גם בימים אלו, יותר משנתיים וחצי לאחר מתקפת חמאס הנוראית בשבעה באוקטובר, ישנה מחלוקת ציבורית אודות הגורמים למתקפה. מספר סקרים מהשנתיים האחרונות הראו כי לא מעט ישראלים מאמינים שגורמים בכירים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת חמאס אך הסתירו זאת מראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לפגוע בו פוליטית. זוהי תיאוריית הקונספירציה אודות "בגידה מבפנים" בשבעה באוקטובר.

כך, סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מצא, כי בסוף שנת 2025 למעלה מרבע מהציבור הישראלי הסכים עם הטענה הזאת, לרבות כמחצית ממצביעי הקואליציה. ויש הסבורים שלאמונה בתיאורית קונספירציה זו השלכות בנוגע לאופן בו יש לחקור ולתקן את המחדל והכישלונות השונים מאותו יום.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

החששות בישראל מפני "בריחת מוחות", בדגש על הגירה של ישראלים משכילים ובעלי הכנסה גבוהה, אינם חדשים. אך נדמה שהשיח הציבורי בנושא התגבר לאחרונה לאור נתונים, לפיהם מאז 2023 התחזקה משמעותית מגמת ההגירה מישראל, כולל בקרב ישראלים עם תואר אקדמי.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עזבו את הארץ מאז 2023 למעלה מ-210 אלף ישראלים: כ-70 אלף ישראלים בשנה. זוהי עלייה משמעותית בהשוואה לממוצע העזיבה בשנים 2010-2022, שעמד על כ-40 אלף ישראלים בשנה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

סוגיית הרעב ברצועת עזה זכתה בחודשים האחרונים לסיקור בינלאומי נרחב, והובילה לביקורת בינלאומית חזקה כלפי ישראל. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, לפי נתוני משרד הבריאות ברצועה הנשלט על ידי ארגון חמאס, למעלה מ-300 עזתים מתו מרעב מאז פרוץ המלחמה, מרביתם מאז ישראל הפרה את הפסקת האש בחודש מרץ 2025.

החל בחודש מאי החלה לפעול בעזה, בעידוד מדינת ישראל, הקרן ההומניטרית לעזה (ה-GHF). ארגון זה הוקם כדי לחלק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה, אך לא עשה זאת באופן אפקטיבי. תמונות של עזתים רעבים, ביניהם ילדים כחושים ומזי רעב, נפוצו במהלך החודשים יולי ואוגוסט בתקשורת הבינלאומית ועוררו תרעומת  על ישראל.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

קיומן של בחירות חופשיות והוגנות הינו מאפיין קריטי בדמוקרטיה, כאשר תפיסה בקרב הציבור לפיה הבחירות אינן חופשיות והוגנות עלולה להוביל לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת הפוליטית, ואף לאלימות פוליטית.

כך, הן בינואר 2021 בארצות הברית והן בינואר 2023 בברזיל, מאות ואלפים מתומכי הנשיאים שהפסידו בבחירות (דונלד טראמפ וז'איר בולסונארו, בהתאמה), הסתערו על מבני שלטון במטרה להפוך את תוצאות הבחירות. רבים מהם עשו זאת בשל האמונה שהבחירות זויפו.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

מדינת ישראל מורכבת מציבורים שונים הנבדלים ביניהם, בין השאר, בערכים, עמדות פוליטיות ומנהגים שונים. כך, למשל, בקרב הציבור היהודי בישראל ישנם הבדלים גדולים באמונות ובאורחות החיים של חילונים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים, כמו גם בעמדות הפוליטיות ודפוסי ההצבעה שלהם בבחירות.

כיצד מעריכים חברי הקבוצות השונות קבוצות אחרות בחברה הישראלית? לשאלה זו חשיבות רבה בימים אלו: תקופה של קיטוב פוליטי וחברתי משמעותי, כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה רצופה מאז ה-7 באוקטובר 2023; תקופה שבה מתנהל דיון ציבורי סוער בעניינה של קבוצה אחת – הציבור החרדי – שצעיריה אינם משרתים בצה"ל.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה, נפוצו בישראל מספר תיאוריות קונספירציה הקשורות לאירועי ה-7 באוקטובר או למלחמה עצמה. במובן מסוים, אין זה מפתיע, שכן תיאוריות קונספירציה רבות הופיעו בעבר בתגובה לאסונות שונים כגון מתקפות טרור, כישלונות צבאיים ומגפות.

מתקפת ה-7 באוקטובר מהווה גם היא אירוע משברי קולוסלי, שלאחריו נוצר צורך במתן פשר ומציאת הסברים – הסברים הקשורים גם בשאלת האחריות למחדל של גורמים כלשהם, כולל בכירים במערכת הצבאית והפוליטית.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

במלחמה המתנהלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמת באויבים ערבים מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על ארגון חמאס בעזה וחזבאללה בלבנון. אך כיצד השפיעה המלחמה על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל?

עם פרוץ המלחמה, רמות החרדה ותחושת חוסר הביטחון בקרב היהודים בישראל זינקו. הטראומה, הפחד, והכעס הובילו לכך שיהודים רבים חששו להימצא בסביבתם של ערבים ישראלים ואף לשמוע מילים בערבית.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בשבוע שעבר התחוללה סופת הוריקן עוצמתית במרכז מדינת פלורידה שבארצות הברית וזרעה הרס רב בדרכה. הוריקן זה, בשם מילטון, התרחש במהלך של "עונת ההוריקנים" התקופתית בחוף האטלנטי של ארצות הברית, מיוני ועד נובמבר, כאשר רק שבועיים לפני כן הוריקן הלין היכה קשות בצפונה של מדינת פלורידה ובמדינות סמוכות נוספות.

יחד עם זאת, מספר קטן של נבחרי ציבור מהמפלגה הרפובליקאית השמיעו לאחרונה טענות לפיהן הממשל הדמוקרטי בהנהגת ג'ו ביידן שולט בהוריקנים ופוגע באופן מכוון במתנגדיו הפוליטיים, כלומר ברפובליקאים.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בימים אלו אנו מציינים שנה למתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". ישראלים רבים דיווחו על רמות חרדה גבוהות בחודשי המלחמה הראשונים ועל חשש שמדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. סיפורים עברו מפה לאוזן על רצון של ישראלים רבים לעזוב את ישראל.

כיצד השתנתה דעת הקהל בהיבטים אלו ואחרים לאורך השנה האחרונה? האם הציבור עדיין חש בסכנה קיומית? והאם, חרף הדעיכה היחסית של הלחימה ברצועת עזה בחודשים האחרונים, הציבור הישראלי עדיין מדווח על רמות חרדה גבוהות?

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

השיח אודות אלימות משטרתית בהפגנות נמצא זה זמן רב על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות קבוצות שונות – מתנגדי הממשלה ותומכיה, חרדים, בני העדה האתיופית ועוד – מפגינות ומוחות בפרהסיה הציבורית מטעמים שונים, לעיתים תוך חסימת צירי תנועה מרכזיים.

במהלך ההפגנות הללו פורצים לעיתים עימותים בין המפגינים לבין המשטרה האמונה על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא עולות האשמות מצד המפגינים אודות אלימות מצד המשטרה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.