח. מי אמר שאנרגיה ירוקה זו המצאה של המאה ה־21?
בעבודות נחשף מבנה אבן גדול ויפהפה, עתיר קשתות וקמרונות, שהוא בעצם מתקן הנדסי מתוחכם הכולל 10 ערוצי זרימה (ומכאן השם עשר טחנות). כשמתקרבים אליהם שומעים את הרחש הממכר של המים השוצפים בין האבנים.
פרויקט שיקום המתחם כלל גם יצירת בריכה רחבה בנחל, איים לקינון ציפורים ובעלי חיים, פיתוח שבילים והצבת פינות ישיבה. ליאב שלם אחראי לחלק של הטבע, האקולוגיה והצמחייה
פרויקט שיקום המתחם כלל גם יצירת בריכה רחבה בנחל, איים לקינון ציפורים ובעלי חיים, פיתוח שבילים והצבת פינות ישיבה. ליאב שלם אחראי לחלק של הטבע, האקולוגיה והצמחייה. וגם במישור הזה הוא מנסה להחזיר עטרה ליושנה.
עשורים ארוכים שבהם הירקון היה קורבן להזרמת ביוב, למצבורי פסולת – ובאופן כללי להתעמרות האדם – השפיעו גם על אופי הצמחייה והמערכות האקולוגיות שעוטפות את הנחל. "ההשפעות האנושיות יוצרות עיוות ואבולוציה שבה רק החזקים והאלימים שורדים והם מתאימים את עצמם לתנאים שהאנושות יצרה", אומר שלם.
"למשל, כשאיכות המים נפגעת המינים העדינים והרגישים של הצמחים לא יכולים לשרוד והשטח מתמלא במינים פולשים ובצמחייה חד גונית שמשתלטת על בית הגידול".
ב"עשר טחנות" ובנקודות אחרות לאורך הנחל, שלם מנסה עכשיו בעדינות ובזהירות לשקם את הצמחייה. "אני לוקח שטחים שעברו הפרה ובדרך כלל רואים בהם צמחייה חד־גונית, מקלף את שכבת הקרקע העליונה, מוציא את המינים הדומיננטיים ושותל צמחייה מגוונת המתאימה לאותו בית גידול. יש נקודות שבהן עלינו משלושה–ארבעה מינים דומיננטיים למצב של כמעט מאה מינים".
זו לא רק הכמות: לצמחים שנבחרים לאכלס את גדות הנחל והפארק יש משימה – למשוך מאביקים, חרקים, ציפורים, להעשיר את המגוון הביולוגי. להחזיר לירקון את הקסם שהיה לו ולהחזיר את העושר הטבעי לת"א
זו לא רק הכמות: לצמחים שנבחרים לאכלס את גדות הנחל והפארק יש משימה – למשוך מאביקים, חרקים, ציפורים, להעשיר את המגוון הביולוגי. להחזיר לירקון את הקסם שהיה לו ולהחזיר את העושר הטבעי לתל אביב.
מסיור בין ריכוזי הצמחייה החדשים והמשוקמים, הפזורים על גדת הנחל וברחבי הפארק, מתקבל הרושם שזה עובד: הפנטס הגבוה (שדומה באורח מפתיע לגרניום), שיח אברהם מצוי ועוד שלל מיני צמחים שהושבו לכאן, חולקים לא רק צבעוניות יפה ואסתטיקה עדינה אלא גם רוחשים פרפרים, דבורים וחובבי צוף אחרים.
את הצמחייה המשוקמת אפשר לפגוש גם בחלקים העירוניים יותר של הפארק, למשל אלה המשיקים לשכונת בבלי. בבבלי יש גם נקודת טעינה המשקיפה על פיתול יפה של אפיק הנחל. כשאנחנו מתקרבים אליה צפויה לי אכזבה: היא תפוסה על ידי שלושה גברים שמשיחים להנאתם על הדק. אני אצטרך לחפש מקום אחר להיטען בו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה רבה על פרויקט יפהפה וחשוב להשבת גן העדן הזה לנחל הירקון וסביבתו. תודה רבה לליאב על היוזמה התכנון והביצוע ועל תרומתה של גלאור טל בצוות משרדו למעשה התכנון . יישר כוח לשילוב בין מוח האדם לטבע משיב הנפש והרוח .