בשבוע שעבר התחוללה סופת הוריקן עוצמתית במרכז מדינת פלורידה שבארצות הברית וזרעה הרס רב בדרכה. הוריקן זה, בשם מילטון, התרחש במהלך של "עונת ההוריקנים" התקופתית בחוף האטלנטי של ארצות הברית, מיוני ועד נובמבר, כאשר רק שבועיים לפני כן הוריקן הלין היכה קשות בצפונה של מדינת פלורידה ובמדינות סמוכות נוספות.
יחד עם זאת, מספר קטן של נבחרי ציבור מהמפלגה הרפובליקאית השמיעו לאחרונה טענות לפיהן הממשל הדמוקרטי בהנהגת ג'ו ביידן שולט בהוריקנים ופוגע באופן מכוון במתנגדיו הפוליטיים, כלומר ברפובליקאים.
מספר קטן של נבחרי ציבור מהמפלגה הרפובליקאית השמיעו לאחרונה טענות לפיהן הממשל הדמוקרטי בהנהגת ג'ו ביידן שולט בהוריקנים ופוגע באופן מכוון במתנגדיו הפוליטיים, כלומר ברפובליקאים
נראה שבמדינות רבות, כולל בישראל, הבולטות של תיאוריות הקונספירציה גברה בשנים האחרונות, ובעיקר לנוכח מגפת הקורונה, כאשר אלו שהחזיקו בתיאוריות קונספירציה שונות בנוגע לווירוס או לחיסון לקורונה נטו להימנע מחבישת מסכות, מריחוק חברתי, או מהתחסנות מפני הווירוס.
נתונים מרחבי העולם מראים שלתיאוריות האלו יש אחיזה בקרב מספר לא מבוטל של אזרחים. עד כמה הישראלים מאמינים בתיאוריות קונספירציה, בדגש על כאלו שנוגעות לסוגיות מדעיות או סביבתיות? והאם הם שונים בכך מאזרחי מדינות אחרות?
עד לאחרונה נושא תיאוריות הקונספירציה לא נחקר באופן משמעותי בישראל, אך בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בנושא, ייתכן שבהשפעת מגפת הקורונה וקולם הציבורי הבולט יחסית של אלו שהתנגדו לקבל את חיסון הקורונה.
ראשית, תיאורית קונספירציה היא הסבר מוצע לאירוע כלשהו, ככזה אשר נגרם כתוצאה מהתארגנות סודית של קבוצה קטנה של אנשים, אשר פעלו באופן סודי וזדוני לקידום מטרותיהם, ונגד האינטרס של הציבור הרחב.
בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין תיאוריות קונספירציה פוליטיות, אשר במרבית המקרים קשורות להיבטים או סוגיות בעלות ממד פוליטי-מפלגתי (partisan) או אידיאולוגי, לבין תיאוריות קונספירציה לא פוליטיות, אשר לרוב לא עוסקות בהיבטים או סוגיות פוליטיות-מפלגתיות, ורובן נוגעות לסוגיות מדעיות או סביבתיות.
עד לאחרונה נושא תיאוריות הקונספירציה לא נחקר באופן משמעותי בישראל, אך בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בנושא, אולי בהשפעת מגפת הקורונה וקולם הציבורי הבולט יחסית של מתנגדי החיסונים
בניגוד למרבית תיאוריות הקונספירציה הפוליטיות, תיאוריות קונספירציה לא פוליטיות לרוב אינן מתייחסות להקשר פוליטי פנים-מדינתי ספציפי ועוסקות בהיבטים שנוגעים לכל האנושות, ללא קשר למדינה ספציפית, כך שקל יותר להשוות בין מידת האמונה של אזרחי מדינות שונות בתיאוריות קונספירציה לא פוליטיות.
ולאור זאת, באיזו מידה הישראלים מאמינים בתיאוריות קונספירציה לא פוליטיות, כאלו שעוסקות בסוגיות מדעיות וסביבתיות? והאם הם מאמינים בהן יותר או פחות ביחס לאזרחי מדינות אחרות? מענה על תשובות אלו יכול לספק עדויות – עקיפות אומנם – לגבי המידה בה לישראלים יש אמון במדע ובממסד הרפואי, כמו גם לגבי האופן בו הם מתייחסים לתופעות מדעיות וסביבתיות שונות.
בשלושה סקרים מקוונים שערך המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ב-2023 וב-2024 שאלנו את המשיבים מספר שאלות לגבי תיאוריות קונספירציה. בפרט, שאלנו אותם באיזו מידה הם מסכימים עם חמש אמירות:
- הטענה לפיה כדור הארץ מתחמם כתוצאה מפעילויות של בני האדם היא הונאה שנועדה להטעות אנשים.
- בני אדם יצרו קשר עם חייזרים, והדבר מוסתר באופן מכוון מהציבור הרחב.
- כדור הארץ הוא שטוח, ולא עגול.
- הסכנות של חיסונים מוסתרות מהציבור על ידי הממסד הרפואי וחברות התרופות.
- וירוס הקורונה נוצר והופץ במתכוון על ידי אנשים בעלי השפעה, כחלק מקנוניה.
באיזו מידה הישראלים מאמינים בתיאוריות קונספירציה לא פוליטיות, כאלו שעוסקות בסוגיות מדעיות וסביבתיות? והאם הם מאמינים בהן יותר או פחות ביחס לאזרחי מדינות אחרות?
את התשובות לשאלות יש באפשרותנו להשוות לממצאי סקרים ממדינות נוספות.
ראשית, בסקר ממאי 2024, 11% מהישראלים הסכימו כי הטענה לפיה כדור הארץ מתחמם כתוצאה מפעילויות של בני האדם היא הונאה. מדובר בשיעור קטן באופן יחסי, כאשר שיעור זה הוא גדול במעט מממוצע האמונה בטענה זו בקרב אזרחי שמונה מדינות אירופאיות שנסקרו ב-2018 (ממוצע של 8%) וקטן במעט משיעור האמונה זו בארצות הברית באותו הסקר (17%).
הישראלים מאמינים בשיעורים נמוכים אף יותר בתיאוריות הקונספירציה לפיהן קשר עם חייזרים מוסתר מהציבור הרחב וכי כדור הארץ הוא שטוח – רק 6% הסכימו עם כל אחת מהטענות הללו.
בנוגע לטענה אודות הסתרת קשר עם חייזרים, הרי ש-6% הינו שיעור נמוך מעט יותר הן מממוצע האמונה בטענה זו בקרב שמונה מדינות אירופאיות ב-2018 (ממוצע של 9%) והן משיעור האמונה זו בארצות הברית באותו הסקר (14%). ו-6% מהישראלים המאמינים שכדור הארץ הינו שטוח הינו שיעור נמוך מעט יותר מאשר בארצות הברית, בה בסקר שנערך ב-2021 10% האמינו בטענה זו.
לצד זאת, יש תיאוריות קונספירציה מדעיות שהינן נפוצות יותר בישראל. הטענה הקונספירטיבית הנפוצה ביותר מבין החמש שנבדקו הינה שהסכנות של חיסונים כביכול מוסתרות על ידי הממסד הרפואי וחברות התרופות, וזוהי אחת הטענות הנפוצות המושמעת על ידי מתנגדי חיסונים.
בשני סקרים שנערכו בפברואר 2023 ובפברואר 2024, שיעור לא מבוטל מהישראלים, 32% בממוצע, הסכימו עם הטענה הזו. במספר סקרים שנערכו בארה"ב ב-2020 ו-2021, כ-30% מהאמריקאים הסכימו עם טענה זו, שיעור דומה, מעט נמוך יותר מאשר בישראל.
ולבסוף, בממוצע כ-21% מהישראלים הסכימו עם הטענה לפיה הקורונה הופצה כחלק מקנוניה בסקרים שנערכו בפברואר 2023 ופברואר 2024, כאשר זהו שיעור נמוך יותר משיעור האמריקאים, כ-30%, שהסכימו עם טענה זו בסקרים שנערכו ב-2020 ו-2021.
יש תיאוריות קונספירציה מדעיות שהינן נפוצות יותר בישראל. הטענה הקונספירטיבית הנפוצה ביותר מבין החמש שנבדקו הינה שהסכנות של חיסונים כביכול מוסתרות על ידי הממסד הרפואי וחברות התרופות
מי מקרב הישראלים נוטה יותר להאמין בתיאוריות הקונספירציה המדעיות שהוצגו? בנוגע לטענה אודות קשר מוסתר עם חייזרים, הרי שלא נמצאו הבדלים בחתך יהודים-ערבים, גברים-נשים, חילונים-מסורתיים-דתיים-חרדים, או מצביעי קואליציה-אופוזיציה.
בטענה כי כדור הארץ שטוח נמצאו הבדלים, קטנים למדי, בין יהודים וערבים (4% לעומת 13%, בהתאמה) ואילו ביחס לטענה שהתחממות כדור הארץ כתוצאה מפעילויות בני האדם היא הונאה נמצאו הבדלים קטנים למדי בין חילונים וחרדים (7% לעומת 17%, בהתאמה).
עם זאת, נמצאו יותר הבדלים בין קבוצות שונות ביחס לשתי תיאוריות הקונספירציה הנוספות. נשים נטו קצת יותר להסכים עם הטענה שהסכנות של חיסונים מוסתרות מהציבור מאשר גברים (35% לעומת 27%, בהתאמה), מסורתיים נטו להסכים עם הטענה הזו יותר מאשר חילונים, דתיים וחרדים (34% לעומת 24-25%, בהתאמה), וההבדל הגדול ביותר היה בין יהודים וערבים, כאשר 44% מהערבים הסכימו עם הטענה שהסכנות של חיסונים מוסתרות מהציבור לעומת 27% מהיהודים.
בנוגע לטענה לפיה הקורונה נוצרה והופצה כחלק מקנוניה, הרי שמסורתיים נטו מעט יותר להסכים עם הטענה הזו יותר מאשר חילונים, דתיים וחרדים (20% לעומת 11-14%, בהתאמה), וערבים נטו להסכים עם הטענה הזו הרבה יותר מאשר יהודים (38% לעומת 14%, בהתאמה). נראה שערבים הינם ספקנים וחשדניים יותר מאשר יהודים בכל הנוגע לסוגיות הנוגעות לממסד הרפואי בישראל.
מכלל הממצאים האלו נראה שישראלים ספקניים בעיקר כלפי סוגיות מדעיות הנוגעות לחיסונים ו-וירוסים, ופחות נוטים לאמץ טענות קונספירטיביות בנוגע לסוגיות סביבתיות.
מכלל הממצאים נראה שישראלים ספקניים וחשדניים בעיקר כלפי סוגיות מדעיות הנוגעות לחיסונים ו-וירוסים, ופחות נוטים לאמץ טענות קונספירטיביות בנוגע לסוגיות סביבתיות
בנוסף, בהשוואות הבודדות הקיימות נראה שהישראלים אינם שונים באופן מהותי ממספר מדינות אירופאיות במידת האמונה שלהם בתיאוריות קונספירציה מדעיות, והם נוטים להאמין בטענות אלו פחות מאשר אמריקאים. ונראה גם שערבים נוטים להאמין בחלק מתיאוריות הקונספירציה יותר מאשר יהודים.
ניסיונות להגביר שקיפות ואמון מצד הממסד המדעי והרפואי בישראל, בעיקר בקרב החברה הערבית, ייתכן שיוכלו לסייע בהפחתת האמונה בחלק מתיאוריות הקונספירציה הקיימות כיום בישראל.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם