נשיאי ארה"ב מכהנים בדרך כלל לא נאלצים להתמודד נגד קוראי תיגר בתוך מפלגתם, ונראה שדונלד טראמפ היוצא דופן הוא לא יוצא דופן בעניין הספציפי זה. חבל.

כאשר הכלכלה חזקה, וכפי שכרגע נראים הדברים, רפובליקאי שירוץ נגדו בפריימריס לא יהיה בעל סיכויים גבוהים. אך הדברים עשויים להשתנות אם טראמפ יסתבך עוד בפרשיותיו.

הנרטיב המקובל והציני הוא שלרוב השמרנים לא מזיז שמנהיגם הוא הדמות הגרוטסקית ביותר שהצמיחה הדמוקרטיה המודרנית, שנתניהו לעומתו הוא שומר צעיר עם שרוך לבן וחולצה כחולה

מרוץ כזה יעזור לברר מה נסגר עם הכמעט-מחצית מהציבור האמריקני שעדיין תומכים בנשיא הסורר. הנרטיב המקובל והציני הוא שלרוב השמרנים לא מזיז שמנהיגם הוא הדמות הגרוטסקית ביותר שהצמיחה הדמוקרטיה המודרנית, שנתניהו לעומתו הוא שומר צעיר עם שרוך לבן וחולצה כחולה.

אני לא חושב שהדברים כל-כך פשוטים.

מתנגדיו של טראמפ משתאים שתומכיו עדיין תומכים, אבל זה לא כל-כך מוזר. טראמפ מיישם חלק גדול מהאג'נדה שלהם, ואצל רוב האנשים זה מאפיל על שיקולי אופי ומוסר.

האם חלק מהליברלים לא היו מגבים אדם נורא ואיום שהיה מעניק להם מגבלות על נשק, מדיניות הגונה בנושאי בריאות וחינוך, פעולה אחראית למיתון ההתחממות הגלובאלית, שופטים ליברלים ורפורמת מיסים סבירה? אני מעריך שליברלים רבים היו מתרצים. כמעט אף אחד לא היה מתעקש על אדם נורא – הם פשוט היו משלימים עם זה.

האם חלק מהליברלים לא היו מגבים אדם נורא ואיום שהיה מעניק להם מגבלות על נשק, מדיניות הגונה בנושאי בריאות וחינוך, פעולה אחראית למיתון ההתחממות הגלובאלית, שופטים ליברלים ורפורמת מיסים סבירה?

הדבר נכון כנראה גם לשמרנים רבים. הם רוצים את הדברים ההפוכים וזה לא בלתי לגיטימי. בעוד שהחברה כבר לא מחשיבה דברים מסוימים כלגיטימיים (כמו קריאה להפרדה גזעית), זה עדיין מקובל להתנגד לביטוח בריאות לכל, למשל. זו דעתם – אבל הם לא מתעקשים שהעוסק במלאכה יהיה אדם מביש כמו טראמפ.

יתכן שקוראים מסוימים זקוקים לרענון מדוע טראמפ הוא כה מביש, עד שכמעט אין פגיעה באיזון העיתונאי בלציין זאת. זה במיוחד המצב בישראל, בה המונים מריעים לו על מדיניות פרו-ישראלית לכאורה (ובמקרים אחרים, שפחות מגניבים, מכיוון שהוא נתפס כאנטי-מוסלמי).

לשמחתנו טראמפ סיפק את הבסיס המושלם לרענון כזה בדיוק בימים האחרונים עם הודעתו על הריגתו של מנהיג ארגון המדינה האסלאמית אבו בכר אל בגדאדי.

יתכן שקוראים מסוימים זקוקים לרענון מדוע טראמפ הוא כה מביש עד שכמעט אין פגיעה באיזון העיתונאי בלציין זאת. זה במיוחד המצב בישראל, בה המונים מריעים לו על מדיניות פרו-ישראלית לכאורה

טראמפ התפאר בגסות ("הוא מת כמו כלב") ותיאר את המבצע באופן ילדותי: "הם עשו המון יריות והמון פיצוצים". הוא הפך את העניין לאישי ("אני לא אקבל שום קרדיט על זה …") וגם כאן לא דייק ("… אבל זה בסדר, אני אף פעם לא מקבל"). ובאופן הכי מטריד, הוא המציא שטויות על כך שבגדאדי "ייבב ובכה וצרח כל הדרך". לא היה סאונד ואף גורם רשמי לא אישר את הבדיה שבבירור הגיעה משרלטן המחפש להשביח את הסיפור.

השקרים של טראמפ הם המפתח להבנת הדחייה שנשיאותו זוכה לה. עובדות הן אבן יסוד בתרבות המערבית והוא יצא למלחמה נגדן. בספירה של הוושינגטון פוסט הוא הגיע ל-13,435 שקרים בפחות מאלף ימי כהונה. זה חסר תקדים.

ולא, לא כולם משקרים. לא כך. רבים עוברים על החוק, אך יש הבדל בין דוח חניה לגזר דין מוות. אתר פוליטיפקט מצא כי 71% מהצהרותיו של טראמפ שקריות לעומת 24% אצל הסגן נשיא מייק פנס ו-24% אצל קודמו ברק אובמה. למרות ההבדלים ביניהם שניהם שקרנים פחות מוצלחים מטראמפ בדיוק באותה מידה.

השקרים של טראמפ הם המפתח לדחייה שנשיאותו זוכה לה. עובדות הן אבן יסוד בתרבות המערבית והוא יצא למלחמה נגדן. בספירה של הוושינגטון פוסט הוא הגיע ל-13,435 שקרים בפחות מאלף ימי כהונה. זה חסר תקדים

יש ריקבון בבסיסו של אדם שמשקר כל-כך הרבה. קו ישיר נמתח בין רמת השקריות הזו לדמי שתיקה לכוכבנית פורנו, התרברבות על תקיפה מינית, פשיטות הרגל הסדרתיות, ניסיון להרוויח עסקית ממפגשי פסגה של מנהיגי תבל, סירוב להגיש דוחות מס והצהרות גזעניות.

ללא ספק, חלק מתומכיו אוהבים את כל זה, ככל הנראה מכיוון שהם נהנים ממלחמת התרבות הניכרת בעובדה שההתנהלות הזו מסעירה אנשים משכילים. אבל לא כל תומכיו אוהבים את זה.

הסקרים המראים שטראמפ שמר על תמיכת הבייס לא מתייחסים לאפשרות שיש כאלה שמתעבים אותו אישית אך תומכים במדיניות (נאמר, בהעדר בפיקוח על נשק). ייתכן שיעדיפו אדם נורמטיבי יותר כמועמד שלהם.

בחירות 2020 יהיו בלתי צפויות. תוסיפו לתמהיל את יכולתו של טראמפ לגייס המונים בעדו וגם נגדו, לאן עלולה להוביל סאגת ההדחה, ופאשלות מדיניות כמו הבגידה בכורדים בסוריה

הדבר נכון גם לגבי מצביעים עשירים ומשכילים שמצביעים בעדו (זהו מיעוט קטן) מ"שיקולי ארנק" (כלומר בעד הורדות מיסים). אכן, מודלים מכובדים מראים שכאשר מדדי המניות, הצמיחה, האינפלציה והאבטלה כולם במצב טוב הנשיא המכהן נבחר מחדש. אבל זה לא תמיד עובד כשיש משבר פוליטי.

בחירות 2020 יהיו בלתי צפויות. תוסיפו לתמהיל את יכולתו של טראמפ לגייס המונים בעדו וגם נגדו, השאלה לאן עלולה להוביל סאגת ההדחה, ופאשלות מדיניות כמו הבגידה בכורדים בסוריה.

במצב זה סביר לשאול כמה שמרנים אמריקאים יעדיפו לעבור למועמד אחר. זה יכול להיות מעניין ביותר אם מישהו כמו מיט רומני יתמודד נגדו (במקרה הספציפי של רומני, בהתחשב באפשרות שהמועמד הדמוקרטי יהיה חלש במיוחד, הוא עשוי לכפר על כשלון 2012 ולהגיע לבית הלבן).

אולי כך נגלה מה המהות של אמריקה בימינו. יש אפשרות מהמדינה המדהימה הזאת משקפת נאמנה כיום את טראמפ. אבל אני לא בטוח, ובהתחשב בביזיון הטראגי-קומי שבדבר, בהחלט רצוי לבדוק.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com