הצאר ניקולאי הראשון עשה סקר על היחס בן האוכלוסיות השונות באמפריה הרוסית . היחס של היהודים לרוסים העובדים היה 6.2 והייחס של האוקראינים ליהודים היה 1.1 הטענות העיקריות היו שהיהודים מסתגרים לא תורמים לכלכלה הרוסית מלווים בריבית ומוצצים את הכסף של המדינה ושל ציבור האיכרים העובדים . כמו כן הם לא תורמים למאמץ המלחמתי לא מתגייסים לצבא הצאר ואפילו נסיונות גיוס הקנטוניסטים בכפיה לא הצליחו . הם. עסוקים בהתנדנדות מול ספרים . יש להם שפה פנימית משלהם והם אינם משתלבים בהשכלה הרוסית הנאורה ומעדיפים להישאר בימי הביניים . ניסיון של היהודים המשכילים לפתור את הבעיה על ידי השתלבות לימוד והשכלה . מעורבות פוליטית הזדהות עם רוסיה . הכנת תכניות לימודים מודרניות ליהודים הישנים וכפיה של תכניות אלו לא שינו את יחס האוקראינים ליהודים . קולות של שלילת זכויות הפרדות ואף גירוש עלו מהציבור . התקשורת הרוסית הדהדה קולות אלו והסוף ידוע….

כל אוטו אנטישמי שהגיב כאן שיקרא טוב טוב מה שכתבתי . ויחשוב עם איזה צד הוא היה מזדהה אם היה חי בתקופה ההיא…

הנתון המעניין בסקר הוא זה הנוגע לדרוזים. העובדה כי הדרוזים פופולרים כמו הישראלים הכי ישראלים — כלומר חילונים ומסורתיים, 7.1 — מעידה על כך שהחברה הישראלית איננה גזענית אלא נוקטות עמדות על פי מעשים.

אפשר לראות זאת גם בפער בין ההתייחסות לדרוזים בציבור היהודי (7.8) לעומת ההתיחסות של הציבור הערבי אליהם (5.5). הערבים, מן הסתם אלה ביניהם שרואים עצמם "פלסטינים", אינם מרוצים מן הדרוזים, אך הנתון של 5.5 איננו מאוד נמוך. אך, אפשר לנחש, ערבים אחרים, שהיו אולי רוצים להזדהות עם המדינה, אולי כן רואים בהם קבוצה חיובית.

כך גם בשאלת ההשוואה בין משרתי מילואים לאברכים. האהדה הכוללת למשרתי המילואים (8.3) ווהאהדה היחסית החרדים לחילוניים (6.4) במגזר החרדי מעידה על לאומיות ישראלית חזקה בקרבם, למרות הקושי הפנימי למצוא לעצמם דרך נכונה להיות חלק מן המודרנה, למשל על ידי שירות צבאי.

במילים אחרות, הנתונים כנראה מלמדים שקל יחסית לטפל בפערים בדרך דיאלוגית ובעשיית מעשים (כמו שירות בצבא), שכן אין בדרך כלל שנאה תהומית, דתית או גזעית — מסוג האנטישמיות — בין הקבוצות. האתגר העומד לפתחנו בעיקר עומד בזיק לערבים ולחרדים, אך הנתונים גם מרמזים שרבים בתוך שתי הקבוצות הללו עברו ישראליזציה משמעותית והעתיד צופן בחובו התקרבות.

המחקר גם מוכיח מה שידוע זמן רב שהמערכת הפוליטית היא המערכת החלשה ביותר בישראל, הרבה יותר מן המערכות הצבאית והמשפטית, שהרי משימתה היתה לעצב את החברה באופן חיובי יותר, והסקר מראה שזה אפשרי.

אי אפשר ולא צריך לתת יחס טוב לקבוצות שלא מאמינות בדמוקרטיה ליברלית. מדינה חייבת שיהיה לה אתוס. חייבים כנה משותף. רק כך אפשר להתגבר על מכשולים: מלחמות, משברים כלכליים, מגפות וכו. שתי קבוצות שלא מקבלות את הדמוקרטיה הליברלית, לא מכבדות שיוויון זכויות, לא מכבדות חוקים ולא את הטבע. שתי קבוצות אלה ביחד עם המשיחיים והביביסטים מהוות את הרוב. והרוב הזה חותר מתחת לכל הטוב שהיה פה במדינה המופלאה שהקימו אבותינו. הם. ה ו ר ס י ם את המדינה. למה שאכבד אותם? הדמוקרטיה היתה חייבת להתגונן הפניהם אך כנראה שכבר מאוחר מדי. המדינה צוללת לאבדון בדיוק בגלל קבוצות אלה שאתה דורש שנכבד. לא. לא מבחינתי. הטהרנות הזו היא שעזרה להם להשתלט עלינו. המזבלה שהמדינה הזו הפכה להיות היא רק המטאפורה למזהלה הפנימית שלנו.

טהרנים, בהצלחה לכם.

נתונים שטחיים, אם לא שואלים: למה?
1. אולי זה משפיע, אם יש קבוצות שמתנהגות כמו כת מסתגרת, או לוקחות אבל לא נותנות לשאר החברה, או מטיפות נגד אוכלוסיות אחרות ומנסות לכפות דרך חיים ולמנוע חירות? או אולי משפיע אם יש קבוצות שלא לומדות לימודי ליבה ולא תורמות לתעסוקה, או מתנהלות קודם כל לפי מנהיגיהן בלי לקבל דין ריבונות?
2. האם נשאלו שאלות לגבי קיצוניות אידיאולוגית ואלימות פונדמנטליסטית? ואלימות חברתית? פשע? פעילות קבוצתית מחוץ לחוק?
3. האם החלוקה מספיק מדויקת? האם יש בדיקה לגבי חילונים למסורתיים? בין דמוקרטים ליברלים לפשיסטים שמרנים? בין בדואים למוסלמים תושבי הצפון? ערבים דתיים (ושתומכים במפלגות איסלם) וערבים חילונים, או ערבים לאומנים וערבים שרוצים זהות ישראלית? או שכל הערבים חוץ מהדרוזים נצבעו באותו גוון?

מה לגבי המניעים שהמשטרה מפעילה כוח במחאה בדמוקרטיה? לגבי השתנות המשטרה והאחראים עליה? אולי כדאי, להקשר, להוסיף שאלות על תפקוד המשטרה בנושאי פשע מאורגן, פרעות בבסיסים, פוגרומים בגדה המערבית, רצח ברחובות, פרוטקשן, גניבות רכב, קטל בכבישים, או "סתם" שחיתות ממסדית? מה בעצם משתנה בתפיסת החוק, זכויות, הקשר בין לובשי מדים לאזרחים, הערכים המנחים, היכולות המקצועיות, והמשטר? אולי לסקר הבא משהו מעבר לנתונים התיאוריים? תודה, ותודה לשוטרות/ים