מדינת ישראל מורכבת מציבורים שונים הנבדלים ביניהם, בין השאר, בערכים, עמדות פוליטיות ומנהגים שונים. כך, למשל, בקרב הציבור היהודי בישראל ישנם הבדלים גדולים באמונות ובאורחות החיים של חילונים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים, כמו גם בעמדות הפוליטיות ודפוסי ההצבעה שלהם בבחירות.
כיצד מעריכים חברי הקבוצות השונות קבוצות אחרות בחברה הישראלית? לשאלה זו חשיבות רבה בימים אלו: תקופה של קיטוב פוליטי וחברתי משמעותי, כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה רצופה מאז ה-7 באוקטובר 2023; תקופה שבה מתנהל דיון ציבורי סוער בעניינה של קבוצה אחת – הציבור החרדי – שצעיריה אינם משרתים בצה"ל.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה, נפוצו בישראל מספר תיאוריות קונספירציה הקשורות לאירועי ה-7 באוקטובר או למלחמה עצמה. במובן מסוים, אין זה מפתיע, שכן תיאוריות קונספירציה רבות הופיעו בעבר בתגובה לאסונות שונים כגון מתקפות טרור, כישלונות צבאיים ומגפות.
מתקפת ה-7 באוקטובר מהווה גם היא אירוע משברי קולוסלי, שלאחריו נוצר צורך במתן פשר ומציאת הסברים – הסברים הקשורים גם בשאלת האחריות למחדל של גורמים כלשהם, כולל בכירים במערכת הצבאית והפוליטית.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
במלחמה המתנהלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמת באויבים ערבים מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על ארגון חמאס בעזה וחזבאללה בלבנון. אך כיצד השפיעה המלחמה על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל?
עם פרוץ המלחמה, רמות החרדה ותחושת חוסר הביטחון בקרב היהודים בישראל זינקו. הטראומה, הפחד, והכעס הובילו לכך שיהודים רבים חששו להימצא בסביבתם של ערבים ישראלים ואף לשמוע מילים בערבית.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
בשבוע שעבר התחוללה סופת הוריקן עוצמתית במרכז מדינת פלורידה שבארצות הברית וזרעה הרס רב בדרכה. הוריקן זה, בשם מילטון, התרחש במהלך של "עונת ההוריקנים" התקופתית בחוף האטלנטי של ארצות הברית, מיוני ועד נובמבר, כאשר רק שבועיים לפני כן הוריקן הלין היכה קשות בצפונה של מדינת פלורידה ובמדינות סמוכות נוספות.
יחד עם זאת, מספר קטן של נבחרי ציבור מהמפלגה הרפובליקאית השמיעו לאחרונה טענות לפיהן הממשל הדמוקרטי בהנהגת ג'ו ביידן שולט בהוריקנים ופוגע באופן מכוון במתנגדיו הפוליטיים, כלומר ברפובליקאים.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
בימים אלו אנו מציינים שנה למתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". ישראלים רבים דיווחו על רמות חרדה גבוהות בחודשי המלחמה הראשונים ועל חשש שמדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית. סיפורים עברו מפה לאוזן על רצון של ישראלים רבים לעזוב את ישראל.
כיצד השתנתה דעת הקהל בהיבטים אלו ואחרים לאורך השנה האחרונה? האם הציבור עדיין חש בסכנה קיומית? והאם, חרף הדעיכה היחסית של הלחימה ברצועת עזה בחודשים האחרונים, הציבור הישראלי עדיין מדווח על רמות חרדה גבוהות?
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
השיח אודות אלימות משטרתית בהפגנות נמצא זה זמן רב על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות קבוצות שונות – מתנגדי הממשלה ותומכיה, חרדים, בני העדה האתיופית ועוד – מפגינות ומוחות בפרהסיה הציבורית מטעמים שונים, לעיתים תוך חסימת צירי תנועה מרכזיים.
במהלך ההפגנות הללו פורצים לעיתים עימותים בין המפגינים לבין המשטרה האמונה על הסדר הציבורי, וכפועל יוצא עולות האשמות מצד המפגינים אודות אלימות מצד המשטרה.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה לגבי המניעים שהמשטרה מפעילה כוח במחאה בדמוקרטיה? לגבי השתנות המשטרה והאחראים עליה? אולי כדאי, להקשר, להוסיף שאלות על תפקוד המשטרה בנושאי פשע מאורגן, פרעות בבסיסים, פוגרומים בגדה המערבית, רצח ברחובות, פרוטקשן, גניבות רכב, קטל בכבישים, או "סתם" שחיתות ממסדית? מה בעצם משתנה בתפיסת החוק, זכויות, הקשר בין לובשי מדים לאזרחים, הערכים המנחים, היכולות המקצועיות, והמשטר? אולי לסקר הבא משהו מעבר לנתונים התיאוריים? תודה, ותודה לשוטרות/ים
המערבולת הפוליטית בה נמצאת החברה הישראלית בשנים האחרונות, ושהולכת ומחמירה בשנה האחרונה, מחלחלת יותר ויותר גם למערכות היחסים האישיות שלנו.
מנתוני סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן עולה כי ל-40%-45% מהישראלים יש לכל היותר שני חברים וקרובי משפחה מהצד השני, בעוד שלרובם המוחלט יש מספר גדול הרבה יותר של אנשים בסביבתם הקרובה שהם מהצד שלהם.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הצאר ניקולאי הראשון עשה סקר על היחס בן האוכלוסיות השונות באמפריה הרוסית . היחס של היהודים לרוסים העובדים היה 6.2 והייחס של האוקראינים ליהודים היה 1.1 הטענות העיקריות היו שהיהודים מסתגרים לא תורמים לכלכלה הרוסית מלווים בריבית ומוצצים את הכסף של המדינה ושל ציבור האיכרים העובדים . כמו כן הם לא תורמים למאמץ המלחמתי לא מתגייסים לצבא הצאר ואפילו נסיונות גיוס הקנטוניסטים בכפיה לא הצליחו . הם. עסוקים בהתנדנדות מול ספרים . יש להם שפה פנימית משלהם והם אינם משתלבים בהשכלה הרוסית הנאורה ומעדיפים להישאר בימי הביניים . ניסיון של היהודים המשכילים לפתור את הבעיה על ידי השתלבות לימוד והשכלה . מעורבות פוליטית הזדהות עם רוסיה . הכנת תכניות לימודים מודרניות ליהודים הישנים וכפיה של תכניות אלו לא שינו את יחס האוקראינים ליהודים . קולות של שלילת זכויות הפרדות ואף גירוש עלו מהציבור . התקשורת הרוסית הדהדה קולות אלו והסוף ידוע….
כל אוטו אנטישמי שהגיב כאן שיקרא טוב טוב מה שכתבתי . ויחשוב עם איזה צד הוא היה מזדהה אם היה חי בתקופה ההיא…
הנתון המעניין בסקר הוא זה הנוגע לדרוזים. העובדה כי הדרוזים פופולרים כמו הישראלים הכי ישראלים — כלומר חילונים ומסורתיים, 7.1 — מעידה על כך שהחברה הישראלית איננה גזענית אלא נוקטות עמדות על פי מעשים.
אפשר לראות זאת גם בפער בין ההתייחסות לדרוזים בציבור היהודי (7.8) לעומת ההתיחסות של הציבור הערבי אליהם (5.5). הערבים, מן הסתם אלה ביניהם שרואים עצמם "פלסטינים", אינם מרוצים מן הדרוזים, אך הנתון של 5.5 איננו מאוד נמוך. אך, אפשר לנחש, ערבים אחרים, שהיו אולי רוצים להזדהות עם המדינה, אולי כן רואים בהם קבוצה חיובית.
כך גם בשאלת ההשוואה בין משרתי מילואים לאברכים. האהדה הכוללת למשרתי המילואים (8.3) ווהאהדה היחסית החרדים לחילוניים (6.4) במגזר החרדי מעידה על לאומיות ישראלית חזקה בקרבם, למרות הקושי הפנימי למצוא לעצמם דרך נכונה להיות חלק מן המודרנה, למשל על ידי שירות צבאי.
במילים אחרות, הנתונים כנראה מלמדים שקל יחסית לטפל בפערים בדרך דיאלוגית ובעשיית מעשים (כמו שירות בצבא), שכן אין בדרך כלל שנאה תהומית, דתית או גזעית — מסוג האנטישמיות — בין הקבוצות. האתגר העומד לפתחנו בעיקר עומד בזיק לערבים ולחרדים, אך הנתונים גם מרמזים שרבים בתוך שתי הקבוצות הללו עברו ישראליזציה משמעותית והעתיד צופן בחובו התקרבות.
המחקר גם מוכיח מה שידוע זמן רב שהמערכת הפוליטית היא המערכת החלשה ביותר בישראל, הרבה יותר מן המערכות הצבאית והמשפטית, שהרי משימתה היתה לעצב את החברה באופן חיובי יותר, והסקר מראה שזה אפשרי.
אי אפשר ולא צריך לתת יחס טוב לקבוצות שלא מאמינות בדמוקרטיה ליברלית. מדינה חייבת שיהיה לה אתוס. חייבים כנה משותף. רק כך אפשר להתגבר על מכשולים: מלחמות, משברים כלכליים, מגפות וכו. שתי קבוצות שלא מקבלות את הדמוקרטיה הליברלית, לא מכבדות שיוויון זכויות, לא מכבדות חוקים ולא את הטבע. שתי קבוצות אלה ביחד עם המשיחיים והביביסטים מהוות את הרוב. והרוב הזה חותר מתחת לכל הטוב שהיה פה במדינה המופלאה שהקימו אבותינו. הם. ה ו ר ס י ם את המדינה. למה שאכבד אותם? הדמוקרטיה היתה חייבת להתגונן הפניהם אך כנראה שכבר מאוחר מדי. המדינה צוללת לאבדון בדיוק בגלל קבוצות אלה שאתה דורש שנכבד. לא. לא מבחינתי. הטהרנות הזו היא שעזרה להם להשתלט עלינו. המזבלה שהמדינה הזו הפכה להיות היא רק המטאפורה למזהלה הפנימית שלנו.
טהרנים, בהצלחה לכם.
נתונים שטחיים, אם לא שואלים: למה?
1. אולי זה משפיע, אם יש קבוצות שמתנהגות כמו כת מסתגרת, או לוקחות אבל לא נותנות לשאר החברה, או מטיפות נגד אוכלוסיות אחרות ומנסות לכפות דרך חיים ולמנוע חירות? או אולי משפיע אם יש קבוצות שלא לומדות לימודי ליבה ולא תורמות לתעסוקה, או מתנהלות קודם כל לפי מנהיגיהן בלי לקבל דין ריבונות?
2. האם נשאלו שאלות לגבי קיצוניות אידיאולוגית ואלימות פונדמנטליסטית? ואלימות חברתית? פשע? פעילות קבוצתית מחוץ לחוק?
3. האם החלוקה מספיק מדויקת? האם יש בדיקה לגבי חילונים למסורתיים? בין דמוקרטים ליברלים לפשיסטים שמרנים? בין בדואים למוסלמים תושבי הצפון? ערבים דתיים (ושתומכים במפלגות איסלם) וערבים חילונים, או ערבים לאומנים וערבים שרוצים זהות ישראלית? או שכל הערבים חוץ מהדרוזים נצבעו באותו גוון?